(צילום: ניצן דרור)
(צילום: ניצן דרור, כתבת: שני זהר שדמה)
מעיין פדידה וגדי קונוולינה הם זוג חיפאי, שהחליט אחרי ארבע שנים משותפות שהגיע הזמן להתחתן. אלא שבדיוק ברגע ההוא הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים. מעיין וגדי סירבו להתייאש, חיפשו פתרון ולבסוף עלו על קונספט חדש: במקום שהאורחים יגיעו אליהם, הם יגיעו אל האורחים. "בגלל כל הסיפור של הקורונה, החלטנו להתחתן בחתונה נודדת בקרוואן", מספר גדי. "החתונה שלנו נדדה במשך שבעה ימים, כאשר התחלנו ביובלים בצפון וסיימנו באילת".
איך הכול התחיל?
"הכרנו בטכניון ודיברנו על חתונה הרבה לפני שהגיעה הקורונה", אומרת מעיין. "ניסינו לארגן אותה משהו כמו ארבע פעמים, ובכל פעם היא התבטלה".
באמת? למה?
"היה לנו ממש קשה לשחק בתוך מגרש המשחקים של עולם החתונות. זה נורא יקר ולא מתאים לאופי שלנו, כל העניין הזה של לעבוד מול ספקים. על כן מראש החלטנו להתחתן בחתונה יחסית מצומצמת ואינטימית. בהתחלה חשבנו לערוך אותה בעין הבשור או בחאן כלשהו במדבר, אבל בגלל הקורונה זה התבטל בכל פעם מחדש".
מעיין מספרת שרגע לפני התאריך האחרון שהם קבעו, שיחה אקראית שניהלה עם אמה הפכה לנקודת מפנה מיוחדת במינה. "אמא שלי סיפרה לי על מנהג 7 הברכות שהיו עושים פעם. בעצם היית מתחתן יום אחד, ובמשך שבוע שלם בני המשפחה והחברים היו מגיעים לבקר אותך ונושאים תפילה להצלחת נישואיך. אמא שלי חוותה את זה והיא אמרה שזה החלק הכי כיפי שהיה לה בחתונה, והחלק שהיא הכי זוכרת".
מסביב לישראל בשבעה ימים
הרעיון לפרוס את השמחה על פני שבעה ימים קסם לבני הזוג שהחליטו שבמקום להטריח את בני המשפחה והחברים, הם שוכרים קרוואן ומגיעים לאורחים בעצמם. "התחנה הראשונה הייתה בבת גלים בחיפה, ממש מתחת לבניין שלנו שצופה על הטיילת. העמדנו שם חופה, ובחצר הבניין עשינו ארוחה ומסיבה קטנה רק למשפחה ולחברים הקרובים".
איך הייתה החוויה להתחתן במקום ציבורי?
"זה היה ממש ביציאה מהסגר, אז זה היה סוריאליסטי לראות חופה על המים", אומר גדי. "זאת הייתה שעה שיחסית יש הרבה אנשים בחוץ, אז חלקם פשוט עצרו והסתכלו עלינו. היו גם מלא ילדים שזרקו עלינו פרחים שהם קטפו מהגינה".
נשמע פסטורלי.
"לגמרי. גם הייתה שקיעה משוגעת כאן, בכל החלק הזה", אומרת מעיין ומצביעה לכיוון האופק. "הכול היה בצבעים של כתום, אדום וסגול, ומלא גלשנים יצאו מהמים".
איך בכל זאת הצלחתם להרים הפקה באמצע הסגר?
"השכנים המדהימים שלנו הרימו לנו את החתונה. השכנה הייתה המפיקה, הבעל בית היה די-ג'יי, האימהות הכינו את האוכל וחבר עזר לסדר את הגינה".
מה עם איפור ושיער?
"במקרה מצאתי מישהי באותו יום שתבוא, אבל זה היה מאתגר. לא היו לנו אפילו נעליים, התחתנו יחפים", אומרת מעיין והשניים צוחקים. "פשוט הרגשנו קצת כאילו שאנחנו מתחתנים בכפר באפריקה. כל אחד בכפר נתן את מה שהוא יודע לעשות".
מה עם כסף ומתנות?
"קיבלנו מתנות מאוד יפות וגם צ'קים. אין תלונות", הם מחייכים.
4 צפייה בגלריה
הקרוואן ששימש את מעיין וגדי במסע שלהם. "יותר נוח מאוטו ואפשר שינה בפנים ולא בשטח"
(צילום: אוסף פרטי)
כאמור, חגיגות החתונה לא הסתיימו כאן. אחרי החתונה הרשמית נסע הזוג ליובלים, למשפחה של גדי ולחברי הילדות שלו, שם נערכה מסיבת חתונה בסגנון "מידברן", עם תחפושות ססגוניות והרבה מאוד שמחה. "הלבישו עלינו כתר וגלימה של מלכים, ושיחקנו 'חבילה עוברת', כשכל אחד שהחבילה עברה אצלו היה צריך לבחור בין משימה לברכה".
אחרי שתי מסיבות משמעותיות ברצף, החליטו השניים להתאוורר יום-יומיים עם הקרוואן בפארק הירדן. "משם המשכנו למסיבה קטנה והרמת כוסית עם החברים מהעבודה, ואז נסענו למגדל העמק למשפחה של אבא שלי", מספרת מעיין. "אחר כך הגענו לבית חירות, שם החברים חיכו לנו על החוף עם מין מאהל קטן, הקריאו ברכות וגם היו מחופשים. כן, היו הרבה תחפושות", הם מכריזים וצוחקים.
בכל יום לבשתם את אותם הבגדים?
"כן, למעט מקומות שזה היה ממש קז'ואל ואז התלבשנו בלבן".
ממגדל העמק המשיך הזוג לישוב ישרש, למשפחה של אמא של מעיין. "דוד שלי אילן חיתן אותנו באופן דתי מתחת לחופה, שכאמור עברה איתנו ממקום למקום. הוא הקריא מהסידור, החלפנו טבעות, שברנו כוס והכול. בשאר המקומות עשינו חתונה יותר אלטרנטיבית כזאת", הם מספרים.
"שמלת כלה ומסכה זה הדבר הבא"
לקראת סיומם של שבעת ימי החתונה, כל החברים התרכזו בחאן ספינת המדבר למסיבת סיום רשמית. "סוג של להודות לכל מי שלקח חלק בארגון החתונה ולחגוג איתם. בסוף סיימנו באילת והיה מושלם".
היו רגעים מביכים שבהם התוכניות לא הסתדרו כמו שרציתם?
"הייתה פדיחה אחת מצחיקה. כשהגענו ליובלים, אחרי החתונה הראשונה, היינו ממש עייפים ואמרנו שנצא מהקרוואן, נרגיש את האווירה של המקום ולפי זה נדע אם להתלבש או לא. אז נכנסנו והיינו עם ג'ינס וחולצה בזמן שכולם כבר היו לבושים ומוכנים. אפילו שמו לנו שיר כניסה לחופה, ואנחנו עם ג'ינס וחולצה! צעקו לנו, 'מה זה? תתלבשו!', אז התלבשנו מהר, אחותי איפרה אותי, באנו ועשינו הכול מהתחלה", הם צוחקים.
היו גם רגעים קשים?
"היה קשה להחזיק התרגשות גבוהה כל יום, לכן לקחנו לעצמנו יומיים בפארק הירדן כדי להירגע. אבל מסתדרים, קמים מאוחר בקרוואן, אוכלים, מתאוששים ונוהגים לאירוע הבא".
אגב, למה בחרתם דווקא בקרוואן ולא ברכב רגיל?
"קרוואן הוא כלי רכב שמאפשר מידה של גמישות. לנסוע עם האוטו כל השבוע זה אומר לישון באוהל - שזה לא נוח, וזאת חתונה אז אתה בכל זאת רוצה להתפנק", מסביר גדי. "לישון אצל המארחים לא הייתה מבחינתנו אופציה כי אז אין לך פרטיות, בזמן שקרוואן הוא ממש כמו בית שעובר איתך ממקום למקום. מה גם שבתקופה של הקורונה אנחנו גם ככה לא רוצים להיכנס לבתים של אחרים, לסכן אותם או לישון במלונות".
איך באמת שמרתם על ההנחיות?
"הקפדנו מאוד לעשות בעצמנו בדיקת קורונה לפני שהתחלנו את החתונה, ובכללי שמרנו על מרחק בעיקר מאנשים מבוגרים, סבים וסבתות. לא חיבקנו ולא כלום. האורחים היו עם מסכות".
איך זה מרגיש להיות עם שמלת כלה ומסכה?
"שמלת כלה ומסכה זה הדבר הבא", אומרת מעיין וצוחקת בקול.
