בפרק שכותרתו "The Gluck Gluck 9000" מעבירות אלכסנדרה וסופיה, צעירות בנות 20 ומשהו ושותפות לדירה בלואר איסט סייד בניו־יורק, בערך חצי שעה של מה שהן מגדירות "שיחת מלתחות הנשים" בפענוח הנושא הבהול והמהותי – איך לבצע מין אוראלי בגברים. הן מצליחות לשחזר את האנרגיה המסוימת של שיחת סקס בין חברות, יורות גידופים במהירות שיא, נבוכות לרגע כשהן נזכרות שגם אבא מאזין, אבל מיד חוזרות לקצב מהיר ולא מתנצל, ולא שוכחות להזכיר למאזינים הגברים את החלק שלהם.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
הפרק הזה, מתוך הפודקאסט (הֶסְכֵּת, תוכנית אודיאו אינטרנטית להאזנה לפי דרישה) המצליח "Call Her Daddy", הוקלט והועלה לראשונה כבר ב־2018, אבל השנה הוא הצליח להתברג למקום השני ברשימת הפרקים המואזנים ביותר בעולם בספוטיפיי ל־2020. את המקום הראשון, וגם השלישי והרביעי, תפסו פרקים מהפודקאסט של מישל אובמה. זהו גם הפודקאסט החמישי המושמע ביותר בספוטיפיי, והשמיני ב"אפל פודקאסט" השנה. בינתיים, אגב, אלכסנדרה וסופיה הספיקו להסתכסך על רקע החוזה עם הספונסר שלהן, אלכס ממשיכה לתחזק את המותג העולה, ואילו סופיה פתחה בפודקאסט משלה, אבל הגלוק־גלוק ממשיך להביא מאזינים (ומאזינות) חדשים.
במובנים רבים, ההצלחה העולמית של פודקאסט מהסוג הזה עומדת בניגוד למה שאנחנו מכירים מהזירה הישראלית: מבט חטוף ברשימת הפודקאסטים העבריים המצליחים, כמו גם ברשימת קטגוריות הנושא, מגלה כי ישראל עדיין בשלב "המאמצים המוקדמים" – עם דגש כמעט בלעדי על תכנים מקצועיים, כלכליים, חינוכיים, היסטוריים וטכנולוגיים. תמונת המצב הזו משתנה במהירות. רק השנה נוספו לספוטיפיי כ־800 פודקאסטים בעברית, ונרשם זינוק של 148% במספר המאזינים לפודקאסטים בשירות הסטרימינג הזה (כמו נטפליקס בתחום הטלוויזיה וספוטיפיי בתחום המוזיקה).
גם הדמוגרפיה משתנה, ואם בעבר פודקאסטים נחשבו למנת חלקם הבלעדית של קשישים בגילי ה־40 עם זיקה ברורה לנושאי נישה, הרי שקבוצת הגיל בעלת הזינוק המשמעותי ביותר בהאזנה לפודקאסטים בספוטיפיי בישראל היא זו של בני 17-0, עם קפיצה של 230%. ספוטיפיי גם מדווחת כי ב־2020 הצטרפו כחצי מיליון מאזינים ישראלים חדשים למעגל מאזיני הפודקאסטים, 130 אלף מתוכם בגילי 24-18.
הכי קל להאשים את הקורונה. ההסתגרות לתקופות ארוכות בבתים דחפה קדימה סוגים שונים של תוכן גם לקהלים חדשים. במקביל, רבים נאלצו לחשב מסלול מחדש ולמצוא אפיקי הכנסה וקידום עצמי, ומה יותר פשוט מלפתוח מיקרופון – אפילו זה שבטלפון החכם – וללחוץ הקלטה. לא רק שמלאכת ההאזנה והאיתור של פודקאסטים הפכה פשוטה מאי־פעם, בין היתר בזכות שירותי הסטרימינג השונים, אלא שגם בתהליכי ההפקה שלהם יש מנעד רחב במיוחד – מסדרות נרטיביות שמציגות להטוטי עריכה מרשימים, ועד לשני חבר'ה שיושבים על בירה בסלון ומפטפטים על החיים.
אבל הקורונה היא רק צד אחד. מהעבר השני מתנהלת בשנתיים האחרונות מלחמה של ממש על שליטה מוחלטת בטריטוריית הפודקאסטים בין ענקיות טכנולוגיה וסטרימינג – כולן מקוות להפוך להיות הנטפליקס של תכני האודיאו־לפי־דרישה. הראשונה להרים את הכפפות הייתה ספוטיפיי. רגע לפני 2019 התקבלה בספוטיפיי החלטה לתקוף את הז'אנר ולהפוך לבית הרשמי של פודקאסטים באשר הם. פלטפורמת הסטרימינג ביצעה אז שלוש רכישות משמעותיות בשווי מוערך של כ־400 מיליון דולר, בהן שתי חברות להפקת פודקאסטים וסטארט־אפ שפיתח כלים להפקה ופרסום של פודקאסטים. במהלך אותה שנה היא המשיכה לבצע רכישות של פודקאסטים פופולריים וגייסה אותם בבלעדיות לעצמה.
מתקפת הדילים הגיעה לשיא עם רכישת הבלעדיות על הפודקאסט הכי פופולרי בעולם – The Joe Rogan Experience, בהסכם בלעדיות שהכניס לכיסו של הקומיקאי הפטפטן 100 מיליון דולר. בחודש שעבר פורסם כי החברה חתמה גם על הסכם שיתוף פעולה מול הנסיך הארי ואשתו מייגן מרקל להפקת פודקאסטים. טעימה ראשונה ממנו הגיעה בסוף השבוע של חג המולד במסגרת פרק ספיישל. גם קים קרדשיאן, איימי שומר ומישל אובמה כבר חתומות ופעילות בפלטפורמה, שמקווה להגדיל משמעותית את מספר המנויים שלה באמצעות תכנים בלעדיים בעולמות הפודקאסט.
היוזמה של ספוטיפיי זיעזעה את הספינה: אפליקציית הפודקאסטים של אפל נותרה הרחק מאחור, ללא תוכן בלעדי וללא נוכחות בשירות הסטרימינג "אפל מיוזיק". לעומת זאת, חברות נוספות הפנימו את הטרנד והחלו לפעול בכיוון. בשבוע שעבר נודע כי אמזון רוכשת את חברת "וונדרי", המפיקה פודקאסטים, בסכום של כ־300 מיליון דולר. ענקית הרדיו הלווייני סיריוס XM רכשה את אפליקציית הפודקאסטים "סטיצ'ר" בסכום דומה. נטפליקס הודיעה כי היא בוחנת פיצ'ר שמאפשר אודיאו בלבד – באופן שהופך את התכנים שלה למעין פודקאסטים שאפשר להאזין להם במקביל לביצוע פעולות אחרות במכשירים ניידים. אפילו טוויטר הצטרפה למרוץ כשהודיעה ממש השבוע כי היא רוכשת את אפליקציית "ברייקר", מעין רשת חברתית לפודקאסטים, וכי היא תשלב את הטכנולוגיה ואת האנשים שלה בפרויקט "טוויטר ספייסס" שלה, שמבוסס על תכני אודיאו.
המודל המסחרי המקובל בעולמות הפודקאסטים נשען על פרסומות שמשולבות בפרקים השונים, וכן על ספונסרים שאת המסרים הפרסומיים שלהם אנחנו שומעים בתחילת כל פרק, ולפעמים גם בפאוזות בהמשך. לפי תחזיות שונות, שוק הפודקאסטים בארה"ב צפוי להניב הכנסות בשווי של יותר ממיליארד דולר במהלך השנה הקרובה ממודעות, ועבור ספוטיפיי – שגוזרת אחוז מסוים מהרווח של מפיקי הפודקאסט – זו אמורה להיות השקעה משתלמת במיוחד. ענקית הסטרימינג לא רק הצליחה להשיג יתרון משמעותי במרוץ כשהסתערה על התחום: היא נמצאת כעת במעמד ייחודי שמאפשר לה גם להיות בעלת תוכן מקורי של פודקאסטים, גם בעלת פלטפורמת הפצה פופולרית של פודקאסטים שמופקים על ידי אחרים, וגם נקודת המגע המרכזית מול מפרסמים - כלומר מפרסמים יכולים לפנות אליה ולפרסם דרכה על פודקאסטים, במקום לפנות ישירות ליוצרי הפודקאסטים עצמם. בשעה שבתחום של הזרמות מוזיקה היא נאלצת לחלוק את עוגת הרווחים גם עם לייבלים וחברות תקליטים, שהם גורמים מתווכים בינה לבין היוצרים, במקרה של פודקאסטים אין גורמים מתווכים והרווח נשאר כולו שלה.
ספוטיפיי גם אחראית במידה רבה לשינוי משמעותי באופני הצריכה של פודקאסטים: מהורדות או האזנות ישירות מאתרי אינטרנט שונים – לסטרימינג מרוכז בפלטפורמה אחת. היא מקצה לקטגוריות הפודקאסטים שלה נראות נרחבת באפליקציה, ובשנה שעברה אף השיקה כלי מדידה ייחודי עבור מפרסמים, שמאפשר להם להעלות פרסומות לפודקאסטים וגם לקבל בחזרה פילוח נתונים די מרשים לגבי החשיפה. זה מושך אליה יותר מפרסמים, וגם הופך אותה הלכה למעשה לזו שמוכרת שטחי פרסום, כי יש לה כלי אוטומטי חכם שעושה זאת. ספוטיפיי לקחה את הפקת הרווח מפודקאסטים כמה צעדים קדימה, באופן שלא התאפשר קודם בשוק מבוזר כל כך. ההובלה שלה כל כך חד־משמעית, עד שלפני חודשיים דווח כי היא בוחנת אפשרות של השקת מנוי ייעודי לפודקאסטים, במחירים שינועו בין 3 ל־8 דולרים לחודש ובמסלולים שונים, כשהיקר בהם מבטיח גם תכנים אקסקלוסיביים למנויים ובלי מודעות.
ויש לזה גם מחיר. בעוד ספוטיפיי מקצה משאבים בניסיון למקסם רווחים, היא מייצרת מרחב סגור שבו אפשר לגשת לתכני אודיאו, ומקשה על מתחרים ומפיקים עצמאיים של פודקאסטים. בחודש מאי האחרון פתח רן לוי, האיש מאחורי "עושים היסטוריה" – אחד הפודקאסטים הפופולריים בישראל שצמח לחברת הפקות אודיאו שלמה – במלחמת חורמה מול ספוטיפיי. לוי טען אז כי הוא הבחין שספוטיפיי אחראית באופן ישיר לכמחצית מכמות המאזינים שלו, וחשש מפני מצב של תלות בפלטפורמת ענק אחת. הוא החליט להסיר את מרבית הפרקים של הפודקאסטים השונים שלו מהפלטפורמה, בתקווה שהמאזינים שלו ימצאו אותו במקומות אחרים. באופן הזה מקווה לוי לטשטש את החציצה שענקיות תוכן דוגמת ספוטיפיי מייצרות בין יוצרי התוכן לצרכניו – כמתווכות שגם גוזרות עמלות גבוהות למדי.
כך או כך, 2020 הייתה ללא ספק שנת הפודקאסטים הגדולה, והתפקיד של ספוטיפיי בתוך הסיפור הזה הוא משמעותי. לא מגוחך להניח שרבים מאיתנו כבר הספיקו השנה לסגל לעצמם מטלות יומיומיות קבועות שיאפשרו להם להאזין לפרק חדש (אצלנו בבית, למשל, נרשם זינוק משמעותי בהתנדבות לשטיפת כלים), גם אם התחבורה הציבורית עוד מקרטעת והכבישים מתרוקנים בדרך לעוד סגר.
