סקס אפיל
סקס וואו: איך לעשות את המין שתמיד חלמת עליו | #132
35:05
(האזינו לפרק החדש של "סקס אפיל" על איך לייצר סקס וואו)
סקס אפיל הוא פודקאסט המיניות של ynet יחסים, בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת הערוץ. מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם. רוצים לדבר איתנו? בואו לקהילה שפתחנו בפייסבוק - "סקס אפיל - הקבוצה לדיונים".
"הרבה אנשים לא כל כך מרוצים מהמיניות שלהם, ומתעסקים בכל מה שלא טוב בה, במקום באיך הם כן יוכלו להפוך אותה למושלמת", אומרת דנה ויינשטיין אורן, מלווה זוגות ויחידים בתהליכי התפתחות מינית, מאמנת, יועצת, מדריכה ו-NLP למיניות, מרצה ומקימת מסלול לימוד ייעוץ ואימון למיניות בקבוצת גומא גבים.
"סקס הוא תקשורת של הגוף, אבל הוא קודם כל תקשורת עם עצמי. לכן, השלב הראשון במסע החקירה שאנחנו צריכים וצריכות לצאת אליו, אם אנחנו רוצים שיהיה לנו סקס מושלם, מתחיל קודם כל בלברר עם עצמנו מה בכלל מה בא לנו שיקרה. כמובן שאפשר להתחיל מדרך השלילה - לחשוב עם עצמי מה לא טוב לי בסקס שיש לי היום, ואז לנסות להבין מה יכול להפוך את הסקס הזה לקצת יותר טוב".
לפרקים הקודמים של "סקס אפיל" עם דנה ויינשטיין אורן:
* שינוי קטן בתנוחת הסקס, יעשה פלאים לחיי המין
* לידה אורגזמית
* המדריך לזוג שמפנטז על שלישיה
יש לך דוגמאות מהקליניקה למשל לחוסר שביעות רצון של אנשים מהסקס שלהם?
"הרבה נשים מגיעות לחדר האימון עם חוסר חשק מיני, וכשאני מנתחת את זה איתן, אני מגלה שהסקס שלהן הוא מאוד קצר, או שהוא מאוד מטרתי ומשימתי, וחותר לאורגזמה של הגבר. הרבה פעמים אין בו משחק מקדים, ונוצר להן במקום הזה שעמום מאוד גדול. במקרה כזה, הרחבת המשחק המקדים והתמקדות בו תעזור להן לקבל מיניות טובה הרבה יותר ממה שיש להן.
"זאת הסיבה שחשוב להבין מה אני לא רוצה יותר שיקרה, ולצד זה - להתחיל לחשוב על חוויה מינית שהייתה מאוד-מאוד טובה ומאוד מסעירה ומאוד כיפית, בין אם זה עם הפרטנר או הפרטנרית הנוכחיים או עם מישהו אחר, ואז להבין רגע מה היה שם בחוויה הזאת, שהפך אותה למסעירה כל כך. מה מקור הריגוש שחוויתי, ומה קרה שם תוך כדי".
3 צפייה בגלריה
דנה ויינשטיין אורן. להתחיל לחשוב על חוויה מינית שהייתה מאוד-מאוד טובה ומאוד מסעירה
(צילום: נתנאל מכלוף)
כלומר, לנסות לפרוט את החוויה המינית הטובה שהייתה לי, כדי להבין מה בא לי לקחת ממנה למיניות שיש לי עכשיו.
"בדיוק. זה להתחיל לפקס את המיינד על מה כן היה לי נעים ומספק במיניות שעשיתי, ואם אני ממש לא יודעת מה היה לי נעים, אז שווה להתחיל לחפש מקורות השראה למיניות החלומית שבא לי לחוות. הפודקאסט הזה הוא מקור השראה מאוד טוב לרעיונות לאיך לשפר את הסקס. אפשר גם להתחיל לקרוא ספרות ארוטית או לשמוע אודיו-פורן כדי לקבל השראה".
נראה לי שבשיחת הבירור העצמית הזאת צריך גם לבדוק עם עצמי מהם הגבולות שלי. כלומר, לצד מה שבא לי לנסות, גם מה אני לא מוכנה לעשות.
"נכון. אפשר להפוך את זה לשיטת רמזור כזאת, כשאדום הם הגבולות שלי שהם גבולות קשים - לשם אני אכניס את כל האקטים שאני לא מוכנה לעשות".
"חשוב להבין מה אני לא רוצה יותר שיקרה, ולצד זה - להתחיל לחשוב על חוויה מינית שהייתה מאוד-מאוד טובה ומאוד מסעירה ומאוד כיפית, ואז להבין רגע מה היה שם בחוויה הזאת, שהפך אותה למסעירה כל כך. מה מקור הריגוש שחוויתי, ומה קרה שם תוך כדי"
זהו, הכתום זה אקספרמנטלי - מה כן בא לי לחוות אבל אני עוד לא יודעת אם אני אהיה מזה, וירוק - כל האקטים שאני כבר יודעת שמסבים לי עונג עילאי. אגב, אני לא חושבת שיש לעבור על הגבולות שהצבנו לעצמנו כמובן, אבל כן שווה מדי פעם להרהר בהם ואפילו להעז להטיל מעט ספק באקסיומות שאולי כבר לא משרתות אותנו. האם זה שאני לא רוצה למשל להתנסות במין אנאלי, זה בגלל איזושהי אמונה מגבילה שיש לי לגבי זה?
"כן, למשל שזה דבר לא סבבה או מלוכלך, או שאולי הייתה לי חוויה ממש-ממש לא טובה בעבר ומאז אני לא מוכנה לנסות את זה יותר. במקרה כזה, אפשר לבדוק מה אולי כן אפשר לעשות אחרת, כדי לקבל תוצאה אחרת. במין אנאלי למשל, כשהאישה לא מרגישה מספיק בטוחה עם הפרטנר שלה, או אם נכנסו אליה מהר מדי לפני שהיא הייתה מוכנה, אז הגוף התכווץ וזה הכאיב וצילק.
"יש גם המון נשים שלא מוכנות שירדו להן, ולמרות זאת ראיתי לאורך השנים שכשאותן נשים עוברות תהליכים עם עצמן שמלמדים אותן להתחבר לגוף שלהן, או להזיז את האגן בצורה מסוימת, ולתקשר טוב יותר עם הפרטנר שלהן מה כן נעים להן באקט הזה, אז פתאום הן לומדות ליהנות ממין אוראלי, ואפילו חוות איתו שיאים".
אני חושבת שבהטלת ספק צריך לשאול למשל, אם את לא אוהבת שיורדים לך - אז למה? האם זה בגלל שאת חושבת שאת לא טעימה מספיק? או שיש לך ריח לא נעים? הרי הדברים הללו פתירים, ואולי נניח אפשר להחליט שאחרי מקלחת אני כן אנסה לתת לו לרדת לי ולבדוק איך זה מרגיש לי.
"לפעמים זאת בסך הכל מחשבה או חרדה שיש לי, ואין מאחוריה שום ביסוס. כל כך הרבה נשים חושבות שהפות שלהן לא יפה עד שהן אוזרות אומץ ומסתכלות עליה במראה. אני אפילו מציעה למאומנות שלי לטעום את עצמן, ואז הרבה מהן חוזרות אליי ואומרות, 'וואי, זה דווקא סבבה'.
"לא פעם האמונות האלה מושתתות על משהו שהוא לא בהכרח אמיתי או מציאותי. אז אני לא באה להגיד לאף אחת לעבור על הגבולות שלה, בטח ובטח שלא בשביל הפרטנר או הפרטנרית, אבל כן לזכור שהרבה פעמים אנחנו יכולים לגלות עולמות חדשים רק כשאנחנו מסכימים לצאת מאזור הנוחות".
אנחנו גם לא מבקשות שתיפלו לריצוי, כי במיניות וביחסים ריצוי זה הדבר האחרון והגרוע ביותר שיכול לקרות, ורק ירחיק אתכם מהמיניות האופטימלית שאתם שואפים אליה, אבל לא לחשוש להטיל ספק באמונות ישנות ולבחון מחדש דברים.
"אני קוראת לזה 'למצוא את הרצון'. זאת אומרת, אם יש בי איזשהו רצון להתנסות במין אנאלי אבל אני עדיין חוששת, אז אולי לחפש את האקטים שקרובים לזה ואני כן מסכימה לחוות. אולי להסכים שילקקו לי את האזור של פי הטבעת, או לשחק עם האצבע ליד, בלי להכניס אותה פנימה".
אז אם לסכם, השלב הראשון בדרך למין וואו עובר בבדיקה עצמית - מה אני לא רוצה לחוות יותר במין שלי, ומה כן בא לי לנסות, כולל לתהות לגבי דברים שבעבר חשבתי שהם הגבולות שלי - ולבדוק האם זה עדיין כך, או שאולי בא לי לנסות משהו שמתקרב לגבול אבל לא חוצה אותו.
"ג'ייק מורין כתב ספר בשם The erotic mind והוא מדבר שם על פנטזיות ועל מפתחות ארוטיים. אחד הדברים שהוא מזכיר זה את נושא האמביוולנטיות - זה יכול להיות משהו שמאוד נרתעתי ממנו בעבר, ואז התגברתי על הפחד שאפף אותי לגביו והיום האקט הזה הופך להיות אחד הדברים הכי וואו ומרגשים ומגניבים שאני עושה. לכן מאוד חשוב לא לכפות שום דבר, אבל גם לבוא פתוחים ולתת לדברים ורעיונות את הזמן לשקוע. לפעמים יש משהו שנמצא במחשבה, ואם אנחנו נותנים לו כזה עוד קצת זמן להתבשל, פתאום אני לומדת שכן בא לי לנסות אותו. ואז, כשאני כבר מנסה, אני עפה".
יש לך דוגמה לסיפור כזה?
"יש לי חברה שככה סיפרה שכשהיא פגשה את בן הזוג שלה, היא אמרה לו, 'אני זורמת על הכול, אבל אני לא עושה אנאלי ואני לא עושה אורגיות'. הייתה להם תחילת זוגיות ממש-ממש טובה ורגישה, עם מרחב מאוד בטוח, ותוך חודש וחצי שני הטאבואים האלה נשברו. כששאלתי אותה איך זה קרה, היא סיפרה לי שככל שהם התפתחו יותר ויותר בחוויות המיניות שלהם, היא חוותה יותר עונג וביטחון איתו, ואז כשהם התחילו לאט-לאט להתקרב לאזור הטוסיק, אז יום אחד דווקא כן התחשק לה שהוא ייכנס. הוא היה קשוב אליה והלך לפי הקצב שלה, והיא קלטה שזה דווקא נעים ומהנה לה".
"אני מציעה לפרגן. אחרי שיש לנו סקס טוב, לשלוח לו למחרת הודעה שמפרטת את כל הדברים המדליקים שהוא עשה לי. זה גם ייתן לו בוסט לאגו וגם ייצור מרחב פלרטוטי. לפעמים אנחנו נסחפים עם המין ולא בדיוק זוכרים אילו מהלכים עשינו - אז זאת תזכורת טובה למשהו שאחד מאיתנו עשה וממש עורר אותנו מינית"
בקיצור, בגלל שהוא לא לחץ, הרצון לנסות כבר הגיע ממנה. זה ממש מקשר אותנו לעניין הזה של להרגיש ביטחון במיניות שאת עושה. לייצר לעצמך מרחב בטוח שבו את יכולה לבוא ולהגיד מה אני רוצה, מה אני לא רוצה, ומה בא לי שנעשה אחרת, בלי שהאדם השני ייפגע. זה מביא אותי למקום של תקשורת זוגית - אחרי שהבנו עם עצמנו מה בא לנו להוסיף למיניות שלנו, ומה אנחנו כבר לא רוצות שיקרה, איך נוכל לבוא לבן/ת הזוג ולתקשר את זה מולו?
"אפשר למשל להגיד, 'שמעתי פודקאסט בשם סקס אפיל שבו המליצו על משחק מקדים ארוך. בא לי שננסה יחד לחוות את זה'. מאוד חשוב להתחיל לתקשר את המקומות האלה ממקום חיובי, כי אחד הדברים שמכבים הרבה פעמים זה להגיד ישר שמשהו לא נעים לנו בצורה שיכולה להבהיל. נניח שהוא נוגע בי בצורה מסוימת, ואני ישר אומרת לו, 'לא! אל תיגע שם', אז זה יכול ממש לכווץ את שניכם. כמובן שאם בזמן הסקס משהו ממש לא נעים לך, אז חשוב מאוד ללמוד לתקשר את זה. אפשר לכוון - 'יותר חלש, 'יותר שמאלה', 'יותר ימינה', או להגיד בעדינות, 'ממש רגיש לי שם עכשיו, בוא נעזוב רגע את האזור הזה'.
"אם השיחה מתקיימת מחוץ למיטה, אני מציעה קודם כל לפרגן את הטוב. להגיד לפרטנר/ית מה אני אוהבת, מה כיף לי. אחרי שיש לנו סקס טוב אז לשלוח לו למחרת הודעה שמפרטת את כל הדברים המדליקים שהוא עשה לי. זה גם ייתן לו בוסט לאגו וזה גם יוצר איזשהו מרחב פלירטוטי כזה עם הפרטנר, וגם זה נועץ את זה. לפעמים אנחנו נסחפים עם המין ולא בדיוק זוכרים אילו מהלכים עשינו - אז זאת תזכורת טובה למשהו שאחד מאיתנו עשה וממש עורר אותנו מינית. בהמשך אפשר לקחת את זה להודעות משחקיות על מה בא לי שיקרה במפגש המיני שלנו. מנגד, מאוד חשוב לא לדבר בעקיצות. הרבה אנשים שמתוסכלים מינית עוקצים את בני הזוג שלהם, וזה לא תורם בכלום ורק מרחיק. מה שנקרא - אל תנסו את זה בבית".
מדהים. אז אמרנו תקשורת חיובית, אמרנו לעודד אחרי מין טוב ולספר מה אהבנו, ולספר גם מה בא לנו שיקרה בצורה משחקית. אבל מה לעשות אם אני רוצה פתאום להגשים פנטזיה שאינה שגרתית, ואני חוששת להבהיל את בן/ת הזוג?
"אם מראש יש בינינו תקשורת פתוחה, יהיה לי כמובן פחות קשה ומאיים לתקשר את זה. אבל אם מעולם לא שוחחנו על המיניות שלנו, ואז אני באה וחושפת שיש לי פטיש לכפות רגליים או ל-BDSM, אז זה עלול להפוך לקפיצה של מאפס למאה. במקרה כזה, חשוב להתחיל לדבר על דברים שהם יותר בייסיק, ולבנות את זה בצורה נכונה.
"רק אחרי שבנינו וביססנו תקשורת מינית פתוחה ולא שיפוטית בינינו, כבר אפשר לבוא ולשתף את הפנטזיות היותר קינקיות שלי. למשל להגיד לו, 'תשמע, יש לי משהו שככה שמתי לב שמדליק אותי. זה קצת מביך אותי, אבל אני מרגישה מספיק בטוחה איתך כדי לשתף אותך בו', ואז לראות את התגובה שלו, לבחון אם הוא מגיב באופן שמאפשר לי באמת להיפתח עכשיו. אפשר גם להגיד, 'אל תצחק ואל תעשה לי פרצוף, כי זה ממש קשה לי לשתף בזה, ואני גם רוצה לשים על השולחן שלא חייבים לעשות את זה, אבל כן בא לי לשתף אותך במחשבה הזאת ולראות מה דעתך".
מצוין. כמובן שחשוב לקחת בחשבון שלא בטוח שיהיה מאצ', ואולי הוא לא יסכים ללקק לי את בהונות כפות הרגליים - וזה בסדר גמור. מיניות היא עניין של טעם, וכמו שלא כולנו אוהבים את אותן מנות במסעדה, עדיין אפשר ליהנות מאוד מלסעוד יחד.
"נכון, וזה הקטע של התקשורת, כי אם באים מקום של שיחה שהיא כזאת מזמינה וחופשית, אז אולי נוכל לייצר עכשיו משא ומתן על הרצונות שלנו ולהגיע לעמק השווה".
זאת נקודה ממש חשובה, בגלל שאם אני לא חולקת עם בן הזוג שלי פטיש לכפות רגליים למשל, אפשר עדיין לנסות לחשוב מה הצורך הזה ממלא, ואז אולי למצוא אקטים שעונים על הצורך הזה וכן יתאימו לשנינו.
"מדויק. הרבה פעמים הפנטזיות שלנו - זה לא מה קורה שם, זה יותר האיך אנחנו רוצים להרגיש. אני רוצה להרגיש סקסית, או שאני רוצה להרגיש בטוחה, אני רוצה להתמסר כי אני כל כך נמצאת בשליטה בחיים שלי, או שבא לי דווקא לתפוס שליטה. או שיש לי כזאת תדמית של ילדה טובה ובא להיות קינקית. זאת אומרת, לבוא ולפרוט מה זה יגרום לי להרגיש, ומתוך המקום הזה אפשר לייצר גמישות. אם נישאר בדוגמה על כפות הרגליים - אז אם מישהי ממש זקוקה למגע שם, ואני לא רוצה למצוץ לה את הבהונות, אז לבדוק עם עצמי האם אני כן מסכימה לתת לה פוט מסאז' או נשיקה, כי שניהם גם יעשו את העבודה וימלאו את הצורך של האדם שזקוק לזה.
"גם בא לי להגיד שהרבה פעמים, כשהשיחה הזאת נעשית בדרך הנכונה, אז גם אם אין בנקודת הזמן הזאת הסכמה על משהו, השיחה לכשעצמה מחרמנת, והיא כבר טומנת בראש איזושהי מחשבה, שאולי לא רלוונטית לעכשיו, אבל מתישהו בהמשך היא כן תהיה רלוונטית".
בדיוק כמו החברה שלך שאמרה בלי אנאלי ואז פתאום עפה על זה, מגניב. מה לגבי מצבים שבהם בן/ת הזוג שלי מפרטים מהצד שלהם פנטזיה שמלחיצה אותי? בן הזוג שלי משתף שהוא נורא רוצה שנצא יחד למסיבת BDSM למשל או למצוא צלע שלישית, ואני ממש לא בקטע.
"קודם כל, חשוב לתקשר את הרגשות ולשתף שאני שמחה שהוא משתף אותי בזה, אבל האמת היא שזה קצת מכווץ אותי. כמובן שירגיע אותנו לדעת שרוב האנשים שרוצים לחוות את החוויות האלה - זה לא כי נמאס להם מבת הזוג שלהם, אחרת הם היו מעדיפים לחוות את זה בלעדיה. הם אומרים לעצמם, 'וואי, כל כך כיף לנו וטוב לנו ומגניב לנו, אז למה לא להרחיב את זה?'. לכן, אם אין מאצ' או אם אני נלחצת מהפנטזיה ששיתפו אותי בה, אני יכולה לשאול אותו - בוא ננסה לברר יחד על איזה צורך זה עונה, ולדבר על המקומות האלה ממקום מכיל ומבין, ולא ממקום שיפוטי.
"במיוחד במיניות, אנשים נורא מפחדים להיפגע. אבל אם יש לי את המרחב הבטוח שלי בזוגיות, אני יכולה לעוף ממשהו חדש ולגלות על עצמי משהו שאף פעם לא ידעתי. ואם אין ביניכם תאימות מבחינת רצון להגשים פנטזיה כלשהי, תמיד אפשר פשוט לשבת יחד ולפנטז עליה, בלי באמת לעשות אותה.
"אם הוא רוצה ללכת למסיבת קינק, אפשר להחליט מראש על גבולות וכללים ברורים, ולהגיד למשל - 'את יודעת מה, בואי נלך ונעשה רק מה שסבבה ומגניב לשנינו, וברגע שמשהו לא מתאים, את אומרת לי ואנחנו חותכים משם מיד'. בסופו של דבר, אם אנחנו מתחילים לדבר ומתחילים לפנטז על דברים מסוימים, זה יכול לפתוח לנו מקומות במיינד שהיו עד עכשיו סגורים. אל תשכחו שהמוח הוא איבר המין החשוב ביותר".
