יונתן קופיבקר בן ה-35 מגדיר את עצמו כ"לייט בלומר". עד לפני שבע שנים הוא לא ממש מצא את עצמו מבחינה מקצועית ורומנטית. "עד שהגעתי לגיל 28 לא הצלחתי להתאהב או להתחייב, למרות שמישהו פישל בקארמה והכניס לחיי נשים מקסימות, מדהימות ויפות מבפנים ומבחוץ. הכול השתנה כשנכנסה לחיי מישהי שהראתה לי שאני הרבה יותר שלם בתוך זוג. היא כל הזמן אמרה לי שהיא אוהבת אותי, עד שקרה הבלתי אפשרי והאמנתי לה.
"פתאום האמנתי שאני ראוי לאהבה, שמישהי באמת יכולה לראות אותי כפי שאני, ולקבל אותי עם כל הדפיקות. בסוף נפרדנו וזה נגמר בצורה כואבת מאוד. מצאתי את עצמי בוכה על הרצפה בסלון והבנתי כמה טעיתי, וכמה דיסני, הוליווד ודומיהם דפקו לנו את כל מערכת הציפיות הרומנטית. בסוף הצלחתי להשתקם משברון הלב, ועכשיו אני שוב מתרגש כמו נער מהסיכוי לאהבה", הוא משתף. "אני עדיין קצת חושש, אבל כבר מוכן לנסות מחדש".
למה נפרדתם?
"זה גווע לאט-לאט, הקשר התנוון, והאחריות לגמרי משותפת. שנינו פישלנו ודרכנו על היבלות של הצד השני. אירועים פורמליים כמו 'חתונה' לא מדברים אליי, אבל אם היית שואלת אותי בזמנו האם זה הולך לשם, הייתי עונה לך שחד-משמעית כן".
"אחרי הנשיקה הראשונה שלנו הרגשתי כמו ילד בן 16. חזרתי הביתה בדילוגים כי חזרתי להאמין באהבה, ברומנטיקה, באפשרות אמיתית שיהיה עוד פרק. ההרגשה הזאת שאני מסוגל להרגיש כל כך חזק, הייתה כמו מכת החייאה עבורי"
המשכת הלאה מאז?
"כן, ולמרות שחשבתי שאין מצב שהלב שלי יישבר שוב בצורה כזאת, זה קרה. יצאתי לדייט עם ציפיות נמוכות, הקדמתי, היא עברה את פינת הרחוב וחייכה אליי מרחוק. ואז קלטתי איך הלב שלי מחסיר פעימה. אחרי הנשיקה הראשונה שלנו הרגשתי כמו ילד בן 16. חזרתי הביתה בדילוגים כי חזרתי להאמין באהבה, ברומנטיקה, באפשרות אמיתית שיהיה עוד פרק. ההרגשה הזאת שאני מסוגל להרגיש כל כך חזק, הייתה כמו מכת החייאה עבורי. בסוף נדפקתי. זה היה חד-צדדי. היא ניסתה אבל, אני לא יכול לומר שלא".
אאוץ'. מבאס. ומה הבנת על עצמך במערכות יחסים?
"הבנתי שזאת עבודה קשה שמצריכה השקעה ושהדדיות היא המפתח. גם כל המשפחה הזאת של תקשורת בריאה, פתיחות, כנות, אמון, להגיד את הדברים כמו שהם - חיונית לקשר. הסתרה, בין אם היא כדי להגן על עצמך או על האחר, לא עובדת טוב, מניסיון. צריך שכל מה שחשוב יהיה בחוץ, גם אם זה לא נעים".
"לא ילד מגודל שאוסף בובות"
הוא יליד ירושלים אך כיום הוא מתגורר ברמת גן. הוא מגדיר את עצמו כפריק של תרבות, קולנוע וטלוויזיה, תחביב שהפך גם למקצוע שלו. הוא בעל תואר ראשון בתרבות מטעם מכללת ספיר, סטודנט לתואר שני בקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, ובעבודתו הוא משמש כמתרגל ועוזר מחקר בשני מוסדות הלימוד הללו. הוא גם עורך תוכן ומבקר קולנוע במגזין "פורטפוליו".
"אני בר-מזל, מאד אוהב את התחום שבו אני עוסק. אנשים לא מבינים איך אפשר לעשות מספר מיני-משרות ולהיות מאסטרנט בו זמנית, אבל זה יושב לי בול על הפרעת הקשב והריכוז. אני פשוט מאפשר לשכל שלי להתרוצץ בין הדברים וזה עובד לי מעולה. אני גם אוהב ללמד. זה הכי נדוש, אבל באמת שאני מגיע לרמות של געגוע למי שלומד אצלי. אכפת לי מכל אחד ואחת".
ולמרות זאת, יונתן בהחלט מודע לדרישות השטחיות של "שוק הרווקים" כמו קוביות בבטן ומשרה בהייטק. "אני לא 'גבר-גבר' סטראוטיפי שיושב לראות כדורגל עם החברים, והקוביות שלי מתחבאות בבטן כבר 35 שנה, אבל אני מאוד רגיש, כן ואמיתי, סקרן, נדיב ואכפתי. אני גם תמיד שם לעזור ומאד מעריך את עצמי ואת האדם שאיתי. לא לוקח שום דבר כמובן מאליו".
"לא קל להיות רגיש כל כך בעולם קשוח כמו שלנו. כל החיים איחלו לי 'עור של פיל' כי דברים לא עוברים לידי, וזה יכול להיות קצת עמוס לחיות ככה"
כשהוא לא בעבודה הוא רואה עוד קצת קולנוע, מתרגל מדיטציה, יוצא לטייל עם צ'רצ'יל הכלב, ותקשיבו לזה: יונתן הוא אספן מסור של בובות POP! "יש לי כמעט 400 פופים!", הוא מכריז בגאווה. "כשחזרתי לרווקות פחדתי שהאספנות תהווה מכשול, כי מי תרצה לצאת עם מי שעלול להיתפס כילד מגודל שאוסף בובות? אבל חשוב לי להבהיר שלא באמת משחקים איתן, הן לצרכי אספנות נטו.
"בכל אופן, מעטות הנשים שזה עניין אותן, אבל איכשהו כולן מצאו בזה דברים סאב-טקסטואליים אטרקטיביים כמו סדר, נחישות ותשוקה. אני מודה שיש בי צד שמסרב להתבגר כי הוא אוהב לחיות בחנות צעצועים. אבל אני לא אוהב משחקים", הוא מדגיש בחיוך.
מה היתרון שלך?
"רגישות, או אולי רגישות יתר. אני נוטה להתלונן על זה הרבה כי לא קל להיות רגיש כל כך בעולם קשוח כמו שלנו. כל החיים איחלו לי 'עור של פיל' כי דברים לא עוברים לידי, וזה יכול להיות קצת עמוס לחיות ככה. מצד שני, זה מהווה יתרון גדול בהרבה חלקים אחרים של החיים שלי: בהוראה, בחברות ובעיקר בזוגיות. זה דווקא אחלה שיש לך רדאר שמאתר את רגשותיו של הצד השני, וכמובן מאפשר לך להגיב בהתאם".
ומה החיסרון שלך?
"ביקורת עצמית מוגזמת".
מה זאת אהבה מבחינתך?
"כמבקר קולנוע יש לי גלגל הצלה של ציטוט ואני בוחר להשתמש בו כאן: Love Is Not A Feeling, It's an Ability, מתוך 'העולם על פי דן'".
אתה פעיל באפליקציות?
"כן, אבל זה מאוד מתיש ודורש זמן ומאמץ".
מה הדבר הכי טוב שיצא לך מהן?
"למדתי לקחת יותר בקלילות את עולם הדייטינג, והבנתי שאם משהו לא הולך, זה לאו דווקא כי משהו בי לא בסדר. לרוב אנשים באים עם מערכת ציפיות שלמה ועם דברים שהם רוצים שיקרו, ואם אתה לא מתאים למשבצת, נפסלת".
מה מעליב אותך?
"כשלוקחים אותי כמובן מאליו".
מי ה"טייפ" שלך?
"אין לי ממש 'טייפ' מבחינה חיצונית, אבל אני רוצה שיהיו לנו דברים במשותף כמו הומור דומה והשקפה דומה על החיים. שתהיה רגישה, לא שיפוטית, פתוחה לגבי הרגשות שלה. שנוכל לעשות דברים ביחד וגם שלכל צד יהיו את הדברים שלו, ושנדע לכבד את זה. להיות ביחד לא אומר ביטול מוחלט של העצמי. לגבי הדברים החיצוניים, לא יודע, באמת שלא מצאתי 'טייפ' מבחינת נראות. או שיש משיכה או שאין - וזה חשוב, אבל אין לי שבלונה ספציפית".
חתונה - ברבנות, אזרחית או מוותר?
"מוותר, אבל אם זה חשוב לצד השני אז בקונסטלציה מסוימת של חתונה אזרחית. יש לי קצת בעיה עם מונופול הרבנות".
דעה פוליטית היא עניין?
"במידה מסוימת כן. קיצוניות משני הצדדים מפריעה לי, אבל אני לא מחפש בחורות על בסיס הדעות הפוליטיות שלהן".
עישון?
"אני מעשן בעצמי ומתכנן להפסיק מתישהו".
טווח גילים שאתה מחפש?
"יצאתי עם בנות 25 שהיו בוגרות לגילן ויצאתי עם בנות 30 פלוס שהתנהגו בצורה די ילדותית. אז הגיל עצמו לא משנה לי, למרות שהייתי מעדיף ברמה העקרונית מישהי קרובה יחסית לגיל שלי, ולא פחות חשוב - באותו מקום מנטאלי בחיים".
גרושה עם ילדים או גרושה בכלל, זה משהו שיכול לבוא בחשבון?
"לא התנסיתי אז קשה לי להגיד".
מה יגרום לך לוותר על אישה?
"לא אתחסד, לכולנו יש דיל-ברייקרים. אם צריך לבחור אחד, אז גזענות ושנאת האחר. זה 'טרן אוף' רציני בשבילי".
מה הדייט הכי גרוע שהיה לך?
"הכי גרוע שלי היה לנסוע בתחבורה הציבורית כי ככה אני מתנייד. אין לי אוטו".
קרה שזה הפריע לנשים שיצאת איתן, העובדה שאין לך רכב?
"לא, זה לא היווה מכשול אף פעם. זה לא שאין לי רישיון, אני פשוט לא אוהב לנהוג. האמת היא שכשאני חושב על זה, כל הבחורות שיצאתי איתן בשנה האחרונה באו לאסוף אותי עם האוטו שלהן", הוא צוחק.
"אני בוכה מהכול בערך"
יונתן סבור שאין דבר כזה "דייט מושלם: "אף אדם אינו מושלם, חלק מהאנשים פשוט מצליחים להסתיר את החסרונות שלהם טוב יותר וחלקם פחות. גם בדייטים, אין מושלם. בסוף החברה היא זאת שמשנה, לא הפעילות, כשהמטרה של הדייט הראשון היא לעורר רצון לדייט שני".
מה אתה עושה בזמנך הפנוי?
"התמזל מזלי והתחביב הכי גדול שלי הוא העבודה שלי. אני גם אוהב לקרוא, להאזין לפודקאסטים ולמוזיקה, אמנות, הצגות והופעות. משתדל לשמור על קשר עם חברים, כי בגיל הזה זה קשה ודורש עבודה".
מהו המקום האהוב עליך ולמה?
"יש טיילת ביישוב שורש, ליד ירושלים, שביליתי בה הרבה זמן בימי התיכון. לפעמים סתם סיגריה ולפעמים ערב של להגניב בקבוק וודקה קגלביץ' ולדבר עד שהשמש עולה. זה מקום נוסטלגי בשבילי, אבל זה גם קצת כואב כי נותק הקשר ביני לבין החבר שלקח אותי לשם לראשונה. כך או כך, זה ישוב מקסים והנוף מהטיילת הוא משהו מיוחד".
מה מצחיק אותך?
"בדיחות שחורות, סטיקרים שנונים, ויש ערוץ אחד ביוטיוב שפשוט קורע אותי שנקרא PITCH MEETING".
מתי בכית בפעם האחרונה ולמה?
"אני בוכה הרבה, מהכול בערך. החל מקטע קיטשי ורומנטי בסרט, ועד לתמונות של כלבים עזובים, או סתם כשאני מאזין לשירים שנוגעים לי בלב".
מהי הסדרה האחרונה שעשית לה בינג'?
"'הדוב'. וואו! איזו סדרה מעולה. כתבתי עליה ביקורת מתלהבת ואני מקנא בכל מי שהולך לצפות בה לראשונה".
ספר משהו שאף אחד לא יודע עליך.
"אולי שווה לדעת שאני חסר סבלנות לרעשים, החל מאנשים שאוכלים בפה פתוח ועד לכאלה שמדברים בדיבורית באוטובוס. זה בלתי נסבל".
מה הדבר הכי רומנטי שעשית עד כה.
"בת הזוג הקודמת סיפרה לי שאבא שלה היה קונה בימי שישי פרחים לבית, אז במשך שש שנים קניתי לה פרחים לבית, כל יום שישי".
מה אתה עושה בימי שישי בערב?
"אני מאוד אוהב לבשל או לצאת למסעדות או סתם ללכת לקולנוע".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
"לא משנה כמה תוכניות נעשה, אנחנו משתנים כל הזמן ולחיים יש מנהג מוזר לא ללכת בדיוק על פי התוכניות שלנו, כך שעוד מוקדם לדעת. אבל הייתי שמח לדעת שאוכל להמשיך ללמד וללמוד, ושחיי יהיו כרוכים סביב קולנוע בצורה כזאת או אחרת. אם תהיה מישהי בתמונה, מה טוב".
