סקס אפיל
אוננות נשית: למה זה חשוב ואיך להתחיל? | #120
35:40
(האזינו לפרק החדש של "סקס אפיל" ע אוננות נשית)
סקס אפיל הוא פודקאסט המיניות של ynet יחסים, בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת הערוץ. מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרינו בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין לפודקאסטים שלכם.
רוצים לדבר איתנו? בואו לקהילה שפתחנו בפייסבוק - "סקס אפיל - הקבוצה לדיונים", ואם נהניתם להאזין - נשמח מאוד אם תדרגו אותנו בחמישה כוכבים.
"בגלל שאני מדברת על מיניות, אנשים בהכרח תופסים את זה שאפשר להטריד אותי. רק השבוע שלחו לי הודעות בסגנון: 'את אוהבת סקס?' או 'אפשר לרדת לך?', ואפילו הודעה אחת שממש עצבנה אותי - 'כמה שוקלים השדיים שלך'. עכשיו, מה הקטע? כאילו, מה יושב כאן מתחת לפני הדברים? למה אנחנו חיות בחברה שבה זה פשוט לגיטימי, או הגיוני שגברים ידברו ככה לנשים? זה מעצבן אותי. זאת ממש הטרדה", אומרת שירה זיו, עובדת סוציאלית, מטפלת מינית ויוצרת תוכן על מיניות בריאה, שגברים רבים באינסטגרם מטרידים אותה על כך, ולא בפעם הראשונה.
ראיתי שלאחרונה העלית סרטון חדש על אוננות נשית, הנושא שעליו נרחיב בפרק הזה, שמיד הוציא החוצה את כל המטרידנים.
"לגמרי. אני מתחילה את הסרטון בשאלה - 'מה אני עושה כשאני חולה? אני מאוננת', כי היום יש ממש מחקרים שמראים שאוננות, בניגוד למה שבעבר נהוג היה לחשוב, היא דבר מאוד בריא. היא טובה כטיפול בהפרעות שינה, דיכאון, כאב כרוני, דברים כאלה, והיה לי חשוב לנרמל את זה.
"לצערי, הצטברו שם כל מיני תגובות של גברים. למשל, 'אה, אתן אוהבות לאונן?', והתשובה היא כן! ברור! כאילו, כמו שאתה אוהב לאונן, ככה גם אני אוהבת לאונן. עונג זה כיף. היו גם כל מיני תגובות כמו, 'מה זה? השתגעת? על מה את מדברת?' - על אוננות! זה בריא. כאילו, לא סתם ילדים, כשהם מתחילים לחקור את העולם עם הידיים, מגלים כמה נעים זה".
היום גם ממש רואים באולטרסאונד שאפילו העובר נוגע לעצמו באיבר המין.
"יס, בדיוק. אנחנו כל כך מפחדים ממשהו שהוא תכלס טבעי. אנחנו שמים על זה איזושהי פרשנות שהופכת את זה לאיזו מפלצת מאיימת, כי זה לא מנומס ולא תרבותי, אבל זה הטבע שלנו. או-קיי, אז להכול יש זמן ומקום, אחלה, אבל עצם הדבר הוא לא מפחיד, ולא צריך להיחשב ל'לא בסדר'".
"בגלל שאני מדברת על מיניות, אנשים בהכרח תופסים את זה שאפשר להטריד אותי. רק השבוע שלחו לי הודעות בסגנון: את אוהבת סקס? או - אפשר לרדת לך? למה אנחנו חיות בחברה שבה זה הגיוני שגברים ידברו ככה לנשים?"
על אוננות נשית אין אפילו איסור הלכתי, איסור שעלול אגב לייצר הרבה מאוד בעיות מיניות עתידיות.
"זה שאין איסור הלכתי על אוננות, לא אומר שאין איסור מוסרי על אוננות. לאורך רוב ההיסטוריה שלנו אוננות נתפסה כדבר מבויש ומגונה. בהתחלה בגלל כל מיני סיבות דתיות למיניהן, ואחר כך מסיבות מוסריות. זאת אומרת, זה נחשב לדבר שמשחית את הנפש ואת המידות, וכמובן שכשזה מגיע למיניות הנשית, אז אישה שהיא מינית, נחשבה מבחינה חברתית לאישה לא טובה ולא מוסרית. מבחינת החברה שלנו, אישה צריכה לרצות מין אך ורק כדי לרצות את בעלה, או כדי להיכנס להריון, אבל לא בשביל לחוות עונג, ואוננות היא נטו עונג.
"ליטרלי נכתבו ספרים מאיימים שכללו את כל האיסורים והעונשים שתקבל אישה שתאונן. למשל, חום, אפילפסיה, תיאבון מוגבר או חוסר תיאבון, התאבדות, כל מיני דברים הזויים. מאיפה הפחד הזה על עונג? זה מטורף. אז היום ממש רואים איך אין שום בסיס לאיומים האלה, להיפך. אוננות מרגיעה את הגוף, היא מייצרת חיבור בין האישה לגוף שלה".
הייתי פעם בסדנה למיניות שבמהלכה הביאו לנו מראות וביקשו שכל אישה תסתכל על הפות שלה, והיו שם נשים בנות 30 ו-40 שהסתכלו על איבר המין שלהן לראשונה בחייהן. מצד שני, הרבה מהן עדיין מצפות שבני הזוג שלהן ידעו איך לענג אותן, ידעו מה לעשות עם איבר שהן עצמן מעולם לא הסתכלו עליו.
"ממש כך. יש הרבה רצון וציפייה שהמיניות הזוגית תהיה טובה. שהצד השני ידע מה לעשות ויענג, אבל הרבה פעמים אנחנו אלה שלא יודעות. זה גם מורכב - כי זה לא שאנחנו לא יודעות כי אנחנו פשוט יושבות כזה על זרי הדפנה ומחכות שהגבר יעשה את הצד, אלא כי באמת יש לנו בתת המודע כל כך הרבה מסרים על כמה זה אסור ומפחיד להיות אישה שחוקרת את העונג שלה, וזה מתחיל, כמו כל דבר, בילדות שלנו".
אני יכולה לספר סיפור אישי, שאני בתור ילדה קטנה נתפסתי נוגעת לעצמי בפות על ידי אימא שלי, שנכנסה לחדר ומיד אמרה לי, "את תעשי לעצמך אדום. אל תגעי שם".
"בדיוק. עכשיו, מה הקטע? כשאת בתור ילדה קטנה שומעת את זה מאימא שלך, ורואה בהלה על הפנים שלה, את אוטומטית מתחילה לקשר בין מגע בעצמך לבין בושה ואשמה. 'זה לא בסדר', 'אני לא אמורה לעשות את זה', 'זה משהו מגונה', 'משהו אסור', 'זה משהו שיעשה לי אולי נזק לגוף'".
"יעשה לי אדום", בדיוק. היום אנחנו גם יודעות שתינוקות מגיבים להבעות הפנים של ההורים שלהם. הם מבינים שכשמחייכים אליהם, אז קורה משהו טוב, וכשרציניים או עצובים אז קורה משהו עצוב.
"נכון. אנחנו קולטות בתת המודע את הרגש שמשדרים לנו, גם אם משהו לא מדובר, ואם הרגש שלילי, זה מופנם. ואז, מה הפלא שבתור אישה בת 30-40 קשה לי לגעת בעצמי, קשה לי בכלל להבין מה נעים לי, קשה לי להרגיש פתוחה ומשוחררת בדבר כל כך פשוט כמו המיניות שלי עם עצמי. הדבר הכי עצוב ופרדוקסלי הוא שאנחנו גם כל הזמן משחזרות את זה. כאילו, אם למדתי להתבייש במיניות שלי, אם למדתי שהיא דבר שאינו בסדר, שהגוף שלי הוא מלוכלך ומזוהם וגס, אז אני גם אעביר את זה לילדים ולילדות שלי".
"יש הרבה רצון וציפייה שהמיניות הזוגית תהיה טובה. שהצד השני ידע מה לעשות ויענג, אבל הרבה פעמים אנחנו אלה שלא יודעות. יש לנו בתת המודע כל כך הרבה מסרים על כמה זה אסור ומפחיד להיות אישה שחוקרת את העונג שלה, וזה מתחיל, כמו כל דבר, בילדות שלנו"
ככה נוצרת לה שושלת נשית של העברה לא בריאה לגבי היחס לגוף הנשי ולמיניות בכלל. את עצמך גדלת בבית דתי. יש לך איזשהו סיפור אישי שמתקשר לנושא הזה?
"בטח. זה מעניין, כי אני התחלתי לאונן בגיל צעיר. מתישהו גיליתי את הבידה, ואני זוכרת שהיה לי מאוד כיף לשחק עם הבידה ועם הדוש במקלחת. ילדים חוקרים את העולם עם הפה ועם הידיים, ומתישהו הם מגלים, 'היי, זה נעים'.
"יש מושג שאני אוהבת שנקרא, 'ארוטיק אינוסנס', תמימות ארוטית. הנעים הזה הוא אפילו לא מיני, זה פשוט נעים. ואז מתישהו נכנס מבוגר ושם על זה איסור ופחד ואשמה ובושה. אני זוכרת למשל שהייתי נוגעת בעצמי, למרות שמהר מאוד הבנתי שזה לא בסדר. אני זוכרת גם שמתישהו הייתי במקלחת והייתי עם הדוש ואימא שלי ממש צעקה עליי. הבנתי שקורה פה משהו שאני לא אמורה לעשות.
"בתוך התרבות הדתית שגדלתי בה, ואני מדגישה את זה בכוונה כי יש הרבה קהילות שונות בתוך הדת היהודית, למדתי מגיל צעיר שאני צריכה לכסות את הגוף שלי, לכסות את הנשיות שלי, שהיא לא בסדר, ולמרות זאת כן עשיתי דברים. יום אחד נסעתי באוטובוס חרדי, שהנשים בו יושבות מאחורה. הייתי בת איזה 12 או משהו כזה, והרגשתי שאני רוצה לגעת בעצמי. ידעתי שזה לא בסדר, אבל לא הייתה לי את ההבנה של מה זה תכלס אומר. אז שמתי עליי את התיק ופשוט נגעתי בעצמי.
"זה זכור לי כפרדוקס פנימי, שמצד אחד אני מבינה שזה לא בסדר, ואני כן מתביישת בזה, אבל אני גם מרשה לעצמי. תכלס, אני שמחה שהרשיתי לעצמי. אני מרגישה שזה נתן לי נקודת פתיחה טובה להמשיך לחקור את העונג שלי גם בגילאים מתקדמים יותר. זה כמו נתן לי גישה למיומנות הזאת".
למה חשוב שנשים יתחילו להתחבר לעצמן דרך אוננות?
"קודם כול, כי התפיסה שלנו על מיניות היא מאוד מוכוונת למיניות הגברית. רובנו תופסות מיניות בתור חדירה, ומפספסות עולם שלם של עונג. אני מרגישה, חושבת ומאמינה שבתוך המרחב הזה של מיניות עם עצמי, אני יכולה להתחיל לגלות מה באמת נעים לי. כאילו, עזבי רגע את הנרתיק, הדגדגן הוא גולת הכותרת של העונג הנשי. אם אנחנו נשארות בתסריט המיני שאומר שמיניות היא חדירה, אז אנחנו ממש מפספסות את העולם הזה.
"את יודעת, נשים למשל סופרות את הפעמים שהן שוכבות לפי הפעמים שבהן הגבר גמר. כל הפוקוס של המיניות שלנו הוא כל הזמן תלוי בגבר, וכשאני מתחילה לאונן, אז אני מתחילה להגיד אוקיי, מה עוד אני יכולה לחוות? מה יהיה לי נעים?
"לעומת זאת, כשאני לא מכירה את האזור הזה בגוף שלי, כשאני לא יודעת איך הוא מרגיש, מה המבנה ומהי הטקסטורה, אז המוח שלי הופך אותו לאיזו מערה שחורה ולא מובנת. אוננות היא חוויה של גילוי עצמי, זאת חוויה מעצימה. את מרגישה שאת מגלה את המקומות הכי עמוקים והכי חבויים בך, ליטרלי. לאט לאט, כשאת חוקרת את עצמך, את גם מתחילה לעורר עוד תחושות. יש לנו את היכולת להגביר את העונג בכל מיני מקומות בגוף שלנו, ולעשות זאת מתוך מקום של העצמה, של להכיר, של להתחבר לעצמנו, של לרכוש ידע, של התנסויות.
"אם אנחנו כל הזמן נצמדות לתסריט הקבוע של 'קצת מזמוזים, אוראלי, חדירה, סיימנו', זה יכול לשעמם. אבל אם אני חוקרת קודם כול עם עצמי, ואז מביאה את הגילויים שלי, את התשוקות שלי, את החשקים שלי לתוך המרחב המיני הזוגי, אז פתאום הכול הופך למגרש משחקים. באוננות את יכולה להחליט שאת כל פעם חוקרת אזור ארוגני אחר בגוף שלך. לא רק את הדגדגן. את יכולה לחקור את הפטמות שלך, אפילו את בתי השחי, אזור שגיליתי שיכול להיות מאוד מענג".
"המסרים שמקיפים אותנו כל הזמן סותרים - או שאסור לך להיות מינית, או שאסור לך להיות מינית מדי, או שאוי לא, את לא גומרת מהנרתיק, או אוי לא, את לא משוחררת, ואת לא אישה פראית כמו שאת אמורה להיות. הדבר האחרון שאני רוצה זה להוסיף שמן למדורה"
בית שחי? את מפתיעה אותי. בכל מקרה, לפני שניכנס לטיפים הפרקטיים, נורא חשוב לי להבהיר שכל השיחה הזאת היא בסך הכול הצעות הגשה. זה לא אומר שמשהו מהטיפים שניתן היום יהיה לך בהכרח נעים, כי עונג הוא דבר מאוד סובייקטיבי. אז חשוב לנרמל את זה שלא כל אחת תהנה מההצעות האלה.
"זאת הערה חשובה וממש בא לי למרקר את זה. הרבה פעמים בתוך שיח על מיניות נשית, עדיין יש הרבה האשמה פטריארכלית שאת כביכול לא טובה מספיק כפי שאת. המסרים שמקיפים אותנו כל הזמן סותרים - או שאסור לך להיות מינית, או שאסור לך להיות מינית מדי, או ש'אוי לא, את לא גומרת מהנרתיק', או 'אוי לא, את לא משוחררת, ואת לא אישה פראית כמו שאת אמורה להיות'.
"הדבר האחרון שאני רוצה זה להוסיף שמן למדורה. אפשר להגיד שאני מנסה כאן להחזיק את שני הקצוות. להגיד לך שאפשר לחוות עוד דברים ואפשר לחקור, ואפשר להיות בעמדה של וואו, בא לי. בא לי להכיר עוד אותי, אבל זה לא צריך לבוא מתוך מקום של 'את לא בסדר אם את לא עושה את זה'".
ולא מתוך מקום של דירוג, כי אין פה משהו עליון יותר מהשני.
"בדיוק. אז עכשיו, משכיסינו את זה, בא לי להזכיר שכל אישה היא שונה מבחינת הרגישות של הדגדגן שלה. הדגדגן שלנו הוא איבר שכל מהותו היא עונג. היום אנחנו יודעות שהוא גם פנימי ולא רק החלק החיצוני שאת רואה, ושהוא כולל עשרת אלפים קצות עצבים. אני ממש ממליצה על אתר גאוני בשם OMGYes, שמציג נשים שממש מראות איך הן אוהבות לגעת בעצמן, ואת ההבדלים בין הנשים. הוא ממש מראה איך כל אחת אוהבת משהו אחר. אני גם ממליצה על האתר הזה כדי לעזור לך להבין שהפות שלך נורמלית, כי הרבה נשים הולכות בעולם וחושבות שהפות שלהן לא נראית טוב, או לא נראית כמו שהיא אמורה להיראות.
"לכל אחת יש איזשהו דפוס אוננות. ככה המוח שלנו מעוצב. אנחנו קולטות דפוס להכול, לא רק באוננות, והולכות איתו דרך, כי זה חוסך לנו אנרגיה. זאת ממש אסטרטגיה הישרדותית. אבל אנחנו גם תמיד יכולות לחקור עוד דברים, ופה יש לנו את ההזמנה לגמישות ארוטית, ממש לשחק עם הכול. להתחיל לשלב צעצועים, לשחק עם האצבעות. אני למשל ממש אוהבת דילדואים מקריסטל ומזכוכית, כי דווקא המרקם הקשה חושני יותר בעיניי".
אם מישהי אף פעם לא נגעה לעצמה בדגדגן. איך היית מציעה לה להתקרב אליו?
"את יכולה להחליט עם עצמך שאת עושה טקס, דייט-נייט עם עצמך, בטח אם אף פעם לא נגעת בעצמך, ואת מפנה לזה את הזמן והופכת את זה למשהו טקסי וחגיגי. אפשר כזה להדליק נרות, לשים איזה פלייליסט של מוזיקה שאת אוהבת, להדליק קטורת, ממש רגע לכבד את המעמד הזה עם עצמך.
"תכלס, אני ממליצה להתחיל בלהסתכל על האיבר שלך במראה. אם אף פעם לא עשית את זה, יכול להיות שיעלו לך כאן כל מיני תחושות כמו גועל או שיפוטיות. אם זה קורה, אני ממליצה רגע להיות עם זה, לעצור, לא להיכנס לתוך הספירלה ולהגיד 'כן, אני מכוערת', אלא פשוט להבין שזה מה שאת מרגישה כי זה מה שספגת מהסביבה שלך, אבל המסרים האלה לא באמת שלך.
"ואז אפשר לראות איך אני יכולה להתקרב, אולי אפילו רגע רק לשים יד, כן? אולי לקחת קצת שמן ולהתחיל לשחק עם כל מיני תנועות סיבוביות או בתיפופים קטנים. יש גם דגדגנים רגישים, כך שיכול להיות שזה יהיה מספיק. אולי אפילו תעדיפי מראש לגעת רק מעל התחתונים, כי אם הדגדגן רגיש, אז הוא ירצה מגע מעל התחתונים ולא מגע ישיר".
ממליצות את זה גם עם שימוש בוויברטור לפעמים. אם הנגיעה הישירה היא יותר מדי, אז לשחק איתו מעל התחתונים.
"כן, אז יש לנו 'טאפינג', יש תנועות סיבוביות, אני יכולה לבוא מהצדדים או מלמעלה למטה. פשוט להתחיל לחקור. אני יכולה אפילו לשחק בצדדים של הדגדגן, לא לגעת באופן ישיר. תוכלי לעשות את זה עם שמן טבעי או עם חומר סיכה על בסיס מים. אני גם ממש אוהבת לעשות סשן אוננות מול המראה. להסתכל על עצמך, לעשות עם עצמך אהבה, כאילו, לראות את המאהבת שבך. את יכולה גם לאונן בריקוד. תנועה מביאה חיים".
גם תנועות עם האגן, סיבובי אגן למשל, יכולות מאוד לחרמן. איך אישה יכולה לדעת שהיא קרובה לאורגזמה?
"אורגזמה היא התגברות של הגירוי עד שיש איזשהו שחרור של מתח. זאת שאלה מדהימה, כפרה עלייך, כי הרבה פעמים נשים מנסות להבין איפה הרגע של האורגזמה. האם חוויתי אורגזמה? הן מצפות לאיזשהו פיצוץ כמו שאנחנו רואות בטלוויזיה. אבל אורגזמות יכולות להיות קטנות יותר.
"אני ממליצה באמת לחפש את הרגע הזה או את התחושה הזאת של יש איזה מתח, איזה גירוי, איזו תחושה שקצת עולה, ואז משהו שם יכול קצת להשתחרר, ופתאום יש איזו הרפיה של מתח מהגוף. עכשיו, כאילו יש לזה עוד צעד שלא נעמיק בזה עכשיו, אבל כאילו, חוויה כזאת יכולה להתבטא גם בתחושות שהן לא בהכרח מענגות. יכול לצאת ממך למשל בכי, אפילו כעס. זה משהו שהרבה נשים חוות וזה מבלבל אותן.
"בסוף אורגזמה היא גם זיכוך רגשי, פורקן רגשי ולא רק פיזי, כך שכל מה שתרגישי הוא נורמלי. ואם את לא בטוחה שזה אורגזמה, אני ממש ממליצה פשוט להגיד לעצמך, 'פאק, יס, אורגזמה'. לחגוג את זה כאילו זאת אורגזמה. ממש להגיד לעצמך, 'כן! זאת אורגזמה! זאת אורגזמה! זאת אורגזמה!".
מדהים. כן. מה לגבי מגע בפנים הנרתיק?
"אז קודם כל, יש נשים שהמחשבה על להכניס משהו פנימה לא באה להן בטוב - ואם את ככה אז אחלה, אל תעשי את זה. אם זה משהו שאת פתוחה אליו, ההמלצה היא לעשות את זה לאט. זאת אומרת, אפשר להניח נגיד את הכרית של האצבע על הפתח של הנרתיק, אפילו קצת להניע אותה בסיבובים, להתחיל להרגיש את התחושות שמתעוררות שם, ורק אז לאט-לאט להכניס את האצבע, ולהתחיל גם לחקור. גם כאן, ההמלצה היא ממש עם אותן תנועות שהמלצתי קודם, רק בתוך הנרתיק. עכשיו, מה הקטע? יכול להיות שאם זאת הפעם הראשונה שאת נוגעת לעצמך בנרתיק, התחושות יהיו עדיין קהות. לא תרגישי הרבה. דעי שזה נורמלי לחלוטין. זה לא אומר חלילה שמשהו לא בסדר בך, זה לא אומר שהנרתיק שלך סגור ושל נשים אחרות פתוח. לא. זה נורמלי וטבעי".
"אם את לא בטוחה שזה אורגזמה, אני ממש ממליצה פשוט להגיד לעצמך, 'פאק, יס, אורגזמה'. לחגוג את זה כאילו זאת אורגזמה. ממש להגיד לעצמך, 'כן! זאת אורגזמה! זאת אורגזמה! זאת אורגזמה!"
זה גם פועל יוצא של כמה מגורה את. אם את לא מספיק מגורה, זה אפילו יכאב.
"כפרה עלייך, זה ממש קריטי להדגיש את זה - ככל שהדגדגן מגורה, ככה את תרגישי יותר תחושות. אחת הבעיות הכי גדולות היא שאנחנו מגיעות לאינטראקציה מינית עם כזה שלוש דקות פורפליי, ואז - איזה גירוי יש בכלל לדגדגן בזמן הזה? ואז ברור שלא יהיה לך כיף. גירוי בדגדגן אומר שיותר ויותר דם זורם אליו, שהוא מתנפח. יש זקפה בדגדגן. והגירוי הזה הכרחי כדי שנוכל ליהנות גם מגירוי בנרתיק עצמו".
נהדר. טיפים אחרונים?
"בא לי להגיד שאני מזמינה כל אחת שמאזינה לנו, לקחת את נושא האוננות הנשית כמרחב חקירה, ופשוט להיות את. להכיר את המאהבת שאת, להכיר את הגוף שלך, להכיר את העונג שלך, לא בגלל ששירה המליצה. בלי 'אני צריכה', בלי 'אני אמורה', ובלי מטרה. תתחברי לעצמך, תאהבי את הגוף שלך, ובואי סקרנית".
