נוטים להגיד על נשים אחרי גיל 30 שהן "לחוצות חתונה", אבל משהו בתוכי מתקשה להאמין לזה ומסרב להרפות. יש לי תחושה חזקה שיש משהו שכולנו מפספסים פה – אין מצב שרק נשים מפנטזות על חתונה, שרק נשים רוצות נישואים עם ילדים ואולי איזו חיית מחמד שרצה ברחבי הבית. אין מצב שרק אצל נשים היצר המשפחתי כל כך חזק, ושמרבית הגברים "פשוט נגררו לשם". אז יצאתי לחפש גברים שחולמים על חתונה, בית וילדים - לעיתים יותר מהנשים שאיתן הם יוצאים, ומצאתי אותם בעיקר במגזר הדתי.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
- בני זוגכם דומים לכם? יש לכך סיבה
- "נכנסנו לשיחות אל תוך הלילה - ובגלל הגובה שלי הכול השתבש"
- גירושים, סיפור אהבה: "התגרשנו מכוער, אבל היום אנחנו חברים"
"עליתי לבד מארצות הברית לפני 11 שנים, ואחת המטרות המרכזיות שלי הייתה להקים בית בישראל", מספר לי מארק דביר, בן 42 מגבעת-שמואל. "מאחר ואני בחור דתי, אני יוצא רק עם דתיות, ובמגזר שלנו זה ברור מהתחלה שהכיוון הוא חתונה, ושזה לא משהו שבכלל צריך לציין. אצלנו לא מחפשים סתם מישהי למערכת יחסים, גם אם היא רצינית, אלא למטרת חתונה. ברור שחשוב להכיר את הבחורה שמולך, לראות שבאמת יש חיבור טוב והתאמה, אבל אם לא רואים שיש סיכוי שזה יגיע לחתונה, חבל על הזמן של שנינו".
באילו דרכים אתה פוגש נשים? אפליקציות זה דבר מקובל במגזר הדתי?
"לי אין בעיה עם אפליקציות ואני נמצא גם בטינדר וגם בקיופיד, אבל אני יכול לפגוש נשים גם באתרים, קבוצות פייסבוק או דרך שידוכים. אני גר ב'ביצה' של גבעת שמואל, שזה גם מקום שאפשר להכיר בו. מדובר בקהילה שמורכבת מרווקים ורווקות בגילאים בוגרים שרוצים להתחתן, אבל לא רוצים לגור אצל ההורים עד שזה יקרה.
"אז במקום לעזוב את הבית של ההורים ולעבור לגור בקהילות אחרות שבהן אנחנו עלולים להיות הרווקים היחידים, אנחנו גרים ב'ביצה', ואז כולנו יחד. אנשים אצלנו מייצרים קשרים וחברויות, מבלים יחד, ולפעמים גם נוצרות היכרויות רומנטיות. בדרך כלל, כשמתחתנים עוזבים את ה'ביצה' ועוברים למקומות אחרים, לקהילות משפחתיות יותר".
"החיים שלנו מתנהלים בסדר מסוים – בית ספר, צבא, תואר – הכול עובד לפי הספר, עד שמגיע השלב של הזוגיות. פה הדברים נתקעים. לפעמים אתה לא מצליח למצוא בחורה שאתה אומר, 'כן, זו מתאימה לי'. גם המדיה משפיעה עלינו מאוד", טוען בפניי ראם חלילי, בן 32 מרחובות.
"שמע, אני גרוש כבר שמונה שנים בערך, היינו נשואים לתקופה קצרה מאוד. גדלתי בבית מסורתי, לא דתי, אבל עם השנים הלכתי והתחזקתי - שיעורי תורה, ציצית, תפילות. במגזר שלנו ברור שהכיוון הוא חתונה. כמו שאתה שומר שבת, אוכל כשר ומתפלל, כך אתה גם אמור להקים בית ולהביא ילדים לעולם. כשהייתי במכללה פגשתי את גרושתי, שנינו היינו צעירים וחסרי ניסיון, והתחתנו אחרי שמונה חודשים. תוך זמן קצר הבנו שאנחנו לא מתאימים והתגרשנו. מאז אני מחפש להתחתן שוב ולהקים משפחה.
"יצא לי להיות בקיופיד, אבל מהר מאוד הבנתי שזה פחות מתאים לי, אז היום אני נמצא באפליקציות אחרות, כאלה שמותאמות למסורתיים ודתיים. יש גם אתרים של המגזר הדתי, 'ביצות' לרווקים כמו שיש בירושלים, גבעת שמואל ואפילו תל-אביב, כל מיני אירועים של פנויים-פנויות, וכמובן, שידוכים. מה שטוב זה שמכיוון שלשני הצדדים ברור מההתחלה שהכוונה היא חתונה והקמת משפחה, זה חוסך שאלות כמו 'מה אתה מחפש?'"
מה ההבדל לדעתך בתפיסה בין המגזר הדתי למגזר החילוני בהיבט של חתונה ומשפחה?
"אם במגזר החילוני נגיד, יש תפיסה של לצאת, לבלות, לטייל, לחוות, לחיות את החיים ורק אז להתחתן, בעולם שלי הדברים הם טיפה שונים. במגזר החילוני יש את הבדיחה הזו שחתונה זה סוג של כלא, אז אותנו מחנכים מגיל צעיר לכך שנישואים ומשפחתיות זה מה שנקרא לחיות את החיים, זו המטרה העליונה, וכל הדברים האחרים הם כלא".
מתי הבנת שאתה בשל כבר להתחתן?
"אצלי היה את עניין העדר. כל החברים שלי התחתנו, ממש אחד אחרי השני. אתה רואה שלכל אחד מהם הולך מצוין, אתה רואה שכולם מאושרים, מקימים משפחות ואתה אפילו לא מעלה על דעתך שיש סיכוי שאולי זה לא יצליח, אז אתה מחליט שאתה רוצה גם.
"האמת היא שאני היחיד מבין כל החברים שלי שהתגרש. למרות זאת, אני יכול לומר בפה מלא שאני שלם עם עצמי כי אני יודע שעשיתי כל מה שיכולתי, וכנראה שזה פשוט לא נועד לקרות. למזלי, מאחר ואין לי ילדים, הסטטוס שלי כגרוש לא פוגע לי ביכולת להכיר כי אני לא נתפס כגרוש, אלא כרווק עם ניסיון".
"נישואים זה משהו קבוע, משהו שאתה יודע שיש לך אותו ושלא יתפרק בגלל מריבה אחת או משבר אחד", קובע אלדד כהן, בן 55 מהשומרון. "גם בגילי, למרות שיש לי חמישה ילדים, אני יודע שאני רוצה זוגיות, ולתפיסתי, על מנת שזוגיות תהיה אמיתית, צריכה להיות שם חתונה. אומנם יש לא מעט אנשים שלא מבינים למה צריך חתיכת נייר בשביל לאהוב, אבל אני לא רואה את זה ככה.
"לדעתי, אם אין מחויבות אמיתית, הבנאדם לא משקיע כל מה שהוא יכול. אתה יכול להשקיע למשך מספר חודשים, אבל אז כשמגיע המשבר יכול להיות שתוותר. המחויבות שבנישואים גורמת לך להשקיע יותר, להתמסר, לא לוותר. ככה חינכתי את הילדים שלי וזו הדרך שבה אני הולך".
באילו דרכים ומקומות יוצא לך להכיר נשים?
"קודם כל, יש את הדרכים הקלאסיות – שידוכים, אתרי אינטרנט, אפליקציות. בשמונה השנים האחרונות נפתח אפיק נוסף להיכרויות – קבוצות וואטסאפ. אני בעצמי מנהל מספר לא קטן של קבוצות כאלה, שמטרתן ליצור שידוכים בין גברים לנשים שמחפשים להתחתן ולהקים משפחה. חשוב לציין שבמקרה שלי, מאחר ואני כהן, ההיצע מוגבל יותר כי מותר לי להינשא רק עם רווקות או אלמנות".
איך נשים מגיבות לרצון שלך להתחתן שוב?
"תראה, זה תלוי. רווקות באזור הגיל שלי לא פעם מסבירות לי שאם הן לא התחתנו עד עכשיו, יש לזה סיבה, ואני מקבל את זה. אצל אלמנות הסיפור קצת שונה, ולעיתים יכול להיות מורכב יותר. מצד אחד, יש אצלן מוכנות גדולה יותר לזוגיות חדשה, ומצד שני זה גם מאוד תלוי איפה הן בשלב האבל וההתמודדות עם האובדן. לפעמים הן יכולות להרגיש שהן רוצות אבל אז להיבהל, וזה מובן לגמרי. מה שכן, עד שלא נפגשים, קשה לדעת באמת".
"ההורים שלי התגרשו כשהייתי בערך בן 7 וזה השפיע עליי מאוד. אני הילד הכי קטן, ובשונה מאחי ואחותי, אני לקחתי את זה נורא קשה. במשך שנים אמרתי לעצמי שאני לעולם לא אתחתן", מספר אורי (שם בדוי), בן 33 מתל אביב. "רק לאחרונה, בזכות טיפול פסיכולוגי ארוך שעברתי, הצלחתי להשתחרר מכל מה שהפחיד אותי בנושא הזה. תמיד רציתי ילדים, אבל הרעיון הזה של חתונה ומחויבות כזו כלפי אדם אחר נורא הלחיצה אותי. פחדתי לסיים כמו ההורים שלי, שהגירושים שלהם היו קשים והסתיימו בטונים מאוד מאוד צורמים.
"לפני קצת יותר משנתיים חברה שלי ואני נפרדנו. זה קרה אחרי שבמובן מסוים, הקשר בינינו הגיע למבוי סתום. לא הרגשתי שאני מסוגל לקחת אותו קדימה, ולתת לה את מה שהיא ציפתה לו, ובצדק. היינו יחד שלוש שנים, ומן הסתם היא רצתה להתחתן, להביא ילדים וכל מה שכרוך בזה, ואני לא הייתי מוכן. לקח לי זמן להתגבר על הפרידה אחרי שהבנתי שאני זה שיצר אותה. אבל ככל שעבר הזמן, הרגשתי שאני רוצה לטפל בטראומה שהגירושים של ההורים שלי השאירו בי.
"היום אני בהתחלה של קשר, ואולי, אם הוא יהיה הקשר הנכון, הוא יתקדם למקום של חתונה. קשה לדעת בשלב כל כך מוקדם אם היא האחת שלי, והאם אני האחד שלה, אז אנחנו לא ממש מדברים על זה עדיין. אני כן יודע, מבחינתי, שאני בשל יותר לזה. אם עד לפני שנתיים ברחתי ברגע שעלה נושא החתונה, היום זה הפך להיות משהו שמאוד חשוב לי. מן הוכחה כזאת לעצמי שהעבודה שעשיתי השתלמה, שבאמת תיקנתי את כל מה שהיה אצלי מקולקל".
מה השתנה בתפיסה שלך לגבי המוסד הזה?
"זה לא שמשהו השתנה בי לגבי מוסד הנישואים, אני לא מאלה שעיקמו את הפרצוף כשהם ראו את החברים שלהם מתחתנים. אני חושב שזה היה קשור יותר לפחד שלי מעצמי בתוך הדבר הזה. כל אחד לומד ממי שקרוב אליו, ואני ראיתי את ההורים שלי מתגרשים אחרי שהייתי בטוח שיש לי את המשפחה הכי טובה בעולם. זה ערער אותי כי אם זה קרה להם, למה שזה לא יקרה גם לי? מה שהשתנה אצלי זו ההבנה שזה בסדר להתחתן, ושהעובדה שגדלתי להורים גרושים לא אומרת כלום על העתיד שלי בתוך זה".
מה דעתך על הסטיגמה שנשים הן אלה שרוצות חתונה וילדים יותר מגברים?
"אתה יודע איך זה סטיגמות", הוא צוחק, "אני מבין את זה ואולי יש בזה משהו, לא יודע, אבל אני באמת מאמין שבסופו של דבר, כולם רוצים זוגיות. מה שכן, אני חושב שאולי גברים יותר מפחדים ממילים כמו חתונה או נישואים כי אלו מילים מאוד מחייבות, וזה מלחיץ גברים. לעומת זאת, נשים מתחברות למילים האלה כי המחויבות שבהן משרה עליהן ביטחון. אבל אני באמת חושב שאין מישהו שרוצה להיות לבד כל החיים".
באיזה שלב לדעתך זה נכון לשתף בחורה בכך שאתה מעוניין להתחתן ושלשם אתה חותר?
"למען האמת, זאת הפעם הראשונה שאני בקשר שאפשר להגיד שהוא רציני, וגם רק לאחרונה הבנתי עם עצמי שאני שלם עם זה. אני כן יכול לומר שאני לא אוהב לומר דברים שאחר כך אני עלול להתחרט עליהם.
"אני גם לא אוהב להגדיר דברים מראש, כי אני חושב שזה מגביל בצורה מסוימת את האינטראקציה והורס משהו בטבעיות. חוץ מזה, נראה לי הגיוני שבחור בגילי יכוון לשם, אני לא בטוח שיש צורך להצהיר על זה. אני חושב שמבחינת הבחורות, זה שלא כיוונתי לשם עד עכשיו, זה מה שהיה מוזר".
"אני אומנם עוד לא גרוש סופית, אנחנו פרודים כבר שנתיים וממש בקרוב התהליך יסתיים, אבל מרגע שהחלטנו להיפרד, היה לי ברור שאני רוצה להתחתן שוב ולהביא עוד ילדים לעולם, בנוסף לשניים שכבר יש לי", אומר לי בהחלטיות יובל (שם בדוי), בן 41 מהוד השרון. "אני בנאדם מאוד משפחתי. גם כשהתחתנתי בפעם הראשונה, אני הייתי זה שדחף לזה. חשוב לי להכיר מישהי חדשה, אז אני נמצא בקבוצות פייסבוק של גרושים, שזה מקום מאוד נוח עבורי. העיקר לא להכיר באפליקציות. זה לא בשבילי".
באיזה שלב של ההיכרות אתה מספר לבחורה שאתה מכוון לחתונה?
"האמת היא שזה משתנה. הייתה בחורה שיצאתי איתה והנושא הזה עלה ממש בתחילת הקשר. היה לנו חיבור נהדר, אבל מכיוון שהיא באה מבית מסורתי, העובדה שאני עדיין לא גרוש רשמית הפריעה, אז נאלצנו לעצור את הקשר. היום אני ממתין קצת כדי לוודא שיש בשביל מה להעלות את זה בכלל. מה שכן, מבחינתי, כשאני מתחיל קשר, זו המטרה. אני לא מחפש קשרים קצרי טווח, אלא קשר רציני שיוביל לחתונה ועוד ילדים. עם כל המורכבות שבדבר, מכיוון שכבר יש לי שניים, זה מה שאני רוצה ומחפש".
איך נשים מגיבות כשאתה מדבר איתן על זה?
"זה מצחיק, רובן מופתעות. הרבה פעמים הן מרימות גבה ותוהות למה גבר בגילי, שכבר היה נשוי ויש לו ילדים, רוצה עוד. אני יודע שבדרך כלל, גברים שהתגרשו לא רוצים לשמוע על זה שוב, ובטח שהם לא רוצים עוד ילדים, אז לפעמים נוצרת אצלן התחושה שאולי משהו איתי לא בסדר. אגב, זו אחת הסיבות שהפסקתי לומר את זה בהתחלה, כי הבנתי שבמובן מסוים, זה מזמין תגובה פחות חיובית ושם אותי באור מסוים".
יש סטיגמה שלפיה נשים הן אלה שבדרך כלל רוצות משפחה וילדים. מה דעתך על היפוך התפקידים בסיפור?
"אני לא מאמין בסטיגמה הזו, ולכן אני לא חושב שיש כאן היפוך תפקידים. לדעתי, מה שקורה עכשיו זה שהנושא הזה של גברים שרוצים להתמסד מקבל יותר ביטוי ויותר שיח. אם אתה שואל אותי, אין גבר שלא רוצה להתחתן, אין גבר שלא רוצה משפחה. הבעיה היא שאנחנו, הגברים, מונעים מאגו, לכן קל לנו יותר לומר שאנחנו לא רוצים להתחתן מאשר להגיד שעדיין לא מצאנו את מי שמתאימה לנו. זה כביכול משאיר את הכוח והשליטה על המצב אצלנו, אבל מי רוצה להישאר לבד?"