ד"ר אבי מימון (44) מפתח-תקווה הוא רופא וחוקר סרטן ממכון ויצמן, אבל אין ספק שעל שאלת המחקר הגדולה של חייו - מי תהיה האחת? הוא עדיין לא הצליח לענות. הוא מתנשא לגובה של 1.74 סנטימטרים, מחובר למדע, ספורט ואמנות, ומחפש אישה עם סממנים ילדותיים.
מה זה אומר "אישה שהיא גם ילדה"?
"מישהי רגישה, בעלת דמיון עשיר וראש פתוח. אחת טוטאלית שלא מפחדת לקפוץ למים העמוקים. אצלי באהבה זה שחור או לבן, אין לי אמצע, ו'ילדה-אישה' היא מישהי עם שריטות אבל גם עם עוגן לחיים. אני מדמיין אותה קלילה, עדינה אפילו אצילית, אך מתובלת בשיגעון מגניב כזה. מבחינת 'טייפ', אני מעדיף לא להינעל על 'טייפ-קאסט' מסוים כי אין חוקים באהבה".
מה היתרון שלך?
"באישיות שלי יש לא מעט ניגודים. מצד אחד, אני ילדותי ומאידך גם קשוב ורציני. אני גם יצירתי, בעל דמיון מפותח, בעל נתינה אין סופית וכשמדובר באהבה גם מאוד טוטאלי ורגיש. ההורים שלי התגרשו כשהייתי תינוק ובאופן אינטואיטיבי אמא שלי עברה לאמא שלה, לסבתי, כדי לקבל תמיכה. כך יצא שגדלתי עם שתי נשים וללא דמות אב, תהליך שאפשר לי להבין טוב יותר מה נשים צריכות".
אתה חושב שזה השפיע על האופן שבו אתה תופס זוגיות?
"בטח, זה משליך על המון אספקטים בחיים. יש לזה יתרונות וחסרונות, תלוי איך מסתכלים על זה. למשל, בגלל שסבתא שלי הגיעה מרקע של מלחמה וחיים לא פשוטים, היא הביאה איתה המון פאניקה, חרדה ולחץ, וזה גם הפך אותי לטיפוס שכל הזמן דואג. אני גם מאוד מפונק. מהצד השני, אני חושב שאני גם מאוד רגיש. זה אפילו גרם לי למצוא יותר ידידות מאשר חברים, אולי כי אני מבין אותן יותר או שקל לי יותר להתחבר לבחורות".
"בגלל שסבתא שלי הגיעה מרקע של מלחמה וחיים לא פשוטים, היא הביאה איתה המון פאניקה, חרדה ולחץ, וזה גם הפך אותי לטיפוס שכל הזמן דואג. אני גם מאוד מפונק"
ובכל זאת, אתה רווק.
"תראי, אני מאוד סקרן וצמא לידע באופי שלי. אחרי פרידה מזוגיות ארוכה שהייתה לי, התחלתי להשקיע בעצמי, בלימודים, לבנות קריירה, ואז גיליתי שחוץ מזוגיות וילדים יש עולם שלם בחוץ. הרדאר שלי קלט עוד דברים מעניינים בחיים, כמו מדע ואמנות, והשקעתי בכיוונים אחרים שרציתי להיחשף אליהם. מה לעשות שהזמן טס. אולי גם ניסיתי לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, כי חשבתי שאני יכול לתמרן ולהספיק הכול וזה הוביל אותי לסיטואציה הנוכחית".
אהבה? זה סם החיים
אבי מספר שאהבה היא סם החיים, צורך בסיסי ואנושי. הוא גם מאמין באהבה ממבט ראשון, אבל חושב שהחוכמה היא לשמר אותה כי דברים שבאים מהר גם נהרסים מהר.
כמה זמן אתה רווק?
"זה בגלים אצלי. בשנים האחרונות כמות הדייטים פחתה משמעותית וכבר כמה שנים שאני מתקשה למצוא זוגיות".
מתי נשבר לך הלב בפעם האחרונה?
"בשנות ה-20 לחיי, עם החברה הראשונה שלי. מה שנקרא, 'האקסית המיתולוגית'. היינו בזוגיות ארוכה, חמש שנים ברוטו, והפרידה לא הייתה פשוטה. בשנות ה-30 לחיי הייתה עוד בחורה שהייתי ממש מאוהב בה. אני זוכר את עצמי שר במקלחת, חולם עליה ומדמיין אותנו ביחד, אבל אחרי תקופה די קצרה היא רצתה לסיים את זה, ואני התרסקתי".
"אחרי פרידה מזוגיות ארוכה שהייתה לי, התחלתי להשקיע בעצמי, בלימודים, לבנות קריירה, ואז גיליתי שחוץ מזוגיות וילדים יש עולם שלם בחוץ. מה לעשות שהזמן טס"
עצוב. מה הבנת על עצמך במערכות יחסים?
"שחייבים לקחת דברים בפרופורציה, כי לפעמים אני מלודרמטי מדי בתגובות שלי. וגם שתמיד צריך לנסות להכיל את הצד השני".
מהו המרכיב הכי חשוב בעיניך במערכת יחסים?
"דינמיקה תקשורתית, משיכה, אמון וחברות. בחברות אני מתכוון לכך שגבר יכול להיות לאישה גם מאהב, בעל ופרטנר נפלא".
אתה פעיל באפליקציות?
"אני מהדור הישן, אין לי פייסבוק או אינסטגרם, זה לא מעניין אותי. לא בקטע אידיאולוגי ואני לא אנטי טכנולוגיה, פשוט לא תופס את זה ככלי שימושי. השתמשתי ואני עדיין משתמש באפליקציית היכרויות, אבל רק כדי להכיר. יש לי פרופיל בטינדר, אבל אני לא מרבה להיכנס לשם ואף פעם לא רכשתי מנוי. אם בא לי לצאת, אני פשוט נותן צלצול לחבר ויאללה, אנחנו יוצאים. אני לא הטיפוס שיושב בבר ומעלה סטורי".
מה הדבר הכי טוב שיצא לך מאפליקציה?
"הייתה בחורה אחת שהכרתי באפליקציה והיא רצתה להתחתן, זה הכי רחוק שהגעתי. זה גם מעודד, לדעת שבאמת אפשר למצוא אהבה באינטרנט".
והחוויה הכי גרועה?
"אני ממש זוכר את הדייט הזה - יצאנו לטיילת בהרצליה, התיישבנו באיזה פאב ופתאום הבחורה אמרה לי, 'אתה ממש מתוק, נראה לי שאחותי תתאים לך בינגו'. היא ממש התכוונה לזה ואפילו הציעה שנתקשר להזמין אותה! נורא הובכתי באותו הרגע וסירבתי בנימוס. הייתה גם בחורה שקמה מהשולחן באמצע הדייט ועזבה. זה היה נורא מביך".
אאוץ'. לא נעים. מה מעליב אותך?
"כשמעצימים תכונות שליליות שמכוונות אליי, כשמרימים את הקול וצועקים".
תאר לי את הדייט המושלם.
"שילוב של מבטים, חיוכים ושיחות מרתקות, פלוס קומבינציית סושי טעימה".
חתונה - ברבנות, אזרחית או מוותר?
"לא אוהב את הרבנות. משתדל להתרחק משם".
פוליטיקה – האם היא אישיו?
"ממש לא, אני גם לא מנהל יותר מדי שיחות אקטואליה. אין לי בעיה לצאת עם 'ביביסטית' או 'בנטיסטית'. לא עושה מזה עניין".
טוב, קצת מיותר לשאול חוקר סרטן, אבל איך אתה עם עישון?
"לא סובל עישון וגם שלא שמעשנים לידי".
גרושה עם ילדים או גרושה בכלל – זה משהו שיכול לבוא בחשבון?
"אני לא מחפש על פי סטטוסים. אין לי בעיה לצאת עם גרושה, אבל מעדיף שיהיה לה ילד או ילדה, לא יותר, כי באיזשהו שלב אשאף להביא איתה לעולם ילדים".
מה "הדיל ברייקר" שלך?
"ויכוחים וריבים. יש לי סף יכולת נמוך מאוד בכל הנוגע לזה, כי היה לי את זה המון בבית. זה מביא אותי למועקה של ממש, לגוש בגרון. כשאני מגיע לסיטואציות כאלה אני מנסה להפעיל כל מיני מנגנונים. נניח, אם נתווכח אז או שמיד אתפשר, או שארד למטה, אוציא את כל התסכול ואחזור חזרה כדי לנהל דו-שיח אנושי וחיובי. אני אדם עם טמפרמנט, אבל בזוגיות אני ממש משתדל לא להיכנס לשם".
מה אתה עושה בזמנך הפנוי?
"אף פעם לא הייתי מהבליינים. אני אוהב אמנות והייתה תקופה שהייתי מצלם אנשים ברחוב ובים".
על איזה תחביב לא תוותר בחיים, גם לא בשביל בת הזוג שלך?
"אין לי כזה תחביב. אולי כשיש משחק ממש חשוב במונדיאל, כזה ברזיל נגד גרמניה. אבל במקרה הזה אני פשוט אתחנן בפניה שלא נעשה משהו בשעת המשחק".
מהו המקום האהוב עליך ולמה?
"ים בשקיעה, תל אביב בלילה חורפי וגשום זה נורא רומנטי בעיניי. האמת? אם אני חושב על זה לעומק, זה לא המקום אלא האנשים שאני נמצא עימם".
מתי בכית בפעם האחרונה ולמה?
"בוכה לעיתים כשאני חושב על ההורים שלי, בעיקר על אמא. אני מאוד קשור אליה".
לי יש תיאוריה כזאת, ואולי אני טועה, אבל נראה לי שלעיתים הקרבה הגדולה לאמא קצת תוקעת אותנו בהתקדמות במערכות יחסים.
"כן, זה יכול להשפיע אבל אני מאמין שכשתגיע מישהי שתפיל אותי ותעשה לי איזה זבנג כזה בלב, כל המסביב יטושטש ויהפוך לרעשי רקע. בכל זאת, גדלתי, התבגרתי, עזבתי את הקן ואני כבר אדון לעצמי. כמו שאמרתי, אני בן יחיד ולכן הזרקורים תמיד שם. זה שונה מסיטואציות אחרות בהן יש עוד אחים ואחיות. אני יכול להפריד את התדרים. יש את התדר של אמא, שכבודה במקומה מונח, ויש את התדר של בת הזוג ומערכת היחסים איתה".
איזו מוזיקה אתה שומע?
"הכול. גלגלצ, פופ, דאנס ואלקטרוני עדין".
ספר משהו שאף אחד לא יודע עליך.
"בשנות נעוריי הייתי טריאתלט. בגיל 30 יצאתי לריצה ולפתע תפסה אותי חרדה, משהו לא נעים ששינה אותי ב-180 מעלות. בזכות זה התחלתי להימשך לאמנות ולצילום, אחרי שנה כבר השתתפתי בתחרות שבה זכיתי לפרסם תמונה במגזין בינלאומי. יצא שהפנמתי את המשפט שבחיים יש ירידות לטובת עליות".
מה אתה עושה בימי שישי בערב?
"אני לא בא מבית מסורתי, כך שאם יש לי בת זוג שבא לה למלא אמבטיה או להפעיל מוזיקה בבית ולהתחרפן, אני בהחלט זורם, אם כי לעיתים יש בי גם מעט כבדות, אבל היא מתפוגגת בקלות עם הפרטנרית המתאימה. אני יכול לומר שאני פחות הטיפוס הזה של קבלת שבת. לפעמים זה אפילו מלחיץ אותי".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
"למה ללכת רחוק מידי? בואי נחיה את הרגע. הלוואי שמכל התהליך הזה אזכה להכיר מישהי ושנאהב יחדיו הרבה הרבה יותר מ-10 שנים".
המייל של אבי: avi.maimon342@gmail.com
