העולם השתנה. מרחב הדיגיטל הוא כיום עוד חזית או זירה למאבק. זו זירה שבה כולנו פעילים בכל יום אבל לא תמיד מודעים לסכנות שנמצאות בה. החל מהאקרים שמנסים להדביק את המכשירים שלנו בנוזקות, תעמלנים שמנסים לדחוף את הנרטיב שלהם או סתם טרולים שמחפשים לעורר מהומה. בכל שירות או אפליקציה תמצאו בעיות, אבל ישנם כללי שימוש שיכולים לסייע לכם להתמודד עם העולם המקוון באופן יעיל. שימו לב שהמדריכים שנפרסם פה מתעדכנים בכל עת בהתאם - לכן שמרו אותם בסימניות שלכם כדי שתוכלו לחזור אליהם בכל עת שתזדקקו להם.
מספרי חירום:
מוקד מערך הסייבר - 119 או באתר
Block - מרכז הגנת סייבר לאזרחים של איגוד האינטרנט הישראלי - block.org.il
משטרת ישראל - מוקד המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - 105 או באתר
עוד בנושא:
המלצות מערך הסייבר הלאומי להישאר בטוחים ברשת בעת מלחמה
13 צפייה בגלריה
כאוס ברשתות החברתיות
(עיבוד תמונה. צילום: Thaspol Sangsee / Shutterstock.com, MAHMUD HAMS / AFP)
1. אין ללחוץ על קישורים חשודים – בעיקר כאלה שמועברים בהודעות וברשתות.
2. גלו אחריות – הסתמכו על מקורות מידע מהימנים. הימנעו מהפצת שמועות ומידע לא מאומת, ומהעברת קבצים וקישורים חשודים שמקורם לא ברור.
3. קיבלתם בקשת סחיטה או בקשה למסור מידע אישי, סיסמה או קוד בוואטסאפ? – התעלמו! חיסמו את השולח ודווחו עליו לוואטסאפ בכפתור "דווח" שבהגדרות איש הקשר.
4. הגנו על מצלמת האבטחה שלכם - בדקו שמצלמת האבטחה בביתכם מוגנת על ידי סיסמה ייחודית שיצרתם ולא סיסמת ברירת המחדל.
5. גלו חשדנות מוגברת – בעיקר כלפי הודעות שמטרתן יצירת פאניקה ובהלה, ובדקו את אמינותן.
6. הגנו על הרשתות החברתיות והוואטסאפ שלכם – בחרו סיסמה קשה לניחוש והטמיעו אימות דו-שלבי: קוד נוסף לסיסמה ברשתות ובוואטסאפ – קוד אישי נוסף לקוד במסרון.
7. הורידו מחנויות האפליקציות הרשמית רק את האפליקציה הרשמית של פיקוד העורף (זו שכתוב עליה פיקוד העורף).
8. אל תשתפו כל מידע שעשוי לשמש את האויב – במיוחד בקבוצות גדולות שאינכם מכירים את כל המשתתפים, היו ערים לשיתוף מידע רגיש או אישי או מידע שעשוי לשמש את האויב. אם זיהיתם שאחד המשתתפים בקבוצה מפיץ הודעות שטנה, הוציאו וחסמו אותו מהקבוצה.
ריפרש
ברוכים הבאים לטלגרם, חמאס כבר כאן / עם עידן רינג
21:29
המלצות מערך הסייבר הלאומי להגנה על הוואטסאפ שלכם
1. חסימת צירוף אוטומטי - שנו את ההגדרות בחשבון הוואטסאפ כך שאנשים שאתם לא מכירים לא יוכלו לצרף אתכם בצורה אוטומטית לקבוצות: הגדרות > פרטיות > קבוצות.
2. זיהוי החברים בקבוצה - על מנהלי הקבוצה לוודא שהם מכירים את כל החברים בקבוצה. אם מדובר בקבוצה גדולה, עדיף לחסום אותה לתגובות.
3. איפוס קישורי הזמנה לקבוצות - אם הקישור לקבוצה מופץ בקבוצות, גם אנשים לא רצויים יוכלו להצטרף. הקפידו שלא להעביר את הקישור לאנשים שאינכם מכירים ואפסו את הקישור לאחר שהמוזמנים לקבוצה הצטרפו.
4. שינוי תכנים בקבוצה - אם זיהיתם שינוי חריג בשם הקבוצה, תמונת הקבוצה או תיאור הקבוצה, מומלץ לצאת מהקבוצה. יכול להיות שהחשבון של אחד מחברי הקבוצה נפרץ.
5. בדקו את קישור ההזמנה לקבוצה - אם קיבלתם הזמנה לקבוצה ממישהו שאינו ברשימת הקשר יש לוודא מולו במה מדובר.
6. קישורים - אל תלחצו על קישורים וקבצים לא מזוהים שהועברו בקבוצות הוואטסאפ. בכל מקרה העדיפו להיכנס לאתרים באמצעות חיפוש בלתי תלוי.
7. איש קשר לא רצוי - יש לחסום ולדווח בכפתור הדיווח בוואטסאפ על מי שמפיץ תכני שטנה או תכנים לא הולמים בקבוצה.
8. אל תמסרו מידע אישי בקבוצה - במיוחד לא קוד או סיסמה, גם אם חבר מבקש.
9. הגדירו אימות דו-שלבי - קוד ייחודי אישי נוסף לקוד המתקבל בוואטסאפ (הגדרות>חשבון>אימות דו-שלבי).
המלצות מומחי קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט לשימוש בטלגרם
החלטתם להתקין את אפליקצית טלגרם? התחלתם להשתמש בפלטפורמה בעקבות המצב? חשוב מאוד לקרוא את האזהרות והמידע החיוני הזה לפני שמורידים, מתקינים ומשתמשים באפליקצית טלגרם – בהנחה שאתם מעל גיל 17.
על רקע מתקפת החמאס והמלחמה בעזה והצורך במידע דחוף וזמין אלפי ישראלים בחרו להצטרף לאפליקצית טלגרם ולהתקין אותה במכשירי הטלפון שלהם, אך רובם לא מודעים למאפיינים ולסכנות הטמונות בה. המלצת איגוד האינטרנט הישראלי לשעת החירום בעקבות הצפת התכנים הפוגעניים ברשתות החברתיות היא להגביל שימוש באפליקצית טלגרם – רק לבני 17 ומעלה בלבד! אנו מציעים למנוע את התקנתה של האפליקציה בקרב בני נוער לאור העובדה כי היא מכילה תוכן פוגעני ואלים ללא בקרה ופיקוח מתאימים, ונעדרת מנגון דיווח יעיל דיו.
חשוב להבין, כי טלגרם אינה עוד רשת חברתית או אפליקצית מסרים רגילה. היא מכילה מספר מאפיינים מסוכנים שחשוב מאוד להכיר לפני שמקבלים החלטה להשתמש בה – וחשוב לדעת איך להשתמש בה. הנה כמה אזהרות ומידע חיוני שמשתמשי טלגרם חדשים וותיקים חייבים להכיר.
- הגבלת גיל – חשוב לדעת שהאפליקציה לא מתאימה ולא מומלצת עבור צעירים מתחת לגיל 17. אנו ממליצים להקפיד על כך שבני ובנות הנוער לא יורידו אותה למכשיריהם וישתמשו בה ללא ידיעת ההורים. במיוחד בתקופה של לחימה או מצב חירום. אם הם בכל זאת פעילים בה בעת הנוכחית, חשוב מאוד להשגיח ולפקח על אופן השימוש שלהם באפליקציה, ובעיקר על הערוצים והתוכן אליו הם נחשפים, בהתאם להנחיות הבאות.
- מומלץ לעקוב אחר חשבונות רשמיים, מומחים ומוסמכים בלבד! טלגרם עשויה להיות אפליקציה טובה ומועילה אם מתמקדים בחשבונות רשמיים (המאומתים על ידי סימון וי כחול), מוסמכים ומקצועיים – כמו חשבונות של גופים מדינתיים רשמיים: למשל פיקוד העורף, משטרה, מערך הסייבר, דו"צ, גופי חדשות או אקדמיה וכו'. אנו מציעים לתת לערוצים אלו עדיפות על פני מקורות לא בדוקים ולא מאומתים שעשויים להפיץ מידע שגוי ומטעה במכוון. המנעו מקבוצות וערוצים שנועדו להפצת מידע גולמי שלא אומת או תיאוריות קונספירציה שונות.
- העדר סינון וחשיפה לתכנים קשים – חשוב לדעת שבניגוד לרשתות ופלטפורמות אחרות, אפליקצית טלגרם לא מסננת או בודקת תוכן שמועבר דרכה. לפיכך משתמשיה נתונים לסכנה מוגברת לחשיפה לתכנים בעייתיים, פוגעניים ולא חוקיים – לכן, בהתאם להמלצה הקודמת, אנו ממליצים לשקול היטב אחרי איזה חשבונות וקבוצות לעקוב בפלטפורמה, ולהימנע מקבוצות וערוצים המתמקדים בתוכן לא מסונן. חשוב לציין שגם ארגוני טרור ופשיעה עושים שימוש באפליקצית טלגרם לצורך קידום והפצת הפעילות שלהם ללא התערבות של הפלטפורמה ובידיעתה המלאה.
- קבלת הפניות ולינקים לקבוצות וערוצים בטלגרם – בניגוד לאפליקציות ופלטפורמות אחרות טלגרם לא ממליצה או "מעודדת" משתמשים להצטרף לקבוצות או ערוצים שהם עשויים לאהוב. לכן היא גם לא לוקחת אחריות על ניטור וסינון התוכן. המנעו מהצטרפות לקבוצות טלגרם שקיבלתם ממקורות לא ידועים ברשתות החברתיות ובווטסאפ. ודאו שמדובר בקבוצות מומלצות ובטוחות שמתאימות לכם. אל תתפתו לקבוצות בהן זורם תוכן ללא בקרה רק כי הן מופיעות ברשת חברתית כלשהי.
- כמה המלצות ופיצ'רים שכדאי להכיר על מנת לצמצם את החשיפה למידע פוגעני ועוין בטלגרם ואת הסיכונים הנלווים לכך:
- מנעו הורדה והפעלה אוטומטית של תכני מדיה על ידי שינוי ההגדרות: הגדרות>נתונים ואחסון>בטלו את הסימונים ב"בהורדת מדיה אוטומטית"; הגדרות>נתונים ואחסון>בטלו את האופציה להזרמת מדיה.
- נחשפתם לסרטון עם אזהרת צפייה ו/או טשטוש? חשבו פעמיים לפני שתורידו ותבחרו לצפות בו. שימו לב: האפשרות לטשטוש מדיה נתונה לידיהם של שולחי ומעלי התוכן בלבד. לא כל מנהלי הערוצים/הקבוצות והמשתמשים שמעלים תוכן לפלטפורמה נוקטים באמצעי הזהירות ומטשטשים תכנים קשים לצפייה. חסמו קבוצות בהן מוזרם מידע פוגעני או מסוכן ללא טשטוש או אזהרה מוקדמת.
- בעלי קבוצות, ערוצים, ומעלי תוכן אחרים: זיכרו כי באפשרותכם לטשטש תוכן שעשוי להיות פוגעני: בעת שליחת מדיה>לחצו על "הסתר עם ספויילר".
- נתקלתם בערוץ שמופיע בצדו סימון "הונאה" / "scam"? מדובר בערוץ מתחזה או זדוני. אל תצרכו ממנו חדשות ואל תורידו ממנו קבצים.
6. כיצד מדווחים לטלגרם על תכנים וערוצים בעלי תוכן פוגעני – שלב אחר שלב:
- דיווח על תוכן מסית, אלים או מעודד טרור: לחצו על שלושת הנקודות בערוץ/קבוצה>דיווח>אלימות>סמנו את כל הסרטונים האלימים>לחצו על "דווח על x הודעות">הוסיפו מידע רלוונטי לדיווח (למשל: סרטונים הקוראים לפגיעה באזרחים)>סמנו "שלח דיווח".
- דיווח על חשבון מזויף או מתחזה: לחצו על שלושת הנקודות>דווח>חשבון מזויף>הוסיפו פרטים רלוונטיים>שלח דיווח. לדוגמא: נתקלתם.ן בערוץ המתחזה לדובר צה"ל? פעלו לפי ההנחיות למעלה – תחת פרטים רלוונטיים צרפו, למשל, קישור לעמוד האותנטי של דובר צה"ל בטלגרם. לסיום, לחצו "שלח דיווח".
- דיווח על ערוץ המפרסם פרטים אישיים של אזרחים או חיילים: לחצו על שלושת הנקודות>דווח>פרטים אישיים>סמנו את הפוסטים החושפים את המידע האישי>לחצו למטה על "דווח על x הודעות">הוסיפו מידע רלוונטי>לחצו על "שלח דיווח".
7. אמצעים ופעולות נוספות שחשוב לבצע כדי להגן על החשבון האישי שלכם ועל פרטיותכם בטלגרם:
- אבטחו את החשבון: הפעילו אימות דו-שלבי בחשבונכם. לחצו על הגדרות>פרטיות ואבטחה>אבטחה>הגדירו סיסמה ודוא"ל לשחזורה.
- מניעת צירוף החשבון שלכם.ן לקבוצות וערוצים ללא רשות: הגדרות>פרטיות ואבטחה>פרטיות>קבוצות וערוצים>אף אחד/אנשי הקשר שלי; אין חובה לחשוף את שמכם המלא או פרטים לא חיוניים בפרופיל שלכם באפליקציה – שקלו זאת היטב.
- הגנה על פרטיות מספר הטלפון שלכם: הגדרות>פרטיות ואבטחה>פרטיות>מי יכול לראות את מספר הטלפון שלי>אף אחד/אנשי הקשר שלי; הגדרות>פרטיות ואבטחה>פרטיות> מי יכול למצוא אותי באמצעות המספר שלי>אנשי הקשר שלי.
- מניעת קבלת שיחות טלפון מגורמים לא מוכרים: הגדרות>פרטיות ואבטחה>פרטיות>שיחות>אף אחד/אנשי הקשר שלי.
המלצות מערך הסייבר הלאומי לבעלי מצלמות רשת
1. החליפו סיסמה - בממשק המשתמש באפליקציית הניהול של המצלמה>הגדרות>שינוי סיסמה.
2. הגדירו אימות דו-שלבי - כלומר בכל שינוי של ההגדרות במצלמה הממשק יבקש אישור שזה אתם דרך הודעה במייל או דרך הטלפון. לכן אם קיימת אפשרות להגדרת אימות דו-שלבי (הוספת קוד נוסף לסיסמה) - הגדירו אותו.
3. עדכוני אבטחה אוטומטיים - הגדירו עדכוני אבטחה אוטומטיים בממשק הניהול של המצלמה.
4. אם כרגע אתם מתקשים לשנות הגדרות - פשוט לכסות את המצלמה או לנתק פיזית מהחשמל או מהרשת באופן זמני.
המלצות מערך הסייבר הלאומי להגנה על ילדים ברשת
ילדים הם קהל מטרה רגיש במיוחד בימים אלה. הם נתונים ללחץ בבית וגם ברשת. הם חשופים לתכנים לפעמים אלימים או המתארים מצבים מאוד קשים לעיכול. אם למבוגרים זה לא קל להתמודד עם חלק מהתכנים, קל וחומר שגם ילדים יסבלו מהם.
1. נטרלו תכנים רגישים ברשתות החברתיות - באינסטגרם הגדירו "ניהול תוכן", בטיקטוק הגדירו "מצב מוגבל", ביוטיוב הגדירו "סינון תוכן".
2. נטרלו תכנים לפי מילים מסוימות - הגדירו לאפליקציה שאינכם מעוניינים לצפות בתכנים המשתמשים במילים מסוימות. הגדירו מילים שחזרו על עצמן בסרטונים רגישים.
3. הפעילו בקרת הורים - הורידו אפליקציה של בקרת הורים (Parental Control) המאפשרת להגביל את זמן השימוש באפליקציות השונות, לחסום גישה לאתרים מסויימים ולהורדת אפליקציות ועוד.
4. תוכנות סינון - הורידו תוכנות סינון באינטרנט למחשבים ולטלפונים החכמים. התוכנות מסננות תכנים פוגעניים לקטינים ומונעות מסירת מידע אישי. ניתן לפנות לספקיות התקשורת לפרטים נוספים.
5. קישורים חשודים - אל תלחצו על קישורים חשודים, בעיקר כאלו שמועברים בהודעות וברשתות החברתיות. היכנסו לאתרים רק דרך חיפוש בלתי תלוי.
באיגוד האינטרנט הוסיפו המלצות ספציפיות לגבי ההגדרות של כל אפליקציה כדי לחסוך מעצמכם תמונות או תוכן קשה או לא הולם. ימים קשים וכואבים עוברים על כולנו, ורבים ורבות פונים אל הרשתות החברתיות במטרה ללמוד על המתרחש, להתעדכן ולהיתמך כדי להתמודד עם החרדה ואי הוודאות.
בעקבות המצב, הרשתות מוצפות בתכנים בעייתיים ממספר סוגים, המופצים על ידי חשבונות פרטיים, קבוצות וגופים שונים – חלקם מזוייפים במתכוון או שגויים ומטעים, חלקם מציגים תוכן גרפי קשה לצפייה או שעשוי לגרום לנזק נפשי, לרוב ללא אזהרה, וחלקם חושפים תמונות ומידע שעלולים לפגוע ברגשות או בפרטיותם של א/נשים. במיוחד עכשיו, חשוב לעשות מאמץ, ולהוריד את רמת החשיפה והשיתוף של תכנים לא הולמים, פוגעניים או בלתי-מבוססים ברשתות.
X (טוויטר): הגדרות > נגישות תצוגה ושפות > שימוש בנתונים > הפעלה אוטומטית של וידאו > נסמן "אף פעם" הגדרות > פרטיות ובטיחות > תוכן שאתה רואה > הצג מדיה שעשויה להכיל תוכן רגיש.
וואטסאפ: הצגת מדיה: הגדרות > אחסון ונתונים > הורדת מידע אוטומטית> נסמן בכולם "אף סוג מדיה" השתקת סטוריז: נלחץ לחיצה ארוכה על חבר/ת וואסטאפ שמשתפ/ת תכנים קשים > ונבחר ב"השתקה".
טלגרם: Settings > Data and Storage > Automatic media download > נבטל את הסימון בשלושת האפשרויות Streaming > Stream Videos and Audio files > נבטל את הסימון.
פייסבוק: נלחץ על תמונת הפרופיל שלנו בפינה השמאלית העליונה של פייסבוק > הגדרות ופרטיות > הגדרות > סרטונים > נסמן "כבוי".
מסנג'ר: לאחר הכניסה לאפליקציה נלחץ על גלגל השיניים > Data Saver > נלחץ על On.
אינסטגרם: נלחץ על תמונת הפרופיל שלנו בפינה השמאלית התחתונה > הגדרות ופרטיות > Data usage and media quality > לסמן "חסכון בנתונים" וב"מדיה ברזולוציה גבוהה" > ונסמן "אף פעם".
טיקטוק: נלחץ על פרופיל > הגדרות ופרטיות > תוכן מועדף > מצב מוגבל > נסמן "הפעל".
יוטיוב: נלחץ על הגדרות > כללי > נסמן "סינון תוכן".
עוד המלצות:
1. העדיפו לצרוך מידע ועדכונים דרך כלי תקשורת ומערכות חדשות מקצועיות ומוסמכות ודרך ערוצים של גורמים רשמיים ומוסמכים כמו פיקוד העורף, המשטרה, דובר צה"ל ומשרדי הממשלה.
2. ברשתות החברתיות עדיף לעקוב אחר עדכונים של גופים רשמיים וחדשותיים או אחר עיתונאים וכותבים מוכרים ומומחים, ולא באמצעות קבוצות אנונימיות ופרופילים לא מוסמכים או מבוססים. השתיקו או חסמו פרופילים המציפים במידע פוגעני או מטריד.
3. הימנעו מעדכונים רבים בקבוצות סגורות ורשימות תפוצה אנונימיות המגיעות ללא קרדיט בפלטפורמות כמו טלגרם ו-וואטסאפ, ומהפצת המידע מתוכן לרשתות אחרות.
4. נסו להתנתק מדי פעם מהחדשות והעדכונים לטובת פעילות חברתית מחוץ למסכים ולרשתות למען הבריאות הנפשית והפיזית.
אם ראיתם פוסטים או תכנים מזויפים או פוגעניים שרצים ברשת אפשר לדווח עליהם אלינו בקו הסיוע לאינטרנט בטוח או לעמודים של אנשי פייק ריפורטר ובודקים – FakeReporter, בודקים – כדאי לעקוב אחריהם בטוויטר לעדכונים שוטפים.
המלצות מערך הסייבר הלאומי ללמידה מרחוק
1. סיסמה חזקה - על המורה או מנהל הפגישה להגדיר סיסמה חזקה לכל פגישה.
2. רק רשמי - הורידו את האפליקציה רק מחנויות האפליקציות הרשמיות.
3. עדכוני תוכנה - הקפידו לעדכן תוכנה בכל פעם שיוצא עדכון חדש. אם יש אפשרות הגדירו עדכוני תוכנה אוטומטיים.
4. פרסום הפגישה - ודאו שהקישור לפגישה פרטי ולא פומבי. פרסמו את הקישור רק באמצעים פנימיים כך שרק המשתתפים בפגישה יחשפו אליו.
5. חדר המתנה - על המורה, מנהל הפגישה להוסיף "חדר המתנה" (waiting room) ולאשר את כניסת המשתמשים לפגישה רק לאחר אימות זהותם.
6. הוצאת משתתפים - ודאו שהמורה או מנהל הפגישה יודע כיצד להוציא משתתפים מתוך הפגישה, ושולט בשיתוף המסך של המשתתפים.
7. שיתוף קבצים - הימנעו מהפעלת קישורים ששותפו בפגישה. על המורה, מנהל הפגישה להגביל את סוגי הקבצים ניתן לשתף למינימום הנדרש. אם יש אפשרות- בטלו את אפשרות העברת ושיתוף קבצים.
המלצות נוספות ללמידה ועבודה מרחוק של חברת ESET
כלים כמו Zoom, Teams, Google Meet הם פופולריים במיוחד בתקופת מלחמה. המערכות הללו עלולות לאפשר העברה של קישורים זדוניים, גניבת זהות, דליפות מידע של מידע חיוני מהפגישה ואפילו גניבת זהות.
1. אל תפיצו קישורים - אל תפרסמו קישורים לפגישות בפומבי.
2. אישורים - הגדירו כי משתמשים שמצטרפים יצטרכו לקבל מכם אישור.
3. אל תחכו לפגישה כדי להבין איך שולטים בה - הכירו את האפשרות להוציא משתתפים אשר אינם אמורים להיות חלק מהפגישה.
4. הצפנה מסייעת לשמור עליכם - ודאו כי השיחה מוגדרת כמוצפנת מקצה לקצה על מנת לשמור על פרטיות.
המלצות להתמודדות עם פייק ניוז ועקיצות כספיות של חברת BrandShield
1. בדקו את שם האתר – אם הוא כולל טעות כתיב, מדובר בהונאה (אותיות כפולות, שגיאות כתיב וכדומה).
2. בדקו את התוכן - ארגון אמיתי או חברה אמיתית שמעוניינת למכור לכם שירותים ישקיעו את המשאבים הדרושים כדי לוודא שתוכן האתר יהיה נקי משגיאות כתיב.
3. אם אינכם יודעים מהו שם האתר האמיתי – אל תסתמכו רק על תוצאות במנועי החיפוש. בדקו במספר אתרים גדולים והצליבו מידע כדי לוודא שאתם מגיעים לאתר הנכון.
4. חפשו את אייקון המנעול לצד כתובת האתר בשורת החיפוש - המשמעות שלו היא שהאתר מצפין את התקשורת ביניכם לבינו. אם אין מנעול, אז האתר לא מאובטח ויש להימנע מלעשות בו פעולה. עם זאת, גם אם יש מנעול זה עדיין לא מספיק מכיוון שזה לא מעיד שהאתר עצמו לגיטימי, אבל אם אין - אז הוא בעייתי ב-100%.
5. שימו לב לרצף האותיות HTTPS - האות S לאחר ה-HTTP מעידה על כך שלאתר יש תעודת אבטחה. עם זאת, יש אתרי הונאה שמצליחים לקבל תעודת אבטחה, ולכן הימצאות התעודה אינה מבטיחה כי אין זו הונאה, אולם אתרים ללא תעודת אבטחה חשודים בהכרח בהונאה.
6. הונאות רבות מתחילות ברשתות החברתיות - זאת על מנת להוביל גולשים לפלטפורמה חיצונית שם מתרחשת ההונאה ולעיתים הן מתרחשות ברשת החברתית עצמה. המעבר לאתר המזויף מתבצע באמצעות שליחת קישור בפוסט, בהודעה פרטית בוואטסאפ, מסנג'ר, טלגרם וכו'. חברות וארגונים אמיתיים, ובטח גופי תקשורת, לא מתקשרים עם הציבור באמצעים הללו באופן יזום. אם קיבלתם הודעות כאלו עם כל מיני קישורים, או הודעות מגורמים שאינכם מכירים ישנה סבירות גבוהה שמדובר בהונאה.
7. לא בטוחים? תמיד אפשר לבדוק עם בני משפחה ו/או חברים, בדקו אם הם מכירים ואיך זה נשמע להם. נסו לוודא האם קיימים ערוצים רשמיים ומוכרים של הארגון או החברה ברחבי הרשת, ולא מול אותו המקור החשוד בהתחזות.
איגוד האינטרנט פרסם כאן את כללי הקהילה ואכיפת הפלטפורמות נגד פייק ודיסאינפורמציה (אוקטובר 2023). מדובר במאמר מאוד מקיף שאנו מביאים לכם ב-ynet ושמאפשר לכם להבין את המגבלות והאפשרויות בכל מדיה חברתית, החל מפייסבוק או טוויטר ועד טלגרם ויוטיוב. כפי שתראו, לא פעם הכללים מוטים לטובת החברות שמפעילות את הפלטפורמות וגם אם נתקלתם בתכנים שלדעתכם מפרים את כללי הקהילה - לא תמיד החברות יסכימו עם ההערכה שלכם. במקרה כזה אל תהססו להפנות אלינו תכנים שנראים לכם מסיתים במייל האדום של ynet.
טיקטוק - TikTok
תנאי הקהילה של טיקטוק אוסרים על פרסום תכנים מטעים שיגרמו ל"נזק משמעותי", שעלול להיות נזק פיזי, נפשי, כלכלי או חברתי. טיקטוק מציינת בפרט שאין איסור על נזק למוניטין או נזק מסחרי לחברה מסוימת. כמו Meta, גם טיקטוק נעזרת בגופי בדיקת עובדות עצמאיים שאת שירותיהם היא שוכרת.
מידע מטעה שאסור לפרסום לפי תנאי הקהילה של טיקטוק יוסר או יוגבל לצפייה, בהתאם לחומרת התוכן והנזק שעלול להיגרם מהשארתו בפלטפורמה. אולם, טיקטוק מציינת בתנאי הקהילה שלה שהיא לא תנקוט פעולות אכיפה כנגד תאוריות קונספירציה כלליות שטוענות למעורבות של "חברות סודיות" באירועים, וכן לא תפעל להסרת פרסומים מטעים לגבי אירועים שקורים תוך כדי הפרסום (עד שתיערך בדיקה שתקבע אם הם אכן שגויים), אך בשני המקרים לא תאפשר הצגה שלהם כהמלצות למשתמשים אחרים. כמו כן, טיקטוק מציינת במפורש שהיא תאפשר דיון על משבר האקלים וכל מידע שמוצג כדעה ולא כעובדה (כל עוד הוא לא עובר על תנאי שימוש אחרים בפלטפורמה).
ביחס לבחירות, טיקטוק לא תאפשר מידע מטעה לגבי תהליכים אזרחיים ובחירות. המדיניות אוסרת על מידע מטעה לגבי ההרשמה להצבעה, אופן ההצבעה, זכאות להצביע בבחירות, זכאות להתמודד בבחירות, הליכי ספירת הקולות ותוצאות הבחירות. תכנים אלה יוסרו.
טיקטוק אוסרת בנוסף על תוכן מזויף שמתיימר להיות אמיתי או תוכן שעבר מניפולציה. ניתן להעלות תוכן שנוצר על ידי AI, אולם לא ניתן להעלות חיקוי ב-AI של אדם פרטי. ניתן להעלות תוכן שנוצר ב-AI שמציג אישיות ציבורית, אולם לא ניתן להציג אותה מבצעת מעשים או אומרת דברים שמפרים את כללי הקהילה האחרים של טיקטוק (לדוגמה, סרטון שמציג את נשיא ארה"ב מאיים על אחרים). תכנים כאלה יוסרו.
על רקע המלחמה ופניית האיחוד האירופי, טיקטוק הודיעה ב-16.10.2023 כי תגדיל את המאמצים שלה להתמודדות עם תוכן מטעה – היא תקים מרכז שליטה מיוחד לבחינת תוכן בעברית ובערבית, ותשכור עובדים דוברי השפות הללו כדי שיבחנו את התכנים. טיקטוק ציינה שהסירה כבר מעל ל-500,000 סרטונים מהאזור המושפע כעת מהמלחמה בין החמאס וישראל מאז תחילת הלחימה (ככל הנראה – ישראל, עזה והרשות הפלסטינית), אך לא ציינה כיצד האכיפה מתחלקת בין סרטונים מסיתים או מקדמי טרור ובין סרטונים שמפיצים מידע מטעה.
יוטיוב - YouTube
יוטיוב אוסרת במדיניות שלה לגבי תוכן מטעה על תוכן שנועד לדיכוי מעורבות בבחירות, כמו מידע מטעה לגבי מיקום הבחירות, זמן הבחירות או הזכאות להצביע ולהתמודד. בנוסף לכך, היא אוסרת על תוכן שעבר מניפולציה או תוכן מזויף שעלול להטעות משתמשים ולהוביל לנזק משמעותי. לבסוף, היא אוסרת גם על תוכן מטעה שהוצא מהקשרו ושיש סיכוי סביר שיוביל לנזק משמעותי, גם אם הוא אמיתי והבעיה העיקרית בו היא ההקשר. לדוגמה, טענות לפגיעה בזכויות אדם בסכסוך מסוים שלמעשה התרחשו בתקופה אחרת או בסכסוך אחר.
כתוספת למדיניות הכללית שלה בנוגע לתוכן מטעה או מזויף, יוטיוב פועלת נגד מידע מטעה ב-4 נושאים אחרים בעלי זיקה למידע מטעה: מידע רפואי מוטעה (Medical misinformation) בנושא נגיף הקורונה אסור. יוסר תוכן שמפיץ מידע רפואי מוטעה הסותר את המידע הרפואי שמפרסמים ארגון הבריאות העולמי (WHO) או רשויות בריאות מקומיות בנוגע לנגיף הקורונה.
מרמה (Deceptive practices) אסורה, ויוטלו סנקציות נגד משתמשים שמציגים מצג שווא או פועלים בשיטות מרמה אחרות. הסנקציות נעות מהסרת האפשרות לפרסום על הסרטון שאותר כבעייתי (כך שלא ניתן יהיה להפיק ממנו רווח באופן ישיר) ועד הסרת הסרטון וחסימת הערוץ. יוטיוב אוסרת שימוש במדיה שעברה מניפולציה למטרות מרמה, באופן שעלול להוות סיכון רציני לנזק. יוטיוב מציינת שבפרט היא עובדת כדי להגן מפני התקפות ושיבושים במערכות בחירות, ומתמקדת במאבק בפעולות בעלות השפעה פוליטית. התחזות (Impersonation) אסורה לחלוטין וחשבונות מתחזים יוסרו. תוכן שנאה (Hate speech) אסור, ובתוכו נכלל איסור בין היתר על הכחשה של אירועים אלימים חמורים בעלי תיעוד מוכח (לדוגמה, הכחשת שואה).
טוויטר - X
תנאי הקהילה של X ביחס למידע מטעה נמצאים בחלקם במדיניות שלה בנושא "תוכן מלאכותי ותוכן שעבר מניפולציה" (Synthetic and manipulated media policy). שם X מציינת שהיא תמחק תוכן מלאכותי, תוכן שעבר מניפולציה ותוכן שהוצא מהקשרו שעלול לבלבל אנשים או לגרום לנזק. אולם, היא מציינת שבחלק מהמקרים היא תסמן תוכן כזה על מנת לספק הקשר ולסייע לקוראים להבין את האותנטיות של התוכן.
בנוסף, X אוסרת על מידע מטעה בזמן משבר כחלק ממדיניותה בנושא "מידע מטעה במשבר" (Crisis misinformation policy) – היא תגביל את ההפצה של תוכן שהוכח כשגוי, שמנוסח כעובדה, וסביר שיגרום לנזק לציבור שנמצא במשבר. משתמשים שהפיצו תוכן כזה מספר פעמים יורחקו מהפלטפורמה. כדוגמה למקרים שבהם המדיניות תחול, X מציינת שהיא תפעל נגד תכנים שטוענים לשימוש בכוח מצד אחד מהצדדים בסכסוך פעיל, טענות שגויות לפשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות, שיקוף שגוי של המצב בפועל, וטענות מטעות לגבי המצב ההומניטרי בשטח.
קטגוריה נוספת של תוכן מטעה היא מידע מטעה שפוגע ב-"יושרה של תהליכים אזרחיים" (Civic integrity policy). מדיניות זו כוללת תכנים שמטרתם לשבש בחירות או תהליכים אזרחיים אחרים, כמו תכנים שעלולים להוביל לאלימות בנוגע לבחירות או תכנים מטעים לגבי מועד הבחירות, מיקום ההצבעה או הזכאות להצבעה. X לא מבהירה שתמחק פוסטים כאלה, אלא "תגביל את ההפצה שלהם" ותסמן אותם כמטעים.
לגבי כל 3 הקטגוריות שצוינו לעיל, נראה ש-X לא ציינה במפורש שתמחק תוכן באופן גורף. נראה שלצורך התמודדות עם תוכן מטעה, X מעדיפה לעשות שימוש נרחב במערכת "בודקי עובדות" קהילתית, שתפקידה לסמן תוכן מטעה ולהוסיף לו הקשר והבהרות, במקום הסרתו או הסתרתו. נראה כי מערכת זו נכשלה במתן מענה מהיר מספיק להפצת המידע המטעה, שהגיע לקנה מידה רחב מספיק כדי להצדיק אזהרה ודרישת מידע לצורך פתיחה אפשרית בחקירה מצד הנציבות האירופית, שדרשה בפנייה מיום 10.10.2023 ש-X תפעל באופן חד יותר נגד הפצת מידע מטעה בפלטפורמה ונגד תוכן שמקדם טרור.
יתרה מכך, לעיתים המערכת מפיצה מידע מטעה או לא מדויק בעצמה, לדוגמה בציוץ, שבו בודקי העובדות טענו שטבח סברה ושתילה בוצע "על ידי ישראל", למרות שהטבח עצמו לא בוצע על ידי ישראל. במקרים נוספים, ציוצים רשמיים של צה"ל ושל מדינת ישראל סומנו על-ידי הערות שקבעו שהתמונות שהגורמים הישראלים סיפקו ממתקפת הטרור הן "תוצר של AI" או "מבוימות". לדוגמה, הערה שנוספה לתמונה שפורסמה על-ידי משרד החוץ ומכילה דם, שקובעת שהתמונה מבוימת בגלל שהדם מופיע בצבע ורוד ולא אדום.
מטא - פייסבוק ואיסטגרם
מטא קובעת בתנאי הקהילה שלה ארבעה סוגים של מידע מטעה שיוסרו מהפלטפורמות, בכפוף להתייעצות עם גופי בדיקת עובדות עצמאיים שאת שירותם החברה שוכרת:
מידע מטעה שעלול לגרום לאלימות או פגיעה פיזית, כמו תכנים שמציגים פגיעה שלא קרתה או מוציאים פגיעות מחוץ להקשר באופן שעלול לעורר תגובה, כמו פרסומים מפוברקים על מעשי זוועה בין צדדים במלחמה. החברה מציינת שהיא עובדת עם גופים לא ממשלתיים שלא למטרות רווח ברחבי העולם ובאזורי קונפליקט, על מנת להתאים את המדיניות למצבים אזוריים ייחודיים.
מידע רפואי מטעה שעלול להזיק. השאלה מהו מידע רפואי מטעה נקבעת לטענת החברה בהתייעצות עם "ארגוני בריאות מובילים". מידע רפואי מטעה מחולק ל-3 קטגורית: מידע מטעה לגבי חיסונים, כמו הטענה שחיסונים גורמים לאוטיזם. מידע רפואי מטעה בזמן משברי בריאות הציבור. לדוגמה, מידע מטעה בנוגע לוירוס הקורונה, שעלול להוביל אנשים שהוטעו לסכן את בריאותם האישית ואת בריאות הציבור. קידום תרופות פלא מזיקות – המדיניות אוסרת על תרופות פלא שסביר שיובילו לפציעה משמעותית או מוות, כאשר לטיפול אין שימוש רפואי לגיטימי ומוכח. לדוגמה, שתיית אקונומיקה וחומרי חיטוי אחרים.
התערבות בבחירות והטעיית בוחרים, כמו הפצת תאריכי בחירות שגויים או מיקומי אתרי בחירות שגויים. מניפולציה תקשורתית ומדיה שעברה מניפולציה באופן מטעה. לדוגמה, תוצרים של בינה מלאכותית שנראים אמינים לאדם ממוצע או סרטונים ערוכים בצורה משמעותית באופן שמשנה את משמעות התוכן המקורי.
פורסם לראשונה: 06:00, 19.10.23
