פסח מתקרב בצעדי ענק והחרדה גוברת. ולא, זו לא החרדה מהניקיונות, העצירות מהמצות ואפילו לא מצביטות הלחי של קרובי משפחה שאנחנו לא זוכרים את שמם. זה הפחד לשבת שוב לבד בשולחן החג, אזור הדמדומים האמיתי של הרווקים והרווקות. בערב החג כל המבטים מתנקזים אליהם, והרווקים מוצאים את עצמם תחת חקירה צולבת שעיקרה חייהם הרומנטיים. מה הם מרגישים בתקופה הזו ואיך מתמודדים עם העיניים התוהות והשאלות החטטניות והנוקבות?
כדי לגלות את התשובות שוחחתי תחילה עם יולנדה למל, רווקה בת 35, שללא ספק חשה את הלחץ לקראת ליל הסדר הקרב ובא: "החשש מארוחת ליל הסדר השנה אפילו גדול מהשנים הקודמות", היא מספרת. "ברור לי שבגלל שלא נפגשנו כל כך הרבה זמן, כל העיניים וכל השאלות של כולם יופנו אליי".
שאלתי את יולנדה ממה היא כל כך חוששת, והיא ענתה שקשה לה להתמודד עם העובדה שעוד שנה עברה ושום דבר לא השתנה אצלה בתחום הרומנטי. מעבר לכך, קשה לה להתמודד עם הביקורתיות והשיפוטיות של השאר. "אני חוששת שחושבים שמשהו לא בסדר איתי. אני נראית טוב ויש לי מקצוע, אז מה הבעיה? מה לא בסדר בי? כולם במשפחה כבר נשואים או בזוגיות ורק אני רווקה".
לא נותנת לצורך הזוגי להגדיר אותי
גם ליאת, רווקה בת 37, חולקת תחושות דומות וחוששת בעיקר מהביקורת: "באיזשהו מקום, התרגלתי להגיע לבד לארוחות משפחתיות, אבל לעולם לא אתרגל לסיטואציה הזו שבה כולם יושבים עם בני הזוג שלהם והילדים וכל המבטים נישאים אליי. לא נעים לחשוב שאלו מבטי רחמים או סימני שאלה של מה לא בסדר איתי", היא מספרת בתסכול.
לליאת חשוב לציין שלמרות החששות, היא לוקחת בעלות על הלבד שלה: "אני לבד מבחירה וטוב לי עם זה. זוגיות היא צורך אבל הצורך הזה לא מגדיר אותי ואין סיבה לחשוב שאני לא בסדר או שהחיים שלי לא בסדר כי עודני רווקה". ברור לה שכל השאלות הללו נשאלות מתוך אכפתיות ודאגה, אך היא בהחלט הייתה רוצה שייתנו לה מנוח. "אם היה מה לספר אז הייתי מספרת, גם בלי כל השאלות שלהם".
ועדיין, היא חשה צורך לבשר למשפחה על הסטטוס שלה, ולפעמים היא אפילו מעדיפה לשחרר את האמת כבר על תחילת הערב, רגע לפני שמישהו יתפנה לחקור אותה. "כן, אני עדיין רווקה, לכל מי ששאל", היא מבשרת להם, מנסה להקליל את האווירה עם חיוך.
"התחושה שאכזבתי את אמא שלי הורגת אותי"
אין ספק שבזמן שכולנו נאלצנו להישמע לכללי הריחוק החברתי, קל היה להימנע משיחות אישיות עם בני משפחה וקרובים, מה גם שהקורונה היוותה תשובה ללבד של רובם. עכשיו, כשהשגרה נוקשת בפתח, נדמה כי כבר לא נשארו תירוצים.
שגיא אליהו, רווק בן 41, צוחק ומספר שלפני שהוא מגיע לליל הסדר הוא מסדיר נשימה: "הלחץ של המשפחה הוא אסטרונומי. אמא שלי רוצה להכיר לי בערך כל דבר שזז. אחותי, לעומתה, כבר התייאשה, ועכשיו היא בעיקר מנסה לשכנע אותי ליזום הורות משותפת עם ידידה", הוא מגחך לשנייה ומיד מרצין: "חשוב שרווקים ורווקות יבינו שהם לא חייבים דין וחשבון לאף אחד. מי שלא מרגיש בנוח, שלא ישתף בחייו האישיים. גם כשאני בזוגיות אני לא משתף. שכל אחד שיתעסק בענייניו".
כשאני שואלת את שגיא איך הוריו מגיבים לחוסר השיתוף, אני חשה בנימה של עצבות בקולו: "בשלוש השנים האחרונות ההורים שלי מקבלים את היותי רווק בצורה פחות חיובית. נראה שזה מקשה עליהם נפשית. אני זוכר שלפני שנתיים, בליל הסדר, אמא שלי הביטה לעברי וראיתי איך העיניים שלה מתמלאות בדמעות. התחושה הזו, שאכזבתי את אמא שלי או שגרמתי לה לצער, הורגת אותי". כששאלתי מדוע אינו משתף שהוא בזוגיות, אליהו מסביר שאין טעם: "ההורים שלי רוצים טבעת, חתונה. כשיהיה משהו כזה, אשתף אותם בשמחה".
ערן לוגסי, רווק בן 43, פחות מוטרד מליל הסדר המתקרב. "אין הרבה הבדל בין ההרגשה בחגים להרגשה בימי חול. אני רוצה ומחפש זוגיות תמיד". לדבריו, הוא כבר עבר את הגיל של הלחץ ושל השאלות, והמשפחה שלו יודעת שהוא עושה מה שאפשר כדי למצוא, ושזה בהחלט לא פשוט. "המשפחה יודעת שזה חשוב לי, ולכן לא צריך לעורר את זה שוב. אני עושה כל מה שצריך כדי להיות בזוגיות".
3 טיפים להורדת מפלס הלחץ והחרדה
נדמה כי התחושה של "אני עושה כל מה שצריך כדי למצוא זוגיות" היא הכרחית לרווקים ולרווקות כדי להיות שלמים עם רווקותם. יחד עם זאת, יש שיעידו שדווקא התחושה הזו היא שגורמת להם לתסכול ולא פעם גם לייאוש.
בכלל, צריך לזכור שכולם, ובמיוחד אלו שהגיעו לרווקות מאוחרת, נתונים ללחצי הסביבה מדי יום ביומו. התווספותם של עיניים בוחנות רבות בבת אחת ואינספור קושיות פסח שפחות רצויות בליל הסדר, רק גורמות לעליית מפלס המתח והחרדה. אם כך, איך בכל זאת ניתן להתמודד עם החקירה הבלתי נמנעת, לחץ הסביבה והחשש מביקורת ושיפוטיות?
1. לדבר על התחושות ולא להדחיק: יש לתת ביטוי לרגשות שעולים. חשוב להבין שזה נורמלי לחוש רגשות שליליים, במיוחד בתקופה הזו. במקום לשקוע למקום של רחמים עצמיים, כדאי להשתמש בתחושת הבדידות כמניע ולהחליט שאנחנו שמים את חיינו הרומנטיים בעדיפות העליונה. למי שמתקשה להתמודד, מומלץ לעסוק בפעילות ספורטיבית או להימצא בפעולה מתמדת, כדי לגרום לשחרור אנדורפינים שמעלים את מצב הרוח.
2. מלאו זמנים בפעילויות והרחיבו את המעגל החברתי שלכם: מלאו את זמנכם הפנוי. אפשר להיפגש עם חברים שיהוו מקור תמיכה, או לפעול כדי להגדיל את המעגל החברתי ובכך את הסיכוי למצוא אהבה. זכרו שרווקות היא רק מצב זמני שיכול להשתנות בכל רגע נתון. השתדלו לנצל את מיטב זמנכם הפנוי כדי ליהנות מכל היתרונות שהרווקות מביאה איתה. זכרו שצריך רק אחד, ואין לדעת מהיכן הוא יגיע.
3. ספרו לכולם שאתם מחפשים: כדי למצוא בני זוג צריך לחפש אחריו בצורה אקטיבית. מומלץ לשתף אחרים בידיעה שלא רק שאתם פנויים אלא פנויים להכיר. אחרי כל כך הרבה זמן ללא משפחה וחברים, שווה להתעדכן מולם אם הם הכירו במקרה מישהו או מישהי רלוונטיים עבורכם. כמובן שמומלץ שאותם אנשים יחזיקו במערכת ערכים ומטרות זהה לשלכם. אינכם רוצים לבזבז אנרגיות וזמן יקר על מי שלא מתאים או שאינו ראוי לכם.
לסיום, אם החקירה הצולבת מעמידה אתכם במצב לא נעים, תמיד אפשר להיות אסרטיביים ולבקש פרטיות. כך או כך, הכי טוב לקחת הכול בהומור וברוח טובה, ולהיות כנים עם המשפחה ועם עצמכם. קחו "בעלות" על הרווקות שלכם. אהבו את עצמכם והוקירו את הלבד שלכם.
במידה ואתם כמהים לזוגיות, עשו כל שביכולתכם כדי למצוא אותה. אתם לא צריכים להסתובב עם שלט על המצח, אבל אם שואלים אתכם, הודו שאתם לבד ושתשמחו אם יכירו לכם אנשים מתאימים. אין לדעת מהיכן האהבה הבאה שלכם תגיע, ובפעם הבאה שישאלו אתכם אם יש לכם מישהו, פשוט תענו בשאלה: "לא, יש לך מישהו להכיר לי?". בטוחני שזה ישקיט אותם, לפחות לזמן הקרוב.
חג שמח!
סיון קנטי אביטן היא שדכנית, יועצת זוגית ויועצת דייטינג, מייסדת מועדון הדייטינג האקסקלוסיבי SHRINE ומחברת הספר "אחת שיודעת"
