בשיתוף HOODIES סינגלס RUN
התנועה מוציאה מתקיעות. אפשר להסביר זאת בקלות מבחינה פיזית אם נחשוב למשל על כוח האינרציה. אותו חוק פיזיקלי לפיו גופים נמצאים במנוחה או ממשיכים לנוע במהירות קבועה – אלא אם יש כוח מסוים שפועל עליהם כמו למשל דחיפה.
וכך, עם הגוף נמצא במנוחה, כל עוד לא פועלים עליו כוחות שמזיזים אותו – הוא ישאר במקום. ואם הוא בתנועה, מהירות וכיוון תנועתו ישארו קבועים ולא ישתנו – אלא אם פועלים עליו כוחות אחרים. או כדבריו של הפיזיקאי גלילאו גליליי: "גוף הנע על משטח אופקי ללא הפרעה חיצונית ימשיך לנוע באותו כיוון ובמהירות קבועה".
במובן הפיזי קל לנו מאוד להבין את זה. עכשיו בואו נמיר את אותו עיקרון למצב מנטלי. כל עוד אין שום דבר חיצוני שמשפיע על המצב המנטלי שלנו אנחנו כנראה נשאר באותו מצב. אם אנחנו בדיכאון או חסרי מעוף, אם אנחנו בחרדה או סתם חסרי אנרגיה - ברגע שיהיה משהו חיצוני שישפיע - אנחנו נצא מהמצב בו אנחנו נמצאים. תנועה מייצרת אנרגיה, מייצרת שינוי במצב שבו אנחנו נמצאים. בנוסף לכל ״ההטבות״ האחרות שאנחנו מקבלים מפעילות גופנית בכלל וריצה בפרט.
כרצה אני יכולה להגיד כי באופן חד משמעי הרעיונות הכי טובים שלי תמיד מגיעים תוך כדי הריצה. ברמה כזו שאני מקליטה לעצמי את הרעיונות במהלך הריצה כדי שלא אשכח אותם. התנועה מייצרת אנרגיה חדשה, מחשבות חיוביות, נוסיף על זה את תחושת המסוגלות שאותה אנחנו צוברים במהלך הריצה בכך שהמוח מתרגם את ההצלחה הפיזיולוגית להצלחה בתחומי חיים מגוונים.
גולדי רייך, מנהלת קהילת הרצים צילום: עירד נצר הצלחתם לכבוש יעד בריצה - אתם מסוגלים למשהו שלא חשבתם לפני כן שאתם מסוגלים. ובאופן טבעי, תחושת המסוגלת שלכם תתעצם לגבי כל דבר נוסף בחיים.
הכירו את "מלכודת המוטיבציה"
נכון, זה נשמע פשוט. הדרך לצאת ממקום ״תקוע״ היא פשוט לייצר אינרציה שמשנה את המצב הקיים ולהתקדם צעד צעד לעבר המטרה שאותה שמנו בקצה. אבל בפועל, עצם היציאה היא האתגר גדול.
ד"ר תומר גוטמןצילום: אלבום פרטיד"ר תומר גוטמן, עוסק בפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית, מלווה ספורטאים ומאמנים בספורט ההישגי הסביר לנו על התופעה שנקראת "מלכודת המוטיבציה". התופעה מתייחסת לאחת השגיאות הנפוצות שאנשים עושים: אנחנו מחכים שיהיה לנו כוח, שהתנאים החיצוניים והפנימיים יבשילו ומצב זה משול לרתימת העגלה של הרגשות לפני הסוס של הערכים.
רעיון חשוב שמגיע מתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית מתייחס לכך שעלינו לצלוח את ה-אין לי כוח/אין לי חשק/אני תקוע – ופשוט: לזוז. פשוטו כמשמעו. בידיים וברגליים. התזוזה מייצרת דלק נפשי.
איך עושים את זה? מתלבשים, יוצאים – ונותנים לפעולות להוביל.
בכל תחום בחיים, נמצא ההבדל בין התמדה לנסיגה. אנחנו פוגשים את אותן "תקיעויות" בכל יום ובדברים הקטנים. אבל רק כשאנחנו עושים את הצעד הראשון ואז את השני, אנחנו לא מצטערים ומשהו פנימי משתנה בתוכנו. מחקרים מוכיחים שזה אחד העקרונות שיוצרים את השינוי האמיתי בחייהם של אנשים – שינוי שגורם להתמדה ולהנאה מפעילות גופנית.
התנועה היא חופש
מאמן הכושר, איתי קוטלר, שעוסק בפסיכולוגיה של הספורט מסביר לנו מה עושים כשרוצים לצאת לאימון אבל מרגישים תקועים? "תנועה מסמלת עבורנו התקדמות. מעבר מנקודה אחת לנקודה אחרת. וברמה הסמלית – התנועה נתפשת כחופש. היא מאפשרת שחרור של אנרגיה (שלעיתים תקועה), עצמאות, התגברות על מכשולים ולכן היא מאפשרת גם לצאת מאותה תחושה מעיקה של תקיעות".
והכי חשוב - תנועה משפרת מצב רוח ומעלה את רמות האנרגיה מפני שהיא משפיעה על המוח שלנו. בשנים האחרונות מצטברים מחקרים רבים שמחזקים את הקשר בין תנועה לבין שיפור במצב הרוח, הגברת הריכוז והיצירתיות ושיפור בזיכרון.
כשאנו נעים במרחב, בין אם רצים, הולכים או עושים ספורט קבוצתי, המוח משחרר חומרים שנקראים אנדורפינים, שגורמים לנו לתחושה של אופוריה ושיכוך כאבים. בזמן תנועה משתחרר גם דופמין, שהוא חומר ששייך למערכת התגמול של המוח- מערכת שנועדה להגביר את המוטיבציה להתנהגות מסוימת על ידי הרגשה טובה. המוח למעשה מעודד אותנו להתאמץ, לעבוד קשה, להתגבר- וגומל לנו בתחושת סיפוק. הדופמין גם מגביר את יכולת הריכוז שלנו, ולכן תנועה מקושרת לשיפור ביכולת הריכוז וביצירתיות.
"התנועה גורמת לנו להרגיש חיים ומלאי אנרגיה, ומסייעת להפחית תחושות של לחץ, חרדה ודיכאון. התנועה והפעילות הגופנית משפרות את יכולת ההתמודדות של הגוף עם גורמי לחץ משום שבזמן פעילות גופנית הדופק מתגבר, אך בשונה ממצבים שמעוררים לחץ וחרדה, המוח לומד להתייחס לדופק הגבוה כאל דבר חיובי שאינו מאיים עלינו".
"אני מציע לכם לפרק את היציאה לאימון למשימות קטנות וקלות. התחילו בלשים על עצמכם את בגדי האימון והנעליים. אחר כך פשוט צאו החוצה, לכיוון הרכב שלכם או לכיוון נקודת התחלת הריצה/ האימון.
כשאתם מרגישים תקועים וחסרי חשק להתאמן - אם תחשבו על האימון עצמו ועל כך שאין לכם מוטיבציה לבצע אותו, הסיכוי שתצאו לאימון יפחת. לעומת זאת, אם תציבו לעצמכם מטרות קטנות, כמו "אני רק אנעל נעליים", "אני רק אכין לי את התיק לאימון", "אני רק אצא החוצה"- אתם תגלו שבמרבית המקרים המשימה הקשה היא לא האימון עצמו, אלא עצם ההתארגנות והיציאה אליו.
שחררו את עצמכם מהמחשבות על האימון עצמו והתמקדו בדרך שלכם אליו".
- גולדי רייך היא מנהלת קהילת הרצים במרוץ האהבה של תל אביב HOODIES סינגלס RUN
בשיתוף HOODIES סינגלס RUN
פורסם לראשונה: 08:00, 21.07.23
