בשעה שמונה בבוקר אתמול (א') הבינו אבירם אפוטה ושני ועקנין, ממושב שומרה שבגליל המערבי, כי חתונת חלומותיהם, לה חיכו חודשים ארוכים, לא תוכל להתקיים באולם האירועים החיפאי שבו קבעו להתחתן. חדורי מטרה, השניים סירבו לוותר, ויחד עם הוריהם יצאו למבצע חופה בזק. תוך 12 שעות הם עמדו מתחת לחופה בבית הכנסת השכונתי בנהריה, קילומטרים ספורים מגבול לבנון, חרף החששות ממטחי הירי.
במהלך היום היו להם שעות ספורות למצוא מאפרת, מעצבת אירוע, דיג'יי וקייטרינג, לאחר שכל מי שהם סגרו איתו חשש להגיע לחופה בנהריה. לבסוף נמצאו מספר אנשי מקצוע אמיצים, שהצטרפו ל-70 בני משפחה וחברים שהגיעו לחגוג עם הזוג המאושר, בחתונה שנערכה על פי הנחיות פיקוד העורף המיוחדות למלחמה.
בין אנשי המקצוע שהתגייסו לעזרת הזוג, היו גם מירית זמיר ובתה נועה המתגוררות בעכו. שתיהן עזבו את העיר שלשום לרעננה, מאחר ואין בבית המשפחה מרחב מוגן, ובעלה של מירית, אייל, משרת במילואים כלוחם בכיתת הכוננות בקיבוץ חניתה. "כמה וכמה אנשים פנו אליי ואמרו שמחפשים מעצבת לחתונה שבוטלה, ואומנם היה לי קשה להגיע מרעננה בחזרה לצפון, אבל הבנתי שזה המקום שבו אני צריכה להיות ושזקוקים לי כעת", שיתפה מירית.
3 צפייה בגלריה
שני ועקנין ואבירם אפוטה. "אנחנו מבקשים ברגע הזה שכל החטופים והחיילים שלנו ישובו בשלום"
(צילום: יאיר קראוס )
3 צפייה בגלריה
רגע לפני החופה, הרבי הקריא את הוראות הבטיחות. שני ועקנין, אבירם אפוטה ובני המשפחה ביום חתונתם
(צילום: יאיר קראוס )
רגע לפני שבני הזוג נכנסו מתחת לחופה הלבנה, נשא הרב דברי הסבר על המרחבים המוגנים הצמודים. "זאת לא תהיה חתונה עצובה כי מי שצריכים להיות פה, נמצאים לידינו", הבהיר החתן. "נכון שהיה שמח יותר להיות באולם עם כל החברים שלנו והמשפחה המורחבת, אבל איתם נחגוג בהמשך. החופה היום היא הרצון שלנו לשים להם, לחיזבאללה, אצבע בעין, דווקא בנהריה". "אף אחד לא ינצח אותנו, לא יעזור לנסראללה", הוסיף אביו של אבירם, יוסף אפוטה. "אנחנו נגרום לו להתרחק ולהתחרט על היום שהעז להיכנס מולנו למלחמה, ובטח שלנסות להרוס את החתונה של הבן שלי".
מתחת לחופה, בני הזוג לא התפללו על הבית החדש שהם מקימים ולא נשאו בקשות אישיות. במקום זה הם כיוונו את תקוותיהם עבור אחרים: "אנחנו מבקשים ברגע הזה שכל החטופים והחיילים שלנו ישובו בשלום, וכך גם המשפחה שלנו, שפונתה מביתה במושב שומרה לפני כמעט שנה".
"החופה היום היא הרצון שלנו לשים לחיזבאללה אצבע בעין, דווקא בנהריה"
אביה של שני ואחיה הגדול חברים בכיתת הכוננות של שומרה מאז אוקטובר, ומגיעים לדירה הארעית בנהריה רק בסופי שבוע. אח אחר חזר לאחרונה מהקרבות בעזה, וכעת משרת כמפקד כיתה בחטיבת גולני. "אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה, אבל אנחנו פה ומודים לשם שבכלל אנחנו עומדים פה הערב מתחת לחופה, ושהבת שלנו בונה בית חדש בישראל", אמרה אמה של שני, איילת חן ועקנין.
עיניה דמעו מהתרגשות כשהיא הוסיפה: "זה הכוח שלנו, של עם ישראל, שאנחנו עומדים כאן מול נסראללה וחיזבאללה. אומנם אי אפשר לפתוח שולחנות ולסעוד יחד, ולא להתכנס פה יותר מ-70 אנשים, אבל את השמחה לא ייקחו לנו. הערב בתפילות מתחת לחופה גם אני התפללתי שכל החטופים יחזרו בשלום ושהחיילים שלנו ושהצרות שלנו יגמרו, כי אין לנו כבר כוח. אני מתפללת שאני והמשפחה נחזור הביתה בביטחון וששני ואבירם יוכלו להקים את ביתם בשומרה, כפי שחלמו לפני שפרצה המלחמה".
