אם הנסיבות היו אחרות, אפשר היה לחשוב שמדובר בתחרות: בתוך חודש הקימו שניים מתוך שלושת מרכזי השיקום הגדולים בישראל מחלקות שיקומיות חדשות. המרכז השיקומי לוינשטיין ברעננה פתח מחלקה חדשה במתחם בית החולים בילינסון בפתח־תקווה, ואיכילוב בתל־אביב השתדרג בן לילה במחלקת שיקום נוספת. אבל אם בבילינסון נוספו רק 16 מיטות אשפוז ל־300 שכבר קיימות בלוינשטיין, באיכילוב הלכו על מהלך רחב בהרבה – ל־52 המיטות הקיימות הוסיפו עוד 68, ולרגל האירוע החליטו אפילו להגדיר את מרכז השיקום כבית חולים בפני עצמו, עם שם משלו, "בשביל"ם" – בית חולים שיקומי לפצועי מלחמה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההתרחבות הכרחית. בחודש שחלף מאז השבת השחורה — מרכז השיקום הגדול השלישי, בבית החולים שיבא, הוא שקלט את רוב נפגעי חרבות ברזל, וגם הוא, אגב, אימץ שם עצמאי – "חוזרים לחיים". ההנחה היא שהמערכה המתמשכת בדרום (ואולי גם בצפון) תעלה בפצועים רבים עם פגיעות מורכבות, שיתפזרו בין המרכזים. גם בתי החולים הדסה הר הצופים, סורוקה ופוריה מפעילים מרכזי שיקום קטנים, אך לפי דוח משרד הבריאות האחרון, אפילו בשגרה המחסור במיטות אשפוז שיקומיות בישראל עצום: יש 0.09 מיטות בלבד ל־1,000 איש.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
המערך השיקומי לצעירים באיכילוב נחשב לאורך השנים לבינוני בגודלו. המלחמה שינתה את התמונה: במקביל להכשרת קומת אשפוז חדשה, בית החולים ערך בשבועיים האחרונים מסע רכש מזורז בהוצאה של מאות אלפי דולרים למכשור הנחשב פסגת הטכנולוגיה בטיפול שיקומי, חלקו כחול־לבן. כמה מהמכשירים שבהם התנסינו שם השבוע יצאו מהניילונים יום־יומיים קודם לכן.
5 צפייה בגלריה
מציאות מדומה יכולה לסייע גם בהתנתקות מחוויית הכאב. מכשיר VR בשימוש שיקומי
(צילום: ג'ני ירושלמי)
בכלל, טכנולוגיה הפכה בשנים האחרונות למילת המפתח בטיפול בחולים עם פגיעות נוירולוגיות ואורתופדיות. בכל מרכזי השיקום בארץ מפעילים כיום רובוטים ממוחשבים עתירי חיישנים, נעזרים בטכנולוגיות מציאות מדומה הכי עדכניות, ולא נדיר אפילו למצוא בהם צוותי רפואה הבקיאים בתכונות משחקי הגיימינג האחרונים בשוק. לא במקרה ערכה ביום רביעי השבוע זרוע החדשנות של שיבא, ARC, יום הדגמות מיוחד ("דמו דיי"), שבו הציגו שמונה חברות סטארט־אפ פיתוחים חדשים, שיאומצו כפיילוט על־ידי בית החולים. בין השאר – טכנולוגיה המאפשרת להפוך כמעט כל משחק מחשב לפלטפורמת שיקום העוקבת אחרי התקדמות המטופל, ואפליקציות שמאפשרות לו לצלם את עצמו, מנתחות את תנועותיו, ומספקות לו ולמטפלים משוב בזמן אמת.
כבר עכשיו ברור: גם אם ה"מטאוורס", חזון העולם הווירטואלי הטוטאלי של מארק צוקרברג, יהפוך כמצופה לכישלון קולוסלי בשוק — במרכזי השיקום ברחבי העולם הוא יהיה להיט היסטרי, שיוכל לגרום לשיפור דרמטי באיכות חייהם של מיליוני פגועי גפיים ברחבי העולם.
ספק אם דייויד ספריירר, מעצב משחק הווידיאו Hlf-Life: Alyx, של חברת Valve, העלה בדעתו כי המשחק האייקוני שלו, להיט מציאות מדומה (VR) חובק עולם, ישמש גם כלי רפואי מרכזי בתהליך שיקומם של פגועי גפיים. "כבר שיחקת? מומלץ מאוד", אומר לי ד"ר אלקסיס מיטלפונקט, 50, מנהל אשפוז היום בבית החולים "בשביל"ם".
Alyx הוא משחק מציאות מדומה, שמחייב חבישת משקפי VR אטומות, המציבות את השחקן בעולם סגור. כדי להילחם באויבים, להשיג תחמושת, לזרוק חפצים, הוא חייב להשתמש בבקרי ידיים אלחוטיים, ולהניע אותם שוב ושוב בטווחים ובמהירויות משתנים. מבחינת רופאי השיקום, הפעילות הזו יעילה פי כמה מהתנועות המונוטוניות המשעממות והמכאיבות שפגועי גפיים נדרשים לבצע בטיפולים כדי להחזיר בהדרגה תנועה לאיברים שנפגעו.
לפי מחקרים, גיימרים צעירים בריאים עוברים תהליך למידה מוטורית דרמטי כשהם שקועים במשחקי מחשב. המוכשרים שבהם לומדים לבצע עד כ־90 פעולות מוטוריות שונות בדקה. גיימר שמתחיל לשחק במשחק חדש, ירכוש בו שליטה מרשימה בתוך זמן קצר, ואחרי כמה ימי משחק יהיה מסוגל לבצע משימות מוטוריות מסובכות, שלאדם מבחוץ נראות בלתי אפשריות. הסיבה, אומרים החוקרים, היא הגירויים וההפתעות שמציעה סביבת המשחק. מהבחינה הזו, רופאי השיקום רואים במשחקים הווירטואליים מתנה מהשמיים עבור המטופלים שלהם.
"למציאות מדומה יש הרבה מאוד שימוש בעולם השיקום", אומר ד"ר מיטלפונקט, "חוץ מעבודה על מוטוריקה — הנעת ידיים ורגליים, הרגעה ומדיטציה, מצאנו שהיא מספקת תוצאות מדהימות במטופלים עם תסמונות כאב. ל־VR יש יכולת מטורפת ביצירת ניתוק בין הגוף והמוח — בין המודעות והחוויה הכואבת שהם נמצאים בה לבין העולם הווירטואלי. ראינו שזה קורה אפילו אצל מטופלי כאב עם תסמונות מאוד־מאוד קשות, וזה נותן לנו אפשרות לעבוד איתם בהדרגה על החיבור מחדש לחיי היומיום. כאב היא בעיה שמלווה כמעט את כל המטופלים בשיקום, וההתמודדות איתו קשורה גם במנגנונים נפשיים. אחת הדרכים להעצים את החוזקות של האדם היא לייצר מצבים שבהם הוא יכול להתנתק מהכאב, להראות לו שהוא מסוגל לעשות פעילויות מורכבות, ואז להפחית לאט־לאט את הסיוע הטכנולוגי ולהגביר את היכולות העצמאיות שלו".
במרכז השיקומי של בית החולים שיבא נערכים בימים אלה להפעלת תוכנית טיפול ביתית במשקפי מציאות מדומה, שלא תחייב את המטופלים אפילו לצאת מהבית — ההדרכה תתבצע מרחוק
בחדר הטיפולים של "בשביל"ם" מתאימים משחקי מחשב ספציפיים למגבלות של כל מטופל. אביגיל מלכה, מרפאה בעיסוק, מגלה בקיאות במשחקי מחשב שלא תבייש גיימרים מקצועיים. היא מסייעת לחייל מפצועי "חרבות ברזל" לחבוש את משקפי המציאות המדומה ומסבירה: "הוא סובל משני פצעי ירי בשריר הזרוע האחורי, התלת־ראשי, מתקשה להגיע לטווח מלא ביישור היד ולאורך זמן. רואים הבדל ברור כשהוא מפעיל את הזרוע במהלך המשחק ב־VR. הסיבולת שלו עולה, והוא צריך פחות מנוחה. המשחקים המתאימים למצב שלו הם Racket: NX העתידני ומשחק האגרוף Creeds. בראשון יש צורך לתת מכות חזקות וזה דורש יישור של המרפק, בשני נדרש כל הזמן כיפוף ויישור של הזרוע. הוא נכנס ל'ראבק' במשחק – רק רוצה לנצח, ושוכח שהוא בכלל פצוע". בשיבא, אגב, נערכים בימים אלה להפעלת תוכנית טיפול ביתית במשקפי VR של חברת XRHealth, שלא תחייב את המטופלים אפילו לצאת מהבית — ההדרכה תתבצע מרחוק.
לצורך פיתוחים עצמאיים, תוצרת בית, נעזר מערך השיקום באיכילוב במרכז לתפקודי המוח של בית החולים. במרכז פועלת מעבדת VR ("המעבדה לטכנולוגיות אמרסיביות") בראשות ד"ר גל רז, שהוא גם — ולא במקרה — חבר סגל בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל־אביב. המעבדה עוסקת אמנם בפעילות מחקרית אקדמית, אבל כוללת גם צוות פיתוח. קשר הדוק נשמר גם עם מי שמוביל את המחקר הפסיכולוגי בחברת הגיימינג Valve, מייק אמביאר, לצורך פיתוחים המבוססים על הסביבה המשחקית של החברה. מחקריו של אמביאר, מתברר, חופפים בחלקם לתחומים שנחקרים באיכילוב: למידה מוטורית, שימוש בחיישנים שונים ושילובם בעולם הווירטואלי ועוד.
עולם הטכנולוגיה לא זר לד"ר מיטלפונקט, שהוא רופא ילדים, נוירולוג ילדים ורופא שיקום. הוא גם בעל תואר במדעי המחשב, ולפני שפצח בקריירה הרפואית עבד כמתכנת. גם היום תחומי המחקר שלו הם מידע רפואי, ביג דאטה ובינה מלאכותית ברפואה. "קח, למשל", הוא אומר, "משחק שהתחלתי לפתח עם ד"ר רז, שהיה מיועד במקור לילדים עם שיתוק מוחין ולמבוגרים אחרי שבץ, במטרה לעודד ולחזק תנועות בתוך סביבה משחקית באמצעות פידבק. בשבועות הראשונים שחלפו מ־7 באוקטובר ראינו שהפצועים שמגיעים אלינו מהדרום עם פציעות ירי בידיים סובלים ממגבלות דומות; עכשיו אנחנו עובדים במהירות להתאים את הפיתוח גם לפציעות כאלה. כך, במקום לעשות תנועה חוזרת המון פעמים — זה נעשה בתוך משחק, כשבתוכו הטמענו אפשרות כוונון בהתאם ליכולות הספציפיות של המטופל. בעתיד נוכל להוסיף למערכת יכולות בינה מלאכותית, כך שהכוונון יתבצע אוטומטית ומטופלים ישתמשו בזה גם בבית".
5 צפייה בגלריה
מערכת CAREN, עם מסך 360 מעלות, משטח צעידה ו־18 מצלמות אינפרה־אדום. לשיפור תנועה, שיווי משקל וקואורדינציה
(צילום: Motek CAREN)
השימוש במציאות מדומה ובמשחקים לצרכים שיקומיים אמנם מוכיח את עצמו בשטח, אבל בגלל שמרנות מקצועית הוא לא נפוץ בבתי החולים המתקדמים במערב. בכלל, ישראל — בשל הניסיון הרב שנצבר בה לאורך שנים של מלחמות ופיגועים — נחשבת מהמובילות בעולם בתחום. לא רק משקפי VR — ב"מרכז הטכנולוגי בשיקום" של שיבא, למשל, מטפלים בהפרעות תנועה, יציבה ושיווי משקל גם באמצעות מערכת מציאות וירטואלית בשם CAREN, שדומות לה נמצאות בשימוש צבאות ארה"ב, קנדה והולנד. כאן את המשקפיים מחליף מסך 360 מעלות ענק, והמטופל נדרש לצעוד על משטח ברמות קושי שונות, לעבור מכשולים ועוד. התנועות שלו מוקלטות על ידי 18 מצלמות אינפרה־אדום ומשודרות למחשב. על המסך מוקרנת סצנת וידיאו וירטואלית, שמגיבה לתנועות הללו וכך מאמנת אותו באסטרטגיות תנועה ושיווי משקל, זריזות, קואורדינציה ועוד.
גם בלי להתייחס לטכנולוגיות המציאות המדומה, בשנים האחרונות חל זינוק מרשים ברמת התחכום של מכשירי השיקום למיניהם. משפחת המכשירים המובילה בתחום ההליכה מזכירה אמנם את ההליכונים המוכרים מחדרי הכושר, אבל היא עתירה בחיישני תנועה ומשקל, בתוכנות מחשב, וכמובן ברתמות בטיחות לייצוב המטופל. המטרה אצל רובם היא לשמר תבניות תנועה — "זיכרון ספינאלי" בלשון הרופאים — גם כאשר המטופל סובל מחולשה באיבר הפגוע. הרובוטיקה מאפשרת מגוון רחב של אפשרויות — מפעולה כמעט מלאה במקום החולה עד מצבים שמאפשרים תנועה עצמאית עם הקלות. אם השריר חלש — הרובוט מפעיל אותו; אם טווח התנועה מוגבל — הרובוט "ימשיך את התנועה".
המילה האחרונה בתחום, ה־Balance Tutor ("מדריך איזון"), שפותח על ידי פרופ' איציק מלצר מאוניברסיטת בן־גוריון ומיוצר ב"מדיטאץ'" הישראלית, מדמה הפרעות בזמן הליכה או ריצה — היתקלות באדם אחר, מכשול במדרכה וכדומה. המטרה: שיפור שיווי המשקל. בעזרת תוכנות מורכבות ניתן לתרגל בו תגובות במהירויות הליכה וריצה שונות.
5 צפייה בגלריה
Balance Tutor, מדמה הפרעות בזמן הליכה או ריצה, לצורך תרגול שיווי משקל
(צילום: ג'ני ירושלמי)
ה־ALTER G, לעומת זאת, הוא הליכון המייצר ריגוש אמיתי אצל מי שאינם מסוגלים ללכת: המטופל נכנס לתוך בועת אוויר מתנפחת שתומכת בו, ומקבל תחושת הליכה ואפילו ריצה בזכות הפחתה של משקל הגוף שנושאות הרגליים בעשרות אחוזים. המערכת מתאימה לפצועים לאחר שברים, שנאסר עליהם לדרוך על הרגל עם משקל גוף מלא. והליכון ה־LEXO הענק מתרגל הליכה טבעית באמצעות חיישנים, ומניע את הגוף לפעול באמצעות משוב לתנועותיו.
במכון "צעדים" בשיבא עושים שימוש גם ב־Lokomat, רובוט שפותח בשווייץ המיועד למטופלים עם כוח שרירים כלשהו ברגליים. הוא מוצמד לרגליים וממש מניע אותם באמצעות מנועים חשמליים, בדרך שמאפשרת למטופל "ללכת" בצורה שנראית נורמלית.
אם מכשירי העזר לתרגול הליכה מזכירים הליכונים משודרגים, הרובוט לתרגול הנעת היד Armero הוא מעין מוט היגוי נע, שאליו מצמידים את יד המטופל. מערכת ממוחשבת יודעת למדוד מראש את טווחי התנועה המקסימליים של היד, ובאמצעות משחקי מחשב בסיסיים המוקרנים על מסך ממול, שבהם המטופל נדרש להניע את היד כדי לבצע פעולות — מסייעת לו לתרגל טווח תנועה מלא. במרכזים שיקומיים רבים עושים שימוש לאותה מטרה ב־HandTutor וב־ArmTutor — מערכות מבוססות כפפה ליד או סד לזרוע, שבתוכם משולבים חיישני תנועה, וכוללות משחק המעניק משוב מיידי בתגובה לתנועות היד.
5 צפייה בגלריה
GLOREHA, מערכת רובוטית המדמה את גידי כף היד ומשמשת לתרגול וחיזוק האצבעות
(צילום: GLOREHA)
כף היד והאצבעות הן אתגר מורכב במיוחד. במרכזי השיקום נעזרים לצורך תרגול וחיזוק האצבעות במערכת הרובוטית Gloreha. היא כוללת "גידים" מלאכותיים המדמים את גידי כף היד ומאפשרים להפעיל את אצבעות המטופל. גם אם הוא מסוגל לתנועה חלקית בלבד — הרובוט משלים את התנועה עד סופה.
ד"ר מיטלפונקט: "אסור לטעות — אנחנו לא רופאי ידיים ורגליים, אנחנו רופאים של בני אדם. בשיקום, הגוף והנפש שלובים זה בזה. הטכנולוגיה באה לשרת, לתמוך, היא לא עומדת לעצמה. יש לנו גם פסיכולוגים ועובדות סוציאליות ומטפלים רגשיים. יש יתרון בכך שבית החולים השיקומי הוא חלק מאיכילוב: בדרך כלל המעבר מבית החולים למרכז השיקום קשה לפצועים. כאן אנחנו מלווים את המטופלים החל מהיציאה מחדר הניתוח הראשון, כשהצוותים שלנו הולכים למחלקות הכירורגיות והאורתופדיות ומתחילים כבר שם את עבודת השיקום, ועד הרבה אחרי השחרור הפורמלי מבית החולים".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.11.23
