דבר אחד בטוח: העשור הקרוב עומד להיות מסעיר מבחינה טכנולוגית. קצב ההתפתחויות שראינו בעשר השנים האחרונות יואץ יותר ויותר, והיקף ההשקעות העולמי בטכנולוגיה ישבור שיאים. עם זאת, ניסיון להעריך ב-2020 אילו טכנולוגיות יובילו את העולם עלול להתגלות כמביך בשנת 2030. למשל בכתבה שהתפרסמה ב-2009, העריכו מומחים שבסוף העשור הנוכחי לכולם יהיו טלוויזיות בתלת-ממד בסלון עם אוואטרים בתפקיד המנחים. חברת נוקיה העריכה שחברות הסלולר יהפכו לחברות אשראי ללקוחות. מה שקרה בפועל, זה שנוקיה התפרקה מעסקי הסלולר.
עידן הבינה המלאכותית. טריילר לסדרה החדשה בהפקת יוטיוב
בכתבה הזו אנחנו מנסים להעריך מה יקרה בעשר השנים הבאות, כפי שהדברים נראים בשלהי שנת 2019. לצורך כך אימצנו את כלל האצבע, שמוכיח את עצמו בדרך כלל: עקבו אחר הכסף. אם התעשייה כולה משקיעה מיליארדים בתחום כלשהו, יש סיכויים לא רעים שהוא יתממש. חוץ מזה גם סקרנו שורה של מאמרים, דו"חות והרצאות של חברות מחקר ומומחים. אלה בדרך כלל מאוד ממוקדים בתחזיות לגבי השנה-שנתיים-שלוש הקרובות ונעשים מעורפלים בהמשך. על בסיס המידע הזה, בתוספת קצת דימיון, הנה חמישה נושאים מרכזיים, בהן הטכנולוגיה תשפיע על חיינו בעשור הקרוב.
סופר בינה מלאכותית
לא צריך להיות נביא כדי להעריך שהבינה המלאכותית (AI) עומדת להיות שחקן מרכזי בכל היבט של חיינו. מספיק לראות את הסכומים שמשקיעות ארה"ב, סין ושאר המדינות בעולם בתחום. אחד המחקרים חוזה שוק של 15.7 טריליון דולר בשנת 2030.
על מה ילך כל הכסף? בינתיים על הדור השני של הבינה המלאכותית, שממוקד ביצירת תובנות מתוך הביג דאטה שנצבר בכמויות עתק בשנים האלה: ניתוח שפה, ניתוח סנטימנט, ניתוח תמונה, חיזוי מבוסס נתונים. המערכות שאנחנו רואים כיום - ווטסון של IBM, איינשטיין של סיילספורס, AutoML של גוגל, כלי ה-AI של אמזון או של מיקרוסופט – הם דור הביניים, אבל החברות כבר נערכות על קו הזינוק.
יכולות ה-AI יעשו זינוק ענק בשנים הקרובות, ויחדרו לכל תחום בחיינו, משאירות מאחור את כל הלבטים. הבינה המלאכותית תבין טוב יותר את בני האדם, ויכולותיה יעלו על אלה של בני אדם בהרבה תחומים. אנחנו נראה AI שופטת בתחרויות ספורט, AI מאבחנת וממליצה על טיפולים רפואיים, AI כותבת מוזיקה ומפיקה סרטים, אפילו AI מפתחת מערכות AI.
בתחום העסקי הבינה המלאכותית תכתיב לחברות את האוכל שאנחנו רוצים לאכול, את אתרי הטיול שבהם נרצה לבקר, את האופנה שנרצה ללבוש, את תכונות המכשירים שנשתוקק לרכוש. תחשבו על המלצות נטפליקס, רק בכל תחום בחיים: בהתחלה אנחנו מתלהבים איך קלעו לטעמנו, אחר כך אנחנו מבואסים שאין שום דבר חדש ומפתיע.
ויש עוד היבט של בינה מלאכותית, שמאוד מצדיק דאגה רבה: חדירה לפרטיות, היכולת שתלך ותתעצם של חברות מסחריות וגופי ממשלה – לא ברור מה יותר גרוע – לזהות אותנו בכל רגע ובכל מקום, לדעת מה אנחנו רוצים, מה אנחנו חושבים, במה אנחנו מאמינים, ממה אנחנו מפחדים, לאן אנחנו הולכים, מי החברים שלנו. יכול להיות, שכשתקום תנועת המחאה העולמית "אנחנו פרטיים", זה כבר יהיה מאוחר מדי.
עסקים שלא כרגיל
הרבה שינויים חלו בעולם העסקים מאז 2010, ורבים עוד יותר יחולו בו עד 2030. לפי אחד המחקרים, עשר החברות הגדולות ב-2010 גלגלו טריליון דולר ועשר הגדולות של 2019 כבר הגיעו ל-1.7 טריליון. קצב הגידול הולך ועולה בזכות הטכנולוגיה: מי שמתאים מזנק ומי שלא – נעלם.
קחו הערכה: רבים הסיכויים שפייסבוק תתפרק ותיעלם בעשור הקרוב, גם בגלל שהיא מהווה איום על ממשלות וגם בגלל שהיא בדרך להימאס עלינו ובעיקר על הדור הצעיר. גם גוגל תתפרק, אבל זה יהיה כנראה פירוק מרצון: תחת אחזקתה של חברת הגג אלפבית, גוגל תיצור חומות בין עשרות חברות בנות, בעיקר כדי לא להביא על עצמה סוף כמו זה של פייסבוק. גם עתידה של אפל לא נראה טוב במיוחד: היעדר המעוף יפוגג את קסם המותג והיא תמצא את עסקי האייפון מצטמקים ונמכרים לחברה סינית, כמו שקרה למשל לענקית התקשורת לשעבר מוטורולה.
עולם השיווק יהפוך תלוי לגמרי בטכנולוגיה. היום החברות מוכרות לנו באמצעות גוגל ופייסבוק. בשנים הקרובות נראה פלטפורמות חדשות שישמשו לשיווק כמו שידורי הסטרימינג שיכבשו את זמננו הפנוי, פלטפורמות נהיגה אוטונומית שיעסיקו אותנו בזמן הנסיעה או פלטפורמות מציאות רבודה, שיבשילו בשנים הקרובות ויביאו לעולם שוק של עשרות מיליארדי דולר.
מה עוד יהיה לנו? המוצרים שלנו יהיו מותאמים אישית, הפנים שלנו יהפכו לאמצעי תשלום עיקרי, כשטכנולוגיות זיהוי הפנים יכבשו כל חלקה טובה. טריליוני חיישני האינטרנט של הדברים (IoT) ישובצו בכל מקום אפשרי, ברחוב, בבית, במכונית וגם על גופנו, והם יעבירו כמויות עתק של נתונים מכל סוג, גם כאלה שטרם הכרנו, ויסתייעו ברשתות תקשורת דור ששי (6G) שמהירותן עולה על כל דימיון. וכן, תנועת מחאה להתנתקות מהחיישנים תסחוף המונים לרחובות אבל תתקשה להתמודד מול כוחו של ההון החדש.
בידור מותאם אישית
צריך להסתכל על היקף ההשקעות בתחום פלטפורמות הסטרימינג החדשות – אפל TV+, דיסני+, פיקוק של NBCUniversal וגם נטפליקס ואמזון פריים הוותיקות, כמו גם עשרות שירותי סטרימינג קטנים יותר - כדי להבין מה עומד ללוות את חיי התרבות והבידור שלנו בעשור הקרוב: הפריים טיים עם תוכניות הריאליטי ילך וידעך, ובמקומו ימלא את הזמן הפנוי שלנו סרט-נע אינסופי של סרטים וסדרות בדיוק לפי טעמנו. זו תהיה תעשיית בידור, שרותמת ידוענים ומייצרת ידוענים, כדי להניע אותנו לשלם על עוד חודש מנוי.
אבל הטכנולוגיה תאפשר הרבה יותר מזה. היום אנחנו מכנים את זה דיפ פייק, אבל בשנים הקרובות אנחנו נראה עוד ועוד סרטים וסדרות עם מציאות סינתטית, שבה השחקנים, כמו גם סביבתם, נוצרו בידי מחשב. הבינה המלאכותית כל כך טובה בזה, שזה ממש מעבר לפינה. כוכבות וכוכבי הקולנוע ימשיכו ליהנות מהערצתנו, אבל יטרחו פחות: הם ישכירו את מראה פניהם למפיקי הקולנוע, שישבצו אותם בתוך הסרט שיצר המחשב. כך נוכל לראות את גל גדות, למשל, בעוד ועוד סרטי גיבורי-על, אבל מי שמעדיף נגיד את ג’ניפר לורנס, יוכל לראות את אותם סרטים בדיוק, כשהיא מככבת בהם.
מהפכה גדולה שעומדת על סף פריצה היא מהפכת המציאות הרבודה (AR), שבה באמצעות משקפיים מיוחדים (ובהמשך עדשות ראייה) המידע מוקרן על המציאות שסביבנו. אגב, הטכנולוגיה האחות - המציאות המדומה (VR) - תיטמע בתוך הראשונה ותהפוך חלק ממנה. מספר החברות שמפתחות כיום מוצרים בתחום הזה, והפוטנציאל הכספי הטמון בזה, מבטיחים שזה אכן יקרה. פלטפורמות ה-AR יציפו אותנו בפרסומות אבל יעטפו את זה בהרבה תוכן בידורי, כולל חוויות AR ו-VR מסוגים חדשים כמו צפייה בסרט מתוך הסצינה, צפייה במשחק ספורט מכל זווית שנרצה, התמזגות לתוך רשתות חברתיות בתלת-ממד ועוד ועוד.
תחבורה ללא הגה
תחבורה אוטונומית תהיה חלק מחיינו בתוך שנים ספורות. המומחים רק נחלקים ביניהם האם זה יקרה כבר ב-2022 או רק ב-2026. ושוב, כמויות הדולרים שנשפכו בתחום הזה לא מאפשרות לטכנולוגיה שלא להצליח. גם הרגולטורים הקפדניים ביותר יינגפו מול עוצמת ההון. בהתחלה אלה יהיו מכוניות שיסייעו בנהיגה, למשל באוטוסטרדות ארוכות, אחר כך גם בתוך ערים ומהר מאוד נגיע למכוניות שבהן ההגה יהיה אופציה.
בעולם של נהיגה אוטונומית יהיו הרבה פחות תאונות דרכים ופחות פקקי תנועה כי המכוניות ישלטו בצורה היעילה ביותר מענן מידע ענק. בעולם של תחבורה אוטונומית גם המודל הכלכלי של אחזקת מכוניות פרטית עשוי להשתנות, והגעה ממקום למקום תהפוך לשירות, כמו צפייה בסרט בסטרימינג מבלי שיש צורך לרכוש את ה-DVD. מה שאומר שחברות כמו אובר, ליפט, וויימו של גוגל או דידי הסינית עשויות להפוך להיות לענקיות התחבורה של העשור הקרוב לעומת שורה ארוכה של יצרניות רכב ותיקות, שיקרסו תחת כללי המשחק החדשים.
עולם של נהיגה אוטונומית הוא הרבה יותר ממכוניות פרטיות. העשור הקרוב יחזה בתחבורה ציבורית סופר-מהירה, קרקעית ואווירית, אולי אפילו במטוסי נוסעים אוטונומיים. ולפני כולם הטכנולוגיה תיכנס לתחום הובלת המטענים - במשאיות, ברחפנים, בהמשך גם במיכליות ובאניות משא וגם במטוסי תובלה. כל התחומים האלה עתירי טכנולוגיה כבר היום והמעבר לאוטונומיה הוא בעיקר עניין של רגולציה.
החיים הטובים
העשור הקרוב יראה מהפכה אחר מהפכה באיכות החיים שלנו. היכולת הנוכחית של הרפואה היתה נחשבת לדמיונית לפני עשור שנים, ומה שצפוי לנו בעשור הבא עולה על כל דימיון. מהדברת הסרטן באמצעות תרופות מותאמות אישית ועד הנדסה גנטית של תאי הגוף, מזיהוי מחלות עוד לפני שחלינו ועד לריפוי באמצעות שליטה אלקטרונית ביכולות המוח. חברות התרופות, חברות הטכנולוגיה הרפואית ומשקיעי הבורסות בעולם שמים את מיטב כספם ומאמינים שזה יקרה, אז גם אנחנו.
הדפסת איברים היא אחת התקוות שהולכות ומתממשות, והטכנולוגיה זוכת הפרסים של מטריסלף הישראלית, שהדפיסה את הלב מהונדס הראשון בעולם, רק ממחישה את המגמה. הזרועות הרובוטיות, שכבר נמצאות בשימוש בניתוחים מסובכים, יהפכו אוטונומיות, כשהבינה המלאכותית משפרת משמעותית את ביצועי המנתחים האנושיים. ועם זה, העולם עדיין צריך להיערך להתפרצות המחלה הקשה הבאה, אלימה ומסוכנת מאי פעם, שכמו שראינו בעבר מתפתחת כשהרפואה מצליחה להדביר את קודמותיה.
גם הסביבה שלנו תשתפר ללא הכר. התעשייה והתחבורה ייפטרו סופית מהשימוש בדלק, האוויר יהיה צח יותר, האוקיינוסים יהיו צלולים יותר, האוכל יהיה בריא יותר, השכר של הנשים יתקרב יותר לשכר הגברים, החברות יעסיקו יותר אנשים עם מוגבלות. כל זה לא יקרה בגלל רעיונות אוטופיים אלא בגלל שיקולים כלכליים. ממש כמו שהחברות משקיעות כיום הון תועפות בשמירה על הפרטיות שלנו, לא מתוך עקרונות מוסר אלא בגלל תקנות, שמטילות קנסות כבדים על פגיעה בפרטיות. הדור החדש של לקוחות החברות ועובדי החברות - דור ה-Z וזה שלאחריו - כבר מביאים לשינוי בשיקולים העסקיים, שינוי שילך ויגבר בעשור הקרוב.
ואלה לא יקרו
לא פחות קשה מלחזות מה יקרה, הוא הניסיון לחזות מה לא יקרה. החזאים הטכנולוגיים דיברו למשל על דואר אלקטרוני 20 שנה, אולי יותר, לפני שזה באמת קרה. יש תחזיות שהתחילו עם הדואר האלקטרוני ועדיין לא קרו. למשל הרובוט הביתי, זה שמגיש לנו אוכל, שוטף כלים ומשוחח על הא ודא. ובכן, זה כנראה לא יקרה גם בעשור הקרוב, בעיקר כי אין לזה שוק. והראייה – אין חברה משמעותית שמשקיעה בזה.
בסוף עשור החזאים שופעים רעיונות הזויים שלא יקרו, למשל השתלת טלפונים לכף היד. אלף – איכס, ובית – איש לא חושב שזה רציני. או המכוניות המעופפות, שמדברים עליהן שנים וימשיכו וידברו, אבל זה לא יקרה כי אין מספיק שמיים לכולם. סביר מאוד שגם חלק מהטכנולוגיות שהצגנו פה בביטחון רב כעתידות להתממש – לא יקרו. ככה זה עם נבואות. אז למי שקורא את הדברים באתר ynet של שנת 2030: מקווים שלא יצאנו פיתה (שזה ביטוי שהיה מקובל בסוף העשור הקודם).
