לפני מספר שבועות רשת פייסבוק געשה בעקבות פוסט שעלה בקבוצה הפופולרית "סיקרט תל אביב". הפוסט נכתב על ידי אדם שהזדהה כ"אריאל שחר", גבר בשנות ה-40 לחייו, שטען שהוא איש עשיר שמחפש אישה צעירה. בפרסום, הוא פנה לנשים בגילאי 28-20 בלבד, והדגיש את חשיבות "הגנטיקה הראויה" כקריטריון לבחירה, ניסוח שמיד הרים הרבה מאוד גבות.
"בנות, תתכננו!", הוא כתב בפוסט שהפך לוויראלי. "אני מחליט לפתוח את עצמי למערכת יחסים ארוכת טווח, אז קצת על עצמי: שמי אריאל, גובה 1.80. אני טניסאי מקצועי לשעבר, בן 47. עברתי לתל אביב לאחרונה, אני גרוש והילדים בוגרים. בכיר בחברת השקעות עולמית, חלק גדול מהזמן לא זמין, מחפש מאוד את הסיבוב השני. אני מחפש בחורה בוגרת שמסתגלת היטב לחברה הגבוהה. חייבת להיות בין הגיל 28-20 (סליחה גבירותיי) ללא רקע קרימינלי והיסטוריה גנטית ראויה. אוהבת ספורט ואקסטרים יתרון". הפוסט שותף ברחבי הרשת וזכה לאלפי תגובות ולייקים. גולשים רבים, כולל נשים פמיניסטיות, הביעו זעזוע על הגישה המתנשאת והמחפיצה שלפיה כותב הפוסט מתייחס לנשים.
הפוסט הגיע עד לחוקרת הרשת רויטל סלומון, שהחליטה לבדוק את אמיתות הדברים. אחרי חיפוש תמונה קצר היא גילתה כי התמונות בפרופיל של "אריאל שחר" בכלל לא שייכות לו, אלא נלקחו מחשבון של גבר אמריקאי בשם ג'ו מונגוגניה, שכמובן לא קשור לנושא.
היא העלתה ספקות האם האדם שמאחורי הפוסט בכלל ישראלי, ושיתפה את ממצאיה בטוויטר, דבר שהצית דיון נוסף סביב תופעת המתחזים ברשת. המקרה הפך לעוד דוגמה לניצול הציני של מחפשי ומחפשות אהבה בפלטפורמות חברתיות, שנעשה לצרכים מפוקפקים, אולי אפילו מסוכנים. גברים ונשים שמחפשים אהבה ברשת הם כבר שנים קורבן מוחלש. הניצול הציני של הרצון והכמיהה שלהם באהבה, הופך לקטלני אפילו יותר בזמנים בהם הבינה המלאכותית תופסת תאוצה.
אחיה כץ. "הנוכלים משתמשים בטקטיקות שכנוע מתוחכמות"צילום: אור בוטבולאחיה כץ הוא מנכ"ל ארגון "פייק ריפורטר", ששם לעצמו למטרה ליצור מרחב דיגיטלי בטוח יותר. לדבריו, "עם התקדמות הטכנולוגיה, ובמיוחד עם השימוש בבינה מלאכותית, התחזות ברשת הופכת למורכבת יותר ויותר. הונאות רומנטיות נעשות כדי לגרום לקורבנות להפסדים כלכליים גדולים.
"הפושעים מתחזים לעיתים לאנשים מפורסמים, משקיעים זמן ביצירת קשרים ארוכי טווח, ובסופו של דבר משכנעים את הקורבנות להעביר להם כסף. הנוכלים משתמשים בטקטיקות שכנוע מתוחכמות, ומכוונים לאנשים פגיעים, שפחות נוטים לזהות את התרמית. לכן, חשוב מאוד להישאר ערניים ולפעול בזהירות ברשת".
קשר אנושי זה דבר שקשה לזייף. לכן בדקו האם יש לפרופיל חברים עם שם משפחה זהה. רובנו חברים של בני המשפחה שלנו ברשתות. פרופיל ללא קשרים משפחתיים אמור להוות נורה אדומה
סנדרה גרודנסקי, סמנכ"לית סייבר ב-ActiveFence , חברה ישראלית שמתמקדת בזיהוי ומניעת תוכן זדוני ברשת, מחדדת: "בתקופה האחרונה חלה עלייה בשימוש בפרופילים מזויפים בהקשרים רומנטיים, כשמנעד המטרות נע בין טרולינג לשם שעשוע, לבין הונאות מורכבות שמטרתן להונות כסף מקורבנות באמצעות בניית אמון בדרכים מתוחכמות. עם התקדמות הבינה המלאכותית, ההונאות נעשות מהירות יותר, משכנעות יותר, וקשות יותר לזיהוי, מה שמדגיש את הצורך במודעות ובכלים מתקדמים להתמודדות עם התופעה".
סנדרה גרודנסקי. "ההונאות נעשות מהירות יותר, משכנעות יותר, וקשות יותר לזיהוי" צילום: גדי סיארהע"פ דו"ח של חברתActiveFence , נוכלים משתמשים בטכנולוגיות כמו Deepfake ליצירת סרטונים מזויפים שמחקים אנשים אמיתיים, ובכלי בינה מלאכותית לחיקוי קולות של אנשים. כלים אלו מאפשרים להם ליצור תוכן שנראה מאוד אמין, ומקל עליהם להטעות אנשים.
השימוש בבינה מלאכותית עוזר לנוכלים להתגבר על סימני הונאה שבעבר היה קל יותר לאתר, כמו טעויות דקדוק או ניסוחים לא טבעיים, ובכך מקשה על זיהוי ההונאות. הנוכלים מנצלים את היכולות המתקדמות של הבינה המלאכותית ליצירת טקסטים מותאמים אישית, מה שמגביר את האפקטיביות של הונאות כמו "קאטפישינג", הונאות פיננסיות והונאות רומנטיות. לכן, כפי שהציע אחיה כץ, חשוב מאוד להיות ערניים ולבחון כל אינטראקציה חשודה ברשת ובאתרי ההיכרויות עצמם.
איך תדעו אם "מחפש האהבה" שאתם רואים ברשת אכן אותנטי ולא מתחזה?
1. בדקו את הפרופיל: האם יש התפתחות טבעית לפי ציר זמן של תמונות פרופיל, או שהכול הועלה לאחרונה? אם אין היסטוריה ב"טיימליין", זה עשוי להיות חשוד.
2. קשר אנושי זה דבר שקשה לזייף. לכן בדקו האם יש לפרופיל חברים עם שם משפחה זהה? רובנו חברים של בני המשפחה שלנו ברשתות. פרופיל ללא קשרים משפחתיים בכלל אמור להוות נורה אדומה.
3. תוכן בעמוד: האם יש לפרופיל פוסטים אישיים שנכתבו? תוכן על עבודה, תחביבים או משפחה? אם הפרופיל ריק, ייתכן שמדובר במתחזה.
איך לאמת את זהות הכותב והמניעים שלו?
1. חפשו את התמונה ברשת – מתחזים לעיתים קרובות משתמשים בתמונות שנגנבו מאתרים אחרים. אפשר להשתמש ב-Google Lens כדי לבדוק אם התמונה מופיעה במקום אחר.
2. בדקו את הסיפור – התחילו שיחה וראו אם הסיפור שלהם תואם את הפוסט. אם הם מבקשים מידע אישי בלי סיבה מוצדקת, כסף, פרטי אשראי או לקנות להם משהו – אלו סימנים להונאה.
אילו כלים יכולים להגן על עצמנו ממתחזים?
1. השתמשו ב-Google Lens כדי לבדוק אם התמונות אמיתיות.
2. חסמו פרופילים חשודים שמבקשים מכם מידע אישי או כספים.
3. דווחו על פרופילים מזויפים דרך אתר "פייק ריפורטר" ואתרים ייעודיים דומים, שתפקידם לנקות את הרשת מרמייה.
הרשת היא כלי חזק לחיבור בין אנשים, אך היא גם קרקע פורייה לנוכלים. כמשתמשים עלינו להיות מודעים לסכנות ולהפעיל שיקול דעת. המקרה של "אריאל שחר" הוא לא רק סיפור משעשע עם גילוי מפתיע, אלא גם תזכורת חשובה לכולנו – לא כל מה שנראה נוצץ ברשת הוא אמיתי. היו ערניים, ואל תתפתו להבטחות מפוקפקות.
