רוצים להפסיק לסבול? תשלטו ברגשות שלכם
הסבל אינו תולדה של מציאות חיים, קשה ככל שתהיה. תגובה, התמודדות לקויה או פרשנות שגויה הם שמסבים את עיקר הצער ומייצרים אצלנו את הרגשות השליליים. דעה
הרגשות המניעים את הפרט הם אלו שמניעים את כלל היקום. ההיסטוריה רוויה בדם ובקרבות ומלחמות שהתרחשו בעקבות רגשות סוערים של קנאה, תאווה, כבוד ועוד. רגשות עלולים לנהל את העולם הקטן ובמקביל גם את העולם הגדול, אלא אם כן ישכיל האדם לנהל את רגשותיו בצורה חכמה. מכירים את המשפט "צדיקים ליבם ברשותם"? הכוונה כאן היא לאנשים שלא נתונים ברשות הלב וגחמותיו, אך גם לא מתעלמים ומדחיקים את קיומו, אלא מנהלים אותו בעצמם.
כפי שנוכחנו, הרגשות מעצבים את חיי האנושות ולעיתים מכתיבים גם את קורות הדורות. אם כן, ממה הם נובעים ומה הגורמים המשפיעים עליהם? על פניו, נראה לנו כי אירועי החיים והמציאות הם שמייצרים את מערכת הרגשות. לא פעם הדבר מתבטא בתפילותינו - אנו מבקשים מאלוהים שישנה מערכות, ישנה מהלכים, יזיז מספר "חיילים" בלוח המשחק של החיים בכדי שנרגיש טוב יותר. נתפלל שיחליף למשל את הבוס בעבודה או את השכנה ממול, אפשר גם להעלות את השכר או להעשיר אותנו ממחר, וכך אינסוף משאלות שנועדו לשנות את המציאות שלנו. ואז? אז נהיה מאושרים ורגשות נעימים יציפו אותנו ואת היקום, ואם טוב לנו, אז ברור שגם טוב לעולם.
האומנם? האם המציאות היא שמשפיעה על מצב הרוח והנפש שלנו? האם המציאות היא שקובעת את הרגשות לטוב או למוטב? למרבה הפליאה, התשובה שלילית. הסבל אינו תולדה של מציאות חיים, קשה ככל שתהיה. תגובה, התמודדות לקויה או פרשנות שגויה הם שמסבים את עיקר הצער ומייצרים אצלנו את הרגשות השליליים. כוונתי היא שרק עשרה אחוזים מהחיים מורכבים ממה שקורה לנו, בעוד 90 האחוזים הנותרים מהחיים מורכבים מדרך התגובה שלנו.
לרוב אין לנו שליטה על 10% ממה שקורה לנו. איננו יכולים למנוע "אור אדום" ברמזור או לעצור את הגשם מלרדת בשיטפון, אך על 90% משאר הזמן כן יש לנו שליטה. כיצד? בעזרת התגובות שלנו. אנו קובעים את ה-90% על פי התגובה שבחרנו ותוצאותיה. אין לנו יכולת לשלוט בנהג שחתך אותנו בכביש, אך אנו יכולים לבחור את האופן שבו נגיב אליו: מאבדים קור רוח? הולמים בהגה בכוח? לחץ הדם מזנק מעלה? כל אלו הם בבחירתנו. עקרון ה-90 /10 עובד למעננו, ומטרתו להחזיר את המושכות לידיים שלנו.
מקור הסבל הרגשי
עלינו לזכור שהמציאות היא לעולם אובייקטיבית. היא אינה טובה או רעה, והכל בעיני המתבונן. הפרשנות הסובייקטיבית האישית היא שצובעת את המציאות ברגשות חיוביים או שליליים. פרשנות שלילית תייצר מערכת רגשות שלילית שתהפוך בהמשך למטען נפיץ. לעומת זאת, חשיבה יעילה ומאפשרת תביא בעקבותיה רגשות משוחררים ושופעים יותר. אדם הנתון בצער - עינו נחסרת, מצטמצמת, האופק חסום וצר. תחושת אין אונים ומבוי סתום יוצרת בנפש וואקום רגשי. הרגשות תוססים וסוערים, עד שהם פורצים בקול רעש גדול. הנצרה משתחררת מהרימון והוא מרסס וזורע הרס לאדם ולסביבתו.
חשוב לזכור שהתפרצות רגשות נובעת מחשיבה מגבילה או מפרשנות אישית כובלת, היוצרת תחושת מחנק פנימי. כשאדם חש שיש רק דרך אחת להתמודד עם הקושי, הרגשות מציפים וגועשים עד שהם מזנקים החוצה ממנו כמו לבה רותחת. יש להבין שהרגשות שלנו הם כשכבות המצטברות זו על גבי זו. נסיר אחת ונגלה את השכבה שתחתיה, וכך ניתן להעמיק פנימה עוד ועוד.
כמו כן, הרגשות הראשוניים מולידים רגשות משניים. פחד למשל, הוא רגש ראשוני אחריו יבוא הכעס - הרגש המשני. בתהליך עיבוד וניקוי רגשי נכון, ניתן יהיה לעבוד תחילה על הרגש הראשוני. כך יוכל האדם להתגבר גם על הרגשות הנלווים, המשניים. הרגשות השליליים שוכנים במרתפי הנפש ומצטברים בהדרגתיות עד כדי קריסה שעשויה להתבטא בדיכאון, שחיקה, התפרצויות זעם וכדומה. התגובה הקיצונית אינה תוצאה של אירוע חד-פעמי, אלא של הצטברות איטית והדרגתית של רגשות הפוגעים בנפש. אדם בעל אינטליגנציה רגשית יהיה מודע יותר לרגשותיו, וינהל אותם ביעילות מבלי לצבור מטען שלילי מסוכן.
איזון רגשי
הבורא נטע בנו מגוון עצום של רגשות (כיום מונים מעל 400 רגשות), חלקם חיוביים וחלקם שליליים. אישיות מפותחת חווה קשת רגשות רחבה הן חיובית והן שלילית, אלא שנקודת האיזון תלויה במינון. טבעי ונורמלי לחוש תחושה שאינה נעימה מפעם לפעם, אך אם השגרה מבוססת על רגשות חיוביים במרבית הזמן, הרי שיושג איזון רגשי רחב יותר.
מימד נוסף המעיד על איזון רגשי הוא היכולת של האדם להרגיע את עצמו במצבי מועקה. מעניין לציין שמדד זה נבחן גם אצל תינוקות - האם ביכולתם להירגע בכוחות עצמם. חשוב לציין כי לעיתים נחוץ ובריא לחוות רגשות שליליים, הם הרי חלק מתהליך הרפוי, כמו למשל תחושת עצב או אבל לאחר אובדן. במקרים אלו, דווקא התעלמות מהרגש הקשה מעידה על הדחקה או הכחשה של האובדן ורק מחבלת בתהליך עיבוד האבל.
בכוח הרגשות לעצב את חיינו, ובכדי שלא יקום הגולם על יוצרו, מומלץ לאמץ כלים לניהול הרגשות שאנו חווים. נוכחנו שהרגשות אינם פרי המציאות אלא תוצאה של תגובתנו למציאות, של הפרשנות שאנו מעניקים לה, ולכן כלי הניהול הרגשי יעסקו גם במערכת החשיבה והפרשנות.
הרב אייל אונגר הוא ראש מרכז הישגים
