(האזינו לפרק החדש של "סקס אפיל" על מיניות של חרדיות)
"סקס אפיל" הוא פודקאסט המיניות של ynet יחסים, בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת הערוץ. מדי שבוע נדבר עם מומחה או מומחית מעולמות הסקס, היחסים והמיניות. מוזמנים ומוזמנות להאזין לנו כאן ב-ynet, וגם לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם. רוצים לדבר איתנו? בואו לקהילה שפתחנו בפייסבוק - "סקס אפיל - הקבוצה לדיונים", ואם נהניתם להאזין - נשמח מאוד אם תדרגו אותנו בחמישה כוכבים באפליקציות השונות.
והפעם: בשנים האחרונות נדמה כי העולם החרדי עובר מהפכה: יותר ויותר נשים חרדיות נכנסות לאינסטגרם ולטיקטוק, מראות ומנכיחות את עצמן, ולא מתביישות לדבר אפילו על נושא רגיש כמו מיניות. אחת הנשים הללו היא האורחת שלנו - פנינה טובין, מאמנת ליחסים ולזוגיות, יועצת זוגית ומינית, מנחת מעגלי נשים ומדריכת כלות, שמרבה להעלות סרטונים ובהם טיפים והסברים על המיניות הנשית.
בפרק מספר 85 של "סקס אפיל" פנינה מספרת על המהפך הדרמטי שנשים חרדיות נאלצות לעבור, מהצנעה מוחלטת של המיניות שלהן ועד לשאיפה ל"גן עדן" החל מליל הכלולות, משתפת ב"מודל הקשת" שפיתחה להעלאת החשק המיני ולפלפול היחסים בקרב זוגות נשואים, ומסבירה מה לעשות אם האישה נמצאת בנידה אבל ממש כמהה למגע. האזינו לפרק המלא.
"חרדית שצולחת את ליל הכלולות בקלות, צריכה להדליק משואה ביום העצמאות", אומרת פנינה טובין, יועצת זוגית ומינית, מנחת מעגלי נשים ומדריכת כלות לנשים חרדיות, שמדברת על המהפך הדרמטי שעוברות הנשים החרדיות מהסתרה מוחלטת של המיניות שלהן ועד לשאיפה לעונג ולגן עדן בחיי האישות שלהן, רגע אחרי ליל הכלולות. "בסדנה שאני מעבירה אני מלמדת בין היתר על הפות, ואני שואלת נשים, 'איך קראתן לו כילדות' – ואף פעם אין לזה שם".
גם קרב חילוניות אגב, אצלנו קראו לזה "פיפי".
"נכון, אבל זה הופך לאיבר שאין לו שם ואסור לגעת בו, ואם נגעת אז תנקי, ויום אחרי החתונה? גן עדן! וואו! תחשבי ש-20 שנה אסור-אסור-אסור, לא מדברים, לא שומעים, לא קוראים לזה בשם, אין שיח, אין נוכחות, ויום אחד אחרי החתונה – בום!".
יש איזשהו מגע לפני החתונה?
"מבחינת ההלכה כל מגע אסור, מעבר לזה אני לא רבנית וכל אחת שתעשה כטוב בעיניה. אני לא מתיימרת לייצג את האסור והמותר, אני רק ממליצה על מה כדאי, אבל שכל אחד ישאל את רבו כי גם אם משהו לכאורה מותר, יבוא רב ויגיד שזה אסור".
"בשנים הראשונות לנישואיי, לא ידעתי מה זה עונג. לא ידענו שנינו, ולמדנו את זה. אם הקדוש ברוך הוא ברא לנו גוף כזה מהמם ואיך הכול מחובר להכול, מי אני שלא אשתמש בזה? כאילו, למה לא? ואם זה ביחד אז זאת קדושה עוד יותר"
האם היה לך איזשהו שיח על חינוך מיני בילדות?
"זאת נקודה כואבת מאוד כי התשובה היא לא. אם לא הייתי מדברת עם כל כך הרבה נשים, אולי לא הייתי עונה לך על זה כדי לא לפגוע בהוריי, כי הם אהובים ויקרים לי מאוד, אבל זאת לא היתה הנורמה בכלל. לא היה דבר כזה חינוך מיני. יש רק הדרכת כלות לפני החתונה, וזהו. אז השנים עברו ויש הרבה התפתחות בחברה החרדית, אבל לצידה גם הרבה מאוד בורות, כי יש אמונה לחלק מהציבור החרדי שעדיף לא לדבר על הנושא הזה, ואני אומרת – להפך. אם תגיד את זה בצורה יפה ותהווה כתובת, אז זה יכול להיות נכון יותר.
"אני, למשל, בשנים הראשונות לנישואיי, לא ידעתי מה זה עונג. ולא ידענו שנינו, ולמדנו את זה. עכשיו לא קרה לי כלום, הכול בסדר, אבל אם הקדוש ברוך הוא ברא לנו גוף כזה מהמם ואיך הכול מחובר להכול, צוואר הרחם והגרון הכול מחובר, ונתן לנו איברים שנהנה מהם, מי אני שלא אשתמש בזה? כאילו, למה לא? ואם זה ביחד אז זאת קדושה עוד יותר".
(צפו בפרק החדש עם פנינה טובין, יועצת מינית חרדית)
"היכולת להוביל מישהי מכאב לעונג היא עונג בפני עצמו"
היא מתגוררת באלעד, נשואה מזה 22 שנה, ואמא לחמישה ילדים. "אני פוגשת המון כאב בעבודה שלי עם נשים, ואני תמיד אומרת שהכאב והעונג כל כך קרובים זה לזה, אבל הדרך ביניהם ארוכה, והיכולת להוביל מישהו מכאב לעונג היא עונג בפני עצמו וסוג של שליחות מבחינתי. איך אמרה לי מישהי? בגוגל יש הכול, אבל אני רוצה לקבל את הידע בעטיפה דתית, עם המילים הנכונות, עם הצורה הנכונה, עם תמונות שמתאימות לי. אמרתי וואלה? לוקחת את זה. מבחינתי המיניות היא קדושה, אבל היא לא שייכת לאף אדם. אין לה כיפה ואין לה ציצית. היא שייכת לכל אדם וכל אדם ראוי למיניות טובה ומשובחת".
העולם החרדי זוכה היום לנראות שלא הייתה לפני כן – בטיקטוק ובאינסטגרם וביוטיוב. את יכולה לספר קצת על המהפכה הזאת?
"האינסטגרם מלא בנשים חרדיות. היום זה מאוד מקובל. מיניות בחברה החרדית פחות מושמעת, אז אני מתיימרת להביא את מה שאני מביאה, אבל בצניעות. כלומר, אני אדבר על הכול אבל בלי המילים הבעייתיות. אני לא אגיד את המילה 'סקס', אני אגיד 'חיבור זוגי'. הסרטונים שאני עצמי מעלה לטיקטוק מתאימים לכל אישה, לא משנה באיזה סטטוס דתי היא.
"לפני כמה זמן עשיתי כנס בבני ברק, עיר הקודש, על מיניות בקדושה, וקראתי לו מ'שחוקה לתשוקה'. את לא מבינה כמה נשים הגיעו! עם פאות קצרות ומודרניות ופחות, וכאילו הצביון היה חרדי אבל באו נשים חרדיות מכל הזרמים. יש בהן אמון בי כשהן עוקבות אחריי, כי הן רואות שאני מדברת בלשון קדושה וזה חשוב להן.
"מיניות פרוצה יש בכל מקום, אז זה נורא נעים ללמוד ממישהי שמתאימה לערכים שלך, ושאת יודעת שהיא לא תפגע בך, גם אם זה מילולית. עד כדי כך שפעם מישהי בכנס אמרה לי, 'יש לי הערה לתת לך'. אמרתי לה, בשמחה. מהי ההערה? אמרה לי, 'שמת תמונה של גבר ואישה מחזיקים ידיים – זה לא מתאים לי'. נשמתי, אמרתי אוקיי, טוב מאוד שבאת ואמרת. קולך זה קולך. הורדתי את התמונה ושמתי שני תוכים. למה? כי לי זה לא משנה שיש שם גבר ואישה, וכדי לכבד כל אחת מאיפה שהיא באה. הכי חשוב זה התוכן. מכיוון שאנחנו מאמינות במונוגמיה בחברה החרדית, אז כולנו זקוקות לשדרוג, כולנו זקוקות לגיוון, מי יותר ומי פחות, ונישואים לאורך זמן נותנים את אותותיהם, אין מה לעשות".
אנשים מתרגלים, הגוף מתרגל, והמיניות אחרי כמה שנים מתקבעת בהתאם לתסריט קבוע.
"נכון. אני אומרת להם סרט טוב ככל שיהיה – אם אני יודעת איך הוא מתחיל, איך הוא ממשיך ואיך הוא נגמר, וואלה אני מדלגת, מריצה או שאני אפילו לא פותחת את הסרט, אז בואו ללמוד לעשות את זה אחרת".
"מכיוון שאנחנו מאמינות במונוגמיה בחברה החרדית, אז כולנו זקוקות לשדרוג, כולנו זקוקות לגיוון, מי יותר ומי פחות, ונישואים לאורך זמן נותנים את אותותיהם, אין מה לעשות"
אז רוב הנשים שמגיעות אלייך מגיעות בשביל "לפלפל" את יחסי המין שלהן?
"אני פיתחתי לפני שנה וחצי את 'מודל הקשת – קולות של תשוקה'. יש בי אהבה לצבעים, לאנשים ולמיניות והחלטתי לעשות מזה כסף מה שנקרא, מקצוע ושליחות, ואני מעבירה סדנאות לנשים על מיניות בקדושה. במודל הקשת נוכחתי לדעת שיש כאלו שאומרות, 'וואי בעלי כל הזמן רוצה ואין לי כוח', ויש כאלו שאומרות, 'הלוואי שהוא ירצה יותר' – וזה היופי שבמעגל אחד יושבות נשים כאלה וכאלה. זה מגיל 21 ועד הבוגרת שהיתה בת 58 ולכולן זה רלוונטי. אין בזה רמות. זה מתאים לכולן כי מיניות לא מדברת ברמות, ותמיד אפשר להשתדרג. הרבה נשים אומרות לי, 'המיניות שלי מעולה למה לי לבוא'?, ואני אומרת להן, בואו. ואם לא מתאים לכן, אחרי הפעם הראשונה תצאו. אף אחת לא יצאה חוץ מאחת שהיה לה מדי כואב להיות שם".
מאיזו בחינה?
"היה לה כואב כי היא הרגישה שהזוגיות שלה לא במקום הזה בכלל והיא קודם צריכה טיפול זוגי ואז לבוא לשם".
זה בעצם גירד לה על הפצעים הזוגיים עוד לפני המיניות.
"נכון, למרות שאני מתיימרת להגיד שהמודל הזה מתאים לכל אישה באשר היא, גם אם היא גרושה ואלמנה. כי כדי להיות במיניות זוגית טובה, צריך מיניות אישית טובה, וזה מושג שהן לא מכירות. גם אני לא הכרתי. זאת אומרת, קודם כל להכיר את הגוף שלי, להבין מה יש, ורק אחר כך ללכת לצד השני עם כל שק הידע הזה, ואז המיניות נראית אחרת לגמרי".
אז את מלמדת נשים לעשות אהבה עם עצמן קודם כל.
"סוג של, נכון. יש רתיעה מאוד גדולה מלגעת בעצמנו ברמה של חיבור. כשאני אומרת 'לגעת', זה לא צריך להוביל לשום מקום. זה להיות ממוקדת עונג. פשוט להבין מה טוב. כי יושב אצלי זוג ואני שואלת אותה - מה את אוהבת? אז היא אומרת לי, 'תשאלי אותו, הוא יגיד לך'. ואני אומרת לה, לא, אני רוצה שאת תגידי, זה הגוף שלך. והיא נבוכה כי היא אומרת, 'לא חשבתי על זה אף פעם. מה שהוא עושה - טוב לי'. תחשבי שנשים חרדיות אין להן ניסיון, אין להן עבר מיני עם אף אחד אחר, ואם שיחק המזל והכימיה טובה זה מעולה, ואם פחות? אאוץ'".
"יושב אצלי זוג ואני שואלת אותה - מה את אוהבת? אז היא אומרת, 'תשאלי אותו, הוא יגיד לך'. ואני אומרת לה, אני רוצה שאת תגידי, זה הגוף שלך. והיא נבוכה ואומרת, 'לא חשבתי על זה אף פעם. מה שהוא עושה - טוב לי'. תחשבי שנשים חרדיות אין להן ניסיון, אין להן עבר מיני עם אף אחד אחר, ואם שיחק המזל והכימיה טובה זה מעולה, ואם פחות? אאוץ'"
אז איך עובד מודל הקשת?
"זה מודל שפיתחתי. לקחתי את הצבעים לבן, צהוב, כחול, אדום, ורוד וסגול, וחיפשתי את המשמעויות שלהם וחיברתי את המשמעויות לנושא המיניות. למשל, הצבע הלבן מעיד על טוהר וניקיון, אז לקחתי את זה לדימוי גוף כי איך בכלל אפשר להתחיל ליהניות ממיניות אם אין לי חיבור לגוף שלי? אז אני עושה להן מדיטציה וכל מיני תרגילים מאוד משמעותיים שעוזרים להן להתיידד עם מה שיש. עכשיו את כל הדברים האלה עברתי על בשרי. אני שנים נאבקת בדיאטה ובמשקל עד ששחררתי, ומתוך השחרור הזה הגיעה אהבה מאוד גדולה".
איזה יופי.
"הצבע הצהוב מדבר על תקשורת. כל האימוג'י למשל הוא צהוב כי דרך צהוב אני יכולה לתקשר וזה שמחה ודיבור, ואיך אפשר ליהנות ממיניות אם אני לא מדברת? קודם כל, שנדע לתקשר אותנו ורק אז ניכנס יחד למיטה. המפגש השלישי מדבר על חדר המשחקים – לקחתי את הצבע הכחול והראיתי איך אפשר להשתמש בחפצים שונים כדי לייצר עונג. החל מנוצה ועד לריח טוב. ואז אני ממשיכה לדבר על אורגזמה, רגעי שיא וכל זה. בפרסום אני אומרת 'רגעי שיא', כי חשוב לי שהמילים יהיו נעימות באוזן ויעברו את הפילטר של כולן".
מה תייעצי לנשים חרדיות מבחינת היכולת לייצר תשוקה במערכת יחסים מונוגמית?
"אני מדברת איתן קודם כל על ההבדל בין תשוקה לאהבה. זה שאני נשואה 22 שנה לא בהכרח שאני אוהבת, אבל והיה וכן? תשוקה ואהבה מבקשות דברים שונים מאוד. אז צריך קודם כל להבין שיש ביניהן שוני. אהבה מבקשת ביטחון וידיעה ותשוקה מבקשת זרות ואחר ושונה ומגוון. לכאן נכנסת ההלכה שדואגת לשגרה של שבועיים להיות קרובים פיזית ושבועיים להיות קרובים יותר רגשית".
שזה הנידה.
"נכון. זאת תקופה טיפה להתגעגע, אבל יש כאלו שזה לא מספיק להן כי גם לזה התרגלנו. אז אני מלמדת אותן להיות יצירתיות – יש תרגיל שאני עושה להן, למשל לוקחת חבל קפיצה ומבקשת מכל אחת במעגל לעשות בו שימוש שונה, ואז אחת עושה פפיון ואחת שרשרת ואחת מיקרופון. המוח היצירתי הוא שריר, ואם אני אפעיל אותו אני אוכל להשתמש בו לעוד דברים. ואז אני צוללת איתן ליצירתיות, ומחלקת את המפגש לחמשת החושים. אני מדברת על חוש הראייה וחוש המישוש ועל סוגים שונים של מגע.
"יש היום אינספור אפשרויות שלא דורשות הרבה השקעה ולא מצריכות ממך ללכת עכשיו לחפש ולקנות. מספיק שתחשיכי קצת את החדר או שתשימי נר ריחני או אורות מהבהבים, וכבר עשית משהו שונה באווירה. ההתרגשות מבקשת משהו פשוט, לא עכשיו צימרים ועניינים - שזה מקסים, אבל זה לא משהו שאנחנו עושות ביום-יום. אז זה אפשרי אבל כן, זה מאתגר. הנידה מאתגרת, הנישואים מאתגרים, החיים מאתגרים".
"אם אישה אומרת לך 'לא', אז תהיה חכם ותשאל, 'יש משהו שאני יכול לעשות כדי שתרצי להיות ביחד'? וכמעט תמיד יש תשובה. 'תבוא יותר מוקדם הביתה', 'תתעניין יותר', 'תיגע יותר לפני ולא רק תוך כדי', כל מיני צרכים של נשים שאמורים לסמן לגברים שהלו, תתעוררו, יש לנו צרכים עוד לפני המיטה"
הנידה נשמעת לי הכי מאתגרת כאישה חילונית שמסתכלת על זה מהצד, כי בזמן הווסת אולי את לא תמיד תרצי מיניות, אבל כן תרצי את המגע והחיבוק והליטוף ואיזו קרבה מסוימת.
"יותר מזה – אחרי לידה! אני זוכרת כשילדתי את הילד הראשון, וואי איך הייתי גאה. ואסור לי לקחת את התינוק ממנו. הוא מחזיק אותו והוא צריך לשים אותו על המיטה ורק אז אני אוספת אותו אליי. כלומר, אסור לנו להעביר דברים ביחד שמא ניגע האחד בשנייה. זה ממש האיסור של לגעת האחד בשנייה וכן זה מאתגר. אבל כשיש לי ערכים שאני מאמינה בהם, יותר קל לי לשאת את האתגרים שבדרך כי אני מאמינה שזאת הדרך הנכונה לי. זה לא אומר שזה לא קשה לי, ואני זוכרת את עצמי ולא רק את עצמי - אני שומעת סיפורים מחברות, מקולגות, זה מאתגר. 'בא לי עכשיו חיבוק' – בא לי, אבל מה לעשות? אי אפשר לעשות רק את מה שבא לך. יש כללים שאמורים לעצב את ההתנהלות שלנו בחיים, ובחרנו בזה. בכל רגע נתון את יכולה גם לבחור אחרת".
בטח אומרות לך בחורות שמגיעות אלייך, "אני כל כך רציתי להיות איתו וטסנו יחד לחופשה בחו"ל ואז פתאום גיליתי שאני בנידה".
"רק לאחרונה כלה שהדרכתי כתבה לי, 'פנינה אל תשאלי. תכננו טיול לרומא וקיבלתי בדרך. אם את רוצה להגיד לי שזה לא נורא, אל תתקשרי אליי'. התקשרתי אליה, אמרתי לה, וואי, את צודקת, זה באסה-באסה-באסה! אבל מה נעשה? בואי נהיה רגע בבאסה, תגידי כל מה שאת רוצה, אני אקשיב, ואז ננסה להפוך את הלימון ללימונדה. כי איזו אפשרות אחרת יש? חשובה לה ההלכה, אני יודעת את זה, אחרת היא לא הייתה מתקשרת אליי ועושה מה שהיא רוצה. ואז, כשהיא חזרה לארץ, היא אמרה לי, 'וואי את לא מבינה כמה דיברנו, כמה טיילנו יותר מחוץ לחדר, כי בחדר היה לנו מאתגר'".
אז זה טיפ שאת נותנת להן? להיות פחות זמן לבד בחדר בזמן הנידה?
"למשל. כמובן שאחרי נישואים של 20 שנה זה פחות רגיש אבל כלה שתכננה ירח דבש שלושה חודשים אחרי החתונה, ופתאום מקבלת - אז כן, עדיך להיות פחות בחדר ויותר בחוץ, כי גם ככה בחוץ אנחנו פחות מפגינים סימני אהבה פיזיים".
בשיחה מקדימה סיפרת לי שיש תופעה של הרבה ריצוי בחברה החרדית בקרב נשים, שהרבה פעמים סובלות אפילו מכאבים בנרתיק בגלל זה. כלומר, הן מתקשות להגיד 'לא' לבן זוג שלהן, ובטוחות שלמען שלום בית עדיף להן לשכב איתו.
"אני אדייק – אני חושבת שזה בחברה הכללית, לאו דווקא החרדית; שיש משהו באישה שהוא קצת יותר מרצה. לי חשוב לתת לנשים את הלגיטימציה לדעת שמותר להן לומר 'לא' ולהישאר בחיבור. העליתי סרטון לטיקטוק ואמרתי שם, 'את לא חייבת'. זה נראה לי הסרטון שזכה להכי הרבה צפיות אצלי בטיקטוק, כמעט 100 אלף, והצליח לעצבן הרבה מאוד גברים. את לא מבינה כמה גברים הגיבו אליו בנאצה. ולמה? למה זה מעצבן אותך? למה זה לא לגיטימי שאישה עכשיו פחות מתאים לה?".
ענית להם?
"עניתי לחלק, אבל חיפשתי לשים על השולחן איזושהי אמירה – אל תחפיצו את האישה. היא לא תמיד צריכה להיות מוכנה וזמינה ופנויה בזה הרגע. יש פה עוד בן אדם, ואם תכנס לה בין העיניים לפני, הדרך תהיה יותר סלולה. עכשיו, אין ספק שאם היא כל הזמן אומרת 'לא', אז יש פה משהו לא תקין ובואי נדבר על זה. אבל כבן אדם, לבוא ולהגיד 'לא', זה משהו שהוא מאוד נכון. כן יצא לי לראות כמה זוגות שהרבה פעמים הנשים שם חותרות ל'שקט תעשייתי', אבל כשאני עושה 'שקט תעשייתי' על הגוף שלי, הגוף המהמם שקיבלתי לא שוכח דבר! ויש לכך אפקט מצטבר, והגוף מגיב".
זה כל כך נכון וגם הגבר לדעתי מרגיש כשאשתו לא באמת מעוניינת להיות איתו.
"כשעושות טובה למישהו זה הדבר הכי עצוב בעולם. לכן אנחנו כזוג צריכים לשאוף שיהיה לנו טוב ביחד, כי אם יהיה לנו טוב ביחד הסיכוי יהיה יותר גבוה, ואם אישה אומרת לך 'לא', אז תהיה חכם ותשאל, 'יש משהו שאני יכול לעשות כדי שתרצי להיות ביחד?', וכמעט תמיד יש תשובה, שתדעי לך. 'תבוא יותר מוקדם הביתה', 'תתעניין יותר', 'תיגע יותר לפני ולא רק תוך כדי', כל מיני צרכים של נשים שאמורים לסמן לגברים שהלו, תתעוררו, יש לנו צרכים עוד לפני המיטה".
בדיוק כך עובד מעגל התגובה המינית הנשי – זה לא "אני נוגע בה והיא ישר מתעוררת לחיים". צריך להכין את זה הרבה קודם.
"אני אומרת להן שמיניות זה לא בוילר, מדליקים ואחרי 10 דקות יש מים חמים. צריך להתכונן 24 שעות קודם או לפחות מהבוקר, ולכן אני מציעה כמעט לכל זוג לקבוע זמנים לדבר הזה. כי אם יש משהו שחשוב לך בחיים, אתה נועץ אותו ביומן ומתכונן להיות 'על זה', אז למה כשמדובר ביחסי אישות אנשים מגיעים לשם על הדרך?".
לא סתם אומרים שספונטניות יש רק בסרטים.
"אני בעד הספונטניות בקביעות. תתאמו לעצמכם יום ותייצרו לעצמכם את החשק. חשק הוא משהו שצריך לעבוד עליו. הוא לא מגיע סתם כי קבעתם ביום ראשון בתשע. תשאלי את עצמך - מה גורם לך לחשק? ואז מתפתחת שיחה שהיא מאוד מאוד חשובה, שלא בטוח שהיא ניהלה אותה אי פעם – מה באמת מייצר אצלי חשק, ואיך אני יכולה להתחיל להרים את החשק הזה מהבוקר, כדי שכשיגיע הלילה, יהיה לי חשק מיני. או - מה אני צריכה לעשות מבחינה אישית ומבחינה זוגית כדי שאני ארגיש שבא לי. כי אם נבנה רק על החשק כשהוא כבר מגיע, יש מצב שנפספס בגדול.
"אגב, והיה אם הגענו למיטה ואחד מהצדדים עדיין לא מרגיש מוכן, אני ממליצה וזה ממש עוזר – שימו יד האחד על השנייה לשתיים-שלוש דקות. תנסו שנייה להסתנכרן, להוריד את הקצב שכל אחד הגיע איתו, כדי שתוכלו להיפגש על אותו התדר, ומשם תנסו להמשיך".
מה הטיפ הכי טוב שאת יכולה לתת לזוגות נשואים שרוצים להחזיר את החשק והתשוקה לנישואים שלהם?
"שני טיפים: הראשון - תמיד תזכרו שיש אותי, אותו ואותנו. כשתתנו מקום לכל אחד מכם באינדיבידואל, אז ה'אותנו' יהיה יותר חזק. כלומר, אם תיתן לה את החופש שלה ותראה אותה ותחמיא לה, והיא תעסוק בשלה ואתה בשלך, ויהיה לכל אחד מכם עצמי משלו, תוכלו לבוא ל'זוגי' ממקום בוחר ולא נזקק. הטיפ השני הוא שתי מילים שמסכמות את כל מה שקשור במערכות יחסים – לראות ולהיראות. תראי אותו באיך שהוא ובמה שהוא, לא רק בוויזואלית, אבל אל תשכחי להראות את עצמך. זאת חובה הדדית וזה כולל הקשבה, נוכחות, התמסרות וגיוון".