שולחת הודעה לאקס: "איך עובר הבידוד?"
מקבלת הודעה חזרה מהשב"כ: "זה היה חיוני עכשיו?!"
(מתוך עמוד הפייסבוק של LEE SOVER)
על פי חוקי הטבע, ידוע כי אחרי הגשם צצות פטריות. במהלך הקיץ מציצים נחשים ובלילות מגיחות חיות קטנות וחמודות שנפלטות מהמחילות שבהן הן מסתתרות. ואם ירד גשם לצד השמש, תצוץ קשת בענן ותמלא את השמיים ואת המביטים בה באופטימיות. אבל יש עוד תופעת טבע שמשום מה שוכחים להזכיר: בימי הקורונה צצים בהמוניהם אקסים ואקסיות מן העבר, שנעלמו לנו פעם מבלי לומר מילה, וכעת הם מרימים ראשם מן האפר, מסמנים לנו שהם בחיים, ושהם מאוד ישמחו לפגוש אותנו.
"היא נתנה לי בראש אבל זה נגמר בסקס. טלפוני"
"תקופת הקורונה היא תור הזהב של הדושים. הם בטוח יושבים בבית ומתים מחרמנות. אין לי ספק שהמון בנות מקבלות הודעות מכל מיני בחורים שפתאום נזכרו בהן", אומר גיא (כל השמות בכתבה שונו כדי לשמור על פרטיות המשיבים), בן 29 ממודיעין. "אני מודה שגם אני סוג של דוש שמשועמם למוות", הוא מוסיף בכנות. "טינדר לא רלוונטי לי, כי אני לא אתאמץ להכיר מישהי חדשה כשאין מה לעשות עם זה. לכן, בדיוק כשחשבתי שאני אשתגע, צצה לי מישהי שיצאתי איתה".
מה זאת אומרת "צצה"?
"בכלל לא חשבתי שהיא תדבר איתי אי פעם, כי כמו שציינתי, אני דוש ועשיתי לה קטע מגעיל ונעלמתי לה אחרי כמה דייטים. אבל וואלה, היא סימסה לי באמצע החיים, ועוד ציינה שאומנם לא מגיע לי שהיא תדבר איתי, אבל שבכל זאת עברתי לה בראש. לדעתי היה לה אומץ ליזום איתי שיחה רק בגלל שבימים כאלה אין כל כך אגו כי כולם באותו הסטטוס: לבד, בלי גירויים ומאוד משועממים".
"באמת היה לה עליי מטען רציני והיא פוצצה אותי בתלונות זועמות על מה שעשיתי", הוא מוסיף. "תכלס, בימים אחרים אולי לא הייתי מצליח להכיל את זה, אבל הייתי סבלני, ואחרי שקיבלתי על הראש זה נגמר בסקס. סקס טלפוני", הוא אומר משועשע. "היה ממש כיף ואני בטוח שעוד נמשיך להתקשקש בימים האלה, וכל הכבוד לה שהיא אמרה את מה שאמרה. זה בזכות הקורונה, אני בטוח".
"זה כמו גבר על MD. כשההשפעה עוברת גם הרגש נעלם"
"נ' הוא בחור שהכרתי בטיול הגדול של אחרי הצבא, וכבר שם היה לנו קליק", נזכרת זהבה, בת 23 מירושלים. "כשחזרתי לארץ יצאנו לארבעה דייטים, כל דייט ארך בין חמש לשש שעות. הדייט האחרון שלנו, לפני שהוא נעלם לי, היה בדיוק לפני שנה ומאז לא שמעתי ממנו יותר. לפני שבועיים, כשאנחנו ממש בשיא הבידוד, הוא פתאום התחיל לעשות לי לייקים ולהגיב לתמונות שלי באינסטגרם, ולבסוף גם שלח לי הודעה. זה היה ברור שזה אך ורק בגלל התקופה הנוכחית".
איך הגבת?
"הייתי חשדנית כלפיו אבל הוא התעקש שניפגש. לי באמת לא היה מה לעשות והתאים לי להכניס קצת עניין ליום-יום שלי. עצם העובדה שהוא לקח צ'אנס וסיכון שיחטוף דו"ח רציני, ונסע את כל הדרך מאזור השרון אל המושב שבו אני גרה, היה מחמיא מאוד. כמובן שזה קרה לפני שאסרו על מעבר בין ערים. אגב, כשנפגשנו לא ישבנו בבר כי הכל סגור כמובן. ישבנו על ספסל בגינה ציבורית במושב שלי, דיברנו המון, התנשקנו מלא כי באמת שאף אחד לא היה בחוץ, וכל הקסם שהיה בדייטים שלנו חזר".
אז מה בכל זאת הבעיה?
"מה מעצבן? שגם אחרי הדייט הזה הוא התחיל פתאום להיעלם לי!", היא עונה בכעס. "לא עונה להודעות, בקושי יוצר קשר. הבנתי שהימים של הקורונה מתעתעים באנשים, ממש כמו שחוויתי בטיול שלי בהודו, כשגבר שלוקח MD מאוהב בכל העולם, אבל שזה גם עובר לו ברגע שהשפעת הסם מתפוגגת. אותו דבר הקורונה - אנשים הם לא באמת עצמם כרגע, זאת לא השגרה שלהם. כולנו בודדים, אז מהבדידות המרובה הזאת אנחנו לפעמים עושים דברים שבשגרה לא היינו מתכוונים אליהם. כמובן שברגע שהוא יצוץ שוב, אני אדע לאן לדחוף אותו בחזרה".
"מצידי שהקורונה תמשיך עד שאמצא את בעלי"
"בימים האחרונים אני שם לב לתופעה מעניינת, שדווקא הבחורים שדחו אותי על הסף, או כאלה שלא טרחו בכלל להגיב לי להודעה, צצים מחדש וכותבים לי. בהתחלה חשבתי שיש בעיה בנייד שלי אבל לא!", אומר עומר, בן 31 מתל אביב. "אני בחור נאה, אני לא חסר ביטחון, אבל יש לי מספיק ניסיון ודייטים מהגריינדר בשביל לדעת אילו טיפוסים נמשכים אליי ואלו ממש לא. התכתבתי במהלך השנה האחרונה עם בחורים שנראה שלקחו אותם מתוך קטלוג לתחתוני גברים, וזה אף פעם לא צלח לכדי רומן רומנטי סוער".
"השבוע התחלתי לדבר עם שני גברים שווים ביותר מהעבר שלי", הוא מספר. "עם אחד מהם יצאתי ממש קצת זמן אבל הוא נעלם לי, ועם השני יש לי התכתבות עלובה בצ'אט, התכתבות שבה אני בעיקר מתכתב עם עצמי. למה פתאום הם נזכרו בי, כל אחד בנפרד? לפי דעתי זה נובע מכמה סיבות: קודם כל, המרחק - שניהם גרים מספיק קרוב אליי בשביל לא להסתכן בקבלת דו"ח. הסיבה השנייה היא שילוב בין חרמנות, שעמום ואולי כי הם שבעים מתמונות 'דיק-פיק' ומחפשים מישהו באמת לדבר איתו. הסיבה האחרונה היא כי ימי הקורונה גורמים לאנשים אולי לחשוב קצת מחוץ לקופסה, ולהכיר אנשים שהם לא תמיד היו הבחירה הטבעית שלהם. הקורונה הופכת את כולנו לשווים".
זה נשמע אופטימי דווקא.
"כרגע אין לי תלונות, די נחמד לי ואפילו מחמיא לי להרגיש מחוזר על ידי אנשים שלא שמו עליי, אז מבחינתי שימי הקורונה הללו ימשכו עד שאמצא את בעלי".
"הדבר הכי גרוע בעבר שלי הפך לדבר הכי טוב בהווה שלי"
"אני והאקס שלי היינו שנה וחצי יחד ונפרדנו לפני חצי שנה בערך", מספרת אסנת, בת 28 מרמת-גן. "הפרידה הייתה מאוד מכוערת ולא היינו בקשר מאז. יום אחד קיבלתי ממנו הודעה. בהתחלה חטפתי עצבים והייתי שרויה בהלם. כל כך הרבה דמעות נשפכו עליו ולא האמנתי שנדבר שוב".
אוי. ואיך הגבת?
"אני חושבת שאם היינו בימים רגילים, הייתי משחקת את המשחק ומגיבה לו רק אחרי כמה ימים כדי שייחנק, אבל בגלל שאין הרבה מה לעשות בימים האלו, אז כל רגש הוא עוצמתי הרבה יותר מהרגיל. אין עבודה, אין חוג פילאטיס ואין דברים שעוזרים לך להתמודד עם הרגשות. לא החזקתי את עצמי ושלחתי לו הודעה בחזרה אחרי כמה שעות".
ואז מה קרה?
"מפה לשם, לא יודעת למה, אבל הסכמתי שניפגש, למרות החשש מעניין ההדבקה של הקורונה. בהתחלה הוא בא לדייט מתחת למרפסת שלי. נפגשנו ככה כמה פעמים והיה מדהים! כאילו שהכרנו מחדש! הוא סיפר שהתקופה הזאת גרמה לו לערוך חשבון נפש על החיים שלו וגם עלינו. אם לא הקורונה, ספק אם היה בכלל מעז לדבר איתי או מבין שאני חסרה לו".
"מבחינתי, אם האקס היה הדבר הכי גרוע בעבר שלי, אז בזכות הקורונה הוא הדבר הכי טוב בהווה שלי", מסכמת אסנת. "אני לא יודעת מה יהיה כשנחזור לשגרה, אבל כרגע זה ממש כיף ואני מרגישה שיש לנו הזדמנות לתקן את היחסים בנינו אחרי הפרידה ההיא".
