(האזינו לפרק החדש של "סקס אפיל" על מיניות בדייטינג)
סקס אפיל הוא פודקאסט המיניות של ynet יחסים, בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת הערוץ. מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם. רוצים לדבר איתנו? בואו לקהילה שפתחנו בפייסבוק - "סקס אפיל - הקבוצה לדיונים", ואם נהניתם להאזין - נשמח מאוד אם תדרגו אותנו בחמישה כוכבים.
בשלבי הדייטים הראשונים יש המון חוסר ביטחון. עוד לא מכירים האחד את השני וממש לא נעים להעיר לפרטנר או לפרטנרית ולכוון אותו או אותה מבחינה מינית. יש גם המון אגו שמעורב, לצד אשמה ובושה. אם אני אעיר לו ואגיד לו שמשהו לא מדויק לי, האם זה יבריח אותו? האם הוא יתכווץ וייסגר? אנשים כל כך עסוקים בלא להעליב את הצד השני, עד שהם נאלמים דום ולא מדברים על הרצונות והצרכים המיניים שלהם.
היום ב"סקס אפיל", אפרת וולפסון, מנחה בינלאומית לרווחה מינית הוליסטית, מייסדת "אקדמיית התשוקה" ללימודי עונג, תשוקה והגשמה, ומייסדת קהילת הפייסבוק, "נשים פראיות חיות בתשוקה", משתפת את סיפורה האישי, בתור מי שחזרה לעולם הדייטינג והאפליקציות רק בגיל 41, אחרי פרק א' וזוגיות בת שמונה שנים. אפרת תיתן לכם טיפים לתקשורת מינית, שירגיעו את החששות, ויאפשרו לכם לתקשר את הרצונות והצרכים המיניים כבר בשלב הדייטים הראשונים.
אפרת, את חזרת לשוק הפנויים-פנויות רק בגיל 41. איך זה הרגיש?
"נכון. בגיל 41, כשנה אחרי הפרידה האחרונה, הרגשתי שאני מוכנה לחזור לעולם הזה, ובגלל שהכול היום מבוסס אפליקציות, התנסיתי איתן לראשונה בחיי. בהתחלה היו לי המון התנגדות. שמעתי סיפורי זוועה. נשים אמרו לי שזה שוק בשר, שכל הגברים רוצים רק סקס, היו המון אזהרות. למרות זאת, נכנסתי, ולהפתעתי, הייתה לי חוויה ממש-ממש חיובית. אחרי כמה דייטים מוצלחים כאלו, פתחתי בלוג בפייסבוק, וקראתי לו 'עלילות אפרת בארץ הטינדר'. התגובות היו מדהימות. נשים עפו על הבלוג ואמרו שזה ממש עושה להן חשק להיכנס לאפליקציות, אחרי ששנים הן שומעות אך ורק אזהרות בנוגע לזה".
למה היו לך התנגדויות לאפליקציות?
"קודם כל, בגלל כמות סיפורי הזוועה ששמעתי. תהיתי גם איך אני יכולה לסכם את היצור המופלא שאני במספר שורות בודדות. זה היה נראה לי נורא מלאכותי ושטחי. הרגשתי שלעשות 'סווייפ' לאנשים זה ממש לעשות להם דה-הומניזציה, לקחת מהם את האנושיות שלהם. הרגשתי לא נעים לעשות את זה בעצמי ולדעת שעושים את זה גם עליי, אז החלטתי שאני עושה טקס קטן: בכל פעם כשאני מחליקה שמאלה על מישהו, אני עושה מן תפילה קטנה בלב. אני מברכת אותו שהוא ימצא את אהבת חייו".
וואי, זה מקסים.
"אני כזה 'או-קיי, ג'וני, בהצלחה', ואז אני עושה סווייפ שמאלה. זה עזר לי כי הרגשתי שאני לא רוצה להפוך לאדם קר כזה שלא אכפת לו מאנשים".
אחת הבעיות הכי מפורסמות כשזה מגיע לאפליקציות להיכרויות, היא שאנשים שופטים אחרים לחומרה על סמך משפט ושלוש תמונות. בעיה נוספת היא שאנשים ממש מתמכרים למשחק של שמאלה-ימינה ושוכחים מהסיבה שבגללה הם נכנסנו לאפליקציות הללו מלכתחילה.
"זה באמת יכול למכר, כי יש שם כמויות דופמין מאוד-מאוד גבוהות, וגיליתי את זה ממש על ההתחלה. וואו, מישהו עשה לי לייק, מיד מופרש דופמין. זה קצת כמו המדיה החברתית. אז עשיתי לעצמי כל מיני חוקים בנוגע להתנהלות עם האפליקציות האלה. למשל, החלטתי שאני לא נכנסת יותר מפעם אחת ביום, וגם כיביתי את הנוטיפיקציות, ואז את לא יודעת מתי מישהו עשה לך לייק. זה ממש להחליט מראש את מגבילה את הזמן שהאפליקציה לוקחת ממך.
"האפליקציות האלה עלולות לשאוב מאנשים את האנרגיה. הן גם פוגעות בבריאות ההורמונלית שלנו, בגלל שהן גונבות מאיתנו דופמין. אז עוד חוק שיכול לעזור ולתמוך פה, הוא לא לפתוח את האפליקציה מיד על הבוקר. בכלל, מומלץ לא להיות על הטלפון לפחות בשעה הראשונה להתעוררות. זה יכול מאוד לעזור לבריאות ההורמונלית שלנו".
"הרגשתי שלעשות 'סווייפ' לאנשים, זה ממש לעשות להם דה-הומניזציה. אז החלטתי שאני עושה טקס קטן: בכל פעם כשאני מחליקה שמאלה על מישהו, אני עושה מן תפילה קטנה בלב. אני מברכת אותו שהוא ימצא את אהבת חייו"
איך היה הדייט הראשון שלך?
"הדייט הראשון היה מפגש מפתיע כזה עם מישהו שלא באמת התאים לי וידעתי את זה מראש, אבל נכנסתי לזה כדי לאפשר לעצמי להיפתח מחדש, ולהיות שוב בנוכחות רומנטית גברית".
איך ידעת שהוא לא מתאים לך כבר על התחלה?
"כי הוא בלי ילדים וצעיר ממני, ואני אמא שיודעת שלא רוצה עוד ילדים. זה גם כתוב בפרופיל שלי. זאת אומרת, כתבתי דברים בצורה מאוד-מאוד ברורה, אבל משהו שם סקרן אותי בבן אדם. הוא משורר ואומן ספוקן-וורד, וזה פשוט סקרן אותי, אז אמרתי או-קיי, הבן אדם הזה מסקרן, אני הולכת להיפגש איתו. אז דיברנו ונפגשנו והוא היה ממש מקסים, למרות שהיה לנו ברור מראש שלא תהיה המשכיות וגם הוא הבין את זה.
"הדייט השני היה עם מישהו שהוא דווקא כן אבא וכן הגיע עם נתונים שמאוד-מאוד התאימו לי - גבר טבעוני שבקטע של אורח חיים בריא, אבל גיליתי שהוא נמצא בתהליך גירושים מאוד-מאוד קשה והילד שלו מנותק קשר ממנו, שזאת טראומה ספציפית שאני אישית גם חוויתי, כך שהרגשתי שלא אוכל להכיל את זה. הוא דווקא נורא רצה להמשיך. אגב, אני חושבת שהייתה לי חוויה טובה באפליקציות כי מראש הגעתי אליהן ממקום מאוד-מאוד בשל. לקחתי שנה שלמה של התנזרות לפני שחזרתי לצאת לדייטים".
ממש התנזרת? גם ממין?
"כן, וזה היה מדהים. אני ממש ממליצה על זה. על התנזרות, לא רק מינית, אלא גם רומנטית. כשאנחנו בתוך הסיטואציה הרומנטית, תשומת הלב שלנו היא מאוד החוצה. היא מאוד כזה - הוא כתב לי? הוא לא כתב לי? את יודעת, זה לא חייב להיות שנה, אבל לפחות תקופה של כמה חודשים טובים להחליט שאת לוקחת זמן כדי להיות עם עצמך ולחזור הביתה. לשאול את עצמך - מה היה שם בזוגיות הקודמת? מה אני יכולה ללמוד ממנה? לעבד את הפרידה. זה חשוב ממש".
זה מאוד נכון. אנשים עוברים מזוגיות אחת לשנייה, ולא עוצרים לרגע לחשוב על האתגרים שהיו להם, או על דברים שהם אהבו ודברים שהם פחות אהבו, ואז הם בעצם משעתקים את אותן בעיות למערכת היחסים החדשה שלהם.
"אני מסכימה וזה בהחלט חלק ממה שעשיתי. בזמן הזה, בשנה הזאת, לא סתם ישבתי וחיכיתי, אלא באמת לקחתי את הזמן כדי לעבד את הפרידה, לנתק את הכבלים, גם האנרגטיים, גם הפיזיים. הייתי בכל זאת שמונה וחצי שנים עם מישהו. זה המון זמן.
"בתוך השנה הזאתי של ההתנזרות, שאלתי את עצמי - מה אני יכולה לעשות אחרת בפעם הבאה? מה הבאתי לתוך הקשר שלא עבד? אילו דפוסים היו לי שאני רוצה לשפר לקשר הבא שלי? ומבחינת התנזרות מינית, עדיין הייתה לי מיניות עם עצמי, שהייתה מאוד חזקה וטובה. זה גם אחד הדברים שאני מלמדת נשים בקורסים שלי - את החשיבות של תרגול קבוע של מיניות עם עצמנו. ככה את לא מגיעה לסוג של 'הרעבת מגע'.
"אז בכל השנה הזאת היה לי המון מגע בחיים. היה לי גם מגע עצמי, היה לי מגע עם חברים וחברות אפלטוניים שאנחנו מתכרבלים יחד, ואני גם רוקדת 'קונטקט אימפרוביזציה', שזה סוג של ריקוד שיש בו המון מגע. ממש דאגתי שיהיה לי המון מגע בחיים, כדי שאני לא אחזור לעולם הדייטינג ממקום של הרעבת מגע".
"אני חושבת שהייתה לי חוויה טובה באפליקציות כי מראש הגעתי אליהן ממקום מאוד-מאוד בשל. לקחתי שנה שלמה של התנזרות לפני שחזרתי לצאת לדייטים"
מתי הכרת את הבחור הנוכחי?
"אז יצאתי עם שני בחורים, שהיה נורא נחמדים, אבל הבנתי שמשהו שם פחות מתאים. אחר כך היו עוד שניים נוספים, ואז הוא הגיע. הבחור הנוכחי הוא גם הבחור הראשון שהייתה לי מיניות איתו. זה גם מעניין, כי אחת השאלות שאני תמיד נשאלת היא באיזה דייט 'צריך' במרכאות לשכב".
יש את המיתוס הזה שאם את רוצה מישהו למערכת יחסים רצינית, אז את צריכה טיפה לדחות את המיניות, כדי שהוא יסתקרן וירצה להמשיך להיפגש איתך. אגב, אותי זה תמיד עצבן - "חוק שלושת הדייטים הראשונים".
"אז אני חייבת להגיד שאני לא בעניין של חוקים. אני חושבת שזה מאוד-מאוד אישי, מאוד תלוי סיטואציה ויש אפילו סיטואציות שהייתי מחכה בהן יותר משלושה דייטים. אני רוצה לראות שיש באמת חיבור עם הבחור. במקרה של הבחור הנוכחי, אז זה קרה בדייט השני, הרבה יותר מוקדם ממה שציפיתי. אבל כדי לדעת את זה, אני אוהבת לבדוק עם המרכזים השונים של הגוף שלי, האם אני באמת בשלה למיניות עכשיו. אני בודקת אם יש התאמה בין הראש, הלב ומרכזי המין, ואם יש 'כן' מכל השלושה, אני יודעת שזה Hell Yes.
"בראש זה הכי קל, כי רובנו בראש כל הזמן. בלב זה יותר רגש - מה אני מרגישה? האם נעים לי בחברתו? כיף לי איתו? האם אני מרגישה בטוחה איתו? האם יש בתוכי תחושה של פתיחות כשאנחנו יחד? האם אני מרגישה פתוחה מינית מהבחינה שבא לי? שיש לי עוררות? זה ממש לבדוק עם הגוף שלי".
התחושות הללו עלולות להתערפל כשמשלבות בדייטים אלכוהול או סמים משני תודעה אחרים. גם ככה עוררות מינית היא משנה תודעה מאוד-מאוד גדול, ואם מוסיפים לה חומרים נוספים, זה עלול להקשות עלינו להקשיב באמת למה שהגוף שלנו אומר.
"זאת נקודה ממש טובה. אני האמת, האישה הסחית ביקום. אני לא שותה ולא לוקחת סמים, אבל אני באמת ממליצה לא להיות תחת השפעה בדייטים, אם אתן יכולות. כל הדייטים הראשונים שלי נערכו כזה בפארק המקומי, ליד הבית שלי, או בשוק איכרים מקומי".
"בוא תעזור לי למשמש את הירקות". האמת שזה קצת ארוטי.
"אני מאוד אוהבת למשמש את הפירות והירקות שלי, בהחלט", היא צוחקת. "אז כן, אפשר להיפגש ולשתות קפה או משהו כזה בפארק, לא חייבים ללכת למסעדה רועשת. גם לא הייתי ממליצה להיפגש, נגיד, בבית של אחד מכם על הדייט הראשון, כי תחושת הביטחון חשובה מאוד, בייחוד לנשים".
אז עם הבחור הזה עצרת רגע כדי לראות מה הגוף מספר לך, והבנת שיש "כן" נלהב?
"אפילו לא הייתי צריכה ממש לעצור רגע, אני פשוט הרגשתי את זה. אבל אולי זה גם בגלל שאני מאוד מתורגלת בזה. אני מאוד מתורגלת בלהקשיב לגוף שלי. אני יודעת לזהות מתי אני חווה כיווץ ומתי התרחבות. מתי אני מרגישה התכווצות של השרירים ומתי יש איזו מן רגיעה או פתיחה".
אבל הרגיעה הזאת מגיעה עם ביטחון, ובשלב הדייטים עוד אין ביטחון. כשעוד לא מכירים את הצד השני, יש המון סטרס. יש ממש עוררות יתר. האם אני מוצאת חן בעיניו? האם הוא חושב שאני יפה? האם הוא ירצה להמשיך להיפגש איתי? איך אני מרשימה אותו?
"נכון, זה משהו שהרבה פעמים קורה. בגלל זה הופתעתי שבאמת הייתה בי את התחושה של הביטחון והפתיחה כבר בדייט השני איתו. אני יכולה להגיד שבמקרה שלי, זאת אחת הסיבות שכל כך נהניתי מהדייטים האלה, כי מראש הגעתי בלי הרבה לחץ על כאילו, 'האם זה האחד'? הגעתי לדייטים עם סקרנות של וואי, מעניין איזה בן אדם מעניין אני הולכת להכיר היום".
זאת כבר פריבילגיה של פרק ב', כשאת יוצאת לדייטים אחרי שכבר יש לך ילדים.
"נכון. אין ספק שזה הרבה יותר קל כשיש לך ילדים ואת לא בלחץ על עוד ילדים. זה משנה את זה, ואני בהחלט מכירה בכך. יחד עם זאת, אני חושבת שגם אם הייתי בפרק א', עדיין עדיף להוריד את הלחץ כי זה פשוט לא תומך. מה גם שכשאת עסוקה בלחפש את 'האחד', את ממלאת צ'ק-ליסט דמיוני ומאוד קל לפסול ככה גברים".
"ממש לימדתי אותו - לפני שאתה נוגע ביוני שלי, לפני שאתה מכניס אצבע, אתה חייב לשאול אם אני מוכנה, אם אני רוצה. תמיד לבדוק איתי"
בפוסט שכתבת על המפגש המיני עם הבחור הנוכחי שלך, סיפרת שהגעת אליו ישר ממדורה.
"נכון. הגעתי ממעגל נשים שהייתה בו גם מדורה, ובאתי כזה כולי עם הריח של המדורה אליו, ונפגשנו. באותו שבוע שהייתי אצלו, העברתי מן אתגר כזה בפייסבוק על עיסוי יוני, שזה עיסוי של איבר המין הנקבי, והוא אמר לי 'אולי תלמדי אותי על העיסוי יוני הזה?', ואמרתי לו, 'תשמע, זה לימוד ארוך, זה לא משהו שאני יכולה ללמד אותך עכשיו בשלוף. אה, וצריך שמן קוקוס גם'. אז הוא היה כזה, 'יש לי שמן קוקוס', ומיד רץ למטבח להביא".
יפה-יפה, ממש תלמיד מצטיין.
"כן, הוא היה ממש תלמיד מצטיין, והאמת שזה היה מצחיק להיות רגע בתפקיד המורה, אבל כן, הראיתי לו כמה דברים חשובים. אחד הדברים שבעיניי נורא חשוב שכל אחד ידע, גם גברים וגם נשים, זה לא להיכנס לתוך אישה, אלא אם היא ממש-ממש מוכנה לחדירה, מוכנה לכניסה. זה משהו שממש לימדתי אותו - לפני שאתה נוגע ביוני שלי, לפני שאתה מכניס אצבע, אתה חייב לשאול אם אני מוכנה, אם אני רוצה. תמיד לבדוק איתי. זה היה מדהים, כי מרגע ששמתי את זה שם בתור פרמטר מהמפגש הראשון, אז זה המשיך כמובן לשאר המפגשים. הרבה אנשים מדלגים על זה וזה עלול ליצור כל מיני בעיות בטווח ארוך".
"אני תמיד אומרת לגברים - תשחרר את הזקפה ואת השפיכה ואת כל הדברים האלה, ותהפוך למאסטר של עונג. אם אתה מאסטר של עונג, האישה שאיתך תהנה גם בלי זקפה"
כמה חשוב זה! הרבה פעמים גברים ממש ממהרים להכניס אצבע לפני שאת בכלל מעוררת מינית, וכל הקטע עם עיסוי יוני הוא שמתחילים מהפריפריה. קודם כל מעסים איברים אחרים בגוף, ודואגים שתהיי רפויה ונינוחה ומגורה. אני גם חושבת שאחד הדברים הכי מחרמנים לנשים זה שהיא כבר תרצה שאתה תיכנס. זאת אומרת, שהיא תבער בשביל שזה יקרה.
"לגמרי. בזוגיות הקודמת שלי אני אמרתי לו, 'תשמע, אני רוצה שתיכנס אליי רק אם אני מתחננת לזה, רצוי יותר מפעם אחת. תיכנס רק כשאני כבר וואו, אני צריכה אותך בפנים עכשיו'. ובאמת, כשהכניסה מתבצעת כשהאישה נמצאת במצב הזה, אז רמות העונג הן הרבה יותר גבוהות.
"אני אגיד אפילו יותר מזה - גם חדירה ממש לא חייבת לקרות בשביל שיהיה לכם מפגש מיני מופלא. למשל, במפגש המיני הראשון שלי ושל הבחור הזה, לא הייתה כניסה של פין לתוך פות בכלל. למעשה, לא היה לו קונדום, ופשוט שחררנו את זה. אמרתי לו שאני לא שוכבת בלי קונדום, וגם בחלק גדול מהזמן שלנו גם לא הייתה לו זקפה בכלל, שזה גם משהו שנראה לי שחשוב לציין. אם נוריד את הפוקוס מהתפקוד המיני ונעביר אותו לרווחה מינית, אז יהיו לנו מפגשים מיניים הרבה יותר מענגים וטובים, שלא תלויים בזקפה ולא תלויים בחדירה".
וואו, איזה חשוב זה. הרבה גברים שחווים קושי עם הזקפה, פשוט מוותרים על המיניות ומתכנסים בתוך עצמם, במקום להבין שיש עולם שלם של אפשרויות מיניות שלא מצריכות זקפה וחדירה בכלל.
"לגמרי. אני לא צריכה את הזקפה שלך בשביל ליהנות. אני תמיד אומרת לגברים - תשחרר את הזקפה ואת השפיכה ואת כל הדברים האלה, ותהפוך למאסטר של עונג. אם אתה מאסטר של עונג, האישה שאיתך תהנה גם בלי זקפה, גם אם השפיכה שלך מגיעה מהר, גם אם השפיכה שלך לא מגיעה בכלל. יכול להיות לנו מלא עונג מיני, מלא רווחה מינית, מלא עונג, ומלא כיף ביחד אם נחליט שכל מה שאנחנו עושים זה חוקרים והופכים ליצורים ארוטיים וחושניים".
אז הייתה פשוט כימיה טובה ביניכם, ומאז אתם יחד?
"אז זהו, אני חייבת לציין שהיו כל מיני חלקים במגע שלו, בדרכים שהוא נגע בי, שדווקא לא היו כאלה מדהימים על ההתחלה. אני חושבת שהרבה אנשים מחפשים את הכימיה המינית המושלמת הזאת על ההתחלה, ואז הם ממהרים לפסול, בזמן שכימיה מינית היא לחלוטין משהו שאפשר ליצור ולעבוד עליו בעזרת תקשורת מינית פתוחה. אז כל מיני דברים שהיו לי נגיד לא נעימים, פשוט תקשרתי לו איך כן יהיה לי נעים. פשוט אמרתי לו, 'אוקיי, יותר לאט, יותר עדין'. כיוונתי אותו בצורה עדינה אבל גם מאוד ברורה.
"אני חושבת שהדרך הכי טובה לתקשר משהו שאת רוצה שיהיה אחרת, היא לגלם בגוף שלך את מה שאת רוצה שיקרה. אז נגיד, אם אני רוצה שמשהו יהיה כזה יותר חושני ועדין ואיטי, אז אני יכולה ממש להיות בדליקה על זה, ואז לתקשר את זה ממקום נורא סקסי וחושני. ממש לחיות את המגע שאני רוצה לקבל ולהגיד לו בקול הזה, 'יותר לאט'".
ואז גם מדליק אותו לשמוע אותך והוא לא מתכווץ בקטע של "אוי, עכשיו היא העירה לי, אולי אני עושה את זה לא טוב, אז אני לא אגע בה בכלל", כי זה נגיד המצב הקיצוני שקורה כשהאגו נכנס.
"לגמרי, ואז כשאת עושה את זה ככה זה גם מחרמן, זה גם כיף, וזה לא מגיע בתור ביקורת. עוד טיפ קטן שיכול לעזור זה להגיד 'הגוף שלי צריך את זה ככה', כדי שזה לא יהפוך לביקורת אישית. זה לא אתה לא טוב, אלו הפטמות שלי שרגישות וזקוקות למגע אחר, איטי או עדין יותר למשל.
"זה גם מבחן שבודק את התגובות של הצד השני. לי למשל חשוב להיות עם מישהו שפתוח לחקירה, לגילוי משותף, שרוצה לדעת מהם הצרכים שלי, מישהו שמתרגש מהכיוונים האלה. אז הבחור הזה שאני יוצאת איתו, אמר לי כזה בסוף המפגש, 'או-מיי-גאד, כאילו, מה זה היה?! הלוואי שכל אישה שהייתי איתה הייתה אומרת לי מה היא רוצה', כי רוב הנשים לא אומרות. זאת הרי אחת השאלות הכי נפוצות שגברים שואלים - 'מה נשים רוצות?'"
התשובה היא - "כל אישה היא אחרת", וגם - "תשאל אותה ותדע".
"נכון, אבל העניין הוא שהרבה נשים לא יודעות מה הן רוצות. חלק ממה שאפשר לי לתקשר את הצרכים שלי הוא שאני מכירה אותם ומתרגלת באופן קבוע רווחה מינית, מכירה את הגוף ואת העונג שלי. זה מחזיר אותנו לשנת ההתנזרות ולתהליך של להתחבר לעונג שלך עם עצמך לפני שאת מכירה אדם נוסף. זה מאוד חשוב. אגב, עוד דרך לתקשר את הצרכים הגופניים שלך היא בעזרת צלילים. להגיד לו - 'אם אתה שומע את הצליל הזה, סימן שזה ממש-ממש טוב'.
"חשוב לי גם להגיד שאפשר לתקשר את הצרכים שלנו גם אם אנחנו כבר באמצע הקשר הזוגי, לא רק בשלבי הדייטים הראשונים. שזה אף פעם לא מאוחר. נגיד, איך שאני הייתי מציעה להגיד את זה, זה משהו כמו 'אתה יודע, לא אמרתי לך עד עכשיו כי לא היה לי נעים, כי פחדתי לפגוע ופחדתי שתעזוב אותי'. כלומר, ממש לקחת אחריות על זה, 'אבל האמת היא שמגע באזור הזה או בצורה הזאת הוא קצת כואב לי או חזק מדי בשבילי. אז אני אשמח אם נשחק יחד בדרכים שונות של מגע, ואני אגיד לך מה נעים לי, אבל אני צריכה את העזרה שלך בזה'. את בעצם מגייסת את הצד השני שיעזור לך, וזאת הופכת למשימת העונג של שניכם, בלי האשמות ובלי לכווץ את הצד השני".