בעידן שבו הדרך למציאת אהבה עוברת דרך החלקת האצבע ימינה ושמאלה באפליקציות, רבים סבורים כי האצבע היום קלה מאוד על ההדק. יש אווירה של שפע, של בחירה כמעט בלתי נגמרת, אף על פי שבסוף, מרוב עצים לא מוצאים את הפרח.
עידית היא רווקה בת 46, שמעידה על עצמה שהיא בחורה מאוד בררנית, שחוותה ביקורתיות מהבית והפכה עם השנים לביקורתית בעצמה. "אני פוסלת על ריח, שם פרטי כמו משה ודומיו, מרחק ומזל אסטרולוגי. אני מעדיפה את הסרטנים והדליים, ושוללת בתולה, אבל משתדלת להתגבר על כך", היא אומרת ללא שום אירוניה. "אני פוסלת על חוסר השכלה, ומקצוע לא נחשב כמו נהג חלוקה ברשת מזון. גם גברים שמגלחים שיער נפסלים, ובעלי חיות מחמד, בגלל הריח. אם הוא כותב עם שגיאות ומאחל הצלחה לכולם, הוא פסול. גם מראה של ערס נפסל אצלי ומעשנים פסולים לגמרי. שיניים עקומות ולא יפות - פוסלת, תמונות הזויות בטינדר - גם. אבל אם למשל הוא כותב לעניין, יש מצב שאתן לו הזדמנות".
את קשוחה.
"אני רווקה נצחית, לא מחפשת בעל. אני גם אל-הורית ולא בלחץ על ילדים, כך שיש לי פריבילגיה להיות בררנית. ממרום גילי אני יודעת שזוגיות היא לא מתכון לאושר", היא אומרת. "אני גם מסתדרת טוב להיות לבד, רק מדי פעם צריכה חום וחיבוק. מזל שיש סטוצים".
גם שני בת ה-37 מעידה על עצמה שהיא בררנית, אבל לדבריה הבררנות שלה מתבטאת באפליקציות בלבד. "מתחת למטר שבעים ושבע - לא מתקבל אצלי. אני לא נמשכת לנמוכים, כנראה מפני שאני צריכה להרגיש ילדה", היא משתפת. "אני פוסלת אוהבי קיץ וים כפייתיים, יש לי סלידה גם מגברים שמכורים לחדר כושר, כל השרירניים האלה לא בשבילי. גם טבעונים לא באים בחשבון, אבל אם הוא עוסק באומנות, אני מתגמשת. אני פוסלת אם יש לו חיות מחמד, מפני שאני סטרילית ולא יכולה לסבול את השערות".
יש לך הסבר לבררנות הזאת?
"בעיניי זו מודעות למה מושך אותי ועם מה אוכל להסתדר לאורך זמן", היא מסבירה. "אם אני צריכה לבחור גברים באפליקציות, אני מוכרחה לבחור מישהו שיתאים לי, לפי מה שייצור כמה שפחות חיכוכים. להבדיל, אם אני פוגשת בחור באופן אקראי מחוץ לרשת, והוא מוצא חן בעיניי, הסבירות שהקריטריונים האלה יחולו עליו נמוכה יותר. אם אהנה בחברתו ואמשך אליו, לא אבדוק מה גובהו המדויק, בוודאות לא אשאל אם יש לו כלב או חתול, וכנראה שגם אם יהיו לו, אני לא אחתוך. כשהלב או הגוף בוחרים, אז הראש פחות רלוונטי. זה החיסרון הגדול של פלטפורמת ההיכרות של היום. אני בטוחה שאני מפספסת הרבה גברים שמתאימים לי, אבל כל עוד זו הדרך להכיר, ברור שאבחר בגברים שיתאימו לאורח חיי".
עידן (40), גרוש ללא ילדים, אומר שבעבר הוא היה עוד יותר בררן והיום קצת פחות. "אני פוסל אם הקול לא נעים לי, על רווח בשיניים ועל השם שלה. מבחינת גובה, רצוי שהיא תהיה מעל מטר שישים. גם בחורות שרשמו לי 'אני ירשום לך את המספר שלי' במקום לכתוב 'ארשום', נפסלו, והיא מוכרחה לאהוב בעלי חיים. בנוסף, כשגרתי בתל אביב, שללתי בחורות שגרו במרחק של יותר מ-20 דקות נסיעה ממני.
"היום אני יותר גמיש", הוא מבהיר. "המציאות לימדה אותי כמה דברים. אני גם גר היום מחוץ לתל אביב כך שהמרחק כבר לא חשוב לי. גם עם הגובה אני כבר יכול לשחק. אם אין את אלמנט הגובה שתורם למשיכה, לא אשלול מיד בניגוד לעבר, אבל משהו באופי שלה צריך ממש לדבר אליי. אגב, אם תשאלי אותי, אז לדעתי רובנו שטחיים". בדומה לשני, גם עידן מרגיש שהיכרות מחוץ למסך היא סלחנית יותר. "במציאות יש כימיה ופרומונים, אלמנטים שחסרים בהיכרות ברשת. קצת שכחנו שבצד השני יש אדם", הוא מסכם.
רן בן ה-39 הוא גרוש פלוס אחת שהיה בעבר בררן מאוד, ונהג לפסול נשים שלא הולכות עם עקבים ונשים שהצחוק שלהן דחה אותו. "גם מי שלא הייתה משאירה טיפ אחרי ששילמתי, הייתה נשרפת", הוא אומר.
היו לך עוד קווים אדומים?
"בעבר חזה קטן היה קו אדום עבורי. אני זוכר שיצאתי עם מישהי שהייתי ממש בעניין שלה, אבל כשהגענו למיטה ומיששתי אותה לפני שהיא הורידה את החולצה, הבנתי שיש לה חזה ממש קטן. זה היה כאילו שפכו עליי דלי של מי קרח. לא יכולתי להפשיט אותה וחתכתי. היום אני כבר לא קטנוני, אבל לקח לי הרבה זמן להבין שחזה יכול להיות יפה גם אם הוא קטן. עוד הבנתי שמשיכה מתעצמת ככל שיש חיבור", הוא משתף.
"בעבר הייתי פחות בשל, אז באמת נתפסתי על קטנות. אחרי הגירושים כבר ברור לי מה מתאים ומה לא, ואני פוסל רק על דברים עקרוניים. עכשיו למשל אני בזוגיות עם מישהי שבעבר הייתי פוסל בגלל גודל החזה שלה, והיום היא מושלמת בעיניי".
גם אפרת (46), גרושה ואם לשניים, מעידה על עצמה כמי שעברה שינוי, ופתחה את ליבה גם למי שלא תאם את הסגנון החיצוני שאליו היא חשבה שהיא נמשכת. "כשהתגרשתי, חיפשתי גברים שלא יזכירו לי את הגרוש, לא במזל האסטרולוגי, לא במוצא ולא בשם. בהמשך היה תהליך של לנסות לשחרר את מגבלת המזל ולכוון למראה שאהבתי לפני שהתחתנתי. אז הרשימה כללה גבר גבוה, בלונדיני ושרירי, וברור שעם דרישות כאלה בסוף נשארתי לבדי.
"בהמשך שחררתי את המגבלה של צבע השיער, אבל נקודת המפנה המשמעותית הייתה אחרי הרצאה של דיפאק צ'ופרה. למדתי שרק אנחנו שמים לעצמנו מגבלות, והבנתי שאני צריכה לבחור מה באמת חשוב לי בבן הזוג. ההשתחררות מהמראה החיצוני הספציפי שהגדרתי לעצמי, אפשרה לי להכיר גברים שיכולים לשמח אותי ולהכיל, ולהכיר מתוך חיבור של הנפש. הרשימה שלי השתנתה, והיום החיפוש שלי מבוסס אישיות ולא חיצוניות", היא מכריזה בגאווה. "אני מחפשת כימיה, תקשורת, נאמנות, הכלה, אינטליגנציה רגשית, חברות ואכפתיות. מישהו שידע להצחיק ולעודד. המראה שלנו משתנה עם השנים, בעוד שהלב נשאר אותו הדבר ואפילו מתרחב".
ומה לגבי משיכה?
"אני נמשכת לשכל ולטוב לב. יצאתי גם עם כרסתניים ומקריחים, אפילו עם נמוכים ממני. הכי קשה לי עם מעשנים, רק על זה עדיין לא הצלחתי להתגבר. אני לא דוגמנית, אבל גם אם אני לא הפנטזיה של גבר מסוים, זה לא אומר שאני לא יכולה להפוך לכזו. היום אני יודעת שאם רק נדע להסתכל על מי שעומד מולנו ממקום שרוצה להכיר, נרחיב את הסיכוי למצוא אהבה".
בניה, גרוש בן 40, טוען שלמד על בשרו מה חשוב בבחירת בת זוג, אחרי שאת אשתו לשעבר הוא בחר בעיקר על סמך החיצוניות. "אחרי שאתה עובר חוויה של חוסר התאמה, אתה מפנים מה חשוב בחיים", הוא אומר. "אם אתה מחפש מישהי רק לסקס או אם אתה רוצה גושפנקא למעמד החברתי שלך, אז יש משמעות לחיצוניות, אבל אתה מחפש אישה לחיים, להקים איתה בית ולהביא איתה ילדים, השיקולים אחרים".
מה זה אומר?
"צריך לחפש מישהי שתוכל להיות איתה יחידה אורגנית אחת שהשלם שלה גדול מסכום חלקיו. מישהי שתהיה החברה הכי טובה שלך, שתמצא בה אוזן קשבת, שתהיה איתך ברגעים הכי משמעותיים, מישהי שתרגיש בנוח לחשוב מולה בקול רם, ושלא תבקר אותך. לצורך כך, פחות משנה גודל החזה והגובה שלה. אני לא אומר לקחת מישהי שיש לך דחייה ממנה או שאתה לא נמשך אליה כמובן, אבל איכות הסקס היא לא הקריטריון הנכון. תשאל את עצמך, האם זו הבחורה שהייתי רוצה להיות איתה באי בודד", הוא מציע.
"בעבר חיפשתי את הריגוש", הוא נזכר. "כשהסתובבתי עם מישהי שנראתה ממש טוב, הייתי באופוריה. בסוף התחתנתי עם בחורה מאוד יפה שלא התאימה לי, ועשיתי החלטה בוגרת להחליף את ההתאהבות באהבה. אהבה נבנית מאמון והערכה ומתבשלת על אש קטנה, ועם השנים היא רק מעמיקה ומשביחה. הבעיה היא שאנשים מתמכרים לריגושים".
טל בן ה-37 הוא גרוש פלוס שניים שלא מוכן להתפשר על המראה החיצוני של זוגתו. "אני צריך להתפעם מהיופי שלה", הוא מכריז. "לכן עבורי, עם בחורה מלאה זה לא יעבוד. היא צריכה להיות יפה, חטובה וספורטיבית, מטופחת, מתלבשת בסטייל, קרייריסטית, בעלת שאיפות למימוש עצמי. צריך גם אופי מסוים כדי שיהיה לנו מצחיק ביחד. אני אעדיף מישהי לא צמחונית ולא אוהבת חתולים, שלא תהיה קרה ועדיף גם לא רווקה".
מה רע ברווקות?
"מהניסיון שלי, רווקות פחות נזקקות לזוגיות. קל להן לעבור הלאה והן לא מנסות להיאחז. בנוסף יש להן לחץ לילדים שמקשה. אם היא מתנדבת, מתרגשת מהדברים הקטנים ואם יש לה רעב לסקס, זה בונוס. אם היא לא אוהבת סקס והיא לא אשת שיחה, זה לא יעבוד. גם אם זו אחת מאלף, זה משאיר לי כמה מאות לא?", הוא שואל וצוחק.
רווית מגדל, יועצת זוגית, ובילי שינגרט, פסיכותרפיסטית גופנית, בעלות המיזם להיכרויות "בילי ורווית - כמו חברה שמכירה לך", אומרות ש-95% מהאנשים שמגיעים אליהן מצהירים שהם מאוד בררנים ולכן יהוו עבורן אתגר. "בררנות היא בעצם שם קוד למשפט 'אני מת מפחד להיכנס לזוגיות'. זו חומה שאנשים בונים סביבם כדי להסביר למה הם עדיין לא בזוגיות. התירוץ הוא שהם כביכול לא הכירו את האדם הנכון", הן מסבירות.
אין בררנות לגיטימית?
"ההבדל הוא בקריטריונים. אם יש לך רשימה שמורכבת מדברים שהם הלב של קשר, כמו איך ארגיש בזוגיות, האם טוב לי, האם יש שיחה טובה, סקס משובח? או שהרשימה קשיחה ומורכבת מקריטריונים כמו סוג השיער, הגובה, ואם יש לו קוביות בבטן או שערות על החזה, שהם קריטריונים תפלים כשאדם רוצה זוגיות. לפסול אדם בגלל שיש לו חיית מחמד ואת חולת ניקיון, זו לא סיבה מספיק טובה. כשאת ממש רוצה מישהו וזה מה שהוא רוצה, את תסכימי גם לזה".
לטענתן, אדם המונה רק פרמטרים חיצוניים, לא באמת מחפש. "אם אדם נמשך רק לטיפוס בסגנון מאוד ספציפי, הדבר מעיד על בעיה של בררנות יתר. לא ייתכן שיש רק אחד שנימשך אליו. אנשים כאלה אומרים שהם מחפשים זוגיות אבל בעצם הם מחפשים פרטנר שלא קיים. המסגרת של המראה החיצוני צריכה להיות די רחבה. ברור שמשיכה זה אחד הדברים הכי חשובים בקשר, אבל היא לא באה מהמקומות שאנחנו חושבים שהיא תגיע מהם. אנחנו נמשכים יותר לאופי ולהוויה של האדם מאשר לחיצוניות", הן פוסקות.
הרגע פסלתן את כל המהות של האפליקציות, אני אומרת להן, משועשעת. "האפליקציות הן אלו שגרמו לנו לחפש אנשים כמו מתוך קטלוג", אומרת מגדל. "גם אם לא היינו בררנים כל כך לפני האפליקציה, אט-אט הסטנדרט שלנו יעלה מרוב המבחר, ואנשים מתמכרים לחיפוש".
"זה ממש כמו לעשות שופינג", מוסיפה שינגרט. "בעבר היו אתרי היכרויות תמימים, היה כרטיס עם פרופיל מושקע וכתוב. היום אנחנו כבר לא קוראים, הכל אינסטנט. אנחנו רק מדפדפים. זאת הסיבה למיזם שלנו. אם אנחנו מזהות חיבור והגבר או האישה פוסלים בגלל התמונה, אנו מתעקשות שהם יתנו לזה צ'אנס, ולא אחת זה עובד".
"יש לנו זוג שנמצא כבר חצי שנה ביחד, למרות שבהתחלה הבחור פסל אותה על תמונה", מספרת מגדל. "יש גברים שמחפשים 'פרס', מישהי שתהיה ייצוגית כדי שהם יוכלו להציג אותה לסביבה שלהם. לטעמי, אדם כזה במהותו הוא חסר בטחון, גם אם הוא לא נשמע כך.
"יש לי חמלה לאנשים כאלה. כואב שאדם כזה שם לעצמו מקלות בגלגלים על שטויות. היא יכולה להיות אישה מושלמת עבורו, הוא אפילו נקשר אליה, אבל הוא לא רואה את העתיד שלו איתה כי יש כמה דברים ברשימה שלו שהיא לא עונה עליהם. אדם כזה עלול לפספס את אהבת חייו".
אז מה עושים?
"בסופו של דבר אנשים צריכים מודעות עצמית", מסבירה מגדל. "להבין שיש בעיה ולנסות לטפל בה, לראות על מה זה יושב. לא ייתכן שאדם מסתובב בעולם וכל חייו לא מצא אף אחת שיכולה להתאים לו. תנסה להבין, למה אתה דוחה ופוסל כל אחת? איפה הפחד? איפה נפגעת? אין דרך אחרת, זה צריך להיות מאוד עמוק. בשורה התחתונה, אם אתה רוצה זוגיות, תפסיק לספר לעצמך סיפורים".
