סקס אפיל
משהו לא זורם במיניות שלי | #119
37:39
(האזינו לפרק החדש של "סקס אפיל" על המסע המיני של מיטל אבני)
סקס אפיל הוא פודקאסט המיניות של ynet יחסים, בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת הערוץ. מוזמנים ומוזמנות להאזין לנו כאן ב-ynet, וגם לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם. רוצים לדבר איתנו? בואו לקהילה שפתחנו בפייסבוק - "סקס אפיל - הקבוצה לדיונים", ואם נהניתם להאזין - נשמח מאוד אם תדרגו אותנו בחמישה כוכבים.
"אני זוכרת שסיפרתי לאימא שלי פעם שהייתי עם בחור נורא-נורא שווה. אמרתי לה, 'אימא, אל תדאגי, לא שכבתי איתו. רק מצצתי לו', ואני זוכרת שראיתי את הפרצוף של אימא שלי מחוויר. אמרתי לה, 'מה, אני כאילו, הכי שמרתי על עצמי'. היום אני יודעת שזאת ממש מחשבה מטומטמת. שכל הזמן המיניות שלי הייתה למען מישהו ולא בשביל עצמי", משתפת השחקנית, יוצרת התוכן והסטנדאפיסטית, מיטל אבני, נשואה ואמא לשלושה בנים קטנים, שהגיעה ל"סקס אפיל" כי היא מרגישה שאין לה הרבה חשק מיני ושמשהו לא כל כך זורם בתפיסת המיניות שלה.
"משהו בהתפתחות של איך מיניות 'אמורה' להיראות, לא עבד שם, לא התפתח נכון אצלי. אני מניחה שזה בגלל המון-המון משתנים. הורים שהתגרשו בגיל צעיר, בגלל שבן הזוג של אמא שלי נכנס אלינו הביתה, בגלל התפקיד שלי בתוך המשפחה, כל הדברים האלה. אולי זה גם בגלל התקופה שבה חייתי, תקופה שבה לא דיברו על הדברים האלה.
"זה כאילו לא התעצב כמו שהייתי רוצה, אם הייתה לי בת - ותודה לאל שאין לי, לעצב את הדרך שבה היא חווה מיניות. את יודעת, אנחנו עדיין חיים בזמנים שאם מישהי מקבלת מחזור, אז מדברים על זה בשקט. לא הבנתי, למה זה צריך להיות בסוד? בכלל, כל השיעורים בחינוך המיני שקיבלתי בחטיבה ובתיכון היו ממש ירודים. את יודעת, 'יש פין ויש פות'".
איפה גדלת? בואי נחזור אחורה.
"את בטוחה שאת רוצה לפתוח את זה? אני לא בטוחה שאני רוצה לפתוח את זה", היא אומרת משועשעת. "יש עיר שיוצאים ממנה אנשים מוכשרים, אבל היא מזעזעת".
פתח תקווה?
"תודה רבה. ראית איך ידעת לבד?"
אמרת מזעזעת, אמרת פתח תקווה. אני זוכרת שבימים הראשונים של פייסבוק קמה קבוצה, "התנועה למחיקת העיר פתח תקווה מהמפה", או משהו כזה.
"יש בן אדם אחד שחושב, דרך אגב, שזאת עיר ממש יפה. האדם הזה הוא אמא שלי. היא בטוחה שהיא חיה באל.איי. היא אומרת לי, 'מה, זאת עיר מדהימה! יש לנו מדרחוב'. בכל מקרה, אני הבת האמצעית. יש לי אח שגדול ממני בעשר שנים ואחות קטנה. ההורים שלי הם גם סיפור יפה. הם התגרשו כשאחי הבכור היה בן שנה, ואז הם התחתנו שוב והתגרשו שוב. לא הבנתם בפעם הראשונה שזה לא עובד?
"ונגיד שכן רציתם לנסות שוב, למה עוד פעם להתחתן?! עדיף שהייתם עושים חגיגה באולמי די-מול ולא חוזרים שוב פעם לרבנות. אבל את יודעת, אני מנסה לא לשפוט כי אני אומרת, 'אלו היו זמנים שונים'. אני מבינה מאמא שלי שלהיות אז גרושה עם ילד, זה לא היה כזה טוב. לשמחתי, אני ואחותי יצאנו מזה, אז אני כזה בעד הדבר".
כמה זמן הם החזיקו?
"האמת שלא מעט, אם אני חושבת על זה. כאילו, איזה 12-13 שנים, משהו כזה, ואז הם נפרדו כשאני הייתי באזור גיל חמש כזה, שש אולי, אה ואז לאמא שלי היה בן זוג אחר שבא לחיות איתנו, וזה לא שהדברים לא היו לגיטימיים במובן של הורים נפרדים, יש בני זוג חדשים, הכול בסדר, אבל אני לא בטוחה שהדברים האלה עברו עיבוד מספק מבחינת האופן שבו הם תווכו אצלי".
ואז את גדלה, ואין שום שיח של חינוך מיני בבית מבחינת בנים, בנות, התפתחות מינית?
"לא באמת, וחוויתי בנוסף סיטואציה של הטרדה מינית שברגע האמת בכלל לא הבנתי כמובן שזה מה שזה, עד כמה זה לא תקין, עד כמה זה הזוי, ועד כמה זה פוגם בדרך שלי אחרי זה לחוות מיניות בריאה".
אני ממש מצטערת לשמוע. מה קרה שם? אם בא לך לשתף.
"בשמחה, בוודאי. אני כל כך לא הבנתי שזאת חוויה טראומטית שבאיזשהו שלב, כתבתי על זה סטנד-אפ. אמרתי להם, 'תקשיבו איזה קטע. בגיל שבע אני למטה, עם חברה, פתאום מגיע איש, מראה לנו את הבולבול ושואל אותנו כמה זה גדול'".
אוי ואבוי.
"ואני כאילו עושה את הקטע, ויש שתיקה מוחלטת באולם, ובצדק, כי אתה לא יכול להביא לבמה משהו שאתה עדיין לא עיבדת ועברת דרכו. אני לא הבנתי עד כמה הדבר הזה טראומתי לילדה בת שבע, לצורך העניין, לראות איבר מין של אדם מבוגר, דתי. זאת סיטואציה מאוד-מאוד בעייתית.
"סיטואציה נוספת קרתה כשיצאתי לאיזה מועדון, שוב, בתור ילדה יחסית צעירה, זה היה מועדון כזה של ילדים, ואז חזרתי הביתה ואיזה מישהו ברחוב כאילו הוציא לי 50 שקל בקטע של 'בואי'. אלו דברים בעייתיים. בטח היום, כשיש לי ילדים, אני מבינה עד כמה הדברים האלה הם בעייתיים, ועד כמה הם הם בנו ועיצבו לרעה את המיניות שלי.
"אני חושבת שכל המקום הזה של להיות אדם שהמיניות מגיעה מתוכו, ולא כי הוא רוצה להשיג משהו, לא כי זה כלי או אמצעי להשיג משהו, אלא משהו שהוא רוצה מתוך רצון להשיג הנאה ועונג, במקום הזה אני חושבת שיש לי בעיה מאוד-מאוד גדולה. אפילו בנשיקות הראשונות שלי, ואני הייתי כזה 'חיית נשיקות', אני הייתי מתנשקת מלא, אז אפילו ההתנשקויות האלה היו כמו איזה צורך להשיג, לסמן. זאת הייתה חוויה של משהו עם כוח. כאילו, ההיפך ממה שמיניות אמורה להיות".
רצית להרגיש גבוהה יותר בסולם החברתי כי התנשקת עם יותר בנים?
"לא, זה לא היה צורך להיות גבוהה יותר בסולם החברתי, זה היה כאילו על המין הגברי. להפיל אותם כאילו. עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד, להפיל אותם ברשת. וברגע שהם כביכול נפלו ברשת, איבדתי עניין".
"אני כל כך לא הבנתי שזאת חוויה טראומטית שבאיזשהו שלב, כתבתי על זה סטנד-אפ. אמרתי להם, 'תקשיבו איזה קטע. בגיל שבע אני למטה, עם חברה, פתאום מגיע איש, מראה לנו את הבולבול ושואל אותנו כמה זה גדול'"
כמו אמצעי פיתוי כזה?
"אני חושבת שבמובן מסוים כן. זאת אומרת, אני כן חושבת שנהניתי, זה לא שלא נהניתי, אבל זה היה משהו, אני חושבת, שלא היה מספיק מחובר. כן היו לי חוויות מיניות בגיל צעיר יותר, שהיו חוויות שאני זוכרת אותן כנעימות, חוויות של עוררות לצורך העניין, אבל זאת הייתה הדרך שלי לפתות אותו, לקרב אותו אליי, וזה לא צריך להיות ככה".
אני חושבת שאת מתארת חוויה שהרבה נשים יזדהו איתה. המון נערות השתמשו בעבר במיניות שלהן כאמצעי פיתוי, אמצעי להשיג דברים, ולא כי הן עצמן מחוברות לנושא העונג ומבקשות לחוות הנאה מינית ממקום מודע.
"נכון, ולכן אני חושבת שכדאי לעודד נערות כל הזמן לבדוק עם עצמן האם המגע שהן עושות נעים להן, והאם זה מחובר למה שהן רוצות באופן אישי ולא למה שנראה להן שישיג להן דברים. שנערה תגיד, 'אני אשכב איתו כי בא לי לשכב איתו'. אני יודעת שיש אנשים בעולם שמסתובבים ועושים סקס כי כי ממש יש להם רצון בכך. אצלי לא. לא קרה הדבר הזה, כמעט ולא קרה, וזה חבל".
בתיכון היה לך חבר ראשון?
"כן, היה לי היה לי חבר ראשון והיינו כזה נורא מתגפפים ומתחרמנים, וזה היה נורא מגניב בעיניי. ואז, פעם אחת הוא ישב מולי בבוקסר, ונגלה בפניי בפעם הראשונה איבר מין שלו. נחרדתי. לא הבנתי שזה אולי קשור לילדה בת השבע שראתה איבר מין בגיל כל כך לא מותאם.
"הייתי בשוק. התקשרתי לחברה, אמרתי לה, The mause came out of the house, זה מה שאמרתי לה. לא ידעתי מה אני אמורה לעשות עם הדבר הזה. ושוב, זה לא צריך להיות ככה. יש סביב מיניות, כאילו, בחוויה שלי, המון אשמה ובושה וסגירות, ואלו בדיוק כל הדברים שהם אוקסימורון למיניות. מיניות אמורה להיות פתוחה, עם גאווה. זה לא ככה אצלי".
אצלך ואצל רוב האוכלוסייה. זאת אומרת, זה שהנשגב הוא השאיפה שהמיניות שלנו תהיה בריאה, טובה, מיטבית, מרצון נלהב - זה האידיאל. זה לא אומר שזה מה שמאפיין את החברה שלנו.
"נכון, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לשאוף לשם, אני חושבת שאנחנו צריכים לחנך את הילדים שלנו לזה, כי כשזה לא חלק בריא מהחיים שלך, אני חושבת שאני מפסידה משהו מאוד-מאוד גדול, וזה חבל לי. ממש בימים אלו אני מנסה להבין אם אני יכולה למצוא את זה. האם זה אפשרי? האם אני אצליח לעשות, את יודעת, תיקון לכל הדבר הזה".
אז בפעם הראשונה שראית את איבר המין שלו נגעלת. מה היה אחר כך? שכבתם בסוף?
"לא, לא שכבתי איתו כי הייתה בי מחשבה שאני לא אתן לו את הפרח הזה. שזה גם, כאילו, מה זה 'לתת לו את הפרח'? מה זה 'לתת לו'? כל המונחים הם מעוותים. המקום המיני - זה היה הנשק שלי. הרגשתי שאם לא אשכב איתו, אני אשמור אותו קרוב אליי.
"אחריו היה לי חבר שאני לא הבנתי שאנחנו חברים. כאילו, אני הייתי בטוחה שאנחנו ביחד, אבל שאנחנו גם יכולים להיות עם עוד אנשים, ואז הוא גילה שהייתי עם מישהו אחר. שוב, מה זה 'הייתי'? התנשקתי עם מישהו אחר. אבל אני כל כך נבהלתי שהוא יעזוב אותי עכשיו, ושוב, הסקס היה רק אמצעי מבחינתי, אז יצא שהוא היה הראשון שלי.
"תחשבי על זה, זאת הייתה הפעם הראשונה שעשיתי סקס - כדי שהוא לא ילך, כאילו. ואם החוויה המינית הראשונה שלי מגיעה מכזה מקום, אז מה אני מצפה? לאן נלך מפה? וכדי להוסיף ירך על שוק, גם נכנסתי להיריון".
"אני יודעת שיש אנשים בעולם שמסתובבים ועושים סקס כי כי ממש יש להם רצון בכך. אצלי לא. לא קרה הדבר הזה, כמעט ולא קרה, וזה חבל"
מהסקס הראשון שלך?!
"הראשון או השני. הייתי כבר בצבא. זאת גם סיטואציה הזויה. הלכתי לקורס מדסיות. הייתי כזה ספורטאית ורקדנית, והיה ברור שזה מה שאני אעשה בצבא. ולא הצלחתי בקורס. מעירים אותי בבוקר לשמירה, אני קמה, מקיאה, עולה לשמירה ולא מבינה. גיליתי את זה בשלב מאוד-מאוד מאוחר, והייתי צריכה לעשות הפלה, שגם הייתה מאוד-מאוד טראומטית.
"אחר כך הייתה לי תקופה שהיו לי התקפי חרדה כי הייתי בטוחה שנדבקתי באיידס. שלושה חודשים לא יצאתי מהבית כי הייתי משוכנעת שנדבקתי. את מבינה, הסקס אצלי כל הזמן הולך יחד עם איזו אשמה נורא גדולה, או עם איזה עונש נורא גדול. זה כל כך מעוות".
לקראת אמצע שנות ה-20 לחייה, מיטל, שעבדה בתור ברמנית, פגשה את מי שלימים הפך לבעלה ולאבי ילדיה. אף על פי שנכנסה להיריון בקלות בגיל 19, כשניסתה באופן יזום להיכנס להיריון, בתחילת שנות ה-30 לחייה, התהליך היה מורכב וסיזיפי. "לא לקחתי בחשבון שאולי ארצה להיכנס להיריון ולא אצליח", היא אומרת. "זאת לא הייתה אופציה מבחינתי. כשזה קרה, התמוטטתי לחלוטין. הייתי בקטע של כאילו, מה זאת אומרת? את רוצה ילד, את מביאה ילד. אבל לא, זה לא תמיד ככה, ויש סיפורים אחרים. בהפלה הראשונה, בגלל שזה כאילו עוד לא היה כזה ממקום של לרצות, עוד הייתי בסדר. אבל ההפלה השנייה, שקרתה אחרי תמיכה של הורמונים, מוטטה אותי לחלוטין. התפרקתי כמו בסרט מצויר, כשרואים משהו שנשבר למלא רסיסים".
אז בעצם המיניות שלך אף פעם לא הייתה משהו שרצית לעשות כי את חרמנית ובא לך. תמיד מיניות עבור מישהו או עבור הבאת ילדים לעולם.
"כן, לצורכי פריון או כדי לשמור אותו, להביא אותו, לקרב אותו, להשיג משהו, ולא ממקום אקטיבי שאומר, 'אני רוצה את הדבר הזה'. עכשיו, בגלל שאני אדם תאב חיים, למשל, אני נורא אוהבת אוכל, ובגלל שאני בן אדם שחי בצבעים, אני מרגישה שזה לא יכול להיות. אני לא במקום שאני היום אומרת, 'סבבה, זה מי שאני, אני אדם עם חשק מיני נמוך'. לא. את לא תמצאי אותי אומרת את זה, כי זה לא הגיוני בעיניי. בתוכי אני יודעת שיש שם עוד משהו".
יש היום כל כך הרבה סדנאות טנטרה וריטריטים. אירועים שהמטרה שלהם היא להצית את התשוקה המינית.
"לא ניסינו לעשות משהו כזה עדיין. אני גם תמיד מפחדת ליפול על כל מיני שרלטנים כאלה. בינתיים, אני בעיקר מנסה להבין. אני מרגישה שיש כאן סיפור גדול יותר, אבל אני עוד לא יודעת מה הוא".
הרבה זוגות היום מכניסים את האלמנט הזה של פתיחת קשר.
"פעם אמרתי בסטנד-אפ שיש היום טרנד מאוד חזק של 'זוגיות מאפשרת', וכאילו מה זה זוגיות מאפשרת? אני לא מבקרת אנשים שעושים את זה, פשוט יש בי משהו שאומר, רגע, חסר לך משהו בזוגיות ואתה רוצה לחפש אותו בחוץ? ואתה גם מקבל אותו בחוץ? אז למה שתרצה לחזור הביתה?".
כי לפעמים זה מביא אש חדשה. זאת אומרת, לפעמים, דווקא ברגע שאת חוששת לאבד את מקומך או לאבד את בן הזוג שלך, אז את פתאום רוצה אותו הרבה יותר. או אם את שומעת שהוא נהנה עם מישהי אחרת, וזה מצית אצלך את הקנאה, אז פתאום זה מייצר גם גלים חדשים של תשוקה ואנרגיה מינית מחודשת.
"יכול להיות, אני לא שוללת את זה, אבל כשמשחקים באש מצד אחד, זה מעלה את סף האדרנלין, ומצד שני אתה יכול להיכוות. אני מכירה מספיק סיפורים של אנשים שהתחילו ככה, ובסוף, את יודעת, נפרדו. חוץ מזה, נניח שפתחנו את הזוגיות, אוקיי? ואני עכשיו נמצאת עם גבר שמעיף לי את הראש, אז יכול להיות שאני לא ארצה בכלל לחזור הביתה. אבל אני לא שוללת, אני לא שוללת כלום. אני היום במקום שאומר שאני לא יודעת.
"מהמקום הזה סטנד-אפ הוא הרבה פעמים הברכה שלי, כי אני יכולה לקחת את הדברים שקשים לי ומפריעים לי וכואבים לי, ולהביא אותם באיזו זווית קומית, ולגלות, בהתאם לתגובות הקהל, שאני לא לבד עם הדבר הזה. מלא אנשים באים אליי בסוף הופעה ואומרים לי, 'וואי, תודה שאמרת את זה'. גם גברים. 'וואי, תודה', זה מאוד מחזק".
