הסדרה "אייל קטן", הלהיט התורן של נטפליקס, מתארת תרחיש שהוא הסיוט של רבים ורבות מאיתנו, אודות סטוקרית מאיימת שעוקבת אחר קומיקאי חסר ישע. היא מפציצה אותו בהודעות ובאיומים, מגיעה לכל מקום שבו הוא נמצא ומגלמת מעין גלגול עכשווי של קתי בייטס ב"מיזרי". עבור רבים, לא מדובר רק בסיפור מתח. בעידן שבו אנחנו מנסים לפגוש בני זוג פוטנציאליים באמצעות אפליקציות ורשתות חברתיות, איננו יודעים באמת מי יושב בצד השני.
ר' (המרואיינים בכתבה ביקשו להישאר בזהות בדויה) הוא גבר בן 35 המתגורר במרכז הארץ. עם י' הוא התחיל לשוחח באינסטגרם, אחרי שהיא פנתה אליו מיוזמתה. הוא מספר ששמח על פנייתה כי זכר אותה מבית הספר התיכון, שם למדה כמה שכבות מתחתיו. לדבריו, האנרגיה האינטנסיבית הייתה שם כבר מהרגע הראשון. "חשבתי שהיא מושכת, וחיפשתי הרפתקאות, אבל התקשורת בינינו הייתה סביב השעון. זה חצה גבול בשבילי. הייתה הרגשה שהיא לא מרפה כי היא כל הזמן שלחה לי הודעות".
5 צפייה בגלריה
מתוך "אייל קטן". "סטוקרים הם תופעה אמיתית של אנשים שלא יודעים לקבל 'לא' כתשובה"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
"מהר מאוד התחלתי להבין שהיא טיפוס קנאי", הוא משתף. זה קרה אחרי שהוא נפגש עם ידידה שלו, נוגה, ולא סיפר לה על כך. "פתאום ראיתי פרצוף אחר מסתכל עליי", הוא נזכר. "גיליתי שהיא חיטטה לי בסלולרי, גילתה את הפגישה והיה ריב קולני. היא דרשה שאנתק את הקשר עם נוגה, והסברתי לה שלא שזה לא יקרה. אמרתי שזה לא מתאים לי, שמתי גבול".
אך הצבת הגבול של ר' לא עזרה. זמן מה מאוחר יותר הוא גילה שהיא פנתה לנוגה מיוזמתה והורתה לה להתרחק ממנו, "כי אני שלה". אחרי מפגש שהוא מגדיר כ"טראומטי", הוא הבהיר לה שזה הסוף. במשך שבועיים היה לו שקט, עד שהבין שהסיפור עדיין לא מאחוריו. י' שוב יצרה איתו קשר, רק שהפעם היא גוללה בפניו פרטים אינטימיים שגילתה אודותיו אחרי שעקבה אחריו ללא ידיעתו. "הפחד והאימה שאחזו בי היו מאוד חזקים, הייתי בפאניקה קשה", הוא מספר. "הרגשתי מובס, בלי אנרגיה בגוף. לא חשבתי בצורה צלולה. חברה שלי הסבירה לי שאני חייב לחסום אותה ולא לפגוש אותה. חסמתי אותה מכל הרשתות".
י': "הפחד והאימה שאחזו בי היו מאוד חזקים, הייתי בפאניקה קשה. הרגשתי מובס, בלי אנרגיה בגוף. לא חשבתי בצורה צלולה. חברה שלי הסבירה לי שאני חייב לחסום אותה ולא לפגוש אותה. חסמתי אותה מכל הרשתות"
ממש כמו בסדרה, גם י' סירבה להרפות. אחרי עשרות שיחות ממספר חסום, היא חיכתה לו מתחת לבית. "היא אמרה לי, 'אתה מדבר איתי או שהסיפור שלך נגמר'. כל כך פחדתי. בחיים לא רצתי כל כך מהר, כאילו השטן רודף אחריי. החלטתי שיהיה לזה סוף. הלכתי למשטרה והוצאתי נגדה צו הרחקה".
שבועיים לאחר שהוציא נגדה צו הרחקה, קיבל ר' שיחה מפתיעה מהמשטרה. "הם אמרו שקיבלו דיווח משכן שמישהו התעסק עם הרכב שלי. הם שאלו - 'יש לך מושג מי יכול לעשות לך כזה דבר?'. סיפרתי לשוטרים על צו ההרחקה, הם הביאו חבלן משטרתי וגילו שהיא התקינה מכשיר איתור ברכב". לאחר החקירה הפלילית בדבר התקנת מכשיר האיתור, ר' עצמו עמד בפני חקירה, לאחר ש-י' טענה שהוא תקף אותה באלימות. זה היה "החשש הכי גדול שלי שהתגשם", הוא נזכר. "הרגשתי שאין לי תחושת ביטחון".
אתה חושב שבגלל שאתה גבר, לא האמינו לך שאתה הקורבן?
"אני די בטוח שאם המינים היו הפוכים, היא הייתה נעצרת, והשוטרת שגבתה ממני עדות גם אמרה לי את זה. לקח לי אגב זמן להישיר לעובדה הזו מבט ולא להתכחש לזה יותר".
כיום ר' נמצא בזוגיות טובה ושמחה. הוא מדגיש שצריך לשים לב לדגלים אדומים, ולא להתעלם מהם. "כבר בדגל האדום הראשון, אם משהו מרגיש לך לא טוב, לא להתעלם. לקום ולברוח. ניסיתי לסיים את זה הרבה פעמים ולא הצלחתי".
"אלו אנשים סדרתיים שמנצלים אנשים אמפתיים"
אובססיה, מסבירה ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביב, היא מצב שקורה לרבים מאיתנו במהלך התאהבות. "להיות באובססיה לאדם, לרצות אותו בלי הפסקה, גם כשאומרים לך 'לא', זה מצב שכיח", היא אומרת. "הרבה אנשים מרגישים שהם לא יכולים לשחרר, אבל האנשים שנהיים סטוקרים הם אלו שעושים משהו לגבי זה, ולא רק אוכלים גלידה ובוכים. הם פועלים באופן שנחשב למופרע, כי הוא לא מקבל את המוסכמות החברתיות. הם לא מקבלים 'לא' כתשובה. זו צורה פלילית. זו אישיות אנטי סוציאלית".
מה מאפיין אישיות אנטי סוציאלית?
"הפרעת אישיות אנטי סוציאלית היא הגרסה ה'רשמית' לפסיכופתיה. פסיכופתים מממשים פנטזיות, כולל פנטזיות נקמה, ולא מתרגשים מכאבו של אחר. הם לא פוחדים לעשות דברים שרובנו לא היינו מעלים על דעתנו לעשות, כי אנחנו חרדים מכך שניתפס. אין להם פחד ממבוכה, מאשמה. מדובר בפרזיטים חברתיים שניזונים מזה. אלו אנשים סדרתיים שמנצלים אנשים אמפתיים.
"מחקרים מצאו שמדובר באנשים שהלמידה שלהם אחרת. לדוגמה, רוב האנשים שיקבלו הלם חשמלי קל, יפחדו לגעת במה שגרם לזה. לעומת זאת, אנשים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית ימשיכו לגעת שוב ושוב. הגוף שלהם לא מגיב לסנקציות. עבור רובנו, לראות פנים בוכות, זה קשה, אבל עבור האנשים האלו, זה כמו לראות ספסל או שולחן".
ד"ר גוטמן: "פסיכופתים מממשים פנטזיות, כולל פנטזיות נקמה, ולא מתרגשים מכאב של אחר. הם לא פוחדים לעשות דברים שרובנו לא היינו מעלים על דעתנו לעשות, כי אנחנו חרדים מכך שניתפס. אין להם פחד ממבוכה, מאשמה"
למה המוח שלהם מפרש את זה אחרת?
"יש אנשים שנולדים פיזית עם מוח שאינו טיפיקלי. זה מגדיל את הסיכון לפתח התנהגויות כאלו. אבל כדי שזה יקרה, זה קשור לסביבת הגידול. כשילד שאתה צועק עליו מחייך, ולא אכפת לו, קשה מאוד לאהוב ילד כזה ללא הכשרה נכונה. זה ילד משולח רסן, ובגלל שהם לא מרגישים, הם צריכים הרבה כדי להצליח להרגיש והם מעלים את הרף כל הזמן. סביבה שלא משכילה לקלוט את זה, משאירה אותם במסלול של התנהגויות עברייניות".
מה מרגיע אותם וגורם להם להפסיק?
"לעבור לדבר הבא, לקורבן הבא. לפעמים מרגיע אותם להרגיש שהם כבר נקמו. כמעט לכל האנשים בעולם יש פנטזיות על נקמה באחרים, אבל פסיכופתים מוציאים אותן לפועל".
יש טעם לדבר לליבם?
"לא, כי לרוב אלו אנשים מסוכנים. הייתי משתפת כמה שיותר אנשים כדי שיהיו עוגני ביטחון וחבלי הצלה. לא הייתי מתביישת ושומרת בסוד כי זה משחק לטובת העניין. לנתק מגע, כולל קשרים עקיפים. להחליף פלאפון, כתובת מייל, דירה, לחסום".
מהם סימני האזהרה?
"חשוב לשים לב להתנהגויות אובססיביות. אפשר לראות אותן ברמזים קטנים. למשל, בהתחלה יש 'הפצצת אהבה' - שימוש בהמון אהבה שהופכת בהדרגה למשהו אחר. הוא מעביר את הקורבן סוג של 'אילוף' להתנהגויות החריגות שלו. בשלב זה מוטב לשים לב אם הוא אומר שמותר לדבר רק איתו, ומייצר סודיות סביב הקשר.
"סימן אזהרה נוסף הוא אם הם משמיצים את הקרובים אליהם. המנבא הטוב ביותר של העתיד הוא העבר - אם הוא מספר שגרושתו היא השטן והאחים שלו צמאי דם, אז כנראה שזה אדם שיש לו בעיה בלקיחת אחריות וביכולת לחוש אשמה. אם אין מצפון, אין יכולת לשאת תחושת אשמה".
"עבור מרבית האנשים, האמת היא ברירת המחדל, אבל לאנשים שמפגינים התנהגויות כאלה, אין בעיה לשקר", אומרת ד"ר גוטמן, ויש לה אפילו דוגמה חיה מהקליניקה שלה: "היה לי מטופל מצליח שנראה נורמטיבי, שראה ספר על המדף בקליניקה ואמר לי שהוא דיבר עם הסופר. הסופר מת לפני 20 שנה. ב-99 אחוז מהמצבים, לא הייתי מעלה על דעתי שאדם מצליח ישקר. מה הטעם בזה?"
ד"ר גוטמן: המנבא הטוב ביותר של העתיד הוא העבר - אם הוא מספר שגרושתו היא השטן והאחים שלו צמאי דם, אז זה אדם שיש לו בעיה בלקיחת אחריות וביכולת לחוש אשמה. אם אין מצפון, אין יכולת לשאת תחושת אשמה"
איך אפשר להשתקם ממערכת יחסים כזאת?
"זה אומנם מערער אמונות ליבה שיש לנו לגבי בני אדם, למשל שאנשים טובים מיסודם, אולם כדי להשתקם יש להבין שזאת לא אשמתו של הקורבן, ממש כמו שסרטן שהתפתח אצלך, לא קרה באשמתך. הוא לא בחר בך כי עשית משהו רע. חשוב להיות עם חמלה כלפי עצמנו. לפעמים צריך לעשות ויתורים כואבים כדי להתנתק ממערכות היחסים האלו, אבל זה שווה את זה".
"אולי גם עכשיו מישהו עוקב אחריי ואני לא יודעת?"
פ', היום בת 33 מדרום הארץ, עדיין זוכרת סיטואציה מסוכנת שקרתה לה כשהייתה קטינה. "הסיטואציה הזו נמשכה הרבה זמן לפני שהבנתי שהיא מתרחשת. זה התחיל לצאת לאור כשהייתי בת 17", היא נזכרת. "פתאום ילדים מהכיתות הנמוכות יותר הצטלמו איתי, או ביקשו להצטלם איתי. ביקשו את הטלפון שלי מרשימות הכיתה. התחלתי להבין שמישהו מציע להם כסף עבור זה".
בהתחלה היא לא ייחסה לכך חשיבות. "חשבתי שהם ממציאים, ואז קיבלתי הודעה". הייתה זו תמונה של אדם עם כובע שכיסה את פניו, ולידה הכיתוב: "זוכרת אותי?". היא לא זכרה. "הייתי סקרנית וידעתי מעט על העולם. התחלתי להתכתב איתו כי הוא סיפר שנפגשנו בעבר וממש נעלב שלא זכרתי אותו. הוא ביקש שניפגש שוב, והסכמתי".
לא פחדת לפגוש עם אדם שאת לא מכירה?
"לא הבנתי את הסיטואציה. זה היה יותר מסקרן ומסתורי ומשכנע מאשר מפחיד. יש גם רמה של פחד שהיא כיפית בגיל הזה. לא חשבתי על מה שעלול לקרות. נפגשנו בפארק בלילה, כמו שנפגשים בסרט אימה".
במפגש גילתה ש-ד' מבוגר ממנה, שהוא בן 21, ושהוא עוקב אחריה כבר שלוש שנים. הוא סיפר שהוא מגיע לבית הספר שלה וגם הולך אחריה הביתה בסוף כל יום. הוא גולל בפניה "סיפור אהבה גדול שמבחינתו אני חלק ממנו, אבל אני לא ידעתי בכלל במה מדובר. הוא סיפר שהמפגש בינינו קרה שלוש שנים לפני כן, כשראה אותי הולכת ברחוב ליד הקניון. הוא זיהה את חולצת בית הספר שלמדתי בו, וחיפש אותי. מסתבר שהוא היה מגיע לבית הספר שלי, ומשלם לילדים על תמונות שלי. הוא כעס מאוד שאני מתנהגת כאילו שאנחנו לא מכירים. הוא כעס שאני לא מה שדמיין, ושאני לא זוכרת את המפגש הראשון שלנו".
בשלב זה פ' כבר התחילה להבין שמשהו מאיים מאוד קורה כאן, אבל עדיין הסכימה לשוב ולהיפגש עמו. "הפעם השתדלתי להיות מאכזבת. להיות ההפך מהתנהגות של דייט שמנסה למצוא חן. ואז הוא נפרד ממני, בדרמה גדולה. אמר שהשתניתי".
פ': "מסתבר שהוא היה מגיע לבית הספר שלי, ומשלם לילדים על תמונות שלי. הוא כעס מאוד שאני מתנהגת כאילו שאנחנו לא מכירים"
פרט למפגשים אקראיים ברחוב, היא לא ראתה אותו שוב. "הוא היה במציאות אחרת וניסה להכניס אותי למציאות שלו. בשיחות שהיו לי איתו, לפעמים חשבתי שאולי אני התחלתי איתו? אולי אנחנו בעצם בסוג של מערכת יחסים? כי הייתה לי כזאת השפעה על החיים שלו".
נשמע שעברת גזלייטינג. הוא גרם לך לחשוב שעשית משהו, כשלא עשית כלום, והוא שיחק עם תפיסת המציאות שלך.
"כן, זה היה מערער כי הוא אמר שהוא שינה את חייו אחרי שראה אותי ברחוב. זה היה מחמיא מצד אחד, אבל גם מטורלל".
דיברת על זה עם ההורים שלך?
"לא. פחדתי שהם יכעסו עליי. הבנתי שעשיתי משהו לא בסדר, אבל לא ידעתי מה. היום שבו הוא ראה אותי ליד הקניון היה יום שבו הברזתי מבית ספר, ולא רציתי לספר על זה. זה היגיון של ילדה".
איך הסיפור הזה השפיע עלייך?
"המחשבה שמישהו מצלם אותי ועוקב אחריי במשך שלוש שנים בלי ששמתי לב, הייתה מאוד מפחידה. אולי גם עכשיו מישהו עוקב אחריי ואני לא יודעת? פחות חייכתי לאנשים ברחוב אחרי זה. הפסקתי לספר לאנשים פרטים עליי, כי הבנתי שזה עלול להיות מסוכן".
"הוא מצא גשר ואיים לקפוץ"
ג' הכירה את צ' דרך חברים משותפים כשהייתה חיילת בת 20. הם יצאו רק כמה חודשים. הוא היה בן 25, ובהתחלה הכול היה נראה בסדר, עד שהיא שמה לב לדפוס מסוכן של שקרים גדולים וקטנים כאחד. "גיליתי שהוא שקרן ברמה קיצונית. הוא היה אומר שהוא הולך לעבודה אבל הוא היה נשאר בבית וצורך סמים, או ישן כל היום", היא מספרת.
לבסוף החליטה להיפרד ממנו. "אז גם התחיל עניין המעקב. הוא לא הסכים לקבל את הפרידה. הוא היה מאיים בהתאבדות לעתים קרובות. הוא טיפס על גשר ואיים שייקפוץ. הוא היה מאוד כפייתי ואובססיבי".
כמה אובססיבי? ג' מספרת שיום אחד הוא הגיע לבית הוריה, ודפק על החלון של החדר שלה. "לא פתחתי לו. ההורים שלי הרגיעו אותי ועזרו לי. הוא שלח המון הודעות, שהוא דפק לעצמו את הראש באבן ושכואב לו ושאני חייבת לצאת לעזור לו. הבנתי שאם אני יוצאת אליו, יכול להיות שהוא יפגע בי. לא הייתה לי הוכחה שלא".
האמנת שהוא באמת יפגע בעצמו?
"כן, הרגשתי נורא. הרגשתי שיכול להיות שיקרה לו משהו בגללי. במקביל היה לי חשש שהוא יפגע בי. הייתי מעורערת".
מתי הבנת שאת לא אשמה ושהוא זה שעושה לך רע?
"באותו היום דיברתי על זה עם ההורים. הבנתי שהוא מניפולטיבי, והם עזרו לי להבין שזה לא תקין. הם אמרו שזאת לא אשמתי, שזה הבנאדם. לקח לי קצת זמן להירגע מהסיטואציה, אבל הבנתי די מהר שזה הוא ולא אני. הבנתי שהפרידה הזאת היא לא סתם".
צ' המשיך להתכחש לפרידה. "זה המשיך עוד חודשיים-שלושה אחרי. כבר נכנסתי לזוגיות חדשה, אבל הוא לא הפסיק. הוא שלח לי הודעות מהרבה פרופילים שונים, וביקש עוד הזדמנות. הוא היה שולח לי פרחים לבסיס הצבאי ששירתי בו. הוא היה מחכה לי מחוץ לבית, או בתחנת האוטובוס. זה נגמר רק אחרי שדיברתי עם אחותו. הסברתי לה שאם זה ימשיך, איאלץ לפנות למשטרה, ואפתח תיק נגדו, ושאני לא רוצה לעשות את זה".
אם מישהי מזהה את עצמה בסיטואציה הזאת, מה חשוב לך שהיא תדע?
"להקשיב לסביבה. אחי הבין שמשהו לא בסדר, אבל לא רציתי להקשיב לו. צריך להסתכל על הדברים בעין בוחנת. לא לפחד, להיות חזקים, לעשות את מה שצריך, גם אם לא נעים ועלולים לפגוע. לא לוותר ולא להאשים את עצמך".
