הערב (ה') תגיע לסיומה תוכנית הריאליטי "אהבה חדשה", וכמי שליוותה את הבנות מתחילת העונה, בהחלט ניתן להגיד שהסדרה הזו למעשה עשתה לי סדר ועזרה לי לגבש בצורה ברורה ומאורגנת את כל התובנות שלמדתי במהלך 15 שנים של זוגיות.
אחד הדברים שלפתע נהיו לי מאוד ברורים כתוצאה מהתהליך שעברתי עם הבנות הוא שאהבה אפשר למצוא רק אחרי שעשית תהליך עם עצמך, ולא דקה אחת לפני. להרבה אנשים יש משאלה נסתרת, לעיתים לא מודעת, שהם ימצאו את האחד וזה מה שיפתור להם את כל הבעיות בחיים. כשנשים מגיעות אליי לייעוץ זוגי, אני לרוב מגלה שהסיבה לכך שהן לא מצליחות למצוא זוגיות ממש לא קשורה בהיצע הגברים, אלא בבעיות לא פתורות שלהן עם עצמן.
הצצה לסדרה "אהבה חדשה" המשודרת ברשת 13
אחד המשפטים שחוזר על עצמו דרך קבע הוא "אני תמיד רוצה את אלו שעושים לי רע", או "אין אף אחד שמתאים למה שאני מחפשת", אבל הבעיה האמיתית לא קשורה בזוגיות אלא בתהליך שאותו על הנשים הללו לעבור עם עצמן. כל עוד אנחנו לא חשות שלמות עם עצמנו, מקבלות את עצמנו פיזית ומנטלית, הסיכוי למציאת אהבה אבוד מראש. את הבעיות עלייך לפתור קודם כל עם עצמך, אחרת הזוגיות שלך לא תאריך ימים. בן הזוג הוא שותף ולא מושיע. לא בכדי התהליך המשמעותי באמת שעברו הבנות הוא התהליך שהן עברו עם עצמן.
כשפגשתי את הבנות בשישי האחרון והתחלנו לשוחח על מה שכל אחת מהן עברה במהלך הצילומים, הן אמרו לי שזוגיות או לא זוגיות, הן עברו תהליך, הן היום יותר שלמות עם עצמן, מקבלות את עצמן ולכן מגיעות לזוגיות ממקום בשל ונכון יותר.
האם שלושה ימים צמודים מספיקים כדי להתאהב?
אחת השאלות שעלתה הרבה פעמים וגרמה לאנשים להרים גבה היא סוגיית השלושה ימים - האם שלושה ימים אינטנסיביים רגשית ופיזית, שבהם הזוג "כלוא" בוילה, הם זמן מספק כדי להתאהב? אז אהבה זו אכן מילה גדולה, והתשובה הקצרה היא שהבנות לא אמורות להחליט על אהבת חייהן בשלושת הימים הללו.
בתור מי שליוותה את הבנות נפל לי האסימון בנוגע למיתוס שליווה אותי עד לאחרונה - "האביר על הסוס הלבן" קיים רק באגדות. המחשבה שיש בחור אחד בלבד שיכול להתאים לי ואני רק צריכה למצוא אותו, היא פנטזיה שלא עומדת במבחן המציאות. הרעיון של נשמות תאומות הוא רעיון יפה, אבל הוא עוצר אותנו מבחינה רומנטית.
נסו להיזכר בכל הפעמים שבהן התאהבתם במישהו או מישהי והייתם מוכנים להישבע שלא תוכלו להרגיש כך כלפי אף אחד אחר. במציאות יש המון אנשים שאנו יכולים להתאהב בהם. זו הייתה המטרה מאחורי שלושת הימים - לתת לבנות מספיק בשר כדי להחליט האם הן יכולות לייצר זוגיות עם אותו בחור.
הימים בוילה היו מלווים בפעילויות שנבחרו בקפידה, פעילויות שמכוונות להגביר את האינטימיות, לבחון את הדינמיקה ולראות כיצד כל אחד מבני הזוג מתמודד עם מצבי קיצון. אחת הדרכים היעילות לדעת אם זוג יחזיק מעמד היא האופן שבו הוא מתפקד דווקא במצבי אקסטרים. כי כשהגוף נמצא בעוררות פיזיולוגית הוא מעצים תחושות ורגשות פי כמה, ועוזר להציף דברים שלולא המצב, היו מתגלים רק לאחר תקופה ממושכת יחד.
חלק מהפעילויות נעשו בשיתוף הזוגות האחרים, כדי לראות איך הם מתפקדים חברתית כזוג עם עוד זוגות, וכיצד הם משתפים פעולה כשהם מתבקשים להכין ארוחת ערב למשל. בנוסף, נבחנו גם תפקידי מגדר. למשל, פעולות שמייצרות פחד או ריגוש כדי לבדוק שיתוף פעולה לרוב מקצינות את התפקידים המגדריים, ולכן שלושת הימים הללו מעוצבים בצורה שאמורה לאפשר לבנות לקבל החלטה האם הן מעוניינות להמשיך עם הבחור לעוד שלושה ימים נוספים.
תחשבו רגע על דייט ראשון - בדייט אנחנו מצויים בתהליך של ניהול רושם, שבו אנו מנסים להשפיע על האופן שבו ניתפס על ידי הצד השני, כאשר רוב האנשים מתאמצים לשחק את האני הכי מוצלח שלהם. תהליך זה של ניהול רושם שמתרחש באופן קבוע בדייטים הראשונים, דורש מאיתנו המון אנרגיה. אנו נדרשים להיות מודעים לכל מילה שיוצאת לנו מהפה, ולכן הדמות הניבטת לצד השני היא לא בהכרח אותנטית.
עם זאת, במהלך השלושה ימים, לאחר פרק זמן מסוים עם הצד השני, המסכות לאט-לאט מתחילות לרדת. קשה לשמור על פסאדה לפרק זמן של יותר ממספר שעות ברצף. לאחר השלב הזה יכולה להתחיל להיווצר אינטימיות, וזה מה שאכן קרה, לטוב וגם לרע.
זאת לא הבחירה, זה הרצון להשקיע
אם יש דבר אחד שחוזר במחקרי זוגיות הוא הפער הגדול בין סוג האישיות שבחור או בחורה מצהירים מראש שמעניינת אותם מבחינה רומנטית, לבין האדם שהם באמת נמשכים אליו. בסופו של דבר, לרובנו אין באמת מושג מה אנחנו רוצים, והרשימה שאנחנו מחזיקים רחוקה מאוד ממה שקורה במציאות. הנחת היסוד היא שאין באמת דבר כזה התאמה מוחלטת - לכל אחד יש הרבה בני זוג פוטנציאליים.
אז למרות שהשתדלנו כמה שאפשר להיות קשובים לבקשות של הבנות, היה ברור שמה שיקבע את ההצלחה הוא התהליך שכל זוג יעבור, ורמת הרצון שלהם להשקיע. אנשים שמים המון דגש על הבחירה – האם הוא עונה על כל הקריטריונים שהצבתי, אבל בפועל, מה שחשוב באמת הוא לא הדרמה שמתרחשת ברגע ההחלטה, אלא האופן שבו ניגשים לחוויה. האדם הוא זה שדואג שזה יעבוד או ייהרס, וההחלטה עצמה רלוונטית רק ביחס ישיר לרצון ולתהליכים שהוא עושה, ופחות לתכונות הספציפיות של הפרטנרים.
לבסוף, דבר נוסף שהיה לי ברור אבל התחדד עוד יותר בסדרה, הוא עד כמה הטלפון הנייד עשוי להפריע לזוגיות. הסמארטפון מאפשר לנו לברוח, הוא מספק אסקפיזם, ולא באמת מאפשר לעבד את החוויות שחווינו. לא בכדי אנחנו מצליחים לפתור בעיות כשאנחנו בדרך לישון או במקלחת - להפסקת פעילות, אפילו לשעמום, יש תפקיד מאוד חשוב ביצירתיות, ובגלל הניידים כבר אין לנו כמעט זמן לבד מול עצמנו. שלושה ימים בלי נייד או טלוויזיה הם הרבה יותר אפקטיביים משלושה ימים רגילים.
בהצלחה!
ד"ר לירז מרגלית היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי ואחת המומחיות בסדרה "אהבה חדשה"
