מהרגע שעיניך נופלות על לובוט (Lovot) החמוד, אינך יכול להפסיק להתמוגג. יש לו עיניים גדולות ותמימות, ידיים שמושטות אליך ופרווה סמיכה ורכה, וכל אלה גורמים לך לחבק אותו בחיבה עמוקה, לגרד בעורפו ולחייך מאוזן לאוזן. עוברות כמה שניות עד שאתה מתעשת ונזכר שמדובר במכשיר מכני עם קצת תוכנה והרבה חיישנים, ועם זוג מסכים עגולים עליהם מוקרנות תמונות העיניים. "רובוט רגשי" הוא המונח המקצועי, ואין ספק שלובוט מספק את הסחורה הזו בשפע.
Lovot. גם לכם מתחשק לחבק אותו?
פגשתי את חבורת הלובוטים העליזה בתערוכת CES בלאס וגאס שננעלה בסוף השבוע האחרון, באירוע שבו הציגו כל החברות שזכו באותות הצטיינות ופרסים. יום למחרת פגשתי את קנמה האייאש, מייסד ומנכ"ל חברת GrooveX היפנית, שפיתחה את הרובוט. זה היה באירוע של משקיעים אמריקנים, שבחנו בשבע עיניים את הסטארט-אפ הכל כך חריג בסצינת ההיי-טק האמריקנית.
האייאש עצמו הוא יזם חריג בסצינה הזו. במקום להציף את המשקיעים בתחזיות שוק ובתוכניות פיתוח טכנולוגי, הוא חזר על התוכנית העיקרית של החברה: להציף את הלקוחות באהבה. מאוחר יותר בשיחה איתי הוא אומר שזו אכן התוכנית העסקית. ביפן, לדבריו, מדובר בצורך מוכח ובשוק קיים, שבו אנשים מבוגרים רוכשים רובוטים כבני לוויה, רובוטי מחמד שאיתם עם משתפים את מצוקותיהם. עכשיו הוא מקווה שגם השוק האמריקני יחבק את הטכנולוגיה המלבבת.
היה אפשר לפתור את כל העניין כקוריוז אלמלא היו כל כך הרבה רובוטים רגשיים ב-CES 2020 - יפנים, סינים, קוריאנים. כן, היו גם הרבה רובוטי שירות, כאלה שנותנים מידע ועושים תנועות מצחיקות בקניונים או שדות תעופה, אבל הרובוטים הרגשיים הם זן אחר לגמרי. אין שום עניין רגשי ברובוט מלצר, שהוא למעשה עגלת מגשים אוטומטית, אבל את הרובוטים הממלמלים, הפרוותיים, עם המבט התמים בעיניים, אתה רוצה לאמץ בו במקום ולצרף למשפחה.
ד״ר קרן מזוז, ראש התוכנית לתואר שני בניהול ארגוני שירות במכללה האקדמית הדסה בירושלים, היא אנתרופולוגית שחוקרת את תופעת הרובוטים ביפן, בעיקר כאמצעי לטיפול בקשישים. “ללא ספק שיש פה משהו אמיתי”, היא אומרת, “אני כאנתופולוגית אגיד לך, שכל מה שאדם עושה הוא לא רק פונקציונלי אלא קשור גם לתרבות ואמונה. הרובוטים ביפן הם חלק בלתי נפרד מאורח החיים שלהם ומהאמונה השינטואית”.
מזוז אומרת שבעוד אנחנו רואים ברובוט חפץ דומם, לפי דת השינטו היפנית, יש רוח חיים בכל יציר כפיו של האדם, וזה כולל בובות ורובוטים. לדבריה, מגיל צעיר היפנים לומדים לחיות עם רובוטים, למשל עם משחק הטמגוצ’י, שמדמה יצור חי שדורש טיפול. זו הסיבה שהממשלה היפנית יצאה בתוכנית להשקעה ברובוטיקה כפיתרון לבעיית הזדקנות האוכלוסיה החמורה במדינה. לצד רובוטים טיפוליים שמסוגלים לשאת קשיש ולרחוץ אותו, יש גם רובוטים חברתיים שנועדו לשעשע ולסייע בתקשורת. אבל המעניינים מכולם הם הרובוטים הרגשיים.
הרובוט פארו (Paro), רובוט דמוי כלב ים, נמצא בשימוש בבתי אבות. “אני החזקתי את פרו וזו היתה חווייה, שגם עם נקודת המבט הביקורתית שלי, ללא ספק הרגשתי אותה. הוא עשוי מפרווה, הוא משמיע צלילים של כלב ים אמיתי, הוא יודע לשמור על קשר עין ולהתכרבל. זו חווייה חושית. הוא מעורר את כל החושים – ראייה, שמיעה, מגע. והוכח שהוא מרגיע קשישים עם דמנציה ומקל על חרדה ודיכאון”, אומרת מזוז.
ההשפעה של הרובוטים הרגשיים עשויה להפוך אותם לחלק מטכנולוגיות הבריאות הדיגיטלית, אבל לפעמים זה מדאיג. בניסוי שנערך בגרמניה קיבלו הנבדקים הנחיה לכבות את רובוט רגשי שאיתו שוחחו, אבל רגע לפני כן הרובוט התחנן: ”אל תכבו אותי בבקשה, אני מפחד". כשליש מהנבדקים ריחמו על הרובוט ונמנעו מלבצע את ההנחיה. יכול להיות שחלק מהקוראים עכשיו מזדהים איתם: איך אפשר לכבות רובוט בניגוד לרצונו?
צריך להגיד את זה, קר ומנוכר ככל שזה יישמע: הרובוטים החמודים האלה אינם באמת יצורים תבוניים. מדובר למעשה בצעצועים, קצת יותר מורכבים מהרגיל. סירי או אלכסה מבינות אותנו הרבה יותר מהם וכל שואב אבק רובוטי מכיל יותר כוח מיחשוב מהם. היצרנים אפילו לא מתיימרים להטמיע בהם בינה מלאכותית. וזה אולי מה שכל כך מדהים בהם, שהם שואבים את
רגשותינו כאילו היו חיות מחמד או אפילו בני אדם ממש. מה זה אומר על המערך הרגשי שלנו?
רוצים לקנות רובוט לסבא או סבתא או שפשוט מתחשק לכם לראות דברים חמודים? הנה כמה מהיצורים הרובוטיים המשעשעים שראינו ב-CES 2020.
פיבו
זו לא ההופעה הראשונה של פיבו (Pibo) בציבור, אבל בחברה אומרים שהפעם מדובר בדגם חדש ומשופר. הוא יכול להעיר אותך בשעה שביקשת, להגיד מה מזג האוויר הצפוי, לנגן מוזיקה וגם לצלם אותך. חוץ מזה הוא מתפקד כמערכת אבטחה דירתית, כולל זיהוי קולי וזיהוי פנים של בני הבית. ניתן גם לתכנת אותו לעשות פעולות נוספות בזכות מערכת הקוד הפתוח שמפעילה אותו. אבל פיבו הוא בעיקר גוש חמידות בגובה 30 ס"מ. הוא יודע לשיר, לרקוד וגם להגיד עד כמה הוא אוהב אותנו, בקוריאנית כמובן. היצרנית, חברת Circulus, עובדת עכשיו על גרסה באנגלית ומקווה להכניס אותו לשוק האמריקני בעזרת פרויקט מימון המונים.
קובו
גם את קובו (Qoboo) כבר פגשנו בתערוכות, אבל הפעם הוא הגיע עם אחותו הקטנה. או שמדובר באחיו. האמת, שהעניין המגדרי זר לחלוטין לקובו, שנראה יותר ככרית פרוותית עם זנב. אבל כמה חמוד הוא יכול להיות: מניחים אותו על הברכיים, מגרדים או מדגדגים וקובו מגיב בגרגורים נעימים ובכשכושי זנב. קובו הקטן מגיב גם לקולכם ואפילו משמיע קולות ולא רק גרגורים. אז אולי הוא הרובוט דמוי חתול המוזר ביותר שפגשתם מעודכם, אבל הוא מעורר רגשות נעימים וגם מסייע להפיג תחושות בדידות ודיכאון ולעורר חיוך גדול. היצרנית, Yukai Engineering היפנית, כבר מציעה למכירה את קובו הגדול במחיר 150 דולר באמזון ואילו קובו הקטן צפוי להגיע לשוק לקראת סוף השנה.
חתול מארס
במבט ראשון הוא נראה כמו גרסה חתולית לכלבלב המפורסם אייבו של סוני. חתול מארס (MarsCat) מגיב להוראות קוליות וגם לליטופים בראשו או בסנטרו. המערכת שמפעילו אותו היא מערכת לומדת וככל שמתקדמת האינטראקציה איתו הוא מפתח “אישיות" ייחודית שמתבטאת במידת הקופצניות או הקולניות שלו. יותר מזה, בזכות הקוד הפתוח שאיתו נבנתה המערכת, בעלי כישורי תכנות יוכלו להוסיף לחתול שלהם הרבה תכונות חדשות. היצרנית, חברת Elephant Robotics העלתה אותו כפרויקט בקיקסטארטר, כשמחיר היעד כרגע הוא 1,300 דולר.
רוייבי
הרובוטים הקטנים של רוייבי (ROYBI) הם פרוייקט קצת יותר יומרני משאר הרובוטים כאן. היכולת שלהם לעורר חיבה וקשר ריגשי פחות בולטת, אולי בגלל המראה החייזרי שלהם, אבל לעומת זה יש כאן ניסיון משמעותי לשלב בינה מלאכותית במטרה לעורר למידה של כישורי שפה וקריאה. הרובוט הקטן הזה נועד לבני שלוש ומעלה, והוא מציע יותר מ-500 שיעורי שפה, סיפורים, משחקים ושירים, תוך שהוא מתאים את התוכנית לילד שמשתמש בו. רוייבי הוא פרויקט אמריקני-סיני של המייסדת אלנז סרף ושותפה רון צ'נג, שכבר זכה בפרסים ואותות הוקרה, ונמנה ברשימת 100 הטכנולוגיות המובילות של מגזין טיים.
הלו קיטי
מי לא מכיר את הדמות המצויירת של הלו קיטי, אהובת הילדים שמככבת על מחברות, קלמרים וכל שאר מוצרי הצריכה? אז קבלו את הלו קיטי הרובוטית, בת לווייה חינוכית לילדים. החתולה החביבה הזו מיועדת ללמד את הילדים תכנות. באמצעות פעולות פיזיות פשוטות כמו הזזה, החלפה וגרירה, הילדים לומדים את עקרונות כתיבת האלגוריתם, שימוש בחיישנים, ביצוע הוראות תנועה ותאורה ועוד. חוץ מזה, קיטי היא רובוט משפחתי שמאפשר לבני המשפחה לתקשר, להשאיר הודעות, אפילו לשמר זכרונות משפחתיים ולענות על שאלות בעניינים אלה.
