משחקי היורו מאחורינו, אבל האולימפיאדה לפנינו, וחובבי הספורט נערכים ל-16 יום מלאי ריגושים מול המסך הביתי. שירותי הטלוויזיה פותחים ערוצי ספורט לצפייה חינם, גם באיכות שידור 4K, ויבואניות הטלוויזיות כבר מוכנות עם מלאי מסכים חדש, מודל 2021, שהושקו בישראל ממש בשבועות האחרונים.
עוד על טלוויזיות:
מכל מכשירי החשמל הביתיים, הטלוויזיה עשתה את הזינוק הטכנולוגי המשמעותי ביותר בעשור האחרון. המהפך הראשון התחולל עם כניסת מסכי ה-LED הדקים, שהחליפו את קופסאות הענק הכבדות; השני – בכניסת הרזולוציות הגבוהות, בתחילה HD ובהמשך גם 4K ו-8K; השלישי – בגודל: המסכים הולכים וגדלים משנה לשנה, ביחס הפוך למחיריהם; הרביעי - בחדירת האינטרנט למכשירים, בשילוב מעבדים חזקים בתוכם, והפיכתם למרכזי מדיה וגיימינג. למעשה מדובר היום במחשבים לכל דבר, עם מערכות הפעלה כמו אנדרואיד TV (במכשירי סוני ופיליפס), WebOS (ב-LG), טיזן (בסמסונג), וידה (בהייסנס), ועוד.
המעבדים המובנים מוציאים בהדרגה לגמלאות את הסטרימרים למיניהם, ולמעשה גם את הממיר של ספקיות הטלוויזיה, שאת מקומו תופסת עכשיו אפליקציה בטלוויזיה. דגמי 2021 של כל היצרניות כוללים אפליקציות של רוב ספקיות הטלוויזיה הנפוצות בארץ: סלקום TV, פרטנר TV, סטינג TV, HOT פלוס, ונקסט TV (את YES פלוס ניתן להוריד בינתיים רק במכשירי סוני ושיאומי). שירותי גיימינג חדשים, ישירות לטלוויזיה דרך הענן, מאיימים להפוך עם הזמן גם את הפלייסטיישן וה-Xbox למיותרים.
דואופול בצמרת
לפי חברת המחקרים GFK, שוק הטלוויזיות בישראל נשלט ללא עוררין על ידי שתי חברות – שתי הענקיות הקוריאניות סמסונג (כ-40%) ו-LG (כ-32%). שאר המכשירים הנמכרים בארץ מתחלקים בין סוני, הייסנס, פיליפס, מותגים סיניים בשמות מזדמנים, וכן TCL ושיאומי הסיניות. סוני נחשבת באופן מסורתי ליקרה מכולן, וסמסונג, LG ופיליפס משחקות לרוב במגרשים מקבילים.
כמחצית המכירות בישראל הן של הדגמים הזולים יחסית, כ-40% של דגמי הביניים היקרים יותר, ורק כ-10% של דגמי הפרימיום. למה היבואניות משקיעות בעיקר בפרסום דגמי היוקרה? כי אלה - חוץ מהעובדה שהם מקבעים למותג תדמית של חדשנות ייחודית - פשוט רווחיים יותר, ואחראים לכ-25% מסך ההכנסות השנתיות שלהן.
אז מה חדש בטלוויזיות של 2021? הן קודם כל יפהפיות, כמעט נטולות שוליים, ודקיקות בהרבה מהקודמות להן; בדגמי היוקרה עובי המסך לא עולה לעתים על 1.5 ס"מ. סבך החוטים מוסתר באלגנטיות בתעלות מסוגננות מאחורי המסך. השלט-רחוק קטן – אולי בהשראת השלט הזעיר של אפל TV. סמסונג אפילו מציעה דגם מיוחד (The Frame) שניתן להתאים לו מסגרות בכל צבע, והוא מקרין כל הזמן יצירות אמנות. בצד הטכני, בהשראת המשחקים בבית בימי הסגרים של שנת הקורונה, החברות מתחרות ביניהן בהתאמה לחיבור קונסולות פלייסטיישן ו-Xbox – הן באיכות התמונה והן במהירות התגובה. ברשתות החשמל מספרים על נישה מבוקשת חדשה ומפתיעה: מסכי טלוויזיה קטנים יחסית, 32 אינץ', המשמשים גם כמסך מחשב. שניים באחד.
הגודל קובע? מבחן האינצ'ים
כל היצרניות המוכרות מציעות בין שלוש לארבע סדרות עיקריות, בהתאם לרמת האיכות. בכל סדרה מספר דגמים, שכל אחד מהם נמכר בכמה גדלים, מ-43 עד 85, 86 ואפילו 88 אינץ' (טלוויזיית הדגל של LG). טלוויזיות קטנות יותר נדירות אבל ניתנות להשגה. קשת המחירים עצומה, ותהליך הקנייה חייב להתחיל מהסכום העומד לרשותכם.
בניגוד לטעות הנפוצה שרואה ברזולוציית המסך (HD, 4K או 8K) את חזות הכל - שני הפרמטרים העיקריים הקובעים את איכותה של טלוויזיה - ולרוב גם את מחירה - הם דווקא סוג המסך ויכולות המעבד המשולב במכשיר. גודל המסך משפיע על המחיר, אך הוא לא העיקר: ניתן למצוא טלוויזיה בגודל 48 אינץ' בלבד, שהיא יקרה מטלוויזיה של אותו יצרן בגודל 65 אינץ'. הכל תלוי בטיב המילוי.
פעם, בעידן שבו הטלוויזיה הייתה קופסת ענק, נהוג היה לחשב את גודל המסך האופטימלי לפי המרחק בינה לבין הספה. המעבר לרזולוציות הגבוהות, שמאפשר ליהנות מתמונה חדה גם ממש ליד המסך, שם קץ לחישובים הללו: הישראלי קונה היום כמה שיותר גדול, כגודל המטראז' שמאפשר הסלון וכעומק הכיס שלו. וכן, בטלוויזיות יש דבר כזה, גדול אבל זול.
מהו בכל זאת גודל הטלוויזיה הפופולרי ביותר בישראל ב-2021? לפי נתוני היבואניות – גודל 65 אינץ' הולך וכובש את מקומו של גודל 55 אינץ' כמוביל בשוק, ומתקרב כבר לכ-27%. ארז וסנר, מנהל רשת "מחסני חשמל" מספר, כי הביקוש לגודל הזה זינק ברבעון האחרון פי שניים. זהו גם גודל המסך הרווחי ביותר לחברות. אחרי 65 ו-55 אינץ' בא גודל 43 אינץ', שתופס כ-20%, ומשמש כנראה כטלוויזיה משנית בבית. הגדלים שבין 48 ל-50 אינץ' מהווים כ-18%. זינוק מורגש בשנה האחרונה בקטגוריית טלוויזיות הענק: מכשירים בגודלי 70 אינץ' ומעלה תופסים כבר כ-12% מהשוק.
4K ו-8K: אין יותר חד מזה
מה צריך לדעת על סוגי המסכים ושיטות התצוגה? ראשית, בואו נוריד מהשולחן את נושא הרזולוציה, ממילא הסטנדרט המינימלי של הטלוויזיות השנה הוא 4K. כמעט שאין להשיג מכשירים בתצוגה נמוכה מזה. לזקוקים לרענון: "רזולוציה" מתארת את צפיפות הנקודות ("פיקסלים") שמהן מורכב המסך. ככל שהמספר גבוה יותר - רמת הפירוט והחדות גבוהה יותר. בטלוויזיית 4K, למשל, יש 8.3 מיליון פיקסלים. בטלוויזיית 8K יש כבר 33.2 מיליון.
גם כאן הטכנולוגיה מקדימה את השוק: למרות שהפורמט כבר ותיק למדי, בישראל – וגם ברוב העולם - אין עדיין שידורי 4K בערוצים ליניאריים (כמו ערוצים 11, 12, 13 ו-20), בעיקר בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בהחלפת הציוד וברוחבי הפס הגבוהים הנדרשים.
אז מי צריך 4K? ובכן, מי לא: ראשית, העתיד הרי יגיע מתישהו; שנית, ספקיות הטלוויזיה מציעות כבר ב-VOD תכנים מסוימים ב-4K, ובאולימפיאדה ישדרו בארץ כמה ערוצי 4K, בחינם ובתשלום; שירותי טלוויזיה בסטרימינג, כמו נטפליקס ואמזון פריים וידיאו, מציעים מנוי ב-4K (בתשלום גבוה יותר); קונסולות המשחק החדשות תומכות ברזולוציה הזו ואפילו ב-8K; בחלק מסרטוני היוטיוב כבר ניתן לצפות ב-4K; וכמובן – רוב הסמארטפונים מהשנים האחרונות יודעים לצלם ב-4K וחלקם אפילו ב-8K.
מסכי ה-8K, שהחלו לטפטף בשנה שעברה, מגדילים השנה נוכחות, למרות שהם יקרים בכ-20%: סמסונג מוכרת שני דגמים כאלה בגודלי מסך של 65 עד 85 אינץ'; גם LG משווקת שניים, בגודלי מסך של 75 עד 88 אינץ'; סוני מוכרת בארץ שלושה, בגודלי 55 עד 85 אינץ'; ופיליפס דגם אחד, במגוון גדלים.
OLED ו-LED: הקרב על השחור
כ-90% ממסכי הטלוויזיה בחנויות הם מסכי LED, שיטת תאורה אחורית המבוססת על נורות קטנות, שכבות ונדלקות מאחורי כל אזור במסך, לפי הצורך המשתנה בתמונה. ככל שהתאורה ממוקדת ומדויקת יותר יש פחות "זליגה" של אור לצדדים.
אבל פסגת הטכנולוגיה הם מסכי ה-OLED של LG (שמוכרות בעולם גם סוני ופיליפס ואחרות, ברישיון מיוחד) התופסים רק 10% מהשוק. בהם אין כלל תאורה אחורית אלא כל נקודה במסך "מאירה את עצמה". מה שפותר את בעיית זליגת האור ומספק תמונה מדויקת. כאן הצבע השחור הוא אמיתי - כלומר, כשהוא מופיע, הנקודה המציגה אותו פשוט כבויה. את ההבדל בין הטכנולוגיות ניתן לראות מיד עם הדלקת הטלוויזיה, שנייה לפני שמתייצבת תמונה על המסך: במסכי OLED לא יחול שום שינוי – אף נורה לא דולקת; במסכי LED לגווניהם – צבע המסך ישתנה מיד עם ההדלקה לשחור-אפרפר. התאורה האחורית עובדת.
אז אם מסכי ה-OLED כל כך מוצלחים, מדוע התעשייה לא מתמקדת בהם? התשובה פשוטה: כי הם עדיין יקרים מאוד לייצור. וכך, האתגר שעימו מתמודדות יצרניות הטלוויזיה המובילות בעולם הוא פיתוחים חדשים להשבחת התמונה במסכי LED הנחותים יותר. המטרה של כולן: איך לדייק ככל האפשר את האור שמטילות נורות ה-LED בתאורה האחורית על נקודות המסך. למשימה הזו מגויסות גם שיטות שונות לטיפול במיקום נורות ה-LED ובסינון האור הנפלט מהן, וגם מעבד הטלוויזיה, שמנהל את עבודתן בחוכמה.
לסמסונג אין ממש תשובה ניצחת למסכי ה-OLED, אבל היא מציגה השנה את הדבר הכי קרוב לכך: מסכי QLED NEO, המבוססים על טכנולוגיה בשם Mini LED, שמקטינה מאוד את נורות התאורה האחורית ומצופפת אותן – יש עשרות אלפי כאלה במסך - וכך מצמצמת את בריחת האור לצדדים ומספקת בהירות וניגודיות גבוהות. גם ל-LG עצמה טלוויזיות בטכנולוגיה הזו, בסדרה שהיא מכנה QNED, וגם פיליפס מציעה מסכים כאלו.
מתחת לשכבת העילית באים דגמי הביניים בשוק - מסכי ה-QLED של סמסונג, למשל, שמציעים פתרון אחר: נורות התאורה האחורית אמנם גדולות יחסית, אך נוספה "שכבת סינון", שמסננת חלק מהאור שזולג לצדדים. גם פיליפס מציעה מסכים כאלה, שהיא קונה מסמסונג. במסכי הייסנס יש את ULED: טכנולוגיה שמחלקת את המסך ל-240 אזורי תאורה נפרדים.
בדגמים העממיים יותר – שהם הרוב המוחלט של הטלוויזיות הנמכרות בארץ ובעולם – היצרניות השונות מתמודדות עם בעיית זליגת האור בשיטות מגוונות, שמשתנות בעיקר במיקום ובכמות הנורות וזוכות לשמות שונים. בחלקם הן מפזרות אותן לכל אורך ורוחב המסך; באחרים הן מסתפקות במיקום שלהן בצידי המסך ובשליטה מקומית על ההארה.
צבעים וניגודיות: מיליון צבעים
כל יצרניות הטלוויזיות טוענות כי המכשירים שלהן מציגות את הצבעים הכי טבעיים. מילות הבאזז של 2021 הן Quantum Dot וגם NanoCell, שיכולות להציג גם במסכי LED בטלוויזיות הביניים מגוון צבעים אינסופי וניגודיות שמתקרבת לזו של צגי OLED. אבל הבסיס ההכרחי הוא טכנולוגיית HDR הוותיקה, שמאפשרת הצגת פרטי-פרטים במקביל גם באזורים חשוכים וגם באזורים מוארים של התמונה. HDR10+ החדשה יותר, שמשולבת כמעט בכל הטלוויזיות השנה, גם מאפשרת למסך להפריד בין כמות גדולה יותר של גוונים, והתוצאה היא תמונות עשירות, עם קשת אינסופית של מיליון צבעים.
אגב צבעים, פיליפס מאוד גאה בטכנולוגיה הייחודית שלה, בשם "אמבילייט", שמפיקה מאחורי הטלוויזיה, על הקיר, תאורת אווירה, ה"מתכתבת" עם הצבעים המופיעים על המסך.
המעבד: בינה מלאכותית
מעבדי הטלוויזיות החכמות של 2021 גדושים ביכולות בינה מלאכותית. המעבד ממש "מזהה" עצמים המופיעים על המסך בזמן אמיתי, ודואג להציגם בצורה אופטימלית: מבליט את העצם המרכזי בתמונה, משפר פרצופים, מחדד טקסטים. המעבדים החדשים יודעים גם "לשדרג" באופן ממוחשב את איכות הצפייה, מתוכן שמשודר ב-HD לאיכות 4K, ומ-4K ל-8K: את הפיקסלים החסרים הם משלימים לבד. בטלוויזיות הזולות ובמכשירי הביניים הם גם מסייעים לחפות על זליגות האור במסך באמצעות שיפור ברמת השחור.
גם בדגמי הביניים המעבד "יודע" אוטומטית להתאים את תכונות הווידיאו והסאונד האופטימליות לכל מצב - צפייה בסרט, צפייה במשחק כדורגל, או משחק בפלייסטיישן. הוא אפילו לוקח בחשבון את תנאי החדר ומצבי התאורה והשמע, ומתכוונן בהתאם. בטלוויזיות פחות מתקדמות המעבר מסוג מכשיר אחד למשנהו צריך להתבצע על ידי המשתמש. בזכות עוצמת המעבדים, רוב הטלוויזיות השנה כוללות זיהוי פקודות בעברית, וחלקן גם סאונד וירטואלי של 4 ואפילו 5.1 ערוצים, וכוונון אקוסטי אוטומטי.
מעבד הטלוויזיה מריץ גם את מערכת ההפעלה הפנימית. ממשקי המשתמש משתנים מחברה לחברה, אך רובם ידידותיים ומציעים עולם רחב של תכונות ואפליקציות – מאפליקציות ייעודיות של ספקי טלוויזיה וסתם ספקי תכנים, דרך פיצ'רים כמו הדרכה להתאמת שלט הטלוויזיה לשלט הממיר, ועוד. בחלק מהטלוויזיות של LG ניתן אפילו לקבל התראה כשמשודר משחק של הקבוצה שלכם; תוכלו להיכנס לצפייה במשחק או רק לקבל את התוצאה.
המעבדים החדשים חשובים במיוחד לגיימרים, שחקני הפלייסטיישן וה-Xbox. כמעט כל מותגי הטלוויזיה המפורסמים מציעים מצבי גיימינג מיוחדים, "ממטבי משחקים", שכוללים טכנולוגיות לסנכרון מושלם עם כרטיסי המסך החדשים של הקונסולות, למעבר מהיר במיוחד של תמונה וצליל מהקונסולה, לזמן תגובה מיידי, למניעת עייפות העיניים, ועוד.
השקעים: HDMI 2.1 המלך
בעידן שבו הטלוויזיה היא מרכז המדיה הביתי, נושא ה"יציאות" – השקעים שנכללים בה לצורך חיבור והצגת מידע ממכשירים אחרים הוא קריטי. אלו שקעים הם חובה?
טלוויזיות העילית מציעות כיום 4-3 חיבורי HDMI 2.1 – התקן העדכני ביותר, שגיימרים מביני עניין לא יכולים בלעדיו: הוא מאפשר העברת מידע ויזואלי וקולי למסך במהירות גבוהה מאוד, ומספק תמונה חלקה גם ברזולוציות הגבוהות ובקצב רענון גבוה של 120 הרץ. יש גם טלוויזיות איכותיות שמגיעות עם שתי כניסות HDMI 2.1 ועוד שתי HDMI 2.0. בכל מקרה, המינימום המתחייב הוא שתי כניסות HDMI 2.0.
שקע נדרש נוסף הוא USB 3.1, וגם כאן רצויים כמה שיותר ממנו. הדגמים המשובחים מציעים שלושה.
בכל הטלוויזיות תמצאו, כמובן, שקע רשת – "צינור החיבור" המתחייב לאינטרנט. באשר לרכיבי תקשורת פנימיים - אין טלוויזיה שלא תומכת היום ב-WiFi ובבלוטות'. רוב הטלוויזיות החדשות, בדגמי הביניים והפרימיום, תומכות גם בסאונד בטכנולוגיית הסראונד Dolby Atmos, חלקן גם בטכנולוגיות סאונד מתקדמות אחרות.
