עוד יום, עוד גבר נשוי שביקש להתחיל איתי
ניסיתי להתעלם מהדבר ההורס הזה שעמד מולי, ותקעתי את הראש עמוק בתוך הספר. חשבתי לתומי שאם לא ניצור קשר עין, הכול יהיה בסדר. אם לא נדבר, אני לא ארגיש שאני בן אדם חרא, והוא לא יהפוך לבן אדם הנוראי הזה שתפוס אך מפלרטט עם אחרות
זה היה עוד אחר צהריים רגיל כשישבתי בבית קפה יותר מדי יקר על נחמני, ובחשתי בנונשלנטיות במה שהיה קודם לכן ההפוך החיוור שלי. בדיוק כשהנחתי את ספל הזכוכית על שולחן המתכת, בחור נאה (מאוד!) נכנס בדלת והתיישב בשולחן שמולי. סרקתי אותו במהרה, מכף רגל ועד ראש, וחוץ משיער חלק וגולש ותווי פנים כמעט מושלמים, נתפסה לי בעין גם טבעת נישואים בצבע זהב לבן. הסבתי את מבטי בחזרה אל הספר שנח לצידי, למרות שכבר איבדתי את העמוד שהייתי בו. לעזאזל איתך גבר זר, נאה ותפוס.
ניסיתי להתעלם מהדבר ההורס הזה שעמד מולי, ותקעתי את הראש עמוק בתוך הספר. חשבתי לתומי שאם לא ניצור קשר עין, הכול יהיה בסדר. אם לא נדבר, אני לא ארגיש שאני בן אדם חרא, והוא לא יהפוך לבן אדם הנוראי הזה שתפוס אך מפלרטט עם אחרות. "זה בטח ספר נורא מעניין", שמעתי קול צרוד. שיט. הרמתי את מבטי למעלה וראיתי אותו ישוב שם מחויך ומחכה שאגיב. "וזו טבעת נורא יפה", השבתי בביטחון ובפרצוף מרושע. יאללה, קישטה. לך. הפנים שלו התעוותו בעצבנות. "איף", שמעתי אותו ממלמל במרמור. הוא לא ניסה לדבר איתי שנית ונשארנו רק אני, המחשבות שלי וגרוסמן.
אולי מעולם לא נועדנו להיות מונוגמיים? אני חושבת בכל פעם שבחור נשוי מתחיל איתי. זה התירוץ שלי להתנהגות של כל האנשים האלו. אנחנו לא באמת שונים מחיות, זה רק מה שאנחנו מספרים לעצמנו כי אנחנו צריכים משהו להאמין בו. אנחנו מספרים לעצמנו שמה שעלינו לעשות זה לחפש את האחד או האחת שאיתם אנחנו צריכים לחיות את חיינו, אבל האם זה באמת נכון? האם אנחנו מסוגלים לחיות עם בן אדם אחד לאורך זמן, מבלי לחשוק באף אחד אחר? אם זו הייתה אמת, לא היינו בוגדים אחד בשני 90 אחוז מהזמן. כן. לבגוד זה לא רק סקס. זה הודעות, זה לזרוק לכוסית מהמשרד הערות, אבל רק הערות כי אתה "תפוס".
וגם אם אתם לא בוגדים, אז אתם בטוח חושבים על לבגוד. וגם אם אתם אומרים לעצמכם עכשיו "לא נכון, היא טועה", אתם יודעים שאתם אלו שטועים כי ברור גם לכם שאני אומרת את האמת שאתם פוחדים מדי להודות בה. זה כמו "אל תחמוד" בעשרת הדיברות, אתה עובר על האיסור הזה במחשבה שלך, כשבמקרה הטוב אולי לא היית עם מישהי אחרת במיטה, אבל עצם זה שאתה מגולל את המחשבה הזו שעות על גבי שעות בדמיון שלך, רק מוכיחה ששוכנת בליבך אותה ציפור שכמהה לצאת כבר לחופשי, אבל בינתיים תקועה בכלוב.
בזוגיות ארוכה, עם או בלי טבעת, אנשים מתחתנים עם המנוגומיה, למרות שהם בכלל לא מאמינים בה. הם עושים את זה כי זה מה שצריך לעשות. אני אומרת שאם אתם כל כך רוצים טבעת, לכו תקנו טבעת רטט. ככה לפחות לא תעשו מעצמכם צחוק, רק כיף. לא יהיו לכם את נקיפות המצפון שתוקפות את הבחור התפוס כשהוא תופס את עצמו ותוהה מה לעזאזל הוא עשה הרגע.
הייתי כל כך שקועה במחשבות, עד שלא שמתי לב שכבר ירד הערב, ונותרה לי פחות משעה אם אני רוצה להגיע למשמרת בזמן. "אפשר חשבון בבקשה?", סימנתי למלצר בעודי מפזזת אל השירותים. כשחזרתי אל השולחן, הבחור כבר לא היה שם ועל גבי העותק של "שתהיי לי הסכין" הונח פתק, שעליו היה רשום בכתב יד גברי וקצת מסורבל לקריאה "הטבעת יפה, אבל את יותר", בצירוף מספר טלפון. עכשיו הגיע תורי לעוות את הפרצוף. מעכתי בידיים את הפתק לכדור נייר קטן והשלכתי אותו אל פח הזבל כשיצאתי משערי בית הקפה. כמו שאמרתי, זה היה עוד אחר צהריים רגיל.
