אוי לא. הסתובבתי בלי חזייה. מה יש לכם?
בטח חלקכם אומרים עכשיו: "מה את רוצה? הם מסתכלים כי הם בחורים, ובחורים מסתכלים", אבל אני מצטערת לומר לכם שזה לא לגמרי נכון. חלקם מסתכלים לא בגלל שיש לי ציצים, אלא כי הם עדיין דוברים את הסטיגמות הללו שאני מתעבת. סטיגמות שלפיהן נשים לא יכולות לעשות מה שהן רוצות, אפילו עם הגוף שלהן
ערב קודם לכן ארזתי תרמיל והכנסתי לתוכו מכנסי שרוואל דקיקים, בגד ים, שתי גופיות, מספר זוגות תחתונים ודרכון. תכננתי לרדת לסיני, אך ברגע האחרון, כרבע שעה לפני חציית הגבול, נתקפתי פחד והחלטתי להישאר באילת. ברור לי שאני יכולה בקלות להשתמש בנסיבתיות הזו כתירוץ ללמה הסתובבתי בלי חזייה, ובכן, כי לא הייתה לי באותו הרגע, ולא חשבתי שאזדקק לה בסוף השבוע הזה, אבל זה רק חלק מהאמת. נכון שלא תכננתי להסתובב ככה בטיילת גדושת התיירים ומלאת ההתקהלות של העיר החמה, אבל בכנות, אני עושה את זה די הרבה.
אני לא מעריצה גדולה של חזיות, ואף פעם לא הייתי. החזה שלי עומד, וגם אם אני לא אובייקטיבית, יותר נוח לי בלי האחיזה המציקה הזו. אלא שבדרך כלל אני לא מסתובבת ככה בצהרי היום, ובטח שלא בגופיה לבנה, כי אני כבר יודעת מה זה יעורר ברחוב, כי ברור לי שבני המין הגברי יגרמו לי וכל אישה ששדיה משוחררים להרגיש לא בנוח במקרה הטוב, ומוחפצת במקרה הרע. והם לא היחידים, אגב. בעבר, כשהייתי יוצאת בלילות לבלות עם חברות, ללא חזייה בדרך כלל, הן לא היו מבינות איך אני עושה את זה. "איך את יכולה?", הן היו שואלות אותי, המומות.
יכול להיות שזה משול בעיני המצקצקים לאישה בעייתית, חשבתי לעצמי, כזו שאי אפשר לאלף ולהפוך לצייתנית. מגיל קטן מלמדים אותנו שעלינו ללבוש חזייה ולהצניע את החזה שלנו, כמו את שאר חלקי גופנו. הרגילו אותנו, כנשים, להאמין שזה לא נורמטיבי שאישה תתהלך בלי חזייה, אלא אם כן היא בין כותלי ביתה, שם זה "מותר". השרישו בנו את העובדה שפטמות זקורות הן משהו שצריך להסתיר ולהתבייש בו, ואני שואלת למה? זהו עוד חלק מהגוף שלנו, ואם לא נהיה שלמות עם הגוף שלנו ועם המיניות שמגיעה איתו, לאן נגיע?
בטח חלקכם אומרים עכשיו: "מה את רוצה? הם מסתכלים כי הם בחורים, ובחורים מסתכלים", אבל אני מצטערת לומר לכם שזה לא לגמרי נכון. חלקם מסתכלים לא בגלל שיש לי ציצים, אלא כי הם עדיין דוברים את הסטיגמות הללו שאני מתעבת. סטיגמות שלפיהן נשים לא יכולות לעשות מה שהן רוצות, אפילו עם הגוף שלהן.
זה מצטרף לכל שאר הנורמות האסתטיות והפיזיות שהחברה מנסה להשריש בנו, כנשים: להיות חלקה תמיד, רזה וכמובן עם חזה עומד, כי הרי אין סיכוי שבאיזשהו גיל הוא ייפול. כל מי שטיפה סוטה או חורגת מן הנתיב הזה, תזכה במבטים סוקרים וחודרים, חלקם אפילו מאשימים.
אבל זה לא חייב להיות ככה. ואם בא לכם להראות שאתם אחרים, אשמח אם בפעם הבאה כשאתם נתקלים בבחורה שלא "עומדת" בסטנדרטים שהחברה העמידה אותה בהם, תחשבו רגע לפני שתבהו בה. אל תגרמו לה להרגיש לא בנוח עם עצמה, להפך. קבלו את הקשת המגדרית שמתרחבת, קבלו את מכלול האפשרויות שהולך וגדל ותנו לה יד. ולאלו שלא מוכנים להתקדם ונחושים להישאר בימי הביניים, אני מצטערת אבל זה החזה שלי ואעשה איתו כל שעולה על דעתי.
