סקס אפיל
המיניות החדשה של גיל המעבר | #123
34:54
(האזינו לפרק החדש של "סקס אפיל" על מיניות נשית בגיל המעבר)
סקס אפיל הוא פודקאסט המיניות של ynet יחסים, בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת הערוץ. מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם. רוצים לדבר איתנו? בואו לקהילה שפתחנו בפייסבוק - "סקס אפיל - הקבוצה לדיונים".
"לפעמים נשים באות למרפאה ואומרות – 'אנחנו רוצות רק משהו אחד. שהמיניות שלנו תהיה כמו שהיא הייתה לפני 20 שנה', ואני אומרת להן, 'היו קיצוצים בבית החולים ואלאדין פוטר. אין מה שהיה לפני 20 שנה, אבל בואי נראה מה כן אפשר לעשות'", אומרת ד"ר מיכל לוריא, רופאת נשים, מטפלת מינית מוסמכת, יו"ר איט"ם - האגודה הישראלית לטיפול מיני, מנהלת המרכז לבריאות המינית בהדסה הר הצופים, ומנהלת שותפה של המרכז הישראלי לטיפול מיני במרכז רותם שבירושלים.
היי מיכל, הזמנתי אותך כדי לשוחח על מיניות נשית בגיל המעבר, נושא שרק בשנים האחרונות התחיל להיכנס לתודעה.
"פעם זה באמת לא היה הולך ביחד. כאילו, להיות אישה מבוגרת ומינית. היום יש אומנם קצת יותר ייצוגים במדיה, אבל זה עדיין נושא יחסית מושתק, וגם הנשים עצמן מפנימות מסרים של גילנות. נשים באות אליי למרפאה ואומרות לפעמים, 'סקס? בגילי? זה כבר לא מעניין אותי'. ובת כמה האישה שאמרה לי את זה? בת 55".
מבאס ומוכר. בדיוק לפני שבוע, בקבוצת וואטסאפ של מטפלים מיניים שאני חברה בה, אחת המטפלות סיפרה על מטופלת שאמרה לה, "הלכתי לרופא נשים כדי שיבדוק שאין לי קורי עכביש, מרוב שאני לא פעילה מינית". גם היא בת 50 פלוס.
"כן, נשים מפנימות את זה מצד אחד. מצד שני, היום 50 זה ה-35 החדש. זאת אומרת, היום בגיל 50 הילדים, אם יש ילדים, הם כבר יותר גדולים, הרבה פעמים יש יותר נוחות כלכלית, יותר פנאי, יותר חופש, ונשים דואגות לבריאות שלהן. חצי מהחיים לפניהן".
"נשים באות אליי למרפאה ואומרות לפעמים, 'סקס? בגילי? זה כבר לא מעניין אותי'. ובת כמה האישה שאמרה לי את זה? בת 55"
אבל בואי נתחיל מהבסיס בעצם. מה זה גיל המעבר, באילו שנים הוא מתרחש, ואיך אפשר לאפיין אותו?
"אז בממוצע, הווסת האחרונה היא בדרך כלל בגיל 51. אה ומנופאוזה, המושג הלועזי לגיל המעבר, יוצא לדרך אחרי ששנה שלמה לאישה לא הייתה וסת. זה אירוע היסטורי, הווסת האחרונה שנקבל בחיינו, שאין לדעת מתי היא תתרחש. לקראת היום הזה של הווסת האחרונה, יכולות לעבור שנים, לפעמים חמש, לעיתים אפילו עשר, שהן התקופה המקדימה, 'פרה-מנופאוזה', של שינויים שיכולים להתבטא אחרת אצל כל אישה. יש נשים שלא מרגישות דבר, אבל יש נשים שמקבלות וסת ויש להן גלי חום, נדודי שינה, הן עולות קצת במשקל, לעיתים מופיע דכדוך, וזה קורה כי השחלות מתחילות טיפה לרדת בתפקוד שלהן, וזה נעשה בצורה הדרגתית, עד הווסת האחרונה".
מה שקורה בעצם זה הידלדלות של הורמון האסטרוגן, נכון?
"בית החרושת המרכזי לאסטרוגן הוא השחלה, ונשים שמבייצות ומקבלות וסתות מייצרות הרבה אסטרוגן. ברגע שהשחלות יוצאות לפגרה, יש פחות ייצור של אסטרוגן בתאי השומן. לכן, דווקא אחרי גיל מעבר, כשיש טיפה שומן, זה עדיף. אז לרוב יש לקראת הווסת האחרונה כל מיני שינויים שקורים, כאשר כל אישה היא כמובן עולם ומלואו, ויכולה לחוות את זה טיפה אחרת. לרוב מה שיקרה זה שבהתחלה המחזורים יתקצרו. כלומר, המרחק בין וסת לווסת קטן. זה יכול לקרות כבר בשנות ה-40 של האישה. בשלב יותר מאוחר הם מתרחקים - המרחק בין הווסתות הופך להיות חודשיים נגיד במקום חודש, והרבה פעמים זה יהיה גם וגם וגם. כל חודשיים, כל שבועיים, בלגן, בלגן, בלגן, טראח, הווסת האחרונה מגיעה, יציאה דרמטית מהבמה".
מה נשים מספרות לך שהן חוות במצבים האלה?
"אז יש מספר תסמינים שכיחים, ושוב, יש נשים שחוטפות הכול ויש נשים שלא יקבלו שום דבר מכל הרשימה, אבל המפורסמים והשכיחים שבתסמינים הם גלי חום, נדודי שינה, דכדוך. אנחנו יודעים שסביב גיל המעבר יש התחלה של דיכאון וחרדה אצל נשים שלא חוו דיכאון וחרדה מעולם. לפעמים אישה יכולה להגיע לרופא ולהגיד, 'יש לי גלי חום ונדודי שינה', ורופאים שלא מודעים יגידו, 'טוב, יש לך וסת? אז זה לא קשור לגיל המעבר כי את עדיין מקבלת'".
אבל אי אפשר לחזות, נכון? או שאולי אני יכולה לשער מתי תהיה הווסת בהתאם למה שחוותה אמא שלי?
"לא, אין איזה משהו שעוזר לנבא. יש כמובן גנטיקה, אבל אנחנו מקבלים גם גנים מהצד של אבא, ומהדודות מצד אבא".
בואי נדבר על מיניות. איך היא משתנה בעת גיל המעבר?
"גם פה, התשובה היא מאוד הטרוגנית. זאת אומרת, יש נשים שיגידו מהווסת האחרונה, הכול מת. אין לי סטארטר. כאילו, הרבה דרכים להגיד את אותו הדבר. המטוס הזה לא ממריא. זאת ההרגשה".
נוגעים בי אבל לא קורה לי כלום?
"זאת אומרת, שגם מה שהיה לי מוכר וידוע וטוב, כרגע לא נעים לי, לא טוב לי, מגעיל אותי לפעמים. לעומת זאת, יש נשים שדווקא מתפנה להן זמן למיניות. הילדים כבר גדולים, הבית מתרוקן, יש פחות דאגות. אין את הדאגה שהילדים יסתובבו מחוץ לחדר, או שאולי מישהו יבוא לבקר, וזה לפעמים משחרר. זה מאוד תלוי גם בטיב הקשר, זה מאוד תלוי בתפקוד המיני של בן הזוג או של בת הזוג, בנשים שבמערכת יחסים חד-מינית. אנחנו יודעים שאצל גברים למשל, יש ירידה בתפקוד המיני סטטיסטית, החל מגיל 40. לא כולם, לא תמיד, אבל סטטיסטית.
"לכן, גם פה, כמו בכל התמודדות בחיים, להיות עם גמישות זאת אולי המתנה הכי גדולה. זאת גם מיומנות, אבל גם אופי. אני אומרת את זה המון לנשים - היית הולכת כל החיים למסעדה בשרית, הייתה שם מנה שהכי אהבת בעולם, אבל המסעדה נסגרה, ועכשיו יש מסעדה טבעונית. מה תעשי? או שאת תגידי, 'אני לא אוכלת, אני רוצה את הסטייק שלי', או שתגידי, 'או-קיי, בוא נראה מה מה יש לי פה, מה אני יכולה ללמוד מחדש'".
"יש נשים שיגידו מהווסת האחרונה, הכול מת. אין לי סטרטר. כאילו, הרבה דרכים להגיד את אותו הדבר. המטוס הזה לא ממריא. זאת ההרגשה"
אולי תגלי פתאום מנות חדשות שלא ידעת שאת אוהבת.
"כן, זה עניין של לפתוח את הראש. המון מחקרים מראים שמה שקובע אם תהיה לנו מיניות טובה בגיל המבוגר ולאחר מכן, זה עד כמה אנשים חושבים שמין ומיניות חשובים לחיים שלהם. יש כאן חלק קוגניטיבי, החלטה, מוטיבציה. אם אני אומרת, זה חשוב לי לזוגיות, אז אני מחזיקה את זה במקום גבוה בסדר העדיפויות שלי".
ואז אני אעשה כל מה שאפשר כדי להפוך את זה לכמה שיותר מיטיב ומוצלח וטוב, כי זה חשוב לי. מגניב. אילו שינויים פיזיולוגים קורים שעלולים להשפיע על המיניות?
"אז קודם כל, גלי החום הרבה פעמים נוחתים בלילה. אז זוג שיכול להיות במגע מיני בלילה, ופתאום מתחילים גלי חום, אז זה כבר מבאס. יש נשים שמתבאסות מהעלייה במשקל כי המטבוליזם משתנה. זה יכול להשפיע על דימוי הגוף של האישה בזמן התפקוד המיני. יש עוד תופעה שהיא מאוד-מאוד שכיחה בגיל מעבר, וזה לרוב קורה קצת יותר מאוחר, לא בסמוך לווסת האחרונה, שזה יובש והדקקות של רירית הנרתיק. אנחנו פוגשים את זה, אגב, גם בהנקה, ולפעמים גם תחת ההשפעה של גלולות, אלו מצבים שונים שמשנים את כמות האסטרוגן שהפות והנרתיק מקבלים.
"ואז, בבדיקה גינקולוגית, אני יכולה להסתכל ולראות שהרירית דקיקה, חלקה ומבריקה. למזלנו, יש אסטרוגן מקומי, טיפול שהאישה יכולה לקבל והוא מצוין. זה מונע דלקות, זה מונע יובש. כמובן שישנם מצבים רפואיים שמחייבים התייעצות נוספת, כמו נשים אחרי סרטן שד או גידולים אחרים, אבל במקרים שבהם זה מתאים, שזה ברוב המקרים, זאת באמת משחה מדהימה.
"כשהעור דק, אז גם יותר כואב ביחסי המין כי הנרתיק פחות גמיש, ולפעמים מגע שפעם היה לי נעים, כעת פחות מורגש ואני אצטרך אולי מגע יותר חזק או שונה. במקרים בהם כבר אי אפשר להיכנס לנרתיק כי הוא מאוד כואב, ולא ניתן לתת טיפול תרופתי שהוא מועיל, אז אפשר ומומלץ לעשות דברים אחרים שלא כוללים חדירה. אגב, 'חדירה' זאת מילה שאני לא מתה עליה. בכל מקרה, איכשהו חברתית ותרבותית, היא הפכה למנה העיקרית, וזוג שזה נמנע ממנו יצטרך ללמוד ליהנות ממנות אחרות".
כשאת אומרת את זה לנשים בקליניקה, בטח הרבה מהן מתבאסות ואומרות, "לא, אני לא מוכנה לוותר על חדירה בחיי המין שלי".
"כל הטיפול המיני מבוסס על זה שנעשה את המקסימום בשביל לשפר את מה שניתן, לשנות מה שניתן, אבל גם לקבל את מה שלא ניתן לשנות. לפעמים יש דברים שלא ניתן לשנות. לכן גמישות היא כל כך חשובה. לדעת לקבל מצבים חדשים בשמחה, באהבה, בחמלה, לא בעצבים.
"בשביל ליהנות ממיניות חדשה בגיל המעבר צריך לעבוד על התקשורת הזוגית המינית, כי עכשיו עלינו עוד יותר לדעת לדייק את הדברים, את המגע שאנחנו רוצות לקבל. אנחנו חייבים, לפני שיש מגע מיני, לשבת, לדבר, לדייק את הדברים ולשנות אותם בהתאם למצב החדש".
אני יודעת שלפעמים יש מראש פחות חשק מיני לעומת מה שהיה פעם.
"יש הרבה אנשים שאין להם חשק מיני בכלל, אבל יש להם מוטיבציה מינית שבגללה הם מקיימים יחסים. הפסיכולוגית סינדי מסטון למשל אספה 300 סיבות שבגללן אנשים מקיימים יחסי מין. בגלל אהבה, בגלל חשק, עוררות והנאה, אבל גם כי הוא אבא טוב לילדים, כי אני מרגישה יותר טוב עם עצמי כשאנחנו ביחד, בשביל להתנקם במישהו. רוזמרי בסון אמרה שאם רוב המוטיבציות שלי חיוביות יותר, כנראה שארצה לקיים יחסים ואז גם החשק יבוא".
"אפשר לעשות רשימה, אני קוראת לזה 'שיטת הרמזור', אדום-צהוב-ירוק. רשימה של דברים שממש בא לי, שהם יהיו בירוק, יש את האדום - בשום פנים ואופן לא יהיה, וברשימה של הצהוב להכניס אקטים שאולי היינו רוצים לנסות מדי פעם"
מה את מציעה לנשים שמאזינות לנו ונמצאות עכשיו בעיצומו של גיל המעבר, ורוצות ליהנות ממיניות טובה.
"אז הטיפים הם אותם טיפים. קודם כל, תקשורת פתוחה עד כמה שאפשר. יש הרבה אנשים שעוזר להם לתכנן מראש. יום בשבוע או יותר, אבל לתכנן מראש. מה זה עושה התכנון מראש? קודם כל, זה מוריד את הדאגה מכל שאר הימים. אחרת אנשים מאוד מוטרדים - מה יקרה אם נשב עכשיו לראות טלוויזיה, ואז הוא ירצה לשכב איתי ולי לא בא בכלל? אז זה מוריד את הסטרס מהמקום הזה. זה אומר שעכשיו אפשר להתחבק, להתנשק, לעשות המון דברים, אבל סקס היום לא יהיה.
"אני מאוד ממליצה לאנשים שגרים יחד להיכנס למיטה באותו הזמן. כאילו, לא ללכת לישון שעה לפני הצד השני, כי לפעמים עושים את זה בכוונה בשביל לברוח או להתחמק ממיניות. טיפ נוסף הוא להחזיר את המשחקיות למיטה שלכם, וכמובן לחשוב מה אני צריכה בשביל להרגיש בנוח, בשביל להרגיש בטוחה. אגב, יש אנשים שמעדיפים להרגיש לא בטוחים במיטה. זאת אומרת, כל אחד צריך לשאול את עצמו, את עצמה, מה אני צריכה בשביל שהביטוי המיני שלי יהיה במיטבו.
"אפשר לעשות רשימה, אני קוראת לזה 'שיטת הרמזור', אדום צהוב ירוק. רשימה של דברים שממש בא לי, שהם יהיו בירוק, יש את האדום - בשום פנים ואופן לא יהיה, אז את זה מזיזים החוצה. וברשימה של הצהוב להכניס אקטים שאולי היינו רוצים לנסות מדי פעם. לחקור, לבדוק ולראות אם הדברים הללו מתאימים לצד השני".
מקסים.
"לסיום אני רוצה ככה להוסיף מילה לגבי המצב הנוכחי. כל אחד מתמודד עם העצב הזה שמלווה אותנו בצורה שונה והכול בסדר ונורמלי. ערכנו מחקר קטן במכון רותם, וענו לנו 150 אנשים. זה היה שלושה חודשים אחרי 7 באוקטובר. בעיקר ענו לנו מילואימניקים ונשות של מילואימניקים, וראינו שאנשים ממשיכים לקיים יחסים - לא כי נדרש מהם, ולא כי מצופה מהם, ולא בשביל לשמח את בן הזוג, אלא ממוטיבציות של קירבה, של אהבה. יש במיניות חיים, זה לא רק עונג וזיקוקי דינור, זה גם לחיות, זה חוסן, זה כוח וחיוניות. למיניות יש המון צבעים, גם הפלפל החריף של זיקוקי הדינור, אבל גם הדבר הקבוע הזה שעוזר לי להמשיך לחיות. אל תוותרו עליה".
