מאז שזוהר (שמות המשתתפים בכתבה שונו כדי לשמור על פרטיותם) זוכרת את עצמה, היא לא נדלקה או פיתחה הידלקות על אף אחד. בגיל 25 היא מספרת שכן יש בה נטיות רומנטיות, אולם הן מופנות בעיקר כלפי חבריה הטובים.
"תמיד אהבתי לעשות מחוות שנחשבות רומנטיות לחברים - להשאיר להם פתקים, להביא להם מתנות, להפתיע אותם. באיזשהו שלב התחלתי לשאול חברים מה זה אומר מבחינתם 'אהבה רומנטית', אבל התשובות רק בלבלו אותי. הן תיארו חוויה מסוג שונה ממה שהכרתי, משהו שאף פעם לא חוויתי. גם כשהיו לי קשרים, הרגשתי שאני עושה דברים רק כי אמורים לעשות אותם או לרצות בהם, ולא כי אני באמת רוצה אותם. זוגיות היא כמו שפה זרה שאני יודעת בה מעט מאוד מילים".
זוהר היא א-רומנטית. א-רומנטיים הם אנשים שלא מרגישים משיכה רומנטית וחווים חוסר רצון ביחס לרגשות רומנטיים, ולעיתים אפילו דחייה כלפיהם. חלק מהא-רומנטיים מגדירים את עצמם גם כא-מיניים ואינם חווים משיכה מינית, אבל אצל רובם אין קשר בין משיכה מינית למשיכה רומנטית.
"מרגע שהבנתי שאני א-רומנטית, משהו בתוכי נרגע"
נועם נוב (35) מעפולה מרגישה שהמושג א-רומנטיות מתאר אותה במדויק. "אני אוהבת להשוות את זה לעיוורון צבעים – מי שעיוור צבעים תמיד ראה ירוק, ואז באו ואמרו לו שהוא טועה, ושחלק ממה שהוא רואה בתור ירוק זה בעצם אדום, וכעת אין לו ברירה אלא להאמין שזה ככה", היא אומרת. "ברגע ששמעתי את המילה 'א-רומנטית', מיד שמעתי 'קליק' בתוכי, כאילו נפל איזה אסימון, ורק מלדעת שיש מילה כזאת משהו בתוכי נרגע והרגשתי שזאת אני".
איפה נתקלת במונח הזה לראשונה?
"מצאתי פוסט של '50 סימנים שאת/ה א-רומנטי/ת', ובערך 45 מתוך 50 המשפטים היו נכונים לגביי! פתאום הבנתי שאני לא לבד, שאני לא היחידה שחווה את הדברים האלה. הייתי צריכה את המילה הזאת כדי להבין מה עובר עליי ואיך אני מתייחסת למערכות יחסים. הבנתי שאין לי משיכה רומנטית. אני יודעת שזה קיים, אבל אני לא מבינה את ההרגשה הזאת".
תמרה (21) מירושלים גדלה בבית דתי-לאומי, ומגיל צעיר קיבלה מסר אחד ברור: זוגיות ומשפחה הן מקור המשמעות בחיים, ובלעדיהן לא ניתן להגיע להגשמה עצמית. "באיזשהו מקום תמיד ידעתי שאני א-מינית וא-רומנטית, רק שלא הכרתי את המילים האלה", היא משתפת. "אהבתי סיפורים רומנטיים בספרים ובטלוויזיה, אך מבחינתי אלו היו קונספטים מומצאים בדיוק כמו הכישופים או היצורים הקסומים שהוצגו שם.
"כשגדלתי, וחברות בכיתה התחילו לדבר על החוויה של הידלקות, זה היה נשמע לי כמו רצון בידידות קרובה. לא הבנתי על מה כל הדרמה. עד גיל 17 לא חשבתי בכלל על זוגיות, וכשחברים מסביבי שמו לב שאני לא יוצאת עם אנשים, הם ניסו למצוא לי אחת. אלא שהמחשבה על לצאת עם מישהי או עם מישהו נשמעה לי ממש מצחיקה, אפילו מופרכת".
"לקחו לי ארבע שנים עד שהגעתי להגדרות הנכונות. בהתחלה שמתי לב שאני מרגישה אותו הדבר כלפי המגדרים השונים, אז חשבתי שאולי אני 'בי' או 'פאן' (ביסקסואלית או פאנסקסואלית - ע"ש), כי אני מרגישה משיכה אסתטית לכל המגדרים, אבל כיום אני מבינה שזאת אותה חוויה אסתטית כמו להתפעל מנוף מהמם בטיול בהרים".
"ברגע ששמעתי את המילה 'א-רומנטית', מיד שמעתי 'קליק' בתוכי, כאילו נפל איזה אסימון, ורק מלדעת שיש מילה כזאת משהו בתוכי נרגע והרגשתי שזאת אני"
גם אוריה בן ברית (32) מירושלים גדל בבית דתי. בגיל 21 הוא יצא מהארון כהומו, ומאז המשיך לחקור את ההעדפות המיניות שלו. "אחרי כמה שנים הבנתי שאני א-מיני, ונחשפתי גם לעולם הא-רומנטי ולשפה שלו, שעם הזמן התחבר לי יותר ויותר עם החוויה שלי.
"בתור נער הומו בארון בחברה הדתית, ההסתרה והסוד העצימו אצלי את הרגשות האינטנסיביים גם ככה של גיל הנעורים. הייתה בי סקרנות ורצון ללמוד ולהכיר, אבל אחרי שהתנסיתי וחקרתי את המיניות שלי, גיליתי שהסקרנות חלפה ושלא נוצר עניין של ממש – בטח לא כמו זה שמפמפמים לנו בסרטים הרומנטיים, אבל גם לא עניין מהסוג ששמעתי מאנשים סביבי. זה גרם לי להרגיש שמשהו בי פגום. ניסיתי להכריח את עצמי להרגיש דברים שלא היו בי כדי להתאים לתבניות של זוגיות, כמו שראיתי אצל אחרים".
איילת אנסמן (28) מחיפה היא פעילה אקטיביסטית א-רומנטית. כבר בגיל 11, הגיל שבו מתחילים להיווצר זוגות בכיתה, היא הבחינה שמשהו אצלה שונה. "לא הבנתי מה ההבדל בין בני זוג לבין חברים. היו לי קראשים, ועדיין יש לי קראשים, אבל זאת לא משיכה רומנטית אלא אפלטונית. כלומר, זאת לא אהבה אחרת מאהבה בין חברים. היו אנשים שהתעניינו בי ורציתי להגיד להם כן, אבל ברגע האמת לא הצלחתי. הרגשתי התנגדות מאוד חזקה. כיום אני מבינה שאין לי שום צורך במערכת יחסים מהסוג שהם רצו".
לנסות להיות כמו כולם - ולגלות שזה לא אפשרי
הלחץ על אנשים א-רומנטיים להתנסות בזוגיות ולהיות "כמו כולם" הוא אדיר. כבר מגיל צעיר אנחנו רגילים לראות את העולם מתחלק לזוגות-זוגות, ומאוחר יותר למשפחות, וקשה לנו לדמיין שיש א.נשים שההבניה החברתית הזאת פשוט לא מתאימה להם.
"כשנפרדנו, אמרתי לה שאני חושבת שביקום בלי הבניה חברתית, זוגיות היא לא קונספט שהייתי מגיעה אליו מעצמי"
זוהר ניסתה להיות במערכות יחסים רומנטיות מתוך המחשבה שאולי היא עוד לא פגשה את הגבר או האישה הנכונים. "הזוגיות הראשונה שלי הייתה עם חבר טוב, ואחרי כמה חודשים נפרדנו מתוך הבנה הדדית שאנחנו בעצם חברים טובים בלי שום עניין רומנטי האחד בשני. הרגשנו כאילו שיצאנו רק כי זה היה הגיוני שנצא, ולא כי מישהו מאיתנו באמת היה מעוניין בשני מבחינה רומנטית. זאת הייתה פרידה מאוד חלקה. לשנינו הוקל.
"אחר כך נכנסתי למערכת יחסים רצינית שבה כבר הבנתי שאני נמצאת איפשהו על הרצף הא־רומנטי. כשנפרדנו, אמרתי לה שאני חושבת שביקום בלי הבניה חברתית, זוגיות היא לא קונספט שהייתי מגיעה אליו מעצמי, ושאני לא חושבת שמה שזוגיות דורשת או מעניקה הוא מה שאני צריכה או יכולה לתת".
ואז מה קרה?
"לא התכוונתי להיכנס לזוגיות שוב, אבל כמעט שנה אחר כך פגשתי את נטע. אהבתי אותה מאוד, כמעט מהשנייה הראשונה, אבל עדיין התקשיתי להבחין בין האהבה הזאת לבין חברות אפלטונית. אמרתי לה מההתחלה שאני חושבת שאני א־רומנטית, או אולי 'גריי־רומנטית' - כלומר חווה משיכה רומנטית אבל בעצימות נמוכה ולעיתים נדירות.
"הרבה מהדברים שהציקו לי במערכות יחסים רומנטיות קודמות עדיין הציקו לי, אבל היה לי טוב איתה במידה שפיצתה על זה. אפילו הצלחתי לדמיין את עצמי נשארת איתה לתמיד. בסופו של דבר היא נפרדה ממני, ואחד הנימוקים שלה היה העובדה שזוגיות רומנטית היא לא ברירת המחדל של הנפש שלי".
"החברה שלנו מקדשת את הזוגיות הרומנטית, אבל יש עוד דברים חוץ מזה"
ישנם א-רומנטיים שההתנסות המינית עדיין חשובה להם, והם אפילו מפתחים אינטימיות וחיבה למושא התשוקה המינית שלהם, אבל אין להם כל רצון בזוגיות. כזאת היא נועם, א-רומנטית אבל לא א-מינית. "היו פעמים בחיי שכן רציתי סקס ומיניות, כי את המשיכה הזאת אני כן חווה. גם ניסיתי להיות בזוגיות. אנחנו חיים בחברה שמקדשת זוגיות רומנטית, והחבר הראשון זה ממש טקס מעבר. אז רציתי קשר רומנטי כדי שאוכל להראות לעולם שאני כמו כולם. הכרתי מישהו, וזאת הייתה מערכת יחסים מאוד קצרה ועם הרבה מאוד דגלים אדומים. לשמחתי, חברה שמה אליהם לב בזמן ועזרה לי להבין שזאת מערכת יחסים מסוכנת, ונפרדתי ממנו".
מה דעתכן על שותפות אפלטונית? למשל לגור עם מישהו ולחלוק איתו את החיים, אבל לא באופן רומנטי?
תמרה: "כרגע אני לא מחפשת שותף לחיים, אבל אני לא נגד הרעיון. יש הרבה סוגים של מערכות יחסים לא רומנטיות, מכאלו שדומות לרומנטיקה, דרך כאלו שדומות לחברות ועד למערכות שמעורבבות כל כך באלמנטים השונים, עד שאי אפשר להגדיר אותן.
"קשר אפלטוני נשמע לי נהדר, אבל גם חיים בלי קשר כזה נשמעים לי טובים. אני לא בטוחה איך החיים שלי ייראו, אין כל כך דוגמאות במדיה לאנשים שחיים לבד בלי ילדים, חוץ מהסטריאוטיפ של 'האישה הזקנה עם החתולים'. אני רוצה להיות רופאה, וכרגע אני עובדת על הגשמת החלום הזה. יכול להיות שאחיה לבד, אולי עם כלב. כן חשוב לי קשר אנושי כלשהו בחיי. אני רוצה להיות קרובה למשפחה שלי, להורים, לאחיות ולאחים, לבנות הדודות שלי. אולי אגור לידם. אני גם יכולה לדמיין חיים יחד עם חברה טובה או שתיים. אולי נהיה שכנות, או שנגור באותה הדירה אבל בחדרים נפרדים".
איילת: "הרבה אנשים על הספקטרום הא-רומנטי באמת לא מחפשים שותף לחיים, אבל אני אשמח לשותף אחד או יותר. גדלתי עם אחות תאומה, וזה סוג הקשר שהייתי רוצה לעצמי. נורא הפתיע אותי כשלמדתי שבני זוג לא רוצים לשמוע את המשפט 'אתה כמו אח בשבילי', כי זה הקשר הכי קרוב ואינטימי מבחינתי".
"אני מגדירה את עצמי 'רווקה מבחירה' בנוסף לזה שאני א-רומנטית", מסבירה נועם. "מאוד טוב לי עם המחשבה שאני אמשיך לגור לבד בעתיד, רק אני וחתול. יש המון אפליה בחברה שלנו נגד רווקים ורווקות, ואני לא מבינה למה אני לא יכולה לקבל את אותו היחס ואת אותם התנאים עבור קשרים אפלטוניים בחיים שלי. הייתי רוצה לחיות בחברה שתכיר בקשרים האפלטוניים הקרובים שלי כשותפות בעלת מעמד שווה, או לפחות איזשהו מעמד".
5 צפייה בגלריה
איילת אניסמן. מחפשת קשר קרוב כמו של אחיות, אבל לא רומנטי כמו של בני זוג
(צילום: מאיה אניסמן)
לצאת מהארון הא-רומנטי
רבים מהא-רומנטיים מתקשים לשתף את הקרובים להם במורכבות של הנטייה הא-רומנטית ולצאת מהארון מולם. תמרה מתארת היטב את השיפוטיות שחווים א.נשים א-רומנטיים: "שמעתי פעם מישהי שהשתמשה בבושם כמטאפורה. לדבריה זה כמו להיוולד בלי חוש ריח, כשבכל מקום שאת הולכת אליו משפריצים לך בושם בפנים. ואז, כשאת מבקשת מהם להפסיק כי זה מעצבן ואת ממילא לא מריחה כלום, הם מתעצבנים ואומרים לך: 'אל תשקרי, אני רואה בבירור שיש לך אף. לכולם יש אף ולכולם יש חוש ריח'. או ש'עדיין לא מצאת את הבושם עם הריח שאת אוהבת'".
"אמא שלי לא מאמינה לי, ואי אפשר להיות מחוץ לארון בפני מישהי שלא מאמינה בקיומו של הארון הזה מלכתחילה. כשסיפרתי לה, היא רצתה שאלך לטיפולי המרה"
איילת בחרה להיחשף ולצאת מהארון הא-רומנטי בפני חברים וקרובי משפחה. בנוסף, בפעילות האקטיביסטית שלה היא פועלת למען נראות א-רומנטית. "קיבלתי תגובות טובות, אבל גם הרבה תגובות לא קלות. שמעתי טענות על כך שא-רומנטיים הם אנשים חסרי אהבה או פחות אוהבים, שהם 'חולי נפש' - כאילו שחולי נפש זאת קללה - ושהם לא קיימים. אני לא בדיוק מחוץ לארון בפני אמא שלי, כי זה לא כל כך אפשרי – היא לא מאמינה לי, ואי אפשר להיות מחוץ לארון בפני מישהי שלא מאמינה בקיומו של הארון הזה מלכתחילה. כשסיפרתי לה, היא רצתה שאלך לטיפולי המרה".
זוהר יצאה מהארון כביסקסואלית, ולכן החליטה שלא לשתף את המשפחה בהיותה א-רומנטית. "היציאה מהארון הייתה מספיק מורכבת בשבילם", היא אומרת. "שיתפתי חברים וחברות, והשיחות איתם עזרו לי להבין את הפער בין האופן שבו אנשים שאינם על הרצף הא־רומנטי תופסים את העולם לבין האופן שבו אני תופסת אותו, ולבסס את התחושה שהחוויה שלי אכן שונה. אני באמת לא חווה את הרגש שהם מתארים".
גם אוריה מספר שאחרי היציאה מהארון כגבר הומו דתי, הוא לא מרגיש צורך לצאת מארונות נוספים. "המשפחה לא ממש יודעת, אבל אחרי יציאה מארון אחד, לא תמיד קריטי לצאת מארונות נוספים. לא מפריע לי שיידעו, ואני מניח שלא יופתעו כי מעולם לא דיברתי על מערכות יחסים רומנטיות. חלק מהחברים יודעים, אבל אני לא תמיד משתמש במושג 'א-רומנטי'. לפעמים אני פשוט אומר שזוגיות לא מעניינת אותי. אם אכנס לשיחת עומק, ארגיש יותר בנוח להזכיר את המושג ולהסביר את ההקשר, אבל עדיין חסר הרבה מידע ואנשים מניחים הנחות לא נכונות עלינו".
בדיוק בגלל זה החליטה נועם לצאת מהארון הא-רומנטי בפנים גלויות. גם בחייה האישיים היא משתפת את כל מי שהיא יכולה, במטרה לעורר מודעות לזהות מינית שעדיין מודרת מהתודעה הציבורית. "ברגע שגיליתי את המילה הזאת הבנתי כמה דיכוי יש בחברה שלנו. אני באה מחברה סופר-פתוחה, אני אפילו לא יכולה להגיד מתי בפעם הראשונה שמעתי את המילים הומו או לסבית. זה תמיד היה שם וזה תמיד היה לגיטימי, אבל על א-רומנטיות מעולם לא שמעתי. לכן חשוב לי לדבר על זה".
"יש אנשים שאני בוחרת לספר להם שאני א-רומנטית וא-מינית, אבל לפעמים זה מתיש מדי, ולפעמים זה אפילו מסוכן", מספרת תמרה. "לצערי, נתקלתי כבר באנשים שלא כיבדו את זה. אמרו לי שאני מבולבלת, שאני צעירה ולא מבינה כלום מהחיים, שאני צריכה לנסות בכל זאת. היו אפילו אנשים שרצו לשלוח אותי לבדיקות כדי 'לתקן' אותי".
זאת הסיבה לכך שגם תמרה מרגישה שיש ערך ציבורי גבוה בשיתוף הסיפורים הללו: "הייתי רוצה למנוע מילדים שמרגישים שונה את ההרגשה שהם לבד בעולם. אני בטוחה שהרבה אנשים מרגישים לא בנוח עם עצמם רק כי אין לכך מספיק מודעות. אני מאמינה שהעלאת המודעות יכולה להוביל לשינוי במדיניות, שמפלה נגד אנשים שאינם נשואים בהקשרים כספיים, רפואיים או חברתיים".
מה לגבי הקמת משפחה?
אוריה: "אני לא בעניין של גידול ילדים. אין שום רצון כזה בתוכי, ואני מאמין שילדים צריך להביא לעולם רק מתוך רצון ולא משום סיבה אחרת".
נועם: "אני לא רואה את עצמי מקימה משפחה. זה משהו שידעתי הרבה לפני שהבנתי שאני א-רומנטית. אני חושבת שזה היה כבר בגיל 12 או 13 כשאמרתי שאני לא רוצה ילדים, וזה נכון עד היום. למה להיות אמא כשאפשר להיות דודה?"
תמרה: "רוב הזמן אני נמצאת לבד, אך יש לי אנשים בחיי שחשובים לי. מבחינתי, משפחה זה האנשים שאת בוחרת לחלוק איתם את חייך, בין אם אלו אנשים עם קשר גנטי אלייך ובין אם לא, כך שבאיזשהו מובן כבר הקמתי משפחה. זה שאני א-רומנטית גורם לי לתת עומק ומשמעות גם לדברים שאינם קשורים באהבה או בזוגיות.
"עבורי, להיות א-רומנטית זה לנהל מתוך מודעות את הקשרים עם המשפחה והחברים, לא לקחת אנשים בחיים שלי כמובנים מאליהם אלא באמת להיות נוכחת. אני מרגישה שאני חלק מקהילה של אנשים בכל העולם שמרגישים כמוני. הקהילה הזאת היא המשפחה שלי".
