איפה הימים שדפדפן כרום של גוגל היה המתחרה הצעיר והנמרץ מול אינטרנט אקספלורר העייף של מיקרוסופט? היום כרום שולט ללא עוררין על זירת הדפדפנים. Edge של מיקרוסופט, דפדפן המדיה טורץ’ (Torch), אופרה, Vivaldi וגם Brave – כולם מבוססים על מנוע כרומיום של גוגל. חשבתם שגוגל מציצה לנו רק כשאנחנו מחפשים משהו? איזו תמימות. גוגל, ואיתה צבא של בלשים, מרגלים, חטטנים ומטרידנים עוקבים אחר כל אות שאנחנו כותבים, כל ביט שאנחנו משגרים. הם הצופים, אנחנו המופע הכי טוב בעיר.
אפשר להישאר שווי נפש כל עוד לא נחשפים לתופעה בהיקפה המלא, המדאיג מאוד. וכאן נכנס המתחרה היחיד של כרום, שאינו מבוסס כרומיום - דפדפן פיירפוקס. הדפדפן שודרג לאחרונה במערך כלים חדשים, שנועדו להגביר את השמירה על הפרטיות, למנוע דליפת פרטים לא נחוצים ושימוש בהם כדי לתמרן אותנו, אם לקנייה ואם למשל להצבעה בקלפי. פיירפוקס הוא פרויקט של ארגון מוזילה (Mozilla Foundation), ארגון ללא כוונות רווח ששוקד על פיתוח כמה פרויקטים לתועלת הציבור באמצעות קוד פתוח וערכים כמו הגינות ושקיפות. ועכשיו, אחרי שהם הציגו את גרסה 70 של הדפדפן שלהם, נראה שהגיע הזמן לתת קדימות לפרטיות.
אז הנה עשר סיבות למה כדאי להגיד ביי ביי לכרום והיי היי לפיירפוקס:
1. פיירפוקס מהיר יותר מכרום. הטאבים נפתחים בנגיעה, הדפים נטענים מהר. אתה לא צריך לחשוב פעמיים אם לפתוח עוד טאב או לסגור כמה כדי לאפשר למחשב לנשום קצת. כרום מתנהל בכבדות, מעמיס על המחשב. פיירפוקס לא היה כזה תמיד, אבל ב-2017 החבר'ה שם מיקדו את המאמץ, כתבו את כל המנוע מחדש על בסיס טכנולוגיות מתקדמות והיום הדפדפן עושה שימוש יעיל יותר במשאבי המחשב – כוח עיבוד וזיכרון – ומתנהל בקלילות, כמו שהיה כרום בימיו הטובים.
2. פיירפוקס נראה טוב. ה"לוק אנד פיל" של כרום היו מאז ומעולם אחת הסיבות שהעדפנו אותו על המראה הקודר של האקספלורר. אבל עכשיו המראה הזה קצת משעמם ופיירפוקס מציע עיצוב שונה, עם המידה הנכונה של מודרניות וניקיון, עם יכולת לעצב את סרגלי הכלים בדיוק לפי ההעדפות, ועם מערכת ענפה של עיצובים (themes). אפשר גם להוסיף הרחבות (Extensions) ותוספות (Plugins) ומוזילה גם מציעה כלים לפתח כאלה בעצמך.
3. פיירפוקס מאמין בפרטיות. בקצב די מטורף בתקופה האחרונה, שהגיע לשיאו בגרסה 70, מוזילה שיחררה עוד ועוד תכונות שנועדו להגן על הפרטיות ולמנוע ריגול אחרינו. שמירה על הפרטיות הייתה תמיד המטרה המוצהרת של פיירפוקס, אבל כמו שזה נראה בשנה האחרונה הם הצליחו סוף סוף לספק את הסחורה. כדי להבין את המאמץ, הנה תזכורת למזיקים והטפילים של עולם הגלישה:
עוגיות (cookies) – הרעה החולה והבכלל-לא מתוקה שמסתתרת בדפי האינטנט. קבצי מידע קטנים שהאתרים שותלים בדפדפן, כולל אמזון, פייסבוק וטוויטר, שמיעוטם למטרה טובה כמו לזכור סיסמה או פעולה שטרם הסתיימה, ורובם כדי לעקוב ולרגל אחר הנתונים שלנו כמו מתי ביקרנו, מה עשינו, במה התעניינו, מה קנינו, מה כתבנו. באמצעות הסנכרון האוטומטי עם גוגל המעקבים ממשיכים אל יומן הפגישות שלנו, המיילים שאנחנו כותבים ורשימת אנשי הקשר שלנו.
עוקבנים (trackers) – אלה קודים של חברות לא נחמדות, שנשתלים בדף האינטרנט של האתר (תמורת תשלום לאתר), ועוקבים אחר התנהגות הרשת שלנו בכל מקום: במדיה החברתית, באתרים שונים, במחשבים שונים, בטלפונים. המעקב מאפשר לייצר פרופיל מלא של הגולשים, שנמכר לחברות שרוצות להציק לנו.
טביעות אצבע (fingerprinters) – אלה קודים חסויים שאוספים את הגדרות המחשב והדפדפן שלנו, כמו למשל ההרחבות שאנחנו משתמשים בהם, השפה המעודפת עלינו, חיבורי הרשת בהם אנחנו משתמשים ועוד. המידע הזה משמש ליצירת פרופיל טכנולוגי שלנו, שנמכר לחברות חיצוניות ברווח נאה.
כורי קריפטו (cryptominers) – אלה קודי נוזקה אמיתיים, שפשוט גונבים לנו מכוח המיחשוב של המעבד לצורך כריית ביטקויין ומטבעות קריפטו אחרים. לפחות היו משתפים אותנו ברווחים. מלבד העומס שהם יוצרים והאטת עבודת המחשב, הם גם גורמים להתרוקנות מהירה יותר של הסוללה במכשירים ניידים.
הודעות קופצות (push) – אפשר לפגוש אותם כמעט בכל אתר תוכן – חלונות קופצים עם בקשה להסכים לקבל עדכונים מהאתר. אם דוחים את הבקשה היא תחזור ותקפוץ בפעם הבאה. אם מסכימים לה, מסתכנים בהצפה בחלונות קופצים ומעצבנים.
פרופיל דף - פיירפוקס מספק כלים שמאתרים ויכולים לחסום את כל הקודים הזדוניים והוא גם מאפשר לראות דו"ח על הטפילים המסתתרים בדף בו אתה גולש כרגע. זו הנקודה שבו אתה סופק כפותיך ושואל את עצמך לאן הידרדר עולמנו: כל כך הרבה עוקבים מתארחים בכל דפי האינטרנט כמעט. פיירפוקס מאפשר היום מספר דרגות של חסימה, אבל מומלץ להשאיר את המצב האוטומטי שמאזן בין קודים נחוצים לתפקוד הדף לבין קודים פוגעניים באמת, שנחסמים.
4. המוניטור של פיירפוקס (Firefox Monitor) – כלי שעוקב אחר מידת חשיפת הפרטיות שלנו. פיירפוקס מציג דו"ח שמטרתו העיקרית היא לאתר פריצות (breach) שפוגעות בפרטיות שלנו, למשל אתרים שנפרצו ושם המשתמש שלנו עם הסיסמה דלף החוצה, מאגרי מידע שבהם נמצא השם שלנו, אתרים שעוקבים אחר כתובת המייל שלנו ועוד. המוניטור מאפשר לנקות את הרשת ממידע מיותר עלינו על ידי פנייה לאתרים או מחיקת המידע והחלפתו.
5. המנעול של פיירפוקס (Firefox Lockwise) – כספת סיסמאות ששומרת את כל שמות המשתמש והסיסמאות שלנו במקום אחד, מוצפנים ועם סיסמה אחת שצריך לזכור. הוא גם ייצור עבורנו סיסמה קשה לפיצוח כשנתבקש. כן, יש הרבה כלים דומים שמוצעים בחנות האפליקציות, ואפילו כרום מציע תכונה דומה, אבל כשחושבים על זה – למי אנחנו מאמינים באמת כשמדובר בשמירת המידע הרגיש ביותר שלנו?
6. הרשת הפרטית של פיירפוקס (Firefox Private Network) – כלי ה-VPN החדש של פיירפוקס שמאפשר גלישה מאובטחת גם בעת שימוש ברשתות WiFi ציבוריות, גם במדינות שלא היית רוצה שהשלטונות יסתכלו מעבר לכתפך. השירות, שנועד להיות שירות פרימיום בתשלום, מבוסס על טכנולוגיית VPN פרוטון השווייצרית, והוא מאפשר בין השאר לצפות בסרטים וסדרות תוך עקיפת המגבלות הגיאוגרפיות של חברות הסטרימינג. השירות נמצא כעת בשלב הבטא שלו, ומוצע ללקוחות מחוץ לארה"ב במחיר 5 דולר בחודש.
7. האבטחה של פיירפוקס – דפדפן פיירפוקס הוא ככל הנראה הדפדפן העמיד ביותר לפריצות של האקרים. שני אירועי חשיפת חולשות של פיירפוקס שהתפרסמו בשנה האחרונה (ותוקנו מיידית) הם היוצא מהכלל שמעיד על הכלל: פייפרפוקס נכתב עם מודעות לסכנת הפריצות והאקרים מתקשים למצוא בו חולשות. וגם לא נעים להודות, אבל התפוצה הקטנה היחסית שלו עושה אותו פחות אטרקטיבי להאקרים.
8. שליחת הקבצים של פיירפוקס (Firefox Send) – שירות חדש של מוזילה, שמאפשר שליחה של קבצים גדולים באמצעות העלאה לענן, תוך הצפנה שלהם מקצה לקצה. למשתמש יש שליטה על אבטחת הגישה בסיסמה, ועל משך הזמן שהקבצים יהיו זמינים בענן. פיירפוקס מציע נפח העלאה של 1GB לכל גולש, ועד 2.5GB למשתמש רשום.
9. פוקט (Pocket) בפנים. פוקט של מוזילה היא אפליקציית קרא-אחר-כך הכי טובה שאני מכיר. כשאתה מגיע לכתבה או סתם דף מעניין אתה לוחץ על הכפתור והכתבה מצטרפת לאוסף הכתבות שלך, וגם מוצגת בתצורת מגזין, נקייה מפרסומות, שגורמת לרצות באמת לקרוא את המאמרים ששמרת לאחר כך. פוקט עובדת כאפליקציה עצמאית בכל דפדפן אבל כפרויקט-אחות של פיירפוקס היא משולבת מצוין בתוך הדפדפן.
10. ויש עוד המון תכונות נוספות, כמו למשל כלי גזירת תמונה מובנה בתוך הדפדפן, שמזהה בעצמו את המסגרות שאנחנו רוצים לגזור, צפייה בווידיאו בחלון צף במקביל לגלישה באמצעות תכונת Picture-in-Picture, קריאת זן שמנקה את כל הפרסומות והדברים המרצדים מסביב, חסימה אוטומטית של סרטונים שמתחילים לנגן מבלי שהתבקשו, ועוד הרבה. כדאי לנסות, בכל יום מגלים משהו חדש.
עמדות אמיצות
ואחרי כל זה כדאי לזכור שמוזילה הוא ארגון ציבורי ללא כוונות רווח, שקיים כדי להגן על זכויות הציבור. אחרי שהתפוצצה פרשת קיימברידג’ אנליטיקה מוזילה הודיע שהוא מפסיק לפרסם מודעות פייסבוק, מעמסה כבדה לארגון שמתקשה לגייס תקציבים. לקראת חגי הקניות פרסם הארגון דו"ח שחשף כיצד גאדג’טים אלקטרוניים פוגעים בפרטיות שלנו מבלי שנדע. מוזילה גם מציג עמדות אמיצות בקונגרס האמריקאי ודרישות להטלת מגבלות על תאוות הבצע של החברות.
בעולם שבו כולם סוחרים במידע שלנו במחיר של הטרדה ואף פגיעה בנו, קיומו של מוזילה אינו מובן מאליו וצריך להגן עליו. חלק מהפרויקטים שנמצאים בפיתוח שם, למשל תרגום אוטומטי של אתרים באמצעת בינה מלאכותית, מתמהמהים בגלל הקושי לגייס תקציבים. הנהלת הארגון, שבנתה מודל כלכלי שמבוסס על מתן שירותים מסוימים בתשלום, נאלצה לאחרונה להודות בכישלון ולפטר 70 עובדים.
כשהמשתמשים רגילים לקבל הכל בחינם, כשהתשלום הוא בוויתור על פרטיות, קשה לשכנע את הגולשים לנהוג אחרת. אבל אפשר גם לתרום להם ישירות, ותמיכה בהם מסייעת להגביל, ולו במעט, את תעשיית הנתונים האימתנית. אני, אגב, תרמתי.
