"אתה יודע שלפני שהיא גילתה את הגובה שלך, היא ממש הייתה בעניין שלך!", היא כותבת לי, ואני לא בטוח אם אני אמור להרגיש טוב עם עצמי או להיעלב. אחרי דקות ארוכות שדיברנו על חברה שלה שהיא רוצה להכיר לי, ואחרי שהשאירה אותי ללא מילים עם התמונה ששלחה לי כי הסברתי לה שאני ממש בררן, נפל הפור בזכות פריט מידע קטן אבל משמעותי, הגובה שלי.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
- "התגרשנו מכוער, אבל היום אנחנו חברים"
- למה גברים הולכים לזונות?
- "מה הוא רוצה עכשיו?!": למה אנחנו כל הזמן מסננים?
יש לציין כי גובהי שעומד על 175 סנטימטרים נתפס אצלי כגובה ממוצע ולגיטימי לחלוטין, אך התברר שהוא הפך למכשול בדרך להיכרות עם אותה שחקנית בלונדינית ויפהפייה שמתנשאת לגובה של 178 סנטימטרים. החברה המשותפת שלנו אומנם הציעה להביא אותה להרצאה שלי, והבטיחה ש"ברגע שהיא תראה ותשמע אותי, הגובה שלי כבר פחות יזיז לה", ועדיין הרגשתי צורך להבהיר שאני מניח לזה, ושהכול ממש בסדר. אנחנו לא בענייני פשרות פה.
ובכל זאת, זה היה מוזר. מעולם לא נפסלתי על גובה לפני כן. אלוהים יודע שיש מספיק סיבות אחרות ולגמרי לגיטימיות לפסול אותי, אבל גובה מעולם לא היה כלול ברשימה הזאת. האמת היא שמעולם גם לא הטרידה אותי המחשבה על הגובה שלי, כי אף פעם לא נחשבתי לנמוך במיוחד. בבית הספר הייתי הכי רגיל שאפשר מהבחינה הזו, אבל הסיטואציה החדשה בהחלט גרמה לי להתוודע למכשול חדש שלא ידעתי על קיומו בעולם הדייטים.
מאותו רגע, כמו במין תעלול קוסמי שכזה, התחלתי לראות את זה בעוד ועוד מקומות. פתאום, 80% מהבחורות שהופיעו לי בטינדר ובקיופיד הדגישו מה צריך להיות גובהו של הבחור שאמור להחליק אותן ימינה, ואפילו חברתי הטובה ביותר הופתעה מבורותי בעניין ואמרה, "נו, ברור! מה אתה בהלם?! אתה יודע כמה חברות יש לי שפסלו בחורים בגלל גובה?"
אבל לא, לא ידעתי. אז החלטתי לשאול בחורים אחרים ולבדוק מה הם מרגישים נוכח הפסילה הזאת. "הייתה לי חברה בתקופה הצבא, שאחרי כמה חודשים שיצאנו פתאום החליטה להיפרד ממני", סיפר לי דרור ממליה, בן 42 המתנשא לגובה של 164 סנטימטרים. "לא הבנתי מאיפה זה בא כי בסך הכול היה לנו ממש טוב, אבל אז היא הסבירה לי שאני פשוט נמוך לה מדי. הקטע המוזר היה שבכלל הייתי גבוה ממנה בשניים-שלושה סנטימטרים, אבל כנראה שזה לא היה מספיק".
איך הרגשת כשהיא נפרדה ממך בגלל הגובה שלך?
"באופן טבעי התבאסתי כי רציתי להיות איתה, אבל אני בנאדם שמתעשת מהר ומסתכל קדימה, אז התגברתי על זה מהר יחסית. מה גם שכל החיים הייתי נמוך אז הייתי מודע למגבלה הזו. בילדות הילדים היו קוראים לי 'דרדס'. כשהייתי קטן זה הפריע לי, אבל ככל שעברו השנים והתבגרתי למדתי לקבל את זה ולא להתייחס לזה יותר מדי".
מה זה עשה לביטחון העצמי שלך, להערכה העצמית?
"הביטחון העצמי שלי מעולם לא היה גבוה במיוחד, גם בתור ילד היה לי ביטחון עצמי נמוך אז כמובן שזה לא תרם. לשמחתי, באזור גיל 30 זה הפסיק להפריע לי, ומאז ועד היום נושא הגובה לא מטריד אותי יותר. עד כדי כך שאשתי ואני כמעט אותו גובה, ויכול להיות שהיא בכלל קצת יותר גבוהה ממני, אבל לא מרגישים את זה. זה באמת כבר לא עניין".
יואב מאור בן ה-30, שמתנשא לגובה של 159 סנטימטרים, סבל רבות מהגובה שלו, בעיקר בילדות. "לא רק שהייתי נמוך גם הייתי שמן, אז סבלתי מלא מעט שמות גנאי", הוא משתף. "חברתית זה מאוד קשה לגדול ככה. קרוב ל-12 שנים חייתי בפחד ובתהייה מי יצחק עליי היום. כיתה ג' בערך, שהיא התקופה שבה הבנים מתחילים לגבוה, הייתה התקופה שבה התחילו השאלות.
"כשהגעתי לגיל שהתחלתי להתעניין בבנות, זה כבר היה אחרי שהבנתי והשלמתי עם זה שאני לא בליגה של להיות אהוב ולהיות בזוגיות. לכן גם כשספגתי דחיות, זה לא הטריד אותי יותר מדי כי אחרי הילדות שעברתי, כבר הייתי מוכן לדחייה של בחורות. זה מצב שבו אתה אפילו לא כועס על הבחורה, אתה כועס על העולם, על זה שאתה פשוט לא יכול לקחת חלק במשחק כי אין לך את הכרטיס הנכון".
וכל דחייה שקיבלת לוותה בהסבר שזה בגלל הגובה?
"לא בדיוק. האמת שהיו מעטות שממש הודו שזה בגלל הגובה, אבל אתה יודע איך זה – אתה מתכתב עם בחורה, אתם מדברים, מחליפים תמונות, היא יודעת איך אתה נראה והכול זורם, ואז מגיע הרגע שבו אתם עומדים אחד ליד השנייה ופתאום היא קולטת את הגובה שלך, ואתה ממש יכול לראות את הרגרסיה מתחילה. יום אחרי זה כבר מגיעה ההודעה של 'זה לא מתאים לי הכיוון הזה, אתה נחמד, נהדר, מקסים, אבל...', אז אתה כבר יודע, אתה מבין לבד. קשה לפספס את זה. אחרי שבמשך שנים אתה חווה את הגובה שלך כמשהו פגום, אתה מסיק באופן אוטומטי שזו הסיבה".
איך התגברת על התחושה הזו שאתה "פגום"?
"בשלב מסוים התחלתי לעשות ספורט. רצתי מרתון, וזה העלה לי את הביטחון בצורה משמעותית. פתאום מצאתי את עצמי עומד באתגר שיש אנשים גבוהים שלא עומדים בו, וזה גרם לי להבין שעד כמה שאני נמוך, יש בי יכולות שלאחרים, גם אם הם גבוהים ממני, אין. זו סיטואציה שבה אתה מתחיל לומר לעצמך, אולי אני יכול לעשות עוד דברים, אז להתחיל עם בחורות הפך למשהו הרבה יותר פשוט עבורי, כי הביטחון שלי עלה.
"נכון, עדיין קיבלתי דחיות, אבל גם התחלתי לשמוע יותר כן. יכול להיות שפשוט שידרתי משהו אחר. ככה הבנתי, בעזרת הספורט, שבסופו של דבר זה הכול עניין של גישה ופחות עניין של גנטיקה. זה עשה לי שיפט גדול בראש כי התחלתי להרגיש שווה בין שווים, הצלחתי לעשות משהו גדול. זה גרם לי להבין שאתה יכול לשחק בכל משחק, לא משנה כמה החברה מנסה לומר לך שאתה לא יכול.
"ההוכחה הכי גדולה לזה, מבחינתי, היא שהיום אני כבר שנה וחצי בזוגיות הכי ארוכה שהייתה לי, עם מישהי מהממת שגבוהה ממני בצורה משמעותית, וזה כיף וזה טבעי. אומנם הייתי צריך לעבור דרך לא קצרה, אבל זה היה שווה את זה".
"עניין הגובה הוא משהו שיכול לשנות מיד את כל הדינמיקה בשיחה שלכם", מספר עמית דואנייס, בן 29 המתנשא לגובה של 165 סנטימטרים. "זאת הסיבה שאני כבר לא מציין גובה בפרופיל שלי. אני מעדיף שלא, כי לפעמים זה נראה לא טוב וגורם לפסילה מיידית על ידי בחורות".
אז איך זה עובד, אתם מתכתבים עד שנשאלת שאלת מיליון הדולר?
"לרוב כן. השיחות יכולות לזרום בכיף, ואז כשמגיע עניין הגובה יכולה להגיע הודעה בסגנון של 'אה, אתה נמוך'. אז למדתי לחיות עם זה, זה לא פשע שאני נמוך. אני מבין שבחורות בארץ, לפחות לפי החוויה שלי, מחפשות גברים גבוהים, אז לרוב בנקודה הזו זה נגמר".
איך זה גורם לך להרגיש כשהדינמיקה משתנה בגלל זה?
"פעם, כל שיחה כזו הייתה מורידה לי את הביטחון והייתי מתעצבן על המצב, על זה שהתקשורת מאוד כיפית אבל זה נופל בגלל הגובה. הייתי נכנס לזה, וזה היה גורם לי להתכנס אל תוך עצמי ולראות את כל מה שלא בסדר בי.
"היום זה אחרת. אני פחות נותן לזה להשפיע עליי כי אני מבין שאולי זה שטחי, אבל זה העולם. אני מניח שבמובן מסוים הכול חוזר לטבע, לעניין של ביטחון. יש משהו שמשדר ביטחון כשהגבר גבוה יותר, היתרון הפיזי מייצר תחושת ביטחון והגנה. היום אני פשוט יודע לשאוב ביטחון מדברים אחרים שאני מצוין בהם, אז אני עובד על התכונות החזקות שלי ושם אותן במרכז".
יכולה להיות סיטואציה שבה מראש תימנע מלהתחיל עם בחורה בגלל שהיא גבוהה ממך?
"בעבר היו לא מעט פעמים שוויתרתי מראש בגלל זה. הייתי משוכנע שמישהי לא תהיה מעוניינת כי היא בטח מחפשת מישהו גבוה, בלי לדעת באמת אם זה מה שהיא רוצה. היום אני כבר לא עושה את זה. היום, אם אני רואה מישהי שאני מעוניין להתחיל איתה, רוב הסיכויים שאעשה את זה, ללא קשר לגובה שלי או שלה".
"מישהי פסלה אותי פעם בגלל שני סנטימטרים", מספר לי וצוחק תוך כדי אלעד אקרמן, בן 42 המתנשא לגובה של 172 סנטימטרים.
רציני?
"באמת, הכרנו בקיופיד, התכתבנו שעות בצ'אט, הכול זרם, היה חיבור מעולה, נכנסנו לשיחות אל תוך הלילה, ואז ברגע שעלה עניין הגובה הכול השתבש והיא אומרת לי, 'שמע, זה בעייתי. אני מצטערת אבל אתה נמוך ממני ב-2 ס"מ'. זה רגע שגורם לך לשאול את עצמך - על מה בזבזתי עכשיו את כל הזמן הזה?!"
ואיך יוצאים משיחה כזו?
"קודם כל אני מקליל את הסיטואציה, כאילו לא עושה מזה עניין, אבל ברור שזה נגמר באותו רגע. לא אשקר, זו סיטואציה לא נעימה ולא כיפית בכלל. זה מצב שבו אני אומר לעצמי שאם פסלו אותי אז אני לא שווה, אין לי סיכוי בחיים, אף אחת לא תרצה אותי, כאלה דברים.
"תראה, ההערכה העצמית שלי מעולם לא הייתה גבוהה, זה משהו שהחל אצלי בגיל מאוד צעיר, ונבע לא מעט מחוסר מקובלות חברתית ומזה שהיו צוחקים עליי על המראה שלי. אז כשזה מגיע גם בגיל מאוחר ומישהי פוסלת אותך על גובה, אתה מיד חושב מחשבות בסגנון 'אז אני באמת לא שווה, לא סתם צחקו עליי ביסודי, לא סתם אף אחת לא רצתה לצאת איתי, אני באמת דפוק, נמוך, לא יוצלח, מי תרצה אותי'...
"עכשיו, זה לא שבמהלך השנים לא היו לי רומנים, היו והכול היה נהדר, אבל כל דחייה שקיבלתי הייתה כמו דקירה קטנה באגו, מין תזכורת למקום האמיתי שלי בשרשרת המזון".
אתה סבור שחשוב לציין גובה באפליקציות?
"אני כבר כמה שנים לא באפליקציות אבל כן, לגמרי. זה עוזר לסנן את מי שלא רלוונטית. יש בחורות שכותבות את הגובה שלהן או שהן מחפשות מישהו בגובה מסוים, ואני חושב שזה נהדר כי זה חוסך הרבה זמן ועוגמת נפש. ככה אני יודע מראש לא לפנות אליה כי לא אשפיל את עצמי. אין צורך לנהל שיחה רק בשביל שהיא תסתיים ב'אם רק היית גבוה ב...', זה מיותר ואפשר לחסוך את זה".
"חשוב מאוד לזכור שזה לא שנשים מעדיפות גברים גבוהים, זה העולם שמעדיף גברים גבוהים!", מדגיש בפניי קובי תורג'מן, פסיכותרפיסט ומטפל זוגי. "הבעיה היא שמדובר כאן בבעיה שאין לה פתרון. מדובר במשהו שאי אפשר לשנות אותו, הוא סופי ואיתו צריך לחיות. זה לא כמו דחייה על בסיס סממן חיצוני אחר כמו משקל לצורך העניין, שאז אפשר, אם רוצים, לעשות ספורט ולשנות את המראה".
אילו תחושות עולות אצל גברים שנדחים בגלל הגובה שלהם?
"במקרים רבים, מה שמופיע בעיקר זה הרבה מאוד כעס. משפטים כמו 'אבל היא בכלל לא מכירה אותי', ומתחת לכעס הזה יש הרבה מאוד עצב ותסכול, שנובעים מתוך ההבנה שיש כאן משהו שלא ניתן לעשות לגביו שום דבר. בנוסף, בלא מעט מקרים מדובר על משהו שיושב על חוויות כואבות נוספות. פעמים רבות מדובר על גברים שזו לא הדחייה הראשונה שהם חוו.
"אם נחשוב על זה, סביר להניח שגבר שבגיל 30 מקבל דחייה בגלל הגובה שלו כבר קיבל מספר דחיות בעבר, שהוא מתמודד עם התחושה הזו שנים ארוכות. בעולם של היום, עולם האפליקציות, נוצר הרבה תסכול כי מדובר על גברים שלעיתים אפילו לא עוברים את המסננים הראשוניים. נניח שיש מישהי שלא רוצה מישהו פחות מ-1.75 מטרים, לכל מי שמתחת לזה אין שום סיכוי. מדובר על גברים שבמשך שנים סבלו מהעיסוק בגובה שלהם - הם היו הכי נמוכים בגן, הכי נמוכים בכיתה ועכשיו – הכי נמוכים באפליקציה".
מה היית מייעץ לגברים שעוברים חוויה כזו?
"קודם כל, אני חושב שבמקרה של גברים נמוכים אפליקציות יכולות להיות אסון, לכן אני ממליץ ללכת על הדרכים הישנות והטובות של היכרויות פנים מול פנים, דרך מכרים משותפים וכדומה. בנוסף, חשוב לא להסתכל על מקרי קיצון של גברים נמוכים ש'הצליח להם' – ליאו מסי, טום קרוז, אהוד ברק – אלה דוגמאות למקרי קיצון, אז לא ללכת לשם.
"באופן כללי, חשוב לזכור שכל האנשים חווים דחייה מכל מיני סיבות, אז חשוב לשים את זה בפרספקטיבה הנכונה, אף על פי שזה מאוד מתסכל. חשוב מאוד להוציא מזה את העוקץ. כדאי להתייחס לגובה כמו לאבן בנעל – לא נעים אבל גם לא נורא, אין מה להפוך את זה לאישיו. לזכור שגם גברים נמוכים מוצאים אהבה מצד אחד, ומהצד השני – גם גברים גבוהים נדחים, וגם להם זה קשה.
"לזכור שלכל בן אדם, גם לאלה שנתפסים מאוד יפים, יש משהו שהוא לא אוהב בעצמו, משהו שעליו הוא משליך באופן אוטומטי כל דחייה. ועוד טיפ קטן, שעלול להישמע טיפשי אבל אני מוצא אותו יעיל מאוד – לצאת עם סטייליסטית למסע קניות. יש משהו שמאוד מרים את הדימוי העצמי בלתפוס את עצמך כמישהו שלבוש טוב, לבוש יפה, מיוחד ועם איזה שיק. זה מאוד חשוב לחוות את התחושות האלה".
