כשהבחור הנחמד שהתחיל אתי באינסטגרם שלח לי סימן שאלה אחרי שלא עניתי מספיק מהר למשפט השני שלו - ידעתי שזהו, הוא גמר אצלי. לא יודעת למה, אבל די בסימן השאלה המעצבן הזה כדי לפסול אותו לגמרי.
"אי אפשר להתחיל עם אף אחת היום", קונן באוזניי אביעד, בזמן שישבנו על גג הבניין שלי ביפו. "לכל אחת יש טענות. ושום משפט פתיחה לא בסדר".
"זה ממש לא נכון", התנגדתי. "יש רק דברים מסוימים שמביאים את הג'ננה. כמו סימן שאלה כשהתגובה שלך טיפה מתעכבת".
אל השיחה הצטרפה שכנה נוספת, דנה, וגם היא הסכימה עם אביעד. "אי אפשר להתחיל עם אנשים היום", אמרה. "ואני אומרת את זה בתור בחורה שפוסלת בעצמה את רוב הגברים שמתחילים איתה, ושנפסלת לא פעם בעצמה. אם אין לי תמונה ממש שווה, אז שופטים אותי לחומרה על המשפטים שלי. פעם כתבתי למישהו 'ממצב?' בקטע קליל והומוריסטי, והוא לא ענה. אחרי כמה זמן הכרנו בנסיבות אחרות, והייתי חייבת לשאול אותו מדוע הוא לא ענה לי אז, ואת יודעת מה הוא אמר? 'אני לא סובל שבחורות כותבות לי ממצב'. כאילו, שוק. חשבתי שרק אנחנו מסננות על שטויות כאלו".
דנה ואביעד לא לבדם. יש חוסר בהירות כיום בקרב רווקים ורווקות לגבי נוסח הפנייה הרצוי. ברור לכולנו ש"אבא שלך גנן?" זה דבילי, אבל גם "שלום, קוראים לי יונתן, אשמח להכירך, בברכה" לא בדיוק מרגיש נכון לרוב האנשים. אז כדי להבין ממה רובנו נרתעים ומה כן יכול לעבוד, ערכתי סקר שוק קטן בקרב נשים וגברים בציבור הרווקים, כדי לאסוף את כל התלונות שלהם בנוגע למשפטי הפתיחה של כולנו. קבלו את המדריך לאל תעשה ואל תעשי במשפטי התחלה בטינדר, פייסבוק, אינסטגרם ואתרי הכרויות.
משפטים שמדכאים אותנו
"למה את לא עונה?", "את שם?", "מתי תעני?", "הלו...".
נשמה, לא עניתי? יש סיבה. תתקדם!
"??"
זה אולי נראה אלגנטי וקצר - רק סימן שאלה או שניים או שלושה או חמישה - אבל במקרים רבים זה פוסל אתכם מיד. לשלוח סימן שאלה כשיש סיכוי שאולי הבחורה איבדה עניין, זה כמו ללחוץ חזק יותר על פרפר שהפסיק לזוז כדי לגרום לו לעוף: אם הוא לא מת קודם, עכשיו הוא בטוח מת.
"טוב, אז נפגשים?"
כאילו, עכשיו? בטח! עם אנשים אחרים. ביי.
"אני מעדיף לנהל שיחה פנים מול פנים"
רגע, שנייה, רק התחלנו לדבר. תסתכל במראה בינתיים.
"הי"
"הי"
"הי"
"הי"
רציני, יש גברים שחושבים שאם ארבעת ה"הי" (הם תמיד כותבים "הי" עם יוד אחת) הראשונים לא עבדו, החמישי בטוח יעבוד. זה מזכיר לי ציטוט מפורסם על שיגעון שמתבטא בחזרה על אותה פעולה מספר פעמים עם תקווה לתוצאות חדשות.
שאלות רשמיות מדי: "במה את עובדת?", "איפה את גרה?", "מה התחביב שלך?"
הרבה נשים טוענות שגם אם זו נראית כמו דרך טכנית טובה לפתח שיחה, זו לא בדיוק שיחה, וזה עולה על העצבים של מי שזה מזכיר לה ראיון עבודה אמיתי. אם היא הייתה רוצה שיתשאלו אותה על תחביבים ומזלות ועיר הולדתה, היא הייתה הולכת לאסטרולוגית.
פנייה אישית מדי: "את גרה לבד?", "מתי רואים אותך?", "מה הכי סקסי לדעתך בגבר?"
תקשיבו, מדובר בשאלות מצוינות... בשביל שיחות מתקדמות הרבה יותר! בשביל משפטי פתיחה שחורצים את גורלכם, אל תהמרו עליהן.
כל דבר שקשור לעדה
כן, גם אם זה חיובי כמו "איך זה שכל הרוסיות כאלו יפות?". תשובה אפשרית: "כי פוגרומים זה מרזה".
משפטים לא אמיתיים
כל הקופי פייסטים למיניהם. נשים טוענות שהן מזהות זאת לפי התחכום הבנאלי. מוטב שתשמרו את זה פשוט ואישי. יותר מדי התפלספות קלישאתית תסגיר את העובדה שמדובר בקופי.
"וואו, את ממש מיוחדת", או: "את לא כמו הבנות האחרות פה"
אני אחת למיליון? ממבט חטוף אחד בפרופיל שלי?! הידד!
"כל כך נכון!"
אם אתם ממש מתלהבים להכריז כמה היא צודקת וכמה שזה נכון וכמה שזה מרגיש בדיוק ככה והיא נורא חכמה ורגישה ומוצלחת - יש סיכוי טוב שהיא תתפוס אתכם כזייפנים ולא אמינים. אם היה כזה קל לייצר גל של הערצה ואמונה באמירות הכי זניחות שלנו, לא היינו מפספסות הזדמנות להקים דת חדשה ולהשתלט על העולם.
מחמאות של זוג ותיק: "מאמי שלי", "מותק", "כפרה", "חיימי"
עוד לא החלפנו משפט ואני כבר המאמי שלך? כולם היו מאמיותיך?
"וואי את שווה"
לקרוא למישהי שעוד לא מכירה אתכם "כוסית", "סקסית" וכו' - זה לא מגניב וגם די מטריד. נראה שמי שאומר משפטים כאלה מניח שהאדם השני פשוט רוצה וישמח לשמוע דבר כזה על עצמו. ובכן, כן, אבל תן לו או לה להחליט לבד אם הם רוצים לשמוע את זה ממך.
"יותר יפה לך עם שיער ארוך"
כן אנחנו יודעים שלמדתם באמנות הפיתוי להוריד את הביטחון דרך מתיחת ביקורת על איך שהיא נראית בתמונת הפרופיל, אבל לא, זה לא עובד ורק מוציא אתכם חצופים.
"וואי, מה שאני מת לעשות לך"
גם בפלטפורמות שהן לכאורה ייעודיות לסטוצים כמו טינדר, הרבה יעדיפו שלא תפנו אליהם על ההתחלה בדיבור על מה שאתם רוצים לעשות להם. זה הימור שעלול להסתיים רע מאוד.
"שלחי תמונה"
לגיטימי, גם אנחנו רוצות לראות איך אתם נראים אם אין תמונה, אבל לא כמשפט פתיחה. תהיה מנומס.
דיק פיק
כל מילה נוספת מיותרת.
"אני מת על שמנות :)"
תמות.
חוסר ג'נטלמניות: "באה לתל אביב לפעמים?"
להרבה נשים אין בעיה עם גברים שמצפים למאמץ והתגמשות בנושא מיקום המפגש, במיוחד אם הם עצמם גרים רחוק. אבל ספציפית, גברים מתל אביב עוררו לא מעט עוינות בקרב נשים שטענו שהם מתנהגים כאילו שכולן צריכות להגיע אליהן ושזה ברור שזה המצב.
"נפגש אצלי עוד שעה?"
אפילו אם השיחה הלכה לכיוון מיני מפורש, מומלץ לנסות קודם להזמין את עצמך אליה.
"שנעבור לטלפון?"
בטח, אני רוצה לדבר עם חברה שלי על איך גם הערב התחילו לדבר אתי הזויים שישר רצו את המספר שלי.
חלק ב': תמונות שמורידות לנו
משקפי שמש
לא הרבה גברים יודעים, אבל לא מעט נשים פוסלות אם התמונה הראשית שלך (ובמיוחד אם היא היחידה) אתה מסתתר מאחורי משקפי שמש. יש בזה משהו לא רציני ולא אמין.
סלפי בחדר כושר
כאילו, באמת? אפילו אם הכוונה היא חיפוש סטוצים מיניים, יש משהו בסלפי שרירי בטן שפשוט מוריד אוטומטית. הנה, תראו, הייתי במכון כושר לפני רגע. התאורה שלי בחדר קצת נדפקה ורואים את הקרם ידיים מאחורה אבל איך השישייה?
תמונה של רכב
אם רצית להראות שיש לך כסף, תספר במה אתה עובד. אם רצית להראות שאתה יודע לנהוג, תציע לאסוף אותנו מהבית. אם רצית להראות שאין לך מושג מה עושה לנו את זה, אז כן, רכב בתמונת הפרופיל זה מעולה.
תמונה קבוצתית
אם אתה לא ג'קי וזו לא הפינה המיתולוגית של "איפה הילד" בעיתון סוף השבוע או פרק של "איפה אפי", אין שום סיבה שנחפש אחריך. אנא פטור אותנו מהמשחק הזה.
מה מוריד לגברים?
דיבור על ילדים
"שלא תבינו לא נכון, זה שאתן אימהות ושוות זה סקסי", אמרו לי כמה וכמה גברים שאיתם שוחחתי, "אבל אם אתן מתחילות לכתוב על הילדים שלכן בהערצה כאילו שהם מינימום בני מלוכה, וכמה הם מדהימים ומקסימים וכל זה, זה קצת מוריד. אנחנו בטוחים שהם חמודים, אבל מספיק לכתוב גרושה פלוס שניים. כן, גם את השמות שלהם אנחנו לא ממש חייבים לדעת מיד".
ניסוחים ישירים מדי: "מה מחפש"?
אני לא בטוח. אפשר חבר טלפוני?
"חיים שלי"
עד כמה את מסכנה שאני כבר החיים שלך?
התייחסות למיניות: "יש לך גדול?"
גם בהיכרויות בין גברים, מסתבר, לא תמיד כיף לדבר ישר על הזין.
מחמאות: "חתיך", "כוסון", "סקסי"
גם כאן, כמו אצל נשים, לשון הפניה הזה לא תמיד בא בטוב.
מה מוריד לגברים ונשים כאחד?
טעויות לשוניות
הטרן אוף הקלאסי. אתם יכולים להלהיב לה את הצורה עם התחלה של שיחה מגרה ומסקרנת, ואז לחרב לעצמכם הכל עם משפט כמו "אז אני יתקשר אליך".
סלנג מקוצר: "ממצב", "מקורה", "יו", "היוש", "מניינים"
סליחה, אתם לא מתכתבים פה עם חברים שלכם בוואטסאפ. אתם מנהלים שיחה עם אדם זר שבוחן את היכולות הוורבליות שלכם בשלוש השניות שייקבעו מה הוא או היא יחשבו עליכם. אפשר להשקיע במשפט נורמלי.
"חחחחחחחחח"
להכניס צחוק מתגלגל אחרי שכבר הספקתם להתלוצץ, זה ממש סבבה, אבל לדחוף את זה לתוך פיסקת הפתיחה שלכם בין משפט למשפט זה קצת, איך לומר? עילג.
"מה המצב??!!"
אם אתם צריכים להשתמש ביותר מסימן שאלה/קריאה אחד או מקסימום שניים במשפט הפותח, זה מלמד משהו על שלוות הנפש שלכם.
אז... מה כן לעשות?
אני מודה שאחרי כל המאגר הזה התחלתי להגיע למסקנה שאביעד צודק. לכאורה, אין איך להתחיל איתנו באמצעות טקסט בלבד. ובכל זאת, נראה שהתשובה המתקבלת ביותר היא פשוט להגיב באופן פשוט, ישיר ואמיתי לפרט מידע מעניין שהוא או היא סיפרו על עצמם בכרטיס שלהם. ואם אתם פונים אליו או אליה בעקבות תגובה שהם השאירו בפייסבוק או פוסט שהם כתבו, נסו להתייחס לתוכן המדובר ורצוי שזה ייראה אותנטי.
אם אתם פונים אליו או אליה בטינדר - הצטיינות בעברית תקנית בסיסית, משפטים מנומסים אבל חברותיים ואיזה משהו מקורי ואולי הומוריסטי כדי לתת זריקת חיוך, בהחלט יעשו את זה. פעם פנה אליי גבר זר בפייסבוק, וכתב לי את דעתו על הפוסט האחרון שלי. את תגובתו הוא סיים עם המשפט: "טוב, זהו. הנה אבטיח", ושילב בפנים אימוג'י חמוד של אבטיח.
חזרתי אליו רק בגלל האבטיח.
הכותבת היא סופרת, מנחת סדנאות ומרצה באוניברסיטת בן גוריון
