אחרי העונה הראשונה שכבשה אותנו בסערה, הותירה אותנו פעורי פה ומלאי תרחישים בנוגע לקיומה או אי קיומה של העונה השנייה, הגיעה עונה מספר 2 שהייתה מעט מאכזבת. לזכותה ייאמר כי תפסה כיווני עלילה חדשים, אפילו מפתיעים, וכשפרק הסיום המטלטל שלה הגיע, נדמה היה שעונה נוספת לא תוכל להתעלות על הדרמה, האקשן והדיאלוגים המושחזים. אלא שגם הפעם החיים עצמם מוכיחים שאף יוצר לא יודע לפרוש בשיא, וכעת אנחנו נגררים בעל כורחנו לעוד עונה של סדרת הדרמה הריאליסטית מידי – "רווקה בסגר, עונה 3".
מה היה לנו בפרקים הקודמים?
ובכן, הרווקה נסעה לבית הוריה בישוב קטן במרכז הארץ, מתאוששת מפרידה אך נחושה בדעתה להמשיך במסעה אל עבר אהבת האמת. היא הורידה אפליקציות (כן, ברבים), והתחילה לשוחח עם עשרות גברים, אותם היא לא תפגוש עד תום העונה הראשונה, השנייה, ומסתמן שאפילו לא בשלישית.
לקראת העונה השנייה הרווקה מצאה עצמה חוזרת לאקס ברוח התקופה המקרבת, קאמבק שלצערנו, אבל לא באופן מפתיע, נכשל. מדוכאת, היא מחקה את כל האפליקציות (כן כן, את כולן) והחליטה שהסגר השני יהיה בסימן התנזרות כוללת, מחקר מעמיק בתכני נטפליקס ומשלוחים תכופים מ'וולט'.
וכעת? שוב סגר, שלישי במספר. כבר הבנו ש"דייט ספסל" הוא האופציה היחידה לרווקות בימינו, וסליחה על הדעה הלא פופולרית, והמבאסת, אבל די, באמת, אין לי כוח לזה יותר. לא מתאים לי שהדייט שלי עושה טובה שהוא קובע איתי על ספסל בכיכר מסריק, כשהשמש הלא מחמיאה מסנוורת אותנו היטב, ועוד מגיע בבגדי אימון שהוא מעולם לא טרח להחליף (ואפילו לא דיברתי על הקפה שהוא הביא רק לעצמו). אם עד לפני עידן הקורונה עולם הדייטים היה בסימן נינוחות יתר, אז עכשיו אפילו ג'ינס נהיה אובר דרסד לדייט שאמור להיות נון שלנטי ו"על הדרך".
אבל רגע, גם סיפורים מעוררי תקווה מתגנבים פה ושם לאוזניי. מישהי למשל סיפרה לי, "הכרתי מישהו בסגר הראשון והיום אנחנו כבר גרים יחד בדירה עם מרפסת ושזלונג". זה גורם לי לחשוב שכמו בהרבה תחומים אחרים, הקורונה לקחה אותנו לקצוות - או שאת מכירה מישהו או מישהי ותוך שבועיים אתם כבר מגדלים ילדים או עציצים יחד, או שאתם, כלומר אני, נמצאים בקיצון של הלבד, ואם בעונה הראשונה האמונה והרצון לאהבה היו המנוע של העלילה, בעונה השלישית זה כבר פרק נוסף של "חזרות" המושלמת, פוך ויין מנחם מ'וולט'.
להיות רווקה בתקופת הקורונה זאת משימה לא פשוטה בכלל, ונראה לי שמי שנמצא בקצה הלבד שהזכרתי, כבר לא ממהר לצאת לדייטים. לא מעט פעמים השיחות באפליקציה מתפיידות עוד לפני ששלחנו "היי" גנרי להחריד, וכמובן שעבור מי שמצאה עצמה מוחקת (שוב, בטח שוב) את האפליקציה, הסיכוי להכיר בתקופה הזו הוא אפסי.
ובנימה רצינית, לא האמנתי שיהיה סגר נוסף, באמת חשבתי שהתקופה הזו מיצתה את עצמה מכל וכל, והתרכזתי בלהחזיר את החיים שלי אט-אט למסלולם, והנה מגיע הסגר הזה ומזכיר לנו שאנחנו הולכים להיות עוד זמן לא מבוטל עמוק בתוך הלופ הזה. גם אחרי החיסון לא נראה לי ששגרת הדייטים תחזור למה שהיא הייתה טרום הקורונה. זה הזמן להפנים שדברים מהותיים משתנים, וגם אם לא ברור לגמרי מה יהיו השינויים בזירת הדייטינג, זה ברור מאוד שיהיו כאלה.
זוכרים שבין העונה השנייה והשלישית של פאודה היה זמן המתנה ארוך, וכולנו ציפינו לה ממש, מחכים לדעת מי מהדמויות תתפוצץ הפעם, במי דורון יתאהב ומה יקרה עם הקפטן האהוב עליי הלא הוא קפטן איוב? אז זה מצבי כעת. עונה שלישית של חיי המסוגרים מתחילה, ואין לי מושג מה יקרה במהלכה. יש בזה משהו נחמד דווקא, מלא הפתעות יכולות לצוץ, אולי אפילו אהבה. ואם נתרכז במציאות לרגע, אז מה אתם אומרים, לחזור לאפליקציות?
