הטלפון החכם הוא כבר מזמן מרכז החיים הדיגיטליים שלנו, ובמידה רבה גם חלק כמעט בלתי נפרד מזהותנו. הוא איתנו בכל עת ומכיל את המידע הכי רגיש שלנו: תמונות וסרטונים, מיילים, הודעות וחשבונות ברשתות החברתיות. בנוסף, הסמארטפון מהווה גם אמצעי תשלום, ומקושר לרכיבים חכמים נוספים כמו שעוני בריאות וכושר, בתים חכמים, ואף מהווה לעתים מקור זיהוי שלנו בחלק מהשירותים הדיגיטליים. מהמידע שיש בטלפון אפשר ליצור פסיפס מדויק של אישיותנו ואורחות חיינו, כולל הקשרים שיש לנו עם אנשים אחרים, מצבנו הרפואי/הנפשי/הפיננסי והסודות שלנו.
לצד היתרונות של העידן הדיגיטלי, בשנים האחרונות יש עלייה ניכרת באירועי פריצות אבטחה ודליפות מידע, חלקם גם מטלפונים חכמים, אפליקציות ואתרים. לרגל שבוע הסייבר הכנו בעזרת עו"ד עלי קלדרון, הממונה על האכיפה המנהלית ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, מספר המלצות חשובות שיסייעו להגן טוב יותר על המידע האישי.
מי שלא מגן על הטלפון משול למי שמשאיר את ביתו לא נעול. לדברי עו"ד קלדרון, חייבים להגן על המכשיר באמצעות סיסמה, קוד או בדרך אחרת. יש להשתמש בסיסמאות שונות לאתרים שונים: רבים משתמשים באותה סיסמה לנייד, למייל, למדיה החברתית ולחשבון הבנק, דבר שמקל על האקרים – במיוחד אם הסיסמה קלה לניחוש כמו 1234, תאריך הלידה או password.
אסור לתת את הסיסמה שלכם לאף אחד, כולל נותני שירותים דיגיטליים. שיחת טלפון או מייל המבקש את הסיסמה לשם אימות פרטים עלולים להיות התחזות. בנוסף, יש לוודא שמערכת ההפעלה בטלפון מעודכנת ולהצפין את המידע שבטלפון שלכם. זה אומנם מצריך הכנסת סיסמה נוספת בעת הדלקתו של הטלפון, אבל אם מישהו חלילה יצליח לשים את היד על הטלפון, הוא לא יוכל לעשות במידע שימוש נגדכם. מומלץ לבחור באופציית אימות דו־שלבי (Two Factor Authentication) בחשבונות שלכם במדיה חברתית או בשירותי ענן של הדואר האלקטרוני, וכך מי שישיג את הסיסמה לחשבון הפייסבוק שלכם למשל לא יוכל לעשות בה שימוש מטלפון או ממחשב אחר.
שנו את הגדרות הפרטיות שלכם לרמה המחמירה ביותר. גם אם יש תמונות מביכות שלכם שתרצו לשתף עם חברים בהומור, הן עלולות בעתיד להיות כלי שרת בידיהם של סחטנים, או להגיע לידיהם של מעסיקים פוטנציאליים. בכל מקרה, הפעילו תמיד שיקול דעת לפני כל שיתוף: ברגע ששלחתם או שיתפתם תמונה, וידיאו או מידע פרטי, הם כבר לא ברשותכם או בשליטתכם, והאינטרנט "זוכר הכל".
אל תתחברו לרשתות אינטרנט אלחוטי (Wifi) שאינכם מכירים או בוטחים בהן. עו"ד קלדרון מסביר כי רשתות ציבוריות כאלה משמשות לעתים האקרים כדי להאזין לכל פעולה שאתם עושים. אם אתם מתחברים לרשת כזו, עדיף שלא תגלשו לשירותים חשובים או לאתרי מסחר אלקטרוני, ואל תעבירו בהן סיסמאות או פרטים אישיים.
בצעו פעולות רק באתרים מאובטחים. ודאו כי בשורת כתובת האתר מופיעות האותיות https, שמעידות על כך שהאתר מאובטח, במקום http.
לדברי עו"ד קלדרון, יש להוריד אפליקציות רק מחנויות האפליקציות הרשמיות: AppStore של אפל או Google Play באנדרואיד. אפליקציות לא רשמיות עלולות להכיל וירוסים ותוכנות ריגול. בדקו את ההרשאות שהאפליקציות מבקשות בעת ההתקנה, ותחשבו אם הן סבירות. האם באמת לפנס יש צורך בגישה למצלמה שלכם? האם לאפליקציית משחק נדרשת גישה לאנשי הקשר? נסו למצוא אלטרנטיבות לאפליקציות "הזוללות" מידע.
אל תלחצו על לינקים ואל תורידו קבצים מאנשים שאתם לא מכירים. עו"ד קלדרון מסביר כי בשנים האחרונות קיימים ניסיונות דיוג (Phishing) רבים באמצעות הזמנה ללחיצה על קישורים ובהורדת קבצים מצורפים, כדי לגנוב מידע רגיש. זה יכול לקרות לא רק בעת קבלת מיילים אלא גם באמצעות הודעה בווטסאפ או באינסטגרם. הודעות חשודות יכולות להגיע גם ממישהו שאתם מכירים אם הטלפון שלו נפרץ. אם זה מרגיש לכם חשוד, פשוט אל תיכנסו להודעה.
