ברוח השבועות האחרונים, נדמה שהפגנות מחאה, המקום הכי בוער כרגע במדינה, הן גם המקום החם ביותר להיכרויות. אם תחשבו על זה רגע, זה בהחלט הגיוני. בהיעדר מסיבות ומועדונים, מחאות והפגנות הפכו למקום המפגש הכי סוער בישראל כרגע, שמרכז אליו אלפי צעירים וצעירות כועסים וכועסות, עם הורמונים משתוללים ורוח קרב לוחמנית.
"חיפשתי אז את הבחור הכי מיוחד והכי קיצוני"
אבל היכרויות בהפגנות אינן דבר חדש. עוד ב-2005 אמונה כי-טוב (31) הכירה את מי שהפך בהמשך לבעלה, ג'ו (יוסף) אקסלרוד (33). השניים הכירו במהלך הפגנות המחאה שהתקיימו כנגד תוכנית ההתנתקות. "שנינו גדלנו בהתנחלויות קיצוניות, והתחנכנו על ערכים של מסירות נפש וגאולת הארץ", היא נזכרת. "תוכנית ההתנתקות נחשבה בעיני הציונות הדתית לאסון, ואנחנו עמדנו בחוד החנית של המאבק.
"הייתי רק בת 16 והפכתי לחלק מהמארגנים של המהומות הללו, וכך גם ג'ו. באחד האירועים, שהיה יחסית ממלכתי, הקבוצה שלנו ארגנה התפרעויות בשוליים. אני הייתי אחראית על הבנות, וג'ו היה החבר הכי טוב של מי שהיה אחראי על הבנים. שם שמתי לב אליו לראשונה".
אמונה, שהתחנכה בחינוך דתי, מספרת שלא היה לה כל קשר עם בנים עד לאותה תקופה. "מאוד הקפדתי על צניעות, אבל הרגשתי שמשהו התחיל להתבשל אצלי בראש לגביו", היא מספרת.
איך התפתח הקשר ביניכם?
"אחרי ההתנתקות, ג'ו התקשר להזמין אותי לכנס כלשהו. בזמנו היה טלפון קווי, כך שלא זיהיתי שזה הוא, וסירבתי. ואז הוא אמר לי באגביות, 'את מכירה אותי, אני יוסף', וכמובן שהלכתי. באותו שלב, הקשר בינינו היה ענייני בלבד. עוד לא ידעתי מה זה לשבת ולדבר עם בנים, אבל בינתיים דאגתי להתקרב לאחותו, וביקשתי ממנה שתקשר בינינו".
"עבור דתיים", אומרת אמונה, "לדייטינג יש רק משמעות אחת - חתונה, אך מכיוון שהייתי מאוד צעירה ומאוד דתייה, למשך תקופה ארוכה היינו מדברים בטלפון במקום להיפגש, עד שבשלב מסוים אמרתי לו שהגיע הזמן שניפגש".
איך היה המפגש?
"החיבור היה מיידי, והיה לי ברור שאנחנו מתחתנים. ראיתי שהוא צריך קצת זמן, וגם ההורים משכו אותנו בשל גילי הצעיר. לבסוף התחתנו כשהייתי כמעט בת 18".
מה משך אותך אליו?
"ראיתי שהוא לא מסתכל על העולם כמו כולם, וזה הטריף אותי. חיפשתי אז את ההכי מיוחד והכי קיצוני".
עם השנים ולידת שלושת ילדיהם, אמונה וג'ו אט-אט התנתקו מהדת. "עברנו מנוער הגבעות לכפר סבא", אמונה צוחקת, ומשתפת שמהפך נוסף שעשתה בחייה היה לוותר על האקטיביזם, על רקע מפח הנפש שחוותה בתוכנית ההתנתקות.
"היום אני מסתכלת על חברים שלי שעומדים על גשרים ומפגינים, וכואב לי על האכזבה שמחכה להם. אני מכירה את התחושה הזו - לפעול למען מה שחשוב לך. הייתי שם בעשרות מקרים, ישבתי במעצרים והוכיתי. הייתה לנו תחושה שאנחנו עושים משהו גדול, אך בפועל לא יצא מזה כלום. היום אני לוקחת אחריות רק על החיים שלי. כבר לא מוכנה להיות יותר קורבן של המערכת ולנסות לשנות משהו שחיצוני אליי", היא אומרת.
"בזכות המחאה הכרתי את האהבה הגדולה בחיי"
אורי נחמן (49) היא גרושה ואם לשלושה ילדים, חברת ליכוד שמעידה על עצמה כמי שתקעה את היתד במחאה הנוכחית בבלפור. את המאבק שלה בממשלה החלה לפני מספר שנים, בהפגנות השבועיות שנערכו מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בפתח-תקווה. "בזכות המחאה הכרתי את האהבה הגדולה בחיי, ואנחנו כבר שנתיים יחד", היא מספרת כשעיניה נוצצות משמחה.
בן-זוגה, עו"ד דוד לוי, גם הוא ממובילי המאבק בשחיתות. החיבור ביניהם התהדק נוכח סיפורי חייהם המרתקים ותחושתם שהממסד פגע בהם פגיעה קשה. היום הם ממשיכים להיאבק.
איך נוצרה ההיכרות ביניכם?
"שנינו היינו בכל ההפגנות, אבל החלפנו בינינו דברים רק בקשר לנושא המשותף. בחלוף זמן מה, דודי ראה שעשיתי לייק בפייסבוק למועדון ריקודים כלשהו, והזמין אותי לצאת לרקוד איתו. מאז אנחנו יחד. אף על פי שדודי מבוגר ממני ביותר מעשור, הרגשתי איתו משהו שלא היה לי מעולם. אנחנו רואים עין בעין והוא אוהב אותי בזכות מי שאני. הכרתי אדם מאוד אינטליגנטי, מלא חוכמה, יושר, רודף צדק ואוהב אדם. אלו תכונות נעלות בעיניי. לא יכולתי לבקש יותר".
דוד, אתה מרגיש שהאקטיביזם חיבר ביניכם באופן מיוחד?
"כן. יש תכונה שמאפיינת לוחמים אידיאולוגים והיא יושר ומוכנות להילחם על כך. הרבה יותר קל לי לתקשר עם אדם כזה, ואצל אורי זה מאוד בולט. בנוסף, זה לא כמו להכיר בחוג לקולנוע. במלחמה נגד השחיתות השלטונית אתה מרגיש נרדף ונמצא בהישרדות. שנינו נמצאים באותה הסיטואציה, וזה מאפשר לנו להבין האחד את השנייה טוב יותר".
"בעיניי, השילוב שנרקם בינינו הוא כמו שני סוסים שלוקחים עגלה ודוהרים איתה במעלה ההר. זאת ממש שליחות משותפת של שנינו", מוסיפה אורי ומתארת בדמעות של התרגשות גדולה, שמתוך השבר נולדה לה לא רק אהבה אלא גם משפחה.
"במסגרת המחאה נוצרת הרמוניה בין המוני אנשים שנמצאים יחד וחולקים זה עם זה את המחיר האישי שלהם. אתמול בלילה למשל כל החבר'ה הצעירים ישבו והבאתי להם בירות ופיצוחים, כאילו שהם הילדים שלי. זה כל כך מחמם לי את הלב", היא חותמת.
"החיבור הזה קרה בשטח, ראיתי אותו בפעולה"
איריס בג'רנו (48) ומוטי כהן (43) הכירו זה את זו בקהילת הטבעונים ברשת, אבל הקשר הרומנטי ביניהם נוצר בעקבות פעולה ישירה למען בעלי חיים, ששניהם לקחו בה חלק. "ממש ליד הבית שלי התקיים טקס כפרות", נזכרת איריס. "הלכנו לשם במסגרת תנועה למען שחרור בעלי חיים כדי למחות, והתפתחה כלפינו אלימות מאוד קשה. זרקו עלינו קרשים, מטפים, מכל הבא ליד. בסוף המחאה, אחרי שכולם התפזרו הביתה, חששתי שמא יתנכלו לי בשכונה.
"מוטי ואני החלפנו טלפונים באותו הערב, והוא צלצל אליי לוודא שאני בסדר, שאל אותי בדאגה אם סגרתי את התריסים והסרתי את מדבקות המחאה מדלת הבית, והרגיע אותי שהוא פה בשבילי. אנחנו יחד כבר שלוש שנים, ואמורים להתחתן בספטמבר".
"לא האמנתי שאמצא פרטנרית טבעונית ואקטיביסטית שתאהב אותי ואת החתולה שלי", משתף מוטי. "היה לי מאוד חשוב להכיר מישהי אכפתית כזו. נמשכתי לאופי שלה, לחוצפה, לנועזות וללב הטוב והרחום".
איריס, שחוותה רווקות מאוחרת עד שהכירה את מוטי, מעידה שעד להיכרות איתו היא התקשתה לייצר אינטימיות, ומערכות היחסים שלה נמשכו לכל היותר מספר חודשים בודדים. "מוטי הוא לא הטיפוס שהייתי יוצאת איתו. תמיד נמשכתי לגברים שלא מתאימים לי, ופתאום הוא הגיע, הגבר הנכון בזמן הנכון".
מה היה שונה הפעם?
"החיבור נוצר מתוך מקום עמוק של אמונות וערכים משותפים. מצאתי את הגבר הכי טוב שיש, זה שליבו רחב, שעוזר לכולם, מתנדב בכלבייה ובמעון לניצולי שואה, עוצר לכל בעל חיים במצוקה, פוגש הומלס ויושב לדבר איתו. בחור גברי ורגיש, ובשונה מכל האקסים שלי, הוא גם לא מרוכז רק בעצמו.
"בנוסף, שנינו אקטיביסטים בנושא הטבעונות, היינו הולכים לאותן פעילויות בהתחלה. פתאום יש משהו בראיית העתיד והמציאות שהוא דומה. אנחנו חולקים את אותה דרך חיים, החל מהדברים הקטנים כמו מה אנחנו רוצים לאכול ועד למה שאנחנו אוהבים לעשות בשעות הפנאי".
איריס מוסיפה שיש סיכוי גדול שאם הייתה פוגשת את מוטי בדייט, סביר להניח שהחיבור ביניהם היה מתפספס. "החיבור הזה קרה בשטח, ראיתי אותו בפעולה, כשהוא מסתער קדימה. ראיתי איך הוא מגיב למצבי לחץ וזה הדליק אותי. למעשה, ראיתי את המהות האמיתית שלו", היא אומרת, ומוסיפה שבשונה מדייטים רגילים שמחייבים אותנו לעטות מסכה מזויפת על פנינו כדי להרשים את הצד השני, עם מוטי היא הרגישה בנוח להיות מי שהיא ישר מן ההתחלה.
"במחאה רב המשותף על המפריד"
אנה נווה-לדרמן, מורה למיינדפולנס, מטפלת במיזם "סאמבדי" ואקטיביסטית בעצמה, טוענת שהפגנות הן המקום האידיאלי להכיר. "בשונה מאפליקציות בהן צריך למצוא מחט בערמת שחט עד שמוצאים פרטנר שיש איתו מכנה משותף, במחאה רב המשותף על המפריד. זהו מראש מרחב של אנשים שחולקים ערכים משותפים, וידוע שערכים משותפים הם הבסיס לזוגיות", היא מסבירה.
"את תפגשי שם אנשים שמוכנים להתאמץ למען הערכים שלהם, לצאת מאזור הנוחות ולפעול בלי להיבהל מקשיים. הדבר מעיד על איכות של אדם שתתבטא בכל דבר בחייו". בנוסף, מסבירה נווה-לדרמן, כשנמצאים במחאה הלב פתוח ונוצרים קשרים, לא רק זוגיים אלא גם בין-אישיים, עם אנשים שאולי באופן אחר לא היו מתחברים.
"יש משהו מיוחד בשעות הרבות שבהן יושבים יחד עד שהחושך יורד, מדברים, אפילו שרים, לעיתים ישנים בשק שינה על המדרכה. האווירה הזו מפילה את החומות. נוצרת אינטימיות אנושית, ואפשר בקלות לשקוע בשיחת נפש ולעבור למקומות עמוקים שבדרך אחרת לא היינו מגיעים אליהם בצורה כל כך מהירה", היא אומרת. "ברור שאף אחד לא מגיע למחאה נטו כדי למצוא זוגיות, אבל בשל העובדה שנוצרים מפגשים מרתקים ומרגשים, ישנה הזדמנות להיכרות שלא קיימת בדייט רגיל שבו כל אחד משווק את עצמו".
נווה-לדרמן מזכירה שכשמחפשים זוגיות באתרי היכרויות, זה קצת כמו לבחור מתוך קטלוג לפי צ'ק-ליסט. בקלות רבה ניתן לפספס את אהבת חיינו רק כי משהו אצל הצד השני לא מתאים לרשימה. לעומת זאת, בהיכרות תוך כדי מחאה אין התעסקות בחיצוניות, בתפקידים ובתארים. האדם מגיע למחות בדיוק כפי שהוא.
"יש ויתור על העמדה המוקדמת כלפי אנשים. כולם נמצאים ביחד, לא משנה מה מצבם הכלכלי ומהי השכלתם. חיבור אנושי כזה הוא חלק מהעוצמה של המחאה, בשילוב עם ערכים משותפים ואש פנימית, וזה המצע הטוב ביותר שיכול להיות לזוגיות", מסכמת נווה-לדרמן.