צפו: קמפיין שחרור הדרקונים של יסמין גלקר וייסבורד
(צילום ועריכה: ליאורה זיתון)
באולם סדנאות קטן וחמים במרכז תל אביב מתקבצת לה חבורה צעירים בני 40-25. חלקם מתרגלים יחד מיינדפולנס ומכירים האחד את השני מהתרגול, ואחרים, כמוני, הוזמנו למפגש אך לא מכירים איש. אנחנו חולצים נעליים, מתיישבים על המזרנים ומסתכלים זה על זה בציפייה מהולה בהתרגשות.
היין נמזג, הקלפים מתערבבים ויסמין המנחה מודיעה לנו שהמשחק עומד להתחיל. "כל מי שמקבל אליו את חבילת הקלפים, מרים את הקלף הראשון ובוחר למי להעניק אותו. האדם שמעניקים לו את הקלף צריך להקריא את השאלה ולהשיב עליה. מדובר בשאלות שיכולות להיות אינטימיות ועלולות להציף דברים, אז תשמרו על עצמכם ועל הגבולות שלכם, אל תעשו דברים שאתם לא רוצים לעשות. אתם גם לא חייבים להגיע לרמת שיתוף מוחלטת ומוזמנים להסתפק גם בתשובה לקונית, במידה שזה מה שבא לכם לשתף כרגע", היא מסבירה את הכללים.
כמו במשחק הילדים המפורסם "החבילה עוברת", כך מתניידת לה חבילת הקלפים במעגל, עוברת מאדם אחד לשני. "מה הדבר שהכי היית רוצה שיקרה לך כרגע?", הייתה השאלה הראשונה שהופנתה אליי. לא הייתי צריכה לחשוב על זה יותר מדי וישר השבתי, "לגלות שזכיתי בירושת ענק מדוד רחוק שמעולם לא הכרתי". כן, זאת קלישאה, אבל זה באמת הדבר שהכי הייתי שמחה לקבל בשלב זה של חיי – ערימה של מזומנים.
שאלה מורכבת יותר שהופנתה אליי עסקה במערכת היחסים שאני מנהלת עם האגו שלי. הפעם היה לי קצת יותר קשה לענות. "אני אדם גאה עם המון אגו", התוודיתי, "אבל אני עובדת על עצמי. זה מפריע לי בייחוד בעניינים הזוגיים".
מישהי נשאלה על התפקיד שהיא מגלמת בבית שלה, וסיפרה שהיא תמיד הרגישה שדעתה לא מספיק נחשבת. בחורה אחרת שיתפה ביחסים המורכבים שהיו לה עם הוריה בילדות, ובכך שהיא גאה על שהצליחה לייצר לעצמה חיים יציבים ומאוזנים למרות נתוני הפתיחה.
אישה נוספת ביקשה מהגברים במעגל לספר לה מתי הם מאבדים עניין בבחורות שהם יוצאים איתם, כי היא חוותה זאת על בשרה ממש לאחרונה. השיתופים הפכו ליותר ויותר אינטימיים ככל שהמשחק התקדם, המשתתפים התחממו וכוסות היין התרוקנו. שלוש שעות מאוחר יותר, כשהערב הגיע לסיומו, כבר הרגשנו שהפכנו כולנו מזרים לחברים.
לשחרר את הדרקון
יסמין גלקר-וייסבורד (35), יועצת אישית, מרצה ומנחת סדנאות, הגתה את משחק הקלפים הזה במאי האחרון, מספר ימים אחרי שהתחיל מבצע "שומר חומות" בעזה. "אנחנו גרים בבית בלי ממ"ד, והחלטנו לעבור, אני יוסי והילדות, לבית של ההורים שלי לתקופת המבצע. הבעיה היא שתוך כמה ימים נכנסתי לדיכאון, כנראה הכי קשה שהיה לי", היא משתפת בכנות.
"הילדות נותרו בלי מסגרת, יוסי נסע כל יום לעבודה, ואני עשיתי כל שביכולתי כדי להסתיר את הבכי מההורים שלי ומהילדות, אבל כלום, היה קשה וקשוח. ממש הייתי צריכה למצוא את הדרך שלי החוצה מהדבר הזה, כי הילדות רואות אותי בוכה וצריך לתפקד איתן. התאפקתי להכיל אותן כשאני בקושי מחזיקה את עצמי. ואז הגיע הרעיון לשלוף את הקלפים, שבדרך כלל פותחים את המפגשים של ארוחות הדרקונים שאני עורכת.
"אז ישבתי איתם, עם הילדות שלי, ההורים שלי ועם יוסי, והתחלנו לשחק עם הקלפים ולראות מה אפשר לעשות איתם. ככל ששיתפנו האחד את השני יותר מעצמנו, כך הצלחנו להסיר במעט את החרדה שעטפה את המבצע ואת שינויי השגרה שנכפו עלינו. הקלפים האלה נתנו לכל אחד מאיתנו את הלגיטימציה להרגיש ולהתנהל, וככה ידענו מה עובר על כל אחד בתקופה הזאת".
קלפי הדרקון של גלקר-וייסבורד שימשו אותה בשנתיים האחרונות בסדרת מפגשים, אותם כינתה "ארוחה עם דרקון". הם נשלפים ממש בתחילת הערב, כשהתפקיד שלהם הוא לעודד את האנשים שמשתתפים בארוחה להשיל מעצמם שכבות ולהיפתח מול המשתתפים האחרים. היא מספרת שהמשחק המשפחתי בקלפים נתן לה מענה נפשי כל כך מובהק עד שהיא הבינה שאולי הוא יכול לתת מענה גם לאנשים נוספים.
"קלטתי שהדבר הזה קורא לי, והתחלתי לחקור ולפתח אותו. התחלתי להתייעץ עם מומחים למשחקים ועם כל מיני אנשים שיכולים לתרום ליצירה של המשחק הזה. הקלפים הבסיסיים מארוחת הדרקונים זכו בסוף לעוד מנגנונים ולשלושה סוגי קלפים נוספים. תוך כדי תהליך הפיתוח יצרתי מפגשי משחק, ועבדתי עם מאות שחקנים. אחר כך הגיעה גם קבוצת פייסבוק שפתחתי ואפשרה לאנשים לשחק זה עם זה.
"בעצם הסיפור של המשחק עבר עשרות מפגשים כדי לדייק אותו, לתקן ולשפר כדי שהוא יהיה בול. הוא כולל קלפי שאלות, קלפי שיקופים קבוצתיים, קלפי משימה - שהמטרה שלהם היא לאפשר לי רגע חיבור עם הגוף שלי, וקלפי רצון שמאפשרים לי לבטא את הרצון שלי מול הקבוצה, ולמנף אותו הלאה".
בשבועיים האחרונים מריצה גלקר-וייסבורד קמפיין גיוס המונים שמאפשר לרכוש מבעוד מועד את חבילת הקלפים ו/או להשתתף בארוחת דרקון ובערב משחק. "המטרה היא להביא את הקלפים האלה לאנשים שרוצים לייצר את האפקט הזה אצלם בבית עם חברים, משפחה, עם עצמם, עם בני זוג או בדייטים, כשבמקביל לקניית הקלפים אפשר גם להגיע לערבי משחק, לפגוש אנשים זרים ולשחק איתם", היא אומרת.
"תהיה גם הכשרה של מנחים למשחק – מנחי קבוצות או מטפלים שרוצים לדעת איך להשתמש בקלפים כחלק מהייעוץ ומהטיפול בסדנאות שהם מעבירים, כשהשלב הבא הוא ארצות הברית – אני מתכננת לתרגם את המשחק ולנסות לשווק אותו גם באנגלית".
מה החזון שלך?
"מאז שפרצה הקורונה אני פוגשת הרבה אנשים שמספרים לי שהם פיתחו חרדה חברתית והם ממש מתקשים לתקשר עם אנשים אחרים, לפתח שיחות ולייצר חברויות. הקלפים האלה מקילים על זה, ומאפשרים לאנשים לבטא ולהביע את עצמם בלי החרדה שאופפת אותם בדרך כלל.
"זאת ממש התרופה שעזרה לי, ואני רואה איך היא עוזרת לאחרים. רואה חיבורים יותר עמוקים של אנשים לעצמם. כשמשחקים בקבוצה אפשר ממש לעזור האחד לשני ולהגיע למינוף מקסימלי של משאבים שגם ככה קיימים, ופשוט לא ידענו איך לגשת אליהם עד עכשיו".
