במשך שש שנים סירבה אווה מלצ'ינסקי (21) מהרצליה, לחיזוריו העיקשים של הידיד הכי טוב שלה, אך דווקא כשהוא נסוג לאחור והתחיל להתגבר על אהבתו אליה, משהו התהפך אצל אווה בלב, והיא החליטה שהיא בעצם כן מעוניינת בו. "הכרנו דרך קבוצת יוטיוברים כשהייתי נערה מתבגרת והתחברנו מיד", היא משתפת. "ראיתי אותו כידיד בלבד, אבל אחרי שלושה חודשי ידידות טובה הוא הציע שנצא לדייט ונבחן אפשרות לזוגיות.
"הסכמתי לצאת איתו כי רציתי לבדוק אם יתפתח רגש מעבר לידידות, אבל זה סתם היה מביך כי לא הרגשתי כלום ואפילו לא נמשכתי אליו, אז ביקשתי שנישאר ידידים. זה לא מנע ממנו להמשיך לנסות, ואחרי כמה חודשים נתתי הזדמנות שנייה כי היה לנו כל כך כיף יחד וממש רציתי שזה יצליח, אבל גם הפעם לא היה שם כלום, אפילו לא ניצוץ. במשך השנים היו לי מערכות יחסים רומנטיות שונות והוא היה שם אחרי כל פרידה, אבל הוא לא היה אופציה בכלל".
איך בכל זאת התפתחו רגש ומשיכה מצידך?
"זה קטע מטורף. במשך שש שנים לא רציתי, לא הרגשתי ולא נמשכתי. הוא תמיד היה בגדר הידיד המאוהב ותו לא. השינוי החל לאחר שהתגייסתי לצבא ועברתי תקופה מאוד קשה ומטלטלת. דווקא אז הוא לקח צעד אחורה וכבר לא היה שם בשבילי כמו שהייתי רגילה, פחות התקשר ולא יזם מפגשים. אבל מה שהכי הפריע לי היה שהוא כבר לא אמר לי שהוא אוהב אותי ורוצה אותי. רק אז נפל לי האסימון שאני מחפשת את תשומת הלב והאהבה שלו ואפילו צריכה אותם. תמיד שמרתי אותו על אש קטנה וכשהאש שלו כבתה, שלי התחילה לבעור והתחלתי להתאהב בו".
"תמיד שמרתי אותו על אש קטנה וכשהאש שלו כבתה, שלי התחילה לבעור והתחלתי להתאהב בו"
הנסוגים והרודפים
תופעת ה"נסוגים והרודפים" היא תופעה נפוצה למדי, כשזה מגיע לחיזור רומנטי. כשהם רוצים אותנו, אנחנו לא רוצות אותם, ואז כשהם כבר לא רוצים אותנו ולוקחים צעד אחורה, פתאום אנחנו מבינות שאנחנו כן רוצות אותם ואפילו רודפות אחריהם. נשמע לכם מוכר?
אסתי גולדפלד, מטפלת רגשית ויועצת משפחתית וזוגית, מסבירה שכשהצד השני נסוג ולא מעוניין בנו יותר, מתעוררת בנו חוויה של דחייה, שלמרבה האירוניה יכולה לדחוף אותנו באופן לא מודע לעבר זרועותיו של מי שדחה אותנו. "דחייה מתקשרת לחוסר שליטה במצב הקיים וגוררת אחריה רצון לנהל ולהנדס את האחר. בעקבות כך, החרדה גוברת וההתמודדות עלולה להיות באמצעות פעולות כפייתיות, שמטרתן לכבוש את האחר מחדש. האתגר מעורר תחושה אומניפוטנטית, כי עצם השגת האדם הנכסף מהווה סימן להצלחה ולחיזוק הערך העצמי. בנוסף, דחייה עלולה להתפרש אצלנו כנטישה וכאיום שיש למנוע אותו, ויש שיבחרו במנגנון הפרימיטיבי של ה'פייט', וילחמו על ליבו של ה'נוטש'".
אווה מאשרת בפניי שהיא חוותה בדיוק את זה: "ביקשתי שניפגש ואז התוודיתי בפניו שיש לי רגשות כלפיו ושאני אוהבת אותו. אמרתי לו שאני רוצה שנהיה יחד, אבל הוא לעומת זאת הצהיר שהוא לא מחפש זוגיות כרגע. הייתי בהלם כי התרגלתי לידיעה שהוא תמיד ירצה אותי, ולא הבנתי מה השתנה. עבר חודש ופתאום הוא סיפר לי בנונשלנטיות שהתחיל לצאת עם מישהי אחרת. פרגנתי לו אבל בלב רציתי שהם ייפרדו ויפה שעה אחת קודם. גם ממש הופתעתי ונעלבתי, כי הבנתי שזה לא שהוא לא מחפש זוגיות, אלא הוא לא מחפש זוגיות איתי! חוויתי דחייה קשה אבל המשכתי לנסות. מיד לאחר שהם נפרדו, התוודיתי בפניו שוב וביקשתי שנהיה ביחד, אך גם הפעם הוא סירב ואמר שצדקתי כל השנים ועדיף שנישאר ידידים".
"דחייה מתקשרת לחוסר שליטה, וגוררת אחריה רצון לנהל ולהנדס את האחר. גם החרדה גוברת וההתמודדות עלולה להיות באמצעות פעולות כפייתיות שמטרתן לכבוש את האחר מחדש"
את חושבת שבאמת רצית אותו או פשוט רצית שהוא ירצה אותך?
"בהתחלה האגו הוביל אותי כי רציתי לשמור אותו על אש קטנה, וגם החמיא לי מאוד שיש מישהו שאוהב ורוצה אותי. סביר להניח שהדחייה והעובדה שהוא לא רצה אותי יותר הן שמשכו אותי בהתחלה, אבל בהמשך הן גם גרמו לי להבין עד כמה היה לי אכפת ממנו וכמה הוא חסר וחשוב לי. כשהוא נסוג, נסוגו גם הרבה דברים טובים: התומך הכי גדול, המפלט והמקום הבטוח שלי. האשליה שהוא תמיד ירצה אותי התנפצה והרגשתי לבד. את יודעת, מעריכים דברים רק כשמאבדים אותם".
"הייתי שבור אבל בסוף התגברתי. היא עדיין רוצה שנחזור"
גם שלום בלילטי (27) מאשדוד, מספר על התופעה, אבל מהצד השני שלה: "הכרתי אותה כשהייתי בן 21. היא הייתה גדולה ממני בשלוש שנים, היינו מאוד שונים זה מזו והיו לה הסתייגויות כבר על ההתחלה, אבל רציתי אותה מאוד וחיזרתי אחריה עד שהיא התאהבה בי. הבעיות התחילו לאחר שנה בערך. ההורים שלה התנגדו לזוגיות שלנו ויום אחד היא פשוט עזבה את הבית. היא חזרה אחרי כמה ימים, אבל לאורך הקשר הם כל הזמן היו ברקע, הפרידה הפכה לנשק יום הדין שלה ואני הלכתי על ביצים. לפחות פעמיים בשנה במשך כמה שנים היו איומים ופרידות מצידה ותחנונים מצידי".
מתי הגלגל התהפך?
"אחרי שלוש שנים היה לנו ריב גדול והיא שוב איימה עליי שהיא תיפרד ממני. אני לא הייתי מוכן להתמודד עם האיומים האלה יותר, לקחתי את המושכות לידיים והלכתי. היא התחילה לרוץ אחריי ובסוף היא גם תפסה אותי. השתכנעתי שהפעם זה יהיה שונה אבל עדיין לא הסתדרנו, ואחרי חצי שנה עצרתי את זה בהרגשה של מיצוי והבנה שאנחנו פשוט לא מתאימים.
"אחרי הפרידה עזרתי לה לשכור דירה משלה ובמשך הזמן הזה הפכנו לחברים טובים, ולפתע ממש הסתדרנו אז רציתי שננסה שוב. היא כבר לא הייתה מעוניינת בי רומנטית, אז עשיתי כל מה שהיא אי פעם חלמה עליו כדי להחזיר אותה אליי. קניתי לה טבעת אירוסין והזמנתי לנו חופשה בדיסנילנד בהפתעה. טסנו יחד והצעתי לה נישואים ליד האייפל. היא ענתה בחיוב אבל כשחזרנו למלון היא התוודתה שהיא לא מעוניינת להתחתן איתי, ואז החלטתי שזה נגמר באופן סופי".
כפי שאתם יכולים לנחש, כששלום החליט לסיים את הקשר איתה, האקסית החליטה שהיא דווקא כן רוצה את הזוגיות ואפילו מוכנה למסד את הקשר איתו. הם החלו בהכנות לחתונה, אבל הריבים לא עזבו אותם גם בקאמבק הזה. "תכנון החתונה גרר הרבה מחלוקות וריבים עד שיום אחד היא שלחה לי הודעת פרידה וחסמה אותי. זאת הייתה נקודת האל-חזור מבחינתי. אמרתי לעצמי, 'אליה אני לא חוזר ויהי מה'. הייתי שבור ברמה המנטאלית והתאבלתי, אבל לבסוף התגברתי. היא עדיין רוצה שנחזור".
"לעיתים, חיפוש אחר האדם שלא רוצה בקרבתנו, נובע מפחד ממחויבויות, כי אם אותו אדם שדחה אותנו יתרצה ויסכים לקשר, הוא יאבד מערכו ולא יהיה מבוקש ונכסף"
גולדפלד מסבירה שקיימות שלל סיבות לתופעה שאנחנו רוצים מישהו רק אחרי שהוא לא רוצה אותנו: "כשמישהו לא רוצה אותנו, הוא פתאום הופך בעינינו ל'נדיר' ו'ייחודי' והערך שלו עולה. אם האגו שלנו שברירי, אנחנו אפילו ננסה להפעיל שכנועים כדי לגרום לו להיות איתנו, ולמעשה נגדיר את הערך העצמי שלנו בהתאם להצלחה או לכישלון הכיבוש.
"לעיתים, חיפוש אחר האדם שלא רוצה בקרבתנו, נובע מפחד ממחויבויות, כי אם אותו אדם שדחה אותנו יתרצה ויסכים לקשר, הוא יאבד מערכו ולא יהיה מבוקש ונכסף. כלומר תת המודע שלנו מגן עלינו מפני פגיעה אפשרית שכרוכה במחויבות ובאינטימיות. בנוסף, יש שיאמרו שעצם הריחוק יוצר מסתורין ומגביר את התשוקה, ואפילו מעורר רכיבים במוח שקשורים במערכת התגמול. זה אומר שמתפתחת התמכרות לחוויית ההתאהבות, ורצון עז לשמר את התחושות ולשחזר אותן שוב ושוב".
"חזרנו כי החיזורים שלו חסרו לי"
אגם אפל (20) ממושב מצליח, נכנסה בעבר ללופ "הנסוגים והרודפים" ולא ידעה איך לצאת ממנו. "הכרתי את האקס דרך חברה משותפת והוא היה ממש נלהב. הוא לא הפסיק להתקשר, לרצות להיפגש ושלח פרחים ומחוות. יצאנו בסך הכול שבועיים ולא היה סנכרון: אני עוד בחנתי את טיבו ואם הוא נכון לי, והוא כבר היה 'אול-אין' ודיבר על רגשות. מהצד זה נשמע חלומי, אבל בפועל זה הלחיץ וגרם לי לקחת צעד אחורה. זה אפילו 'הוריד' לי ממנו. האינטנסיביות הזו על ההתחלה הורידה לי. אין מה לעשות, זה פשוט פחות מושך כי לא היה איזשהו אתגר או ריגוש".
ואז מה קרה?
"הוא הבין שאני פחות בעניין כשלקחתי צעד אחורה ובהתאם לכך הוריד הילוך, בזמן שאני עצרתי לרגע בבהלה ואמרתי, וואו, מה קורה פה? אם לפני כן נלחצתי שהוא רוצה יותר מדי, עכשיו נלחצתי שהוא כבר לא רוצה. כאן התחלתי להימשך אליו ואפילו ניסיתי להשיג אותו חזרה. התקשרתי אליו שוב ושוב והוא לא ענה לי, אז שלחתי הודעות והצהרתי שאני רצינית ורוצה אותו והודיתי שפשוט נלחצתי בתחילת הקשר. הוא אמר לי שהוא נפגע ממני, כי הוא נתן את כל כולו ואני דחיתי אותו, אבל כשהבין שאני ממש רוצה את הזוגיות הזאת ומוכנה להשקיע, הוא הסכים לנסות מחדש".
כצפוי, לא עבר זמן רב והגלגל התהפך מחדש: "הוא חזר אליי יחסית בקלות ואז שוב החל לחזר כמו בהתחלה: פרחים, הודעות, פגישות ושוב הרגשתי שזה לוחץ מדי. במשך חמישה חודשים נפרדנו וחזרנו: נפרדנו כי לא נתתי לו את מה שהוא היה צריך, כי שוב נרתעתי מהאינטנסיביות של הקשר, ואז חזרנו כי החיזורים שלו חסרו לי. כשהוא לא היה שם באמת הרגשתי שהוא חסר לי ושאני מעוניינת בו והאמנתי שזה יצליח. לא צפיתי שהלחץ יתעורר שוב ושוב. הוא כל כך רצה אותי והאמין שאשתנה ואתן לו את האהבה שמגיעה לו, ולכן היה מוכן לחזור אליי כל פעם מחדש".
באמת חשבת שמשהו ישתנה אחרי כל כך הרבה פרידות וקאמבקים?
"רציתי להאמין שהוא יבין אותי ויקליל את הקשר לפי שביעות רצוני, אבל יכול להיות שאני חיפשתי לשנות אותו והוא אותי, וזה היה מאוד רעיל לשנינו. מצד שני, יתכן שפעלתי ממקום לא מודע של אגו ונחמה שיש גבר שממש אוהב אותי ומוכן לקבל אותי בחזרה. בכל פעם כשעברתי תקופה לא טובה או יצאתי עם מישהו אחר וזה לא צלח, הייתי מתקשרת אליו. ובכל פעם כשהוא לא רצה אותי יותר, הרגשתי צורך לכבוש אותו מחדש ולסמן על זה 'וי'. שוב, נטו מאגו".
"אם לפני כן נלחצתי שהוא רוצה יותר מדי, עכשיו נלחצתי שהוא כבר לא רוצה. כאן התחלתי להימשך אליו ואפילו ניסיתי להשיג אותו חזרה"
מה היה הקש ששבר את גב הגמל?
"היה פיצוץ גדול כי הוא התקשר ולא עניתי לטלפון כמה שעות. הוא איבד את זה לגמרי ופשוט חסם אותי ונעלם, התאדה. זה היה הזוי והייתי בשוק ובהלם. נפגעתי ממנו אבל גם לקחתי אחריות והבנתי שהייתי לא בסדר ואפילו ששיחקתי בו, ואז התעוררו אצלי המון רגשות אשם. הייתה תחושה של פספוס כי הוא היה גבר איכותי ורציני שהרעיף עליי אהבה ותשומת לב, בזמן שאני כל הזמן חיפשתי ריגושים. אבל למדתי מזה המון: כשפגשתי את בן זוגי הנוכחי למדתי להעריך את הטוב שהוא מעניק לי ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. למדתי לתקשר את הרצונות והצרכים שלי, ולהסביר מה מפריע לי בצורה יפה ולא פוגענית. היום, אם אני מרגישה שאני צריכה ספייס, אני כבר יודעת להסביר מראש לבן הזוג לקראת מה הוא נכנס ולהציב גבולות על ההתחלה".
אלכסנדרה אקסלרוד צ'רני, מטפלת זוגית ומשפחתית, ממליצה שבמקרה ושינינו את דעתנו, וכעת אנחנו מעוניינים בבן הזוג אותו דחינו לפני כן, לעצור את המרדף ולהתבונן אל תוך עצמינו: "ברוב המקרים, אנו מונעים מסיבות לא מודעות. כדאי שנהיה כנים עם עצמנו ונבדוק מהן הסיבות לחידוש המרדף אחר אותו אדם שלא רצינו. האם אנחנו מחפשים להוכיח משהו? האם ישנה תחושת אשמה שפגענו ורצון לתקן? האם יש כאן רצון להרגיע את האגו ולחזק את ההערכה העצמית? האם אנחנו מבחינים עכשיו בתכונות נחשקות שלא שמנו לב אליהן לפני כן? ברגע שנדע את הסיבה, נדע גם את התשובה, האם להתחיל במרדף או לשוב ולסגת אחורה".