סקס אפיל
כשגבר גורם לה לגנוח, אני מבקש ללמוד ממנו ומיישם | #131
54:16
(האזינו לפרק החדש של "סקס אפיל" על הסיפור הזוגי של מאיה ואריאל)
סקס אפיל הוא פודקאסט המיניות של ynet יחסים, בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת הערוץ. מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם. רוצים לדבר איתנו? בואו לקהילה שפתחנו בפייסבוק - "סקס אפיל - הקבוצה לדיונים".
תקציר הפרק: מאיה ואריאל נוטקוביץ' מנחים את תוכנית הרדיו "אוברול" ברדיו ת"א 102FM. מאיה היא מאמנת שמתמחה ביחסים א-מונוגמיים, ואריאל הוא יועץ למיניות בריאה. חוץ מזה, הם גם נשואים ויש להם ארבעה ילדים. היום ב"סקס אפיל" מאיה ואריאל משתפים בסיפור ההיכרות שלהם, מההידלקות בפיק-אפ בר ההרצליאני, בתקופה שבה שניהם היו פרפרים שאהבו להכיר אנשים למין מזדמן, דרך ההריונות והשחיקה בתשוקה המינית, ועד להחלטה לפתוח את הקשר ולהפוך לא-מונוגמיים בהסכמה, החלטה אליה הגיעו בשלים ומוכנים מאי פעם.
בכנות מעוררת השראה מאיה ואריאל חוזרים למפגש המיני הראשון כסווינגרים, שקרה בדירה עם עוד שבעה זוגות אחרים, במפגש הפיצוי שהתרחש כבר ביום שאחרי, ומספרים מה קורה אם מאיה מתאהבת או מוציאה קולות שאריאל טרם גרם לה להוציא, ואיך המסע שלם אפשר להם להתאהב שוב האחד בשני, ולבסוף ללוות זוגות אחרים שרוצים לצעוד בדרך הא-מונוגמית. זהו גם הפרק האחרון לעונה, כי "סקס אפיל" יוצאת לפגרת חגים קצרה. האזינו לפרק שנמצא בראש הכתבה.
"הכרנו לפני כמעט 20 שנה בפיק-אפ בר בהרצליה פיתוח", מספרת מאיה. "אני הייתי אז בת 24, אריאל בן 26, והגעתי לבר הזה עם החבורה שלי, ואריאל הגיע עם החבורה שלו. בהתחלה סוג של ראינו האחד את השנייה בזווית העין, אבל זה מעולם לא התחבר".
אריאל: "היא אומרת שמעולם לא התחבר, אבל אני זוכר אותה מהרגע הראשון שראיתי אותה. הבנתי שמשהו יהיה עם הבן אדם הזה, אבל לא לחצתי כי באותו הזמן היא יצאה עם מישהו, וזה בכל זאת היה פיק-אפ בר, כל ערב יצאנו עם מישהו".
מה זה אומר פיק-אפ בר?
מאיה: "פיק-אפ בר זה כמו טינדר של פעם. זה אומר שאנשים שבאים לבר הזה לוקחים בחשבון שכל מי שמגיע אליו נמצא בתודעה מינית. אתה רוקד, אתה שותה ובאיזשהו שלב אתה עשוי למצוא את עצמך עם מישהו שלמחרת לא תזכור את שמו. לילה אחד, אריאל ישב על הבר עם אחת החברות שלי, ואני רקדתי. פגשתי בדיוק בחור שנראה לי יפה והתנשקנו. ואז חברה שלי ניגשה אליי, ושאלה אותי, 'מי זה הבחור הזה'. עניתי, 'אין לי מושג, הבידור של הערב', ואני רואה אותה מיד מעבירה את המידע הזה לאריאל.
"מתוך אדי האלכוהול של אותו הערב, משהו צרם לי בסיטואציה. לוקח איזה יום, אני מתאפסת על עצמי ומתחילה לחשוב על מה שקרה. במצב רגיל, לא ממש מעניין אותי מה חושבים עליי, אבל באותו רגע, כשראיתי שחברתי מעבירה את המידע עליי לאריאל, היה אכפת לי. יומיים אחרי כן שוב הגעתי לבר, השעה עוד הייתה מוקדמת. התיישבתי ליד אריאל ואמרתי לו, זוכר את הסיטואציה הזאת לפני יומיים? אז I gave a fuck, וזה מוזר לי. זה גורם לי להרגיש שאולי, בדרך לא דרך, בצורה עקומה, ייתכן שיש פה משהו בין שנינו, בוא נבדוק את זה".
אריאל: "באותו ערב הייתי ללא רכב, אז אמרתי למאיה שאני גר פה קרוב, וביקשתי ממנה שתחזיר אותי הביתה כדי שנדבר. בסוף הערב, בסביבות שלוש לפנות בוקר, אנחנו חוזרים אליי לדירה, אני מציע לה לעלות, היא עולה ומאותו הרגע היא נשארה".
מאיה: "פיק-אפ בר זה טינדר של פעם. זה אומר שאנשים שבאים לבר הזה לוקחים בחשבון שכל מי שמגיע אליו נמצא בתודעה מינית. אתה רוקד, אתה שותה ובאיזשהו שלב, אתה עשוי למצוא את עצמך עם מישהו שלמחרת לא תזכור את שמו"
איך פתאום נוצר הסוויץ' והפכתם משני רווקים הוללים לזוג מונוגמי?
מאיה: "אותה תקופה של השתרללויות, הייתה עבורי - וכמובן שרק היום אני מבינה את זה - אמצעי לאהבה, לרגש. אני אדם מאוד מיני מגיל מאוד צעיר. מיניות היא ממש כלי שעמד לרשותי, כדי לקבל קשר, לקבל אינטימיות, לקבל אהבה, להרגיש נראית, מוערכת. עזבי שהאמצעי הזה הוא חרב פיפיות, אבל באותם ימים זה היה החמצן שלי.
"כל התקופה הזאת הייתה תקופה מטלטלת של אפים ודאונים, של נאהבת ומה שנקרא נזרקת, נאהבת ונזרקת, דרמה והתמכרות לדרמה, ופתאום אריאל הגיע והבנתי שיש פה איזה עוגן, ושהעוגן הזה בריא עבורי. לא הייתה שם התאהבות של 'ראיתי כוכבים' או 'היו לי פרפרים בבטן', אבל כן היה כאן אדם שהבנתי שאני נמשכת אליו במידה מספקת, ושהוא מביא איתו אנרגיה מחבקת ומכילה. הייתי צריכה את זה, אז נשארתי".
אריאל: "גם אני לא הרגשתי את הפרפרים שהיא מציינת, אבל כן הרגשתי בבית. זאת הייתה תחושה מאוד רגועה וכיפית. שלוש שנים לתוך הקשר, מאיה הציעה לי נישואים".
כמה זמן אחרי החתונה אתם מתחילים לדבר על היריון?
מאיה: "בהשתרללויות החמודות שלי בגילאי העשרה וקצת אחרי, חטפתי כל מחלת מין בערך. שכל יש, אינטליגנציה - אני שמה באחוזון העליון, ועדיין הייתה בי הטיפשות לא להיזהר. אז מחלות מין חטפתי אבל לא נכנסתי להיריון, אז הנחתי שנצטרך טיפולי הפרייה. כמה טיפולים אל תוך הסיפור הזה, נקלטה הראשונה".
איך את מרגישה נוכח החוויה החדשה הזאת?
"אני עוברת לידה ראשונה ומביאה יצור לעולם, שאין לי מושג קלוש מה לעשות איתו. אין לי הורים פונקציונליים בתמונה, אבא כבר לא בחיים, הוא נפטר כשהייתי בת 19, אימא אף פונקציונלית בעליל, וגם מבוגרת. אותי הביאו לעולם בגיל קרוב ל-44, ואני בת יחידה. ואז הבאתי את הדבר הזה לעולם, ובינתיים אריאל עובד בעסק מקרטע ושקוע עד עמקי נשמתו בזה, מגיע הביתה בלילות, בקושי נמצא בבית, ואני חווה חוויה מוחלטת של אובדן חירות - מאשת חיי לילה שעושה מה שבא לי - מתי שבא לי, פתאום את בבית, ואפילו לא יכולה לעשות פיפי כי יש לך תינוקת שכל הזמן צריכה אותך.
"לקחה לי חצי שנה להתאפס על האירוע הזה. תוסיפי לזה שהילדה גם התגלתה כבעלת צרכים מיוחדים, שלימים גם אובחנה על הספקטרום. אבל אני מתאפסת על האירוע הזה, ומשקיעה בה כל טיפול אפשרי שיכול לעזור לה להתפתח. אחרי קרוב לשנה של טיפולים, אני לא מעוניינת שהיא תהיה בת יחידה. עברתי בעצמי את הסאגה של בת יחידה, ואני מבינה שצריך להביא לה אח או אחות. אז אני נכנסת לטיפולי הפריה פעם נוספת, והשנייה מחליטה להיוולד על הניסיון הראשון. מבחינתנו, שם זה נגמר. אני בשלב הזה כבר בת 35, ולרגע אנחנו מנהלים שיחה כזאת של האם לנסות שוב או להפסיק".
אריאל: "יום אחד מאיה מתחילה להתקפל מכאבים ואני מפנה אותה למיון. עושים לה בדיקות, ואומרים לה, 'יש לנו חדשות טובות וחדשות רעות'".
מאיה: "זה היה יש לנו שתי חדשות, טובות ורעות. את בהיריון' - ואני כזה, ומה הטובות? ואז אומרים לי שיש לי אבנים בכיס המרה, ושאני בהיריון. חודש וחצי-חודשיים אחרי כן, הלכתי לבדיקת גניקולוג סטנדרטית של מה עכשיו? האם אני צריכה אמצעי מניעה? והרופא אמר לי, 'הסיכוי הוא אחד למיליון, עזבי אותך'. ואז כשהבן שלנו היה בן עשרה חודשים, אמרו לי, 'מזל טוב, את בהיריון', ואז נולדה הרביעית. אחרי זה כבר שמתי התקן תוך-רחמי. למדתי, מה שנקרא".
איך התקופה הזאת משפיעה על הזוגיות והמיניות שלכם?
"אלו עשר שנים מזעזעות, בואי נקרא לילד בשמו. שנים שאת בקושי מרימה את הראש מעל המים, ואני לא מדברת רק על הפן הכלכלי. הזוגיות בשלב הזה לא מתקיימת בכלל. הכול משימתי לחלוטין. זאת שותפות לבית, ומתחיל להיווצר אצלי המון אנטגוניזם, המון טינה. תחשבי על זה שאני לא רגילה להיות אימא, ותכפילי את זה בארבע".
היה לכם דייט זוגי בכל זאת כדי לשמור על איזושהי רומנטיקה?
"לא היה דייט זוגי ומיניות הייתה קורית כשהחרמנות הייתה מגיעה לסף מסוים. אם הייתי צריכה לנחש, אז אני מניחה שמשהו כמו פעם בשבועיים. תגידי אז את המילה 'אהבה'? זה לא היה מדובר. יש אהבת אדם בסיסית איפשהו, אבל היא נערמת תחת ערימות המטלות והחיים".
אריאל: "ברמת העיקרון, לא אהבנו את עצמנו באותה תקופה, אז גם לא יכולנו לאהוב אף אחד אחר. זאת הייתה תקופה מאוד-מאוד קשוחה. בשלב מסוים, כשהקטנה שלנו הייתה בת שנתיים-שלוש, שנינו הבנו שהגיעו מים עד נפש ואנחנו צריכים להתחיל לראות איך אנחנו סוגרים את הפערים בינינו".
מאיה ואריאל התחילו ללכת לסדנאות להתפתחות אישית, שלדבריהם, הניעו אצלם איזשהו גלגל. "יש שתי מוטיבציות להתפתחות", אומרת מאיה. "כאב ועונג. ברוב הגורף של המקרים, אנחנו נתפתח מכאב, אבל המצב היותר מפותח תודעתית הוא להתפתח מעונג שמרגש אותי, אבל אז לא היה לנו את זה. הייתה תחתית, היה כאב עצום, ופונקציונלית לא הרגשנו שאנחנו מעוניינים לפרק את הקשר בינינו, כי פונקציונלית זה עבד. אז אנחנו מתחילים ללכת להרצאות ולסדנאות ועוברים שם קפיצות קוונטיות של התפתחות".
אריאל: "אני מגלה במהלך התקופה הזאת כל מיני דברים על עצמי. דברים שסגרו אותי בילדות, החל מהגירושים של ההורים שלי ועד לכל מיני חוויות שעברתי ולא באמת שחררתי. לאט-לאט האסימונים מתחילים ליפול, ומתחילים להשתחרר דברים. בתוך המסע הזה אנחנו מתחילים להבין שאנחנו לא רוצים להיות ההורים שלנו, אנחנו רוצים להתחיל להיות עצמנו מחדש. אנחנו לומדים ומתפתחים, ובאיזשהו שלב גם נחשפים לחומרים פסיכו-אקטיביים ולמסעות פסיכדליים, עושים קפיצות גם שם".
מתי נולד הרעיון לפתוח את הקשר?
אריאל: "הרעיון נולד אצלי אחרי שעברתי מסע עם פטריות, שהיה מאוד-מאוד משמעותי, מסע שבו הצלחתי לפתור כל מיני טראומות שהצטברו אצלי. אני יוצא ממנו בתחושה שאני מתגעגע לפרפרים בבטן ולחוויות שהיו לי לפני הנישואים. בסביבה שלנו כבר היו כל מיני חברים שנמצאים בכל מיני מערכות יחסים, חלקן פתוחות וחלקן פוליאמוריות, ואחרי 17 שנה של קשר מונוגמי אני מבין שבא לי לחוות פרפרים. באותו זמן אני ומאיה כבר בתקשורת מצוינת, אנחנו יכולים לדבר על כל דבר".
מאיה: "את מבינה שזה מגיע אחרי שאנחנו עושים יחד מסע, שבו התברכנו בהבנה הלא מודעת שאנחנו עוברים אותו ביחד. זאת אומרת, זה לא מצב שאחד עכשיו מתפתח ופותח פער, והשני נשאר מאחור".
איך את מגיבה להצעה של אריאל?
"אני אומרת לו באותו רגע, 'אתה נכנס בדלת פתוחה. בא לי'. אני כן הזדקקתי לרגע, כדי להבין איך אני ארגיש לראות אותו עם מישהי אחרת. אני בן אדם עם ליבידו עצום, אבל הליבידו סגור בכלוב כבר המון-המון שנים. אחרי הרגע שלקחתי, שנמשך בערך יום, אולי קצת יותר, הגעתי למסקנה שאין לי פאקינג מושג איך אני ארגיש ברגע האמת. עד שאני לא אנסה, עד שלא נימצא יחד בסיטואציה, אין לי שום דרך לדעת, אז בוא ננסה".
אריאל: "התחלנו מללכת למועדונים של מיניות מאפשרת ו-BDSM וקינק. אנחנו הולכים למקומות האלה וסופגים את האנרגיה הזאת, וחוזרים נורא-נורא חרמנים הביתה, וכבר המיניות שלנו מתחילה לעלות".
מאיה: "זה מעלה את האנרגיה המינית וזה מחזיר את אותה חוויית חירות שהלכה לאיבוד שנים קודם לכן".
אריאל: "אבל הפעם הראשונה שאנחנו באמת יוצאים רשמית מהמונוגמיה קרתה במסיבה בדירה, מסיבה של שמונה זוגות, שהזמינו אותנו אליה לרגל יום ההולדת שלי. בדיעבד, לא מומלץ בעליל, בטח לא בתור חוויה ראשונה בעולם הזה. אנחנו היינו בהלם טוטאלי".
מאיה: "אני לוקחת את אריאל, מצוותת אליו מישהי, ואומרת, 'עכשיו אנחנו זורמים עם הזוג הזה'. ואנחנו באמת זורמים איתם, אבל אנחנו גם מבינים אחרי כן שאנחנו לא פה בשביל זיון, ושכל המהלך הזה קורה כי אנחנו צמאים שנינו לאינטימיות"
קח אותי לרגע הזה. אתה נכנס בדלת, ומה אתה רואה שם?
"יש סלון ויושבים שם כל מיני אנשים, חלק כבר ערומים. הם מקשקשים, כולם מכירים את כולם. יש בדירה הזאתי כמה חדרים, ואחד הזוגות מציע לנו להצטרף אליהם".
מאיה: "היו שם כל מיני דברים שהיו לנו חדשים בתור וירג'ינים בעולם הזה של הסווינגרים. קודם כל זה לראות אנשים ערומים במרחב, ואחרי זה מגיע המקום של בעצם לאפשר לעצמך להיות חשופה וערומה במרחב, ואת לא רגילה לזה".
אריאל: "מצד אחד, זה שכולם מכירים את כולם שמה ויש שם מין קלילות כזאתי בשיחה וצחוקים, אז זה בהחלט מרגיע, ואתה אומר אוקיי, סבבה, נראה לי שהולך להיות פה נחמד".
לא נלחצת מכמות האנשים שהייתה שם?
"זה פחות עניין של מלחיץ או מציף, אבל אני כן הבנתי בדיעבד, בהשראת האירוע, שאם אין לי חיבור עם הבן אדם הספציפי שאני נמצא איתו, אז אני כנראה גם לא אהנה באותה מידה".
מאיה: "זה היה הערב שבו הבנו שאנחנו לא פה בשביל זיון, בגדול, סבבה? הערב שירת את המטרה שלו, רצינו לתלוש פלסטר ולנסות את העולם הזה, והכלל היחיד שהיה לנו אז, היה שאנחנו עושים את זה ביחד כחוויה זוגית, כי בעולם של הזוגיות הפתוחה לכל זוג יש את הקונסטלציה שלו".
אריאל: "אני חששתי מהעובדה שאנחנו מגיעים לדירה עם אנשים זרים, ולא רציתי שיהיה מצב שחס וחלילה יקרה לה משהו רע בחדר ליד, ואני לא אהיה לידה. אז הרבה מאוד מהסטרס שלי בהתחלה נבע מתוך הצורך לגונן על מאיה, ולראות שהכול בסדר".
נשמע כמו חשש לגיטימי, אבל כזה שעלול להפריע לך להתמסר באמת לחוויה המינית.
"לגמרי, לכן אני לא ממליץ על חוויה כזאתי, שבה אתם לא מרגישים מספיק בטוחים".
מאיה: "עוד משהו שחשוב להגיד כאן, כי זה קורה להמון זוגות שאני רואה היום בתור מאמנת - יש את הצד שהציע את הרעיון, ויש את הצד שטס על מאתיים, והצד שהציע את הרעיון פתאום מוצא את עצמו מבולבל. וזה מה שקרה אצלנו - אריאל הציע את הרעיון ואני באתי לתלוש פלסטר, אני באתי משימתית, אני סובייטית בכל זאת, ואני פוגשת דווקא כן את הגבר שמושך אותי שם בסיטואציה הזאת. אני לוקחת את אריאל, אני מצוותת אליו מישהי, ואני אומרת, 'זורמים עם הזוג הזה'. ואנחנו באמת זורמים איתם אבל אנחנו גם מבינים אחרי כן שאנחנו לא פה בשביל זיון, ושכל המהלך הזה קורה כי אנחנו צמאים שנינו לאינטימיות".
אריאל: "אני הרגשתי שאנחנו צריכים חוויה מתקנת, אינטימית יותר, אז כבר למחרת בבוקר הרמתי טלפון למישהי שהכרתי ונמצאת בעולם הסווינגרים, והציעה לי ולמאיה להצטרף אליה ולבן זוגה שנתיים קודם, כשעוד לא היינו בשלים לכך. הרמתי טלפון ואמרתי לה, 'תקשיבי, אין לי מושג קלוש מה אנחנו עושים באירוע הזה, אולי נגיע אליכם ותספרו לנו?', כי הם כבר שנים פעלו בספירה הזאת".
מאיה: "עלינו צפונה, ואחרי שיחה של הרבה מאוד שעות, אפרופו אינטימיות, יצא שבילינו את כל הלילה אצלם, והכול היה מעולה. גם המיניות וגם האינטימיות וגם התקשורת וגם ההומור, הכול היה בול, אבל אז למדנו עוד שיעור. כאמור השיעור הראשון בחוויה שלנו כא-מונוגמיים הייתה שאנחנו לא פה בשביל זיון אלא בשביל האינטימיות. השיעור השני קרה בגלל שהקשר והכימיה שנוצרו ביני לבין הבחור ההוא, שם בתוך הסיטואציה הזאת, היו מופלאים. לעין בלתי מזוינת זה יכול היה להתפרש שהתאהבתי בו. הייתה לי פשוט חוויה מדהימה מבחינתי. נהניתי מכל רגע. נהניתי מהשיח, נהניתי מהמגע. לא רק מהמגע המיני, נהניתי מהמגע באופן כללי".
אריאל: "זה היה מאוד-מאוד בולט כשבאותו בוקר אנחנו בעצם מתיישבים איתם במטבח לקפה, ובמקום שמאיה תתיישב לידי, היא מתיישבת ליד הבחור. ממש הבאתי לה כזה מבט".
קינאת באותו רגע? איזה רגשות עלו בך?
"זה כואב. זה כואב כי יש פה סוג של בגידה רגשית כזאתי, היא לא הייתה אמורה לשבת לידו. זה לא משהו שמקובל. אתם שמקשיבים לנו וחושבים לפתוח - חשוב שתדעו שבחוויות מהסוג הזה, אתם תמיד צריכים לחזור לסנטר שלכם. העוגן שלכם תמיד צריך להרגיש אתכם כל הזמן. וכשאנחנו בארוחת בוקר ואנחנו מתיישבים ככה כדי לפתוח את היום, אז הגיוני שאנחנו נשב ביחד, ונתחבק ונתנשק אולי. אבל ברגע שהיא התיישבה לידו, אז אני באותו רגע נפל לי האסימון שמשהו פה קורה.
זאת גם הפעם ראשונה שבאמת הייתה לנו חוויה שנמשכה לילה שלהם. לי ולמאיה בתור זוג לפני זה - לא היה לנו לילות כאלה, שאנחנו שקועים האחד בשני ומתענגים לכל כך הרבה שעות, ופה היה לה את זה עם מישהו חדש, וזה עורר כל מיני געגועים לתחושות".
מאיה: "כשיצאנו משם ואריאל מעלה את הנקודה הזאת ואת הכאב, את קוראת לזה קנאה, אבל בסוף קנאה היא תוצאה לזה שהיה לו שם צורך מאוד-מאוד עמוק, שלא קיבל מענה, ואז הקנאה נוצרת. זה לא כי נגעתי בבן אדם באותו רגע בארוחת הבוקר או חיבקתי אותו, זה כי הוא רצה את זה עבור עצמו, את הצורך באינטימיות.
"אז אנחנו עוצרים את הרכב, לפני שאנחנו מגיעים הביתה, ואני לוקחת רגע לחשוב עם עצמי מה קרה פה. אני אוהבת את אריאל, זה לא הולך לשום מקום, זאת ידיעה ברורה, ואז נופל לי האסימון - אני לא מאוהבת בבן אדם, אני התאהבתי בחוויה, במה שהוא אפשר לי. זה באמת שיח שמאוד חשוב בעולם הזה, כי כל הזמן שואלים - ומה קורה אם מתאהבים? אז צריך להבין שזאת לא התאהבות באדם, זאת התאהבות במשהו שהאדם הזה איפשר לכם, בצורך או ב-15 צרכים שקיבלו מענה שלא הגיע לפני כן. אז תבינו מהם הצרכים שקיבלו מענה, ואם הזוגיות שלכם היא באמת לא ניתנת לדיון, תביאו את זה לשיחה בתוך הזוגיות, ותגידו לבן או לבת הזוג, 'תקשיבי, קיבלתי מענה לצורך הזה ולצורך הזה ולצורך הזה, ותכלס, אני רוצה את זה ממך'.
"אחרי חצי שעה של שתיקה מאוד רועמת ברכב, אני מגיעה למסקנה הזאת ואני מתמללת לו את זה. אני אומרת לו, 'אני רוצה את זה ממך', ותביני, זה ברמה של סוג המגע. אריאל המדהים הזה לוקח את זה ומתחיל לעבוד. ואנחנו עוברים עוד שלב".
אריאל: "זה כואב כי יש פה סוג של בגידה רגשית כזאתי, היא לא הייתה אמורה לשבת לידו. זה לא משהו שמקובל. אתם שמקשיבים לנו וחושבים לפתוח - חשוב שתדעו שבחוויות מהסוג הזה, אתם תמיד צריכים לחזור לסנטר שלכם. העוגן שלכם תמיד צריך להרגיש אתכם"
אריאל: "המשכנו לפגוש את הזוג הזה מדי כמה שבועות ואני מבין שמאיה מאוהבת בתחושות האלה, שאותן לא רציתי למנוע ממנה. מצד שני, הבנתי גם שהיא לא באמת מכירה את הבן אדם הזה, ואולי אם היא תכיר אותו יותר טוב, אז או שאני לוקח סיכון ובסוף היא באמת תתאהב בו, או שהיא תרגיש שאולי אין פה בכלל במה להתאהב. באופן כללי, לקחתי את המפגשים האלה בלי פחד. היא שאלה אותי כמה פעמים אם אני רוצה לעצור ואמרתי לה לא, ממשיכים. אני גם מבין שרגשית אני אולי קצת חסום, ואני הולך ועושה עבודה עם עצמי".
מאיה: "התקשורת שמתקיימת בשלב הזה בינינו היא כבר פנומנלית, וכל הזמן הזה אני מחזיקה סוג של שני מרחבים שהם מחרפנים רגשית - תחושה של אני מאוהבת, והבנה שאני לא מאוהבת באדם השני, אני מאוהבת בחוויה. אריאל בינתיים עושה את שלו, ובעצם לאט ובזהירות מתחיל לטפטף לי לתוך היחסים את החוויה הזאת, שהייתה חסרה לנו בזוגיות. הוא מתחיל להכניס לי אותה במגע, בשיחה, בצורה שבה הוא מביט עליי, בהקשבה, ובאיזשהו שלב את מתעוררת בבוקר וזהו, את מבינה שמה שהיה חסר לך - כבר נכנס פנימה לתוך הזוגיות שלך. ככה כל חוויה שחוויתי בעולם הזה של הא-מונוגמיה הביאה לנו איזשהו שיעור לפתח הדלת".
אריאל: "גם בספירה המינית. בסוף אנחנו נמצאים, נגיד, עם איזשהו זוג מאוד-מאוד ותיק מינית, אני קורא לזה 'זוג וירטואוזי', שיודע לעשות הרבה מאוד דברים במיטה, ופתאום מאיה מתחילה לחוות דברים שמוציאים ממנה קולות, שאני לא מזהה. ואז הסקרנות שלי מתרוממת ואני אומר, אוקיי, מה עכשיו קורה פה שמוציא ממנה את הקולות האלה? מה אני צריך ללמוד?".
מאיה: "שגם זה לא טריוויאלי, כי הרבה גברים יקנאו ומקנאים, והשיחה פה הייתה - מה אני לומד? איך אני מאפשר לה את זה גם? לצד עקשנות מצידי גם. בואי, אני כמו בולדוג עם עצם. חוויתי משהו מגניב? hell yes תביא את זה הביתה, תלמד".
ענק.
אריאל: "אז כל הזמן הזה, בכל פעם כשאנחנו יוצאים, שזה כמעט כל סוף שבוע, אנחנו פוגשים איזושהי סיטואציה ואנחנו לומדים ממנה, וחודשיים-שלושה אחר כך אנחנו פוגשים שוב את הזוג הראשון שפגשנו כשרק נכנסנו לעולם הזה, והם כבר לא מזהים אותנו. זאת אומרת, אנחנו כבר מחוברים בטירוף, ויש לנו skills במיטה שלא היו לנו בפעם הראשונה שהם הכירו אותנו".
אריאל: "אנחנו נמצאים נגיד עם זוג וירטואוזי שיודע לעשות הרבה מאוד דברים במיטה, ופתאום מאיה מתחילה לחוות דברים שמוציאים ממנה קולות, שאני לא מזהה. ואז הסקרנות שלי מתרוממת ואני אומר, אוקיי, מה עכשיו קורה פה שמוציא ממנה את הקולות האלה? מה אני צריך ללמוד?"
מאיה: "העבודה האינטנסיבית שעשינו לפני שפתחנו את הקשר, אפשרה לנו להיות מסוגלים לגשת לרגשות שלנו. להרגיש את כל הספקטרום הרגשי, להבין מה חוסם את זה אצל כל אחד מאיתנו, לפרק את זה ולבסוף להעניק האחד לשנייה את מה שכל אחד מאיתנו זקוק לו. זה אפשר לנו להרגיש אהבה, במובן העמוק של המילה. אשכרה התאהבנו האחד בשנייה, על אמת. מבחינתי פעם ראשונה אחרי 18 שנים ביחד, יכולנו לומר שאנחנו מאוהבים.
"המסע שלנו, על שלל הכפתורים הרגשיים והטלטלות שעברנו, ועל העבודה שעשינו בתוך ובזכות המרחב הזה, יצר סוג של תנועה טבעית של אנשים שהיום מתייעצים איתנו על היחסים שלהם בכלל ועל יחסים א-מונוגמיים בפרט, על המיניות שלהם, על התקשורת שלהם עם עצמם וכפועל יוצא עם בני הזוג. זאת הסיבה שאחרי כמה שנים כאלה, אני עשיתי שיפט בקליניקה שלי לאימון יחסים עם התמחות בא-מונוגמיה, ואריאל למד ייעוץ למיניות בריאה, ובזכות המסע הזה שעברנו ועדיין עוברים, אנחנו עושים היום את מה שאנחנו עושים, ומסוגלים לעזור לאנשים ששוקלים להיכנס לעולם הזה על גווניו".
