"גם לתצפיתנית הטובה והמוכשרת ביותר אין איך לנהל אירוע אחרי שצולפים לה במצלמה, או שהיא מכריזה בקשר ואין תשובה" – כך, במשפט אחד, סיכמה אחת מתצפיתניות צה"ל ששרדה את התופת בדרום את הכשל הנורא. קו ההגנה שקרס התבסס כולו על טכנולוגיה — למעשה על אוסף טכנולוגיות, חלקן המילה האחרונה בעולם, חלקן גאוות ההייטק הישראלי, שהיו אמורות לפחות להתריע ולספק הגנה ראשונית. היו שם מכשול תת-קרקעי עמוק, גדר עילית אינדוקטיבית (רגישה למגע), מערך מצלמות משוכלל, חיישני תנועה ומגע עיליים ותת-קרקעיים. אנטנות סלולריות ומגדלי האזנה, וכמובן, עמדות ה"רואה יורה" — מגדל ובראשו מקלע, שמופעל מרחוק בעת הצורך על ידי תצפיתניות, שיושבות במפקדת האוגדה מול מסכים ואמורות לזהות כל תנועה על הגבול.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
את חומת ההייטק הווירטואלית והסופר-מתקדמת הזו הפיל חמאס ברגע, באמצעים שרובם נכנסו לשימוש כבר במלחמת העולם הראשונה, מלבד אחד: רחפנים שהיום ניתן לרכוש בכל חנות גאדג'טים. 35 רחפנים, לפי חמאס, לקחו חלק במכת הפתיחה, כולל "רחפן מתאבד" שריחף מעל מגדלי ה"רואה יורה" וניטרל אותם. המצלמות ומגדלי השידור וההאזנה נופצו בירי נ"ט, הגדר המאסיבית פוצצה בעזרת מטענים כבדים, כבלי החשמל והתקשורת פשוט נחתכו. מערך השליטה והבקרה הקדמי שותק בבת אחת. הכלל הפשוט שקבע במאה ה-18 קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית, עובד, מתברר, גם בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית: הצד שיצליח לרכז מהר מספיק כוחות גדולים בנקודה מסוימת, בהפתעה, יוכל להוציא את היריב משיווי משקל.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
ההתלהבות המוגזמת מהזינוק האדיר ביכולות המחשוב והתקשורת בשנים האחרונות, זינוק שנחשב לדרמטי יותר מן המהפכה התעשייתית, סוחפת את כולם, גם ארגוני צבא וביטחון, וגם בישראל. הטכנולוגיה נתפשת בעיני רבים, בטעות, ככל-יכולה, כמו אלוהים מודרני, ונושאי דברה – אנשי ההייטק – כשליחיו.
ב-2020 הבין הרמטכ"ל הקודם אביב כוכבי, כי צה"ל חייב לעמוד בחזית הטכנולוגיה כדי להתמודד כראוי עם ההתפתחויות בזירת המלחמה המודרנית. הוא הקים, בין הייתר, את חטיבת שילו"ח, שמפתחת תפיסות ושיטות לחימה חדשניות ופועלת למעשה בשיטות שמזכירות חברת הייטק. גם יחידות האיסוף והסייבר של אמ"ן כמו 8200 תוגברו דרמטית, ובאגף התקשוב נערכים אפילו למחשוב הקוונטי. ההצלחה הייתה מסחררת, תרתי משמע: בזכות היכולות החדשות שפותחו בשנים האחרונות ביחידות הטכנולוגיות ובחברות הביטחוניות של ישראל, צה"ל הגיע להישגים מבצעיים מדהימים, שחלקם הגדול לא ייחשפו לעולם.
אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן-ישראל, עקב מקרוב אחרי ההתפתחויות, ובאופן מפתיע לא התלהב. בן-ישראל, 74, כיום ראש התוכנית ללימודי ביטחון בבית הספר לממשל וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל-אביב — מסמל אולי את השילוב המושלם בין ניסיון צבאי ומודיעיני לבין מומחיות בטכנולוגיה. את רוב שירותו בצה"ל עשה במערך המבצעים, המודיעין והפיתוח של חיל האוויר, ובתפקידו האחרון כיהן כראש המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון. הוא קיבל פעמיים את פרס ביטחון ישראל על פיתוחים חדשניים שהוביל. במשך 17 שנה כיהן כיו"ר סוכנות החלל הישראלית.
פרופ' בן-ישראל: "לא כל פתרון בתנאי מעבדה יעבוד גם בשדה הקרב. טכנולוגיות משוכללות הן יותר ממורכזות וממוקדות — ופגיעה בנקודה אחת יכולה לפגוע בהמון יכולות"
בן-ישראל: "הסתמכות יתר על טכנולוגיה, בלי להבין שיש לה גם נקודות תורפה שדרכן ניתן לשבש או לעקוף אותה – היא טעות גדולה. כל כך גדולה, עד שלפני כשנתיים הייתי מודאג מסימנים לכך בצה"ל, ובאופן אישי הלכתי להזהיר את הגורמים המוסמכים שם. בדרך כלל, הדרג הבכיר בצבא – המפקדים בשטח, האלופים, הרמטכ"ל, חוץ מיוצאים מן הכלל – הם לא אנשי טכנולוגיה; הם באים מיחידות השדה. לפעמים אתה יכול לראות התלהבות יתר אצלם. זו נטייה אנושית. דווקא מי שבא מהתחום יודע כמה זה לא נכון.
"לא רק לי הייתה תחושה כזו. היו שותפים לה הרבה מאוד בכירים בתעשייה. זו הייתה שיחה עקרונית, והאזהרה התחלקה לשניים – אחד, שחלק מהטכנולוגיות שצה"ל שם עליהן את הדגש לא ייתנו את הפירות המקווים, כי כמו בחיים, יש כל מיני בעיות שאתה פותר אותן במעבדה, אבל כשאתה בוחן אותן מקרוב אתה מבין שהפתרון לא יעבוד ככה גם בשדה הקרב. ושניים, גרוע מזה — לטכנולוגיות האלה, כמו לכל טכנולוגיה, יש נקודות תורפה. וככל שהן משוכללות יותר הן יותר ממורכזות וממוקדות — ופגיעה בנקודה אחת שלהן יכולה לפגוע בהמון יכולות".
אתה חושב שהיה כאן ביטחון עצמי מוגזם? היבריס? אווירה כללית של "אנחנו 'סטארטאפ ניישן', הפיתוחים שלנו הכי מתקדמים בעולם ואפשר לסמוך עליהם"?
"יכול מאוד להיות. רק שכל הדברים שמנית נכונים: אנחנו באמת 'סטארטאפ ניישן', ואנחנו באמת יכולים לעשות נפלאות בטכנולוגיה. העניין הוא, שבכל דבר שאנחנו עושים בחיים, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מראש מה יקרה אם יהיה בו כשל, ולזה צריך לספק פתרון".
לצד המכשול הקרקעי-טכנולוגי המורכב, שיצר אשליה כי הוא חוסך את הצורך בהצבת כוחות משמעותיים לצידו, השב"כ ואמ"ן הצליחו לבנות לאורך השנים מערך מודיעין מדהים ברצועת עזה, שהוכיח עצמו בעבר. כבר שנים שישראל מפעילה בעזה — לצד טכניקות איסוף המידע המסורתיות, שכוללות הפעלת מקורות אנושיים בתוך הרצועה — יכולות מעקב דיגיטלי מגוונות, ועושה שימוש בפיתוחים המתקדמים בעולם בתחום הסייבר, האזנות, זיהוי פנים, ניתוח תמונות ובינה מלאכותית. העובדה שחמאס הצליח בכל זאת לתכנן בחשאי מהלך מורכב כל כך לאורך חודשים ארוכים מבלי שהמערך המשוכלל הזה יעלה על כך, מעידה – עוד לפני בדיקה מעמיקה — על המגבלות של רשתות המעקב המשוכללות ביותר.
מומחי ביטחון בארה"ב אמרו השבוע למגזין הטכנולוגי "וויירד" — עוד לפני הפרסום על האזהרה המוקדמת שהועברה על ידי המודיעין המצרי — כי ייתכן שדווקא ים המידע שנאסף על-ידי ישראל שיחק תפקיד בטשטוש התוכניות למתקפה. לפי ג'ייק ויליאמס, האקר לשעבר בסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב, "האתגר בסביבה כמו ישראל הוא לא למצוא מחט בערימת שחת — אלא למצוא את המחט המסוימת שתפגע בך מתוך ערימה של מחטים אחרות".
2 צפייה בגלריה
פריצת הגדר בגבול עזה: רחפנים שאפשר לקנות בכל חנות גאדג'טים התגברו על הטכנולוגיה הכי מתקדמת
(צילום: AP)
בהרצאה שנשא ביוני האחרון במסגרת שבוע הסייבר באוניברסיטת תל-אביב, חשף ראש השב"כ רונן בר, כי כשליש מעובדי הארגון כיום הם נשות ואנשי טכנולוגיה, וציין כי בזכות היכולות החדשות שאומצו בשב"כ נמנעו בשנים האחרונות פיגועים קשים ונחסכו חיי אדם רבים. בר דיבר אפילו על "כיפת ברזל בסייבר" שמפותחת בימים אלה בארגון ועל כניסתו לעולמות ה-AI. הוא פחות התייחס בהרצאה להיערכות השב"כ למצבים בסיסיים בהרבה, שבהם האויב בוחר במכוון, ומצליח, לחזור לתקופת האבן כדי לברוח ממניפת הכיסוי הפרושה על הרשתות וכלי התקשורת שלו.
פרופ' בן־ישראל, גם כאן הייתה הסתמכות יתר?
"הצד המודיעיני הוא סיפור אחר. ברור שאם תיקח מגופי המודיעין של מדינת ישראל את היכולות הטכנולוגיות האלה, אתה תוריד פלאים את רמת המידע שלנו על עזה. אסור לקפוץ למסקנה בסגנון 'זה נכשל, אז אנחנו צריכים משהו אחר'. החיים הם לא אפס או אחד, שחור או לבן. אני לא יודע למה גופי המודיעין לא נתנו הפעם את ההתרעה המתאימה. אבל ברור שבמודיעין אתה מסתמך תמיד על מגוון גדול של מקורות – גם טכנולוגיים, גם אנושיים, גם צילומים, גם מקורות גלויים, ועוד. כבר כשהייתי רמ"ח מחקר במודיעין חיל האוויר, רוב המודיעין היה אלקטרוני ואף אחד לא חשב שהוא מספיק, שצריך לוותר על האיסוף האנושי".
בפועל, בתעשיית ההייטק עצמה מודעים למגבלות הטכנולוגיה יותר מן ההמון המסוחרר מיכולותיה. זה לא מפריע ליזמים בכל העולם, גם בישראל, להגזים בתכונות הפיתוחים שלהם. אפילו חברות ענק נסחפות לעתים לעגל פינות ולעמעם חולשות במוצרים שלהן. דוגמה מן העת האחרונה היא השקתם הבהולה של מתחרי להיט הבינה המלאכותית, ChatGPT, על ידי ענקיות כמו גוגל ומיקרוסופט. כבר באירועי ההשקה שלהם התברר, כי המנועים החדשים משקרים ומטים עובדות, וקשה באמת לסמוך על אמינות התשובות שלהם.
התנפצה האשליה שחיישנים ומצלמות יכולים להחליף חיילים בגבול. שר ההגנה של דרום־קוריאה הודיע אחרי מתקפת חמאס, שארצו תפעל לשנות את אזורי החיץ מול צפון־קוריאה
פרופ' בן-ישראל: "טכנולוגיה מאוד עוזרת לנו להפוך משימות ליעילות יותר, לפשוטות, ולא אחת לחסוך בחיי אדם — החל מאבטחת סייבר ועד פלטות המגן על הטנקים שלנו. הבעיה היא כשמתחילים לחשוב שאין לה נקודות תורפה. אז חסמנו להם את המנהרות, זה אומר שעכשיו אפשר ללכת לישון? בשלב הזה צריך היה לחשוב: אולי עכשיו הם יבואו דרך הגדר או מעליה. השתחררתי מצה"ל ב-2002, אחרי האינתיפאדה השנייה. ההרגשה שלי היא, שבמשך השנים, מכיוון שהאיום הקיומי הקונבנציונלי על ישראל הוסר, והעיסוק התמקד יותר בגופי טרור כמו חמאס וחיזבאללה, הנטייה של צה"ל לנטרל את האיום הזה על ידי טכנולוגיות גדלה יותר מדי. זה משהו שנמצא בתת מודע, ב'בק אוף מיינד'".
לא במקרה הביעו השבוע מומחי צבא וביטחון מאירופה ועד המזרח הרחוק חשש אמיתי מהשלכות הטבח בעוטף עזה על ביטחון המערב כולו, שבשנים האחרונות הפך את הטכנולוגיה לחזות הכול. התנפצה האשליה שחיישנים ומצלמות יכולים להחליף נוכחות פיזית מסיבית בגבולות של גדודי צבא, שנכונים לתגובה בכל רגע נתון. שר ההגנה של דרום-קוריאה, למשל, הודיע שכלקח ממתקפת הפתע של חמאס, ארצו תפעל להשעות את ההסכם מול צפון-קוריאה על אזורי חיץ לאורך הגבול בין המדינות.
ההסתמכות המופלגת של גופי ענק על טכנולוגיות מתוחכמות בלי לייצר להן גיבוי אמין היא לא חידוש. לרוב, רק במבט לאחור נמצא שמדובר בכשל שנובע מהנחה מוקדמת, ה"קונספציה" המפורסמת, שגוררת שרשרת החלטות שגויות. והדוגמאות רבות.
בינואר 1986 התפוצצה מעבורת החלל האמריקאית צ'לנג'ר 73 שניות בלבד לאחר שיגורה, כתוצאה מכשל באטם באחד ממאיצי הרקטות, אף שהצ'לנג'ר צוידה בכמה אמצעי בטיחות, כולל מערכת הפסקת שיגור. ועדת החקירה הנשיאותית שהוקמה בעניין חשפה כי הסיבה העיקרית לתאונה נגרמה בגלל קיצוץ בתקציב, שהביא לשימוש בדלק מוצק במקום בדלק נוזלי — מה שמנע את הפעלת אמצעי הבטיחות. הפיזיקאי זוכה פרס נובל ריצ'רד פיינמן, שהיה חבר בוועדה, צירף לדוח נספח מטעמו. המשפט המסכם שלו היה: "כדי להגיע לטכנולוגיה מוצלחת, המציאות חייבת לגבור על יחסי ציבור — לא ניתן להתל בטבע". במלחמת יום הכיפורים ב-73' הימרו בצמרת הביטחונית על מערכת "אור יקרות" שהייתה אמורה להבעיר בנזין בתעלה וכשלה ברגע האמת; ב-1988 הפילה ספינה של הצי האמריקאי מטוס נוסעים איראני במיצר הורמוז על 290 נוסעיו. אף שהייתה מצוידת במערכות המכ"ם והזיהוי המתקדמות בעולם צוות הספינה זיהה בטעות את כלי הטיס כמטוס קרב איראני; וכמובן, מערכת ההגנה האווירית המשוכללת בעולם של ארה"ב לא הצליחה למנוע את אסון התאומים ב-2001.
מה אפשר היה לעשות כדי לגבות לפחות את האמצעים הטכנולוגיים?
"היום אנחנו חכמים לאחר מעשה, אבל תשאל כל סגן בצבא: אם מאות מחבלים פורצים גדר ותוך כמה דקות הם מגיעים לקיבוץ – איזו טכנולוגיה יכולה לעצור את זה? אני חוזר על דברים שאני מתבייש לומר אותם, כי הם בסיסיים לגמרי: כל גוף צבאי צריך לשאול עצמו תמיד 'מה יקרה אם לא אקבל התרעה, אם יהיה איזשהו כשל במערכות שעליהן אני נסמך היום'. תמיד יהיו פשלות כאלה, רק שהפעם זה עלה לנו יותר מדי".
