סקס אפיל
טיפול מיני בעזרת פורנו ב-VR ורובוטיות מין | #114
37:33
(האזינו לפרק החדש של "סקס אפיל" על טיפול מיני בעזרת פורנו ב-VR ורובוטיות מין)
סקס אפיל הוא פודקאסט המיניות של ynet יחסים, בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת הערוץ. מוזמנים ומוזמנות להאזין לנו כאן ב-ynet, וגם לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם. רוצים לדבר איתנו? בואו לקהילה שפתחנו בפייסבוק - "סקס אפיל - הקבוצה לדיונים", ואם נהניתם להאזין - נשמח מאוד אם תדרגו אותנו בחמישה כוכבים.
שולמית שפרבר היא מטפלת מינית מוסמכת וחוקרת מיניות. לפני מספר חודשים שולמית פרסמה מאמר אקדמאי, שמדבר על כך שבמקום להיבהל מטכנולוגיות חדשות ומתקדמות כמו פורנו במציאות מדומה ורובוטיות מין מבוססות בינה מלאכותית, מוטב לרתום אותן לשלל צרכים בטיפול מיני, החל מטיפול בתופעות נפוצות כמו חרדת ביצוע, שפיכה מהירה אצל גברים וחוסר הגעה לאורגזמה אצל נשים, ועד לטיפול באוכלוסיות של בעלי מוגבלות ואנשים שנמצאים על הקשת האוטיסטית, שעד כה נמנעו או חוו מגע מיני מצומצם מאוד. בפרק החדש של "סקס אפיל" שולמית מפרטת על מירב האפשרויות הגלומות בטכנולוגיות המסקרנות האלה, ויוצאת בקריאה למפתחים להפעיל את הדמיון ולהתחיל לחשוב יצירתי.
"כשמדברים על מיניות וטכנולוגיה, צריך לדבר על שני גלים", אומרת שפרבר. "יש את הטכנולוגיות שדרכן אנחנו יכולות להיות במיניות עם עצמינו או עם פרטנרים - זה הגל הראשון. הוא כולל ויברטורים מבוססי אפליקציה, אפליקציות להיכרויות, פורנו במחשב או בסלולר, ואתרים ואפליקציות להיכרויות למטרות מיניות כמו BDSM, בגידות כמו במקרה של 'אשלי מדיסון' המפורסם, והיכרויות של א-מונוגמיים בהסכמה. הגל השני הוא טכנולוגיות שבהן אין פרטנר אנושי. כלומר, הטכנולוגיה היא הפרטנר, ואז אנחנו מדברים על רובוטיות מין ועל מציאות מרובדת או מדומה".
מה מבדיל רובוטיות מין מבובות המין שכולנו מכירים?
"רובוטיות מין הן התפתחות של בובות המין העתיקות, שהולכות אחורה בהיסטוריה. היום אנחנו יודעים למשל שבובות המין היו פופולריות במאה ה-16, כשיורדי ים צרפתים שהיו יוצאים להפלגות ארוכות שלא אפשרו להם להיות באינטראקציה מינית, יצרו לעצמם מעין בובות מין מעורות ומבדים. גם היפנים נהנו מבובות מין כבר ב-1185 ביפן, כשאנשי החברה הגבוהה והאריסטוקרטיה, וכן אנשים בעלי ממון החזיקו בובות מין וקראו להן קראקורי ניג'איו.
"יפן תמיד הייתה ליברלית מאוד בכל הקשור לשילוב של טכנולוגיה בחיי היום-יום. יש שם אפילו נטייה מינית בשם 'דיגיסקסואליות', שמאפיינת אנשים שצריכים שהמיניות שלהם תלווה באמצעים טכנולוגים. ביפן מדובר על חמישה אחוזים מהאוכלוסיה. לאותם דיגיסקסואליים יש כבר דגל, כמו דגל הגאווה, ואנחנו יודעים שזה כבר מתפתח לעוד מקומות בעולם. אז יש את בובות מין של האריסטוקרטיה ביפן, והדור השלישי הוא בובות המין המתנפחות שכולנו מכירות ומכירים, כשרובוטיות המין הן אבולוציה נוספת".
"יפן תמיד הייתה ליברלית מאוד בכל הקשור לשילוב של טכנולוגיה בחיי היום-יום. יש שם אפילו נטייה מינית בשם 'דיגיסקסואליות', שמאפיינת אנשים שצריכים שהמיניות שלהם תלווה באמצעים טכנולוגים. ביפן מדובר על חמישה אחוזים מהאוכלוסייה"
אני יכולה לספר שהייתי בכנס ויברטורים בגרמניה לפני מספר שנים, והיה שם ממש דוכן סיני שמכר בובות מין מהדור החדש, והן היפר-ריאליסטיות בעיצוב שלהן. הירידה לפרטים מתבטאת ברמת הקמטוטים הקטנים ליד העיניים. הן עשויות מסיליקון רפואי, והן נעימות מאוד למגע. את אפילו יכולה לייצר לעצמך בובה שהיא הפנטזיה המינית שלך – למשל, לבקש מהם את הפנים של גל גדות עם החזה של פמלה אנדרסון, והם יכינו לך בובה כזאת.
"נכון, יש היום פרסונליזציה מאוד-מאוד גבוהה. יש קטלוג של פטמות וקטלוג של שפתיים וקטלוג של איברי מין, וממש אפשר לייצר משהו שהוא בדיוק לרצונו של הלקוח. עם זאת, רובוטיות המין נבדלות מבובות המין שאת מדברת עליהן בכך שיש להן
ממש חיישנים ומערכת הפעלה מבוססת בינה מלאכותית, שמאפשרת להם לקיים שיחות ולהביע רגשות. בחלקן אף מוטמעת אישיות, ובגלל הבינה המלאכותית, אם נקיים שיחות עם הרובוטיות הללו, הן יוכלו לזכור את השיחות".
5 צפייה בגלריה
בובות מין מהדור החדש. היום ניתן לעצב אותן בהתאם לפנטזיה של הצרכן
(צילום: לורי שטטמאור)
זה מדהים כי כולנו מכירים את צ'אט GPT ורואים כמה מהר הטכנולוגיה הזאת מתקדמת.
"עשו מחקר של טיפול כאילו פסיכולוגי בהתכתבות, ונתנו לאנשים להתכתב עם פסיכולוגים ולהתכתב עם בינה מלאכותית ובדקו איפה הייתה רמת שביעות רצון גבוהה יותר של הלקוחות, ומסתבר שהרוב העדיפו את התגובות של הבינה המלאכותית, כי הבינה המלאכותית לא יכולה כמעט לטעות באמפתיה ובתגובות שלה. באופן דומה, רובוטית מין ריאליסטית תוכל לשוחח איתך, היא לא תשפוט איתך ולא תצחק עליך.
"אותי אישית זה לוקח לסדרה 'ווסטוורלד', שמתארת דיסטופיה שלוקחת את החזון הכי נוראי שיכול לקרות לנו בשימוש ברובוטים – ווסטוורלד זה פארק בתשלום למבוגרים שרוצים מקום שבו הם יכולים לפרוק כל אגרסיה וכל פנטזיה סאדיסטית שלהם, בלי לשלם על כך כל מחיר. הם יכולים לירות, הם יכולים להרוג והם יכולים לאנוס.
"זה בעצם לוקח אותנו לפחד מאוד גדול שהרבה אנשי מקצוע ותיאורטיקנים ואנשים שמתעסקים באתיקה חוששים ממנו - הם חרדים מהכניסה של הטכנולוגיות האלה לשוק, כי ברגע שאנחנו מרגילים אנשים לאפשרות לפרוק או לממש כל פנטזיה מינית שיש להם, אנחנו מרגילים אותם למיניות עם אובייקטים ולא עם סובייקטים. כלומר, להחפצה. זה לחלוטין משהו שעלול להיות מסוכן וחייבים לדבר עליו. במאמר שכתבתי אני מדברת על כך שחייבים שיהיו ועדות אתיקה ואיזושהי רגולציה סביב הנושא הזה".
זה בהחלט מעורר דאגה, כי אנחנו יודעות שהטכנולוגיה מתפתחת הרבה יותר מהר מהדיונים הפילוסופיים והאתיים שמתלווים אליה, ותמיד מגיעים באיחור. באמת החשש הכי גדול הוא שאנשים יאבדו את היכולת לאמפתיה כלפי אנשים אחרים, כי הם יפרקו כל עול, כמו בסדרה, על הבובות האלה, ואז הם יתנהגו באותו אופן כלפי נשים.
"בכולנו יש אגרסיות ואנחנו מווסתים אותן ומלמדים ילדים מגיל מאוד צעיר מה מותר ומה אסור, ואם נפתח בפנינו פתאום מרחב שבו הכול מותר, אנחנו עלולים להרגיל אנשים להיות במיניות עם אובייקטים במקום עם סובייקטים, שיש להתייחס ולהתחשב בהם, ואז זאת בהחלט סכנה".
נכון, אבל זה מעלה לי שאולי דווקא בגלל התפתחות הבינה המלאכותית, אז הבינה המלאכותית תוכל להגיד לאדם, "זה כואב לי", או "זה לא נעים לי שאתה מתייחס אליי ככה".
לא מזמן ערכתי פגישה עם מפתחים משוויץ שעוסקים בבינה מלאכותית ומתעסקים ביצירת אווטארים של כל מיני משפיענים, והם רוצים לספק גם תוכן מיני. הם שאלו אותי מה חשוב שהם יטמיעו בקוד ובתכנות של האווטארים האלה, כדי שזה יהיה מוגן, ודיברתי איתם על לא לאפשר החפצה, לא לאפשר עלבונות. כלומר שיהיה גבול, למשל שלב שבו האווטאר ייכבה מעצמו".
"בכולנו יש אגרסיות ואנחנו מווסתים אותן ומלמדים ילדים מגיל מאוד צעיר מה מותר ומה אסור. כשנפתח בפנינו פתאום מרחב שבו הכול מותר, אנחנו עלולים להרגיל אנשים להיות במיניות עם אובייקטים במקום עם סובייקטים, ואז זאת בהחלט סכנה"
אז דיברנו על רובוטיות, בואי נדבר על מציאות מדומה וההקשר שלה למיניות.
"מציאות מדומה היא סימולציה של סביבה שמתבצעת באמצעות מחשב, קונסולה או טלפון, ומעניקה את האשליה שאת בתוך הסביבה המציאותית שהמחשב מדמה. יש אוזניות, משקפיים, חיישנים על הידיים ולעיתים גם על הרגליים. אנחנו יודעות שפורנוגרפיה במציאות מדומה היא הרבה יותר חזקה מאשר פורנוגרפיה דו-ממדית, כי היא נותנת תחושה של היטמעות בתוך החוויה.
"בתוך הפורנוגרפיה של המציאות המדומה יש אפשרות של POV - אתה יכול ממש לבחור את נקודת המבט שלך. אתה יכול להשתתף באקט המיני עצמו, או לצפות בו מבחוץ. כל הנושא של פורנוגרפיית VR מאפשר גם השתתפות במרחבים וירטואליים רבי משתתפים. כמובן שזה לא אתם אלא ייצוגים שלכם, אבל מדובר בטכנולוגיה שהיא מאוד-מאוד אימרסיבית. התחושה היא שאתה בתוך הדבר, מוטמע בפנים. זאת חוויה שכוללת את כל הגוף, חוויה סומאטית".
5 צפייה בגלריה
צפייה בפורנו במציאות מדומה מאפשרת חוויה סומאטית ותחושה שאת חלק מהמיניות שמתרחשת
(צילום: Shutterstock)
המאמר שלך פונה למטפלים מיניים מרחבי העולם ואומר להם - אל תיבהלו מהטכנולוגיות החדשות האלה כמו רובוטיות מין ופורנו ב-VR, תראו איך אתם יכולים לרתום אותן לצרכים הטיפולים שעולים בחדר הטיפול המיני.
"אני חושבת שבדומה למה שהיה עם כל מיני התקדמויות לאורך השנים כמו להט"ב ו-BDSM, אצל אנשי מקצוע שמרנים יש הרבה פחד ושיפוטיות. אני אומרת לכל מי שמפחד מהטכנולוגיות האלה - נסו להיות פתוחים לזה, כי הדבר הזה רק הולך להתפתח ולהתעצם ולהפוך ליותר ויותר פופולרי, ואנחנו צריכות להיות ערוכות לזה.
"כרגע מציאות מדומה כבר משמשת לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחשיפה, ויש מחקרים שמראים תוצאות טובות מאוד בטיפול בחרדה חברתית ובחרדת נהיגה למשל. מה זה טיפול בחשיפה? זה אומר שאם יש משהו שמעורר אצלך חרדה, אז ניתן, באופן מאוד-מאוד הדרגתי, לחשוף את האדם לאט-לאט לדבר שהוא הכי פוחד ממנו.
"הרבה מההפרעות בתפקוד המיני - מקורן בחרדה. למשל גברים שלא מצליחים להגיע לזקפה כתוצאה מחרדת ביצוע. כי מה קורה? אני מגיע לדייט ואני מאוד-מאוד חושש: יעמוד לי? לא יעמוד לי? ובשביל זקפה יש צורך בזרימה של דם לכלי הדם בפין. ברגעי חרדה מופרש אדרנלין שמכווץ את כלי דם, ואז הזקפה נופלת.
"אבל אם הגבר יוכל להתנסות בפורנו ב-VR ובעצם להיכנס לחוויה עצמה במקום להיות צופה מבחוץ, הוא יוכל ממש להתאמן במצבים האלה - להתאמן על להרגיע את עצמו ועל הורדה של רמות החרדה. בגלל שזה תרגול, אז אם לא עמד לך ב-VR, לא קרה כלום. אתה פשוט עושה עוד סשן. אז באמת להתנסות פעם ועוד פעם בסיטואציה מאוד ריאליסטית, ולבדוק אם אתה מסוגל להישאר בעוררות המינית ולהפחית את רמות החרדה".
"אם הגבר יוכל להתנסות בפורנו ב-VR ובעצם להיכנס לחוויה עצמה במקום להיות צופה מבחוץ, הוא יוכל ממש להתאמן במצבים האלה - להתאמן על להרגיע את עצמו. ואז, אם לא עמד לך ב-VR, לא קרה כלום. אתה פשוט עושה עוד סשן"
ואז המוח יכול לזכור את החוויה הטובה ולייצר חיווט מחדש.
"חד-משמעית. באותה מידה אני חושבת על גברים עם שפיכה מהירה. מה קורה בשפיכה מהירה? לא פעם זאת חרדת ביצוע בתחפושת. אני כל כך בחרדה באשר להאם אני אצליח להחזיק, שמרוב חרדה אני גומר. כמובן שיש גברים שאצלם זה יכול להיות קשור ללמידה התנהגותית, למשל מגיל צעיר למדתי לגמור מאוד-מאוד מהר כי לא היה לי מקום פרטי לאונן בו, אז אני כבר רגיל שאני מיד נוגע בעצמי, וגומר.
"יש גברים שיודעים לבנות את העוררות המינית שלהם באיטיות ולשחק איתה – אני עולה מאפס לשלוש ואז יורד לשתיים ואז עולה לשבע ויורד, וככה הם מצליחים לשמר את הזקפה לאורך זמן ולא לגמור. אצל גברים שגומרים מהר, יש ברך כלל קפיצה מאפס למאה, כשמיד אני מגיע לרמות הכי גבוהות ואני לא מצליח לשחק בתוכן. זה משהו שפורנוגרפיית VR, עם תסריט מיני וסצנה שנניח תספר סיפור ארוטי הדרגתי, תאפשר לאדם ממש לעבוד על לווסת את העוררות המינית שלו.
"עוד שימוש יכול להיות בקרב נשים שמתקשות להגיע לאורגזמה – בדרך כלל, בטיפול מיני ניתן להן תרגילי אוננות ונעודד אותן להתנסות עם עצמן, או שניתן להן תרגילי מראה כדי להכיר את עצמן, ובגלל שהחוויה של ה-VR היא כל כך ריאליסטית, אני בטוחה שזה יכול לעזור גם במצבים כאלה. כמובן שחשוב שתהיה מטפלת שתהיה מעורבת בסשנים האלה או בכיוון שלהם, כשהרעיון הוא לראות איך אנחנו יכולים להשתמש במוצרים האלה כדי לעזור לאנשים.
"בסוף החיבור בין טיפול לטכנולוגיה הוא כיד הדמיון הטובה, הוא יתפתח לאן שנרצה לקחת אותו. אם מאזינים לפודקאסט הזה מפתחים ויזמים, אז בא לי להגיד להם - יש לכם ים כחול והזדמנות לחשוב על מוצרים שיכולים ממש לסייע לאנשים".
בריאות מינית כוללת בתוכה גם את עולם השיקום המיני, ואנחנו מדברות בתקופת מלחמה כשהרבה מאוד גברים ונשים יצאו מהמילואים עם פגיעות פיזיות ונפשיות, שמחייבות אותם לייצר לעצמם מיניות חדשה, אחרת, שונה מזו שהם הכירו לפני המלחמה.
"הטכנולוגיות החדשות הללו בהחלט יכולות לעזור גם בנושא השיקום המיני וההנגשה המינית. בעיניי, הטכנולוגיות האלה מביאות אותנו לעידן חדש. בשיקום מיני אנחנו מדברים על אנשים עם צרכים מיוחדים, ועל בעלי מוגבלויות, כשהטכנולוגיות האלה יכולות להיות גיים-צ'יינג'ר ולאפשר לאנשים שאולי בעבר לא הייתה להם נגישות למיניות, חיים חדשים שלוקחים בחשבון שמיניות היא צורך טבעי ואנושי.
"לפני כמה שנים הוזמנתי לעמותה של חולים צעירים שנמצאים בשלבים מתקדמים של טרשת נפוצה, ואחד מהם אמר לי, 'אני לא רוצה למות לפני שאחווה מיניות', ובאמת בעבר לא היו הרבה אופציות, אבל ברגע שהטכנולוגיות האלה נכנסות, זה פתוח עולם חדש".
"תחשבי שהיה אפשר לייצר איזושהי טכנולוגיה שתאפשר לאנשים האלה להגיע לפורקן מיני, מתוך תפיסה שמיניות היא משהו שמגיע לכולם. גם אם לא תהיה עם פרטנר, מיניות היא מתנה שאלוהים או הטבע נתן לנו ואנחנו יכולים וזכאים ליהנות ממנה"
"תחשבי על אדם שעבר פגיעה בחוט שידרה – האזורים המיניים במוח פועלים פיקס, אין פגיעה באזורים שאחראיים על עוררות מינית ואורגזמה, אבל כדי שזה יגיע לגניטליה זה צריך לעבור דרך עמוד השדרה, ויש אנשים שעוברים פגיעה בחוט השדרה ומאבדים תחושה בפלג הגוף התחתון שלהם, ואז זה כולל את איברי המין.
"בטיפול מיני ננסה לערוך איזושהי ארוטיזציה לאזורים מיניים אחרים בגוף, ולראות אם אפשר להגיע לרמות עוררות מינית גבוהה גם באזורים שאינם איברי המין. אם נוכל למשל להשתמש בטכנולוגיות של VR ויצירת חוויה סומאטית, גופנית ועוצמתית, כדי לקדם את התהליכים האלה – אז למה לא?
"או לקות תקשורתית – אנשים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד נמוך, שכנראה לעולם לא יוכלו לחוות זוגיות - הרבה מהם חיים בהוסטלים, ובעבר הייתה תפיסה של 'או-קיי, הם חיים שם ומיניות היא כנראה לא חלק מהחיים שלהם', אבל מה שקורה בפועל זה שיכול להיות מישהו שמבחינה קוגניטיבית או התנהגותית הוא בגיל 6, אבל הגוף שלו פיזיולוגית הוא של אדם בוגר עם צורך ודחף מיני.
"אז היום מדברים יותר בעולם בריאות הנפש והצרכים המיוחדים על לתת להם פרטיות, אבל לא כולם באמת יודעים איך לאונן ואיך לגעת בעצמם. תחשבי שהיה אפשר לייצר איזושהי טכנולוגיה שתאפשר לאנשים האלה להגיע לפורקן מיני, מתוך תפיסה שמיניות היא משהו שמגיע לכולם. גם אם לא תהיה עם פרטנר, מיניות היא מתנה שאלוהים או הטבע נתן לנו ואנחנו יכולים וזכאים ליהנות ממנה".
