בשיתוף התעשייה האווירית
כיצד מכניסים משקל כפול למטוס בלי לשנות את מבנה המטוס? לשאלה המורכבת הזו נתבקשו לתת מענה הנערות המשתתפות בפרויקט "מהנדסות העתיד 6", שיצאו לסיור באוניברסיטת תל-אביב כדי להכיר תחנה חשובה ביותר בדרכן להגשים את החלום: עולם האקדמיה.
פרויקט "מהנדסות העתיד", המשותף לתעשייה האווירית, קבוצת "ידיעות אחרונות" ואוניברסיטת תל אביב פותח בפני תלמידות כיתה ט' חלון אל טכנולוגיות המחר ומפגיש אותן עם נשים מובילות בתעשיות הטכנולוגיות הביטחוניות.
סיור בעתיד סטודנטיאלי
"במסגרת פרויקט 'מהנדסות העתיד' הבאנו את תלמידות כיתות ט' להכיר קצת את האוניברסיטה ולהכיר את החיים הסטודנטיאליים", מספרת שלי הבר, מנטורית בפרויקט ומהנדסת בכירה בתעשייה האווירית.
האקדמיה, מצידה, קיבלה אותן בזרועות פתוחות. "אנחנו רוצות שבעתיד הן יהיו מהנדסות", מסבירה השותפה לארגון הביקור, רחלי ורשבסקי , מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטת תל אביב, "וכדי להיות מהנדסות הן יהיו צריכות לעבור בתחנה מאוד משמעותית בחיים שלהן, באקדמיה. לכן, הזמנו אותן לכאן".
המפגש, כאמור, החל בסיור בין המבנים, הפקולטות והמעבדות באוניברסיטת תל-אביב, שהעבירה ורשבסקי. איילה זומר, המשתתפת בפרויקט, סיפרה שניתנה לה ולחברותיה לפרויקט הזדמנות לחוות, לחלקן בפעם הראשונה, את האקדמיה. "ראינו איך האוניברסיטה עובדת, איפה נמצא כל דבר שחשוב עבור הסטודנטים, מה גם שסטודנטית מהאוניברסיטה ליוותה אותנו. ממש הראו לנו לפרטי פרטים מה עושים במעבדה חוקרת, למשל, זה היה מאוד מעניין".
לאחר הסיור ניתנה לנערות משימה: פתרון בעיה לא פשוטה, הדורשת רמת חשיבה מורכבת וגבוהה, יצירתיות וביצועיות. הפורמט שנבחר היה האקתון. שלי הבר, מהנדסת בתעשייה האווירית ומנטורית בפרויקט "מהנדסות העתיד", הסבירה כי "האקתון זו פעילות שבה מביאים מספר סטארטאפים למטרה מסוימת, מאפשרים להם להתחיל להתקדם קצת במשימה, וקבוצה של אנשים בוחרת מה הסטארטאפ הכי טוב והכי בשל מבחינת מתן פתרון לבעיה. רצינו לאפשר לבנות להתנסות בדבר הזה".
האתגר, כאמור, היה איך להכניס יותר משקל למטוס מבלי לשנות את גודל המטוס. "כל מנטורית קיבלה שתי קבוצות, כל קבוצה קיבלה אתגר מסוים, והתלמידות עשו מעין מיני פרויקט, מהשלב ההתחלתי של הגדרת הבעיה ועד מציאת חלופות ופתרונות, טכנולוגיות ומקורות ידע. הצגנו להן את הבעיות וליווינו אותן במציאת פתרונות ובהגעה לחלופה המתאימה", סיפרה דקלה אברהם, גם היא מנטורית בפרויקט ומהנדסת בכירה בתעשייה האווירית.
"בקבוצה שלי התבקשנו להציע רעיונות כיצד אפשר להכניס לאותו תא מטען במטוס יותר דברים, מבלי לשנות את המטוס", סיפרה צליל חן (15) מתיכון חדרה, הלוקחת חלק בפרויקט. "מאוד כיף לי כי מפתחים אותנו פה, מעודדים אותנו להשתתף, להראות את הכוח שלנו כבנות, לשאוף גבוה, ללכת עם החלומות שלנו ולהמשיך לנסות גם אם הסביבה אומרת שאי אפשר.
"אני מרגישה שהביטחון העצמי שלי גדל", היא מוסיפה ואומרת שבשנה הבאה תלמד פיזיקה וסייבר. "בסביבת בית הספר אין הרבה בנות ריאליות אבל בקורס של 'מהנדסות העתיד' כולנו בדיוק אותו הדבר ועכשיו ברור לי באופן ודאי שהעתיד שלי יהיה בהייטק. זה מעניין אותי ממש".
צליל אף התרשמה מהביקור באתרי התעשייה האווירית, שנעשה בשיתוף ההורים. "זה פתח אותי למה זו התעשיה האווירית בדיוק. רק שם הבנתי, שזה הרבה יותר ממטוסים. הבנתי איך מפתחים מוצרים כמו מטוס על כל שלבי ההכנה ואפילו ראינו את המטוס הערום מבפנים, עם כל החוטים והכל", היא מספרת.
גם המנטוריות הן מקור השראה עבורה ומקור להזדהות. "קל להזדהות עם הדברים שאנחנו רואות, בזכות המנטוריות, שמתארות לנו את הדרך שלהן. הן מדברות איתנו גם על ניהול בית ומשפחה ועל הסביבה ותגובתה לנשים שלומדות מקצועות מדעיים. המנטוריות הן ההוכחה שנשים יכולות להיות בדיוק כמו גברים ובתפקידי מפתח וניהול. כיף לראות את זה", היא אומרת.
תרומה עתידית
הסיור באוניברסיטה הוא חלק ממעטפת שלמה של חשיפה לתכנים מקצועיים, היכרות עם עולם הטכנולוגיה המתקדם ועם התחנות החשובות בדרך אליו, וכן פעילויות העצמה שלהן זוכות הנערות במשך חודשים. מדובר בנערות מוכשרות וסקרניות מלכתחילה, עם אהבה למדעים וטכנולוגיה, שאולי היו מוותרות על קריירה בתחום מאחר שהוא מוסלל יותר לבנים, ואילו בנות מקבלות פעמים רבות מסר סמוי ש"זה לא בשבילן". לאחר שהן נחשפות לעומק גם לתכניו המתקדמים וגם לנשים שעובדות בו, גדולים הסיכויים שיפתחו תחושת מסוגלות ויבחרו בתיכון במגמות שיקדמו אותן לעבר עבודה בתחום.
עדי דרוקר (15) מהוד השרון, המשתתפת גם היא בפרויקט מתכננת ללכת ללימודי פיזיקה ולא מעט בגלל המנטורינג של "מהנדסות העתיד". לפני שנה חזרה עדי משליחות עם הוריה ששהו באוקספורד. שניהם רופאים במקצועם וגם עדי חושבת אולי ללמוד רפואה. "או הנדסה", היא אומרת.
"הביקור באוניברסיטת תל אביב היה מרתק. יכולתי לראות את עצמי מנהלת חיים אקדמיים, הולכת בקמפוס לשתות קפה עם חברות" ומוסיפה שעיקר התרומה של הפרויקט עבורה קשורה במפגש עם הנשים ש"עושות את זה בשטח" - מנהלות פרויקטים, גם כאלה במקצועות, שלכאורה נחשבים גבריים. "הן לקחו אותנו לראות מטוסים ומערכות. זה היה מרתק וחיזק אצלי את ההחלטה לעסוק במה שמעניין אותי - תחומי המדעים. אני אמנם צעירה אבל מבינה עכשיו שזה מה שאני רוצה לעסוק בו גם בעתיד", היא מסכמת.
7 צפייה בגלריה
מהנדסות העתיד עם דקלה אברהם, מנטורית מהנדסות העתיד
(צילום: אלון רון באדיבות התעשייה האווירית)
גם המנטוריות חשות ששיתוף הפעולה הזה הוא התחלה של מהלך משמעותי. "אמנם אנחנו נמצאות כרגע בסיומו של הפרויקט, אבל אני חשה שאנחנו רק בתחילתו של תהליך מול הבנות האלה", אמרה הבר. אברהם הוסיפה: "ברגע שכל אחת מהתלמידות תבין שאפשר להגשים כל חלום, ולא משנים המכשולים שבדרך, משום שמכישלונות אנחנו רק צומחים, הן יבינו שאפילו השמיים אינם הגבול".
רחלי ורשבסקי סיכמה: "אני מאחלת לנו ולהן שבעוד כמה שנים הן יישבו כאן כסטודנטיות, יחד עם התלמידות שלהן, ויהיו המודלים וההשראה עבורן, עבור האחיות שלהן, הבנות דודות והשכנות שלהן".
שיתופי פעולה הכרחיים של התעשייה עם האקדמיה
"מהנדסות העתיד" הוא רק פרויקט אחד מרבים שנעשים בין התעשייה האווירית והאקדמיה, כשהמטרה של כל הצדדים היא להוסיף ליידע הקיים ברשותם – מעשי, כלכלי או אקדמי –כדי להעצים פרויקטים קיימים וחדשים כאחד באקדמיה.
ד"ר אביטל שריפט, סמנכ״ל לקידום טכנולוגיות בחברה, משרטטת את מפת שיתופי הפעולה עם האקדמיה בצורה ברורה ומספרת שאלה מתקיימים בשני מישורים: "האחד הוא תחום שיתופי הפעולה למצוינות הנדסית, שכולל מלגות לסטודנטיות למדעים באוניברסיטת בן גוריון, שותפות בתכניות מצוינות שונות, שלנו, כחלק מהתעשייה ועם מבט מערכתי, יש יכולת לתרום למה שקורה באקדמיה. אנחנו גם מפיקים תכנית לימודים של התעשייה האווירית והטכניון בתואר שני המיועד לעובדות ועובדי החברה ואנחנו מאפשרים לסטודנטים מהאקדמיה לעשות פרויקטי גמר בתוך התעשייה האווירית.
"תחום שני נוגע לענף הרחב של המחקר היישומי והוא כולל מחקרים משותפים שעושים אנשי התעשייה האווירית עם חוקרים במוסדות האקדמיים. למשל, במסגרת תכנית החלל, במחקרי טכנולוגיית קוונטים, בפרויקטי מימד בשיתוף משרד האוצר, רשות החדשנות ומפא"ת, לטובת שלל צרכים אזרחיים וכאלה שאינם אזרחיים. בימים אלה אנחנו עובדים על בניית מיזם של מעבדות תאומות בין התעשייה לאקדמיה, לטובת קיום ניסויים ומחקרים משותפים", היא מפרטת וחותמת את דבריה בחזון לכל שיתופי הפעולה הללו: "המסר העיקרי הוא שיש לנו יכולת לבצע מחקרים ברמה האקדמית, להסתכל באותו גובה כמו החוקרים באקדמיה על הנושאים השונים ויש נושאים שלנו יש גם יתרון ושם אנחנו יודעים להביא את נכסינו ולתרום למחקרים המשותפים. בכל מקרה, אנחנו כל הזמן מעודדים עוד ועוד סטודנטים ללמוד מדעים מדויקים ומקצועות הנדסיים, לטובת הפיתוחים העתידיים שישמשו את מדינת ישראל".
בשיתוף התעשייה האווירית
