התקרית הקשה בסוף השבוע שעבר בגבול מצרים שעלתה בחייהם של שלושה חיילי צה"ל - הוציאה החוצה את כל המוגלה החברתית שהצטברה בעקבות הקיטוב בעם סביב המהפכה המשפטית. בערוץ 14 וברשתות החברתיות הועלו מכל עבר הטענות - חלקן מתלהמות ומסיתות, חלקן ענייניות וראויות לדיון - כי בזמן שהחיילים שרובם מהפריפריה, במג"ב, בחטיבת כפיר, במוצבים בגבולות, משלמים בדמם בפעילויות הבט"ש, האליטיסיטים מהמודיעין ומ-8200, שמגיעים ממשפחות שפוקדות את קפלן בקביעות, יושבים במשרדים הממוזגים. המסר המרכזי - 8200 חוד החנית של "אומת הסטארט־אפ" היא "קליקה" סגורה, אליטיסטית, שמאלנית, שפתוחה רק לצעירים צפונבונים, מאזור ת"א-רמת השרון-רמת-גן, ולמקורבים לצלחת, בשיטת "חבר מביא חבר". מה לא יוחס ליחידה המיוחדת הזו, הנחשבת לגדולה בצה"ל: פיצוח תוכנית הגרעין האיראנית, סיכול פיגועי טרור, פיתוח אמצעי לחימה דיגיטליים. השירות בה הוא כרטיס כניסה מובטח לעולם ההייטק, למשרות נחשקות, לרמת חיים גבוהה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
ניר למפרט, יו"ר עמותת בוגרי 8200, שמאגדת כיום 19 אלף בוגרים ובוגרות של היחידה, לא מתחמק מהשאלות הקשות. רק שהוא מפנה קודם כל את האצבע המאשימה כלפי ממשלות ישראל שמזניחות את החינוך בפריפריה, שלא דואגות ללימוד מקצועות טכנולוגיים ברמה גבוהה מחוץ למרכז הארץ. "אין ספק שחייל או חיילת ממוצעים ב-8200 מסכנים את חייהם פחות מחייל קרבי שנמצא בחזית", אומר למפרט. "כשאני הייתי בצמתים של קבלת החלטות, בכל הזדמנות של התלבטות בין שירות קרבי לשירות ב-8200, העדיפות הייתה לשירות הקרבי. בעיניי, מי שמסכן את חייו הוא בעדיפות עליונה בכל היבט, למעט חריגים, שהם באמת בעלי יכולות נדירות: גאונים מתמטיים, האקרים יוצאי דופן, ומי ששולטים בשפה נדירה. אנשים כאלה, יחידים בדורם - ובכל מחזור יש כמה כאלה - הם בעדיפות עליונה ליחידה. לדעתי, המדיניות הזו נשמרת בצה"ל גם היום.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
"יחד עם זאת, חשוב גם לדעת, שלצערנו, במלחמות ישראל נהרגו קצינים וחיילים מ-8200 שהשתתפו בפעולות קרביות; בפעולות רבות יש כוחות של 8200 שחוברים לכוחות הלוחמים. אגב, לא כל יזמי ההייטק באים מ-8200: חלקם היו קצינים קרביים. קצין שמקבל החלטות של חיים ומוות תחת אש הוא בעל עוצמות ויכולות שאין לקצין ב-8200".
למפרט, 63, אל"מ במילואים, ומי שמילא תפקידי פיקוד בכירים ביחידה 8200 עד שנת 2001, כולל סגן המפקד, הוא לא בהכרח בוגר טיפוסי שלה. כילד חלם בכלל להיות קרדיולוג. הוא מכהן כיו"ר מר תעשיות, חברה העוסקת בפרויקטים ובשירותים בתחומי התקשורת והאבטחה. את דרכו באזרחות החל בחברת yes, שם הגיע לתפקיד המשנה למנכ"ל. ב-2004 קיבל לידיו את ניהול ערוץ 10 (כיום 13) באחת משעותיו הקשות, ובהמשך כיהן כמנכ"ל קבוצת זאפ וכמנכ"ל מר תעשיות.
"מאז מלחמת יום כיפור", ממשיך למפרט, "כל ראשי ממשלות ישראל, בלי קשר לזהותם הפוליטית, הבינו את החשיבות האקוטית של 8200 לביטחון הלאומי ולכן איפשרו ליחידה עדיפות בבחירת האנשים המתאימים לה. הם הבינו, שגם חייל או חיילת בודדים ב-8200 עשויים לתרום תרומה אקוטית, ולהביא ידיעות מודיעיניות שיחוללו שינויים אסטרטגיים ממש. מדובר על סיכול פיגועי טרור נוראיים, סיכול משלוחי נשק בלתי קונבנציונלי ועוד. חלק מהסיכולים הכי מפורסמים שלנו לאורך ההיסטוריה נולדו מ'ראש גדול' של חייל בודד ביחידה.
3 צפייה בגלריה
''ממשלות ישראל מרוממות את הפריפריה בדיבורים, אבל מזניחות את החינוך שם''. ניר למפרט
(צילום: מהאלבום המשפחתי)
"ואחרי כל זה - למען הסר ספק, אני לא מרגיש צורך להצטדק בפני איש. לא על שירותי הצבאי ולא על תרומת היחידה. מי שהצבא בחר בהם לשרת ב-8200, הצבא חשב, וברוב המקרים גם צדק, שזה המקום שבו יביאו לידי ביטוי בצורה מיטבית את תרומתם לביטחון ישראל".
אני מנחש שהמתח הזה, בין תדמית היחידה האליטיסטית המפונקת לבין היחידות הקרביות, הוא לא דבר חדש וליווה אתכם גם בתקופתך.
"בוודאי. אגב, מאז שהעמותה החלה לפעול בצורה יותר מתוקשרת, התלבטנו שוב ושוב האם אנחנו לא דוחפים למישהו אצבע בעין. זו גם הייתה הסיבה העיקרית לכך, שכבר לפני 15 שנה החלטנו לפתוח את הפעילות בעמותה לכולם, לאו דווקא לבוגרי היחידה".
"מי שהצבא בחר בו ל-8200, הצבא חשב, וברוב המקרים צדק, שזה המקום שבו הוא יתרום הכי טוב לביטחון ישראל"
למפרט, יש לומר, שינה לחלוטין את הדרך שבה עמותת הבוגרים, שמציינת השנה 34 שנים להיווסדה, רואה את עצמה: מנוצרת המורשת של היחידה לגוף פעיל ותוסס של מאות מתנדבים ומתנדבות, שמפעילים בכל רגע נתון 10 תוכניות שונות למען החברה והקהילה, כולן פתוחות לציבור. בכל שנה מכנסת העמותה כנס נטוורקינג המוני של אלפי בוגרים, ויש לה גם שלוחות בחו"ל - 9 בארה"ב, ועוד 8 במדינות אחרות.
זה לא מתסכל? מצד אחד, אתה עומד בראש עמותה שפועלת בעיקר בפריפריה ובנושאים חברתיים, ומצד שני היא עדיין מזוהה עם יחידה אליטיסטית של העשירון העליון.
"אנחנו כ-8200 מסתכלים בגובה העיניים לגופים מקבילים בעולם – ה-NSA האמריקני, ה-GCHQ הבריטי, ה-BND הגרמני ועוד – למרות שאנחנו קטנים מהם בהרבה, וזה מסיבה אחת: שבניגוד להם, 8200 היא יחידה צבאית, שיכולה כל שנה לבחור את האנשים הכי מתאימים, הכי יצירתיים, הכי חכמים, שנכנסים לתרבות המעודדת סימני שאלה, חשיבה, יצירתיות וכו'. בניגוד לתדמית, חלק הולך וגדל מהם כבר לא מגיע מהעשירון העליון. אסור חלילה להוריד את הקריטריונים ולהתפשר ברף הכניסה ל-8200, אבל חובה לתת לכל ילד וילדה מוכשרים בפריפריה את הכלים המתאימים להגיע אליו".
ב-2004 הציעה ועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק להפוך את 8200 ליחידה אזרחית.
"יש לי הרבה כבוד והערכה לגופים כמו המוסד והשב"כ, שהם גופים אזרחיים. אבל כאשר הבינו שם שטכנולוגיה חשובה, הם החלו להיעזר - ועדיין נעזרים לא מעט - בתוכניות הצבאיות בתחומים הטכנולוגיים. גם כשאנחנו מסבירים את סוד ההייטק הישראלי, אנחנו מתייחסים פחות לאקדמיה, יותר לצבא, ל-8200 וליחידות הטכנולוגיות האחרות המפוארות של צה"ל".
אמרת פעם, ש"מרבצי הגז האמיתיים של ישראל הם הפוטנציאל האנושי הלא ממומש". אל מי צריך להפנות אצבע מאשימה על כך שהפוטנציאל הזה הולך לאיבוד?
"אל ממשלות ישראל, שרוממו את הפריפריה בפיהן, אבל כמו שהזניחו שם במשך שנים את הבריאות והרפואה כך הזניחו גם בצורה פושעת גם את מערכת החינוך. לממשלות ישראל יש סדר עדיפויות אחר. הן החליטו שיש אזורים יותר חשובים, או נושאים יותר חשובים, שבהם נכון לשים את הכסף ולא להשקיע במערכת החינוך בפריפריה בצורה יעילה".
"אני חייב לומר, שבמקומות שיש בהם ראשי ערים, או אפילו מנהיגים ברמת בתי הספר, שמצליחים לחולל מהפיכות – אתה רואה שינוי. בשנתיים האחרונות יחידת 8200, בהשתתפות חיל החינוך ובהובלה אישית של מפקד היחידה, מעורבת בעשרות יישובים בפריפריה בפעילות שתאפשר לאלפי תלמידים בגילי חטיבת הביניים להתמודד ולהיכנס ל'משפך' שמוביל ליחידות טכנולוגיות ולאחריהן לתחום ההייטק. התוכנית נקראת 'גשרים', והיא הגדולה ביותר בארץ לחינוך טכנולוגי בפריפריה. זה תהליך שייקח שנים.
"העמותה שלנו זיהתה את הכשל עוד קודם, ובכוחה הדל-יותר פועלת בשנתיים האחרונות ב-23 יישובי פריפריה חברתית-גיאוגרפית, בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות העירוניות ויחד עם תנועת 'אחריי'. המיזם, שנקרא 'אחרייטק', מיועד לבני נוער בכיתות י'-יב' וכולל קורסי חינם בתחומי ליבה טכנולוגיים. זה התחיל בשיתוף פעולה עם הקרן הקיימת, שפרשה מסיבותיה, ונמשך בעזרת גיוס המונים שעשינו בין בוגרי 8200".
הבעיה לא חדשה. אז איך ייתכן שכל הפרויקטים והכספים האדירים שהושקעו עד כה בפריפריה לא הניבו תוצאות?
"כי אנחנו בתחילת הדרך. אני גם לא חושב שהושקעו הרבה משאבים: היו הרבה פעילויות לא גדולות לאורך השנים. המאמץ הגדול התחיל רק בשנים האחרונות. קח למשל את תוכנית 'מגשימים' של צה"ל, שנוסדה בזמן כהונתו של בוגי יעלון כשר ביטחון. היא נולדה מתוך מצוקה, בשל מחסור חמור בכוח אדם בתחום הסייבר. הרעיון היה לחפש את המשאב האנושי הנחבא שמסתתר בפריפריה. והתוכנית הפכה להצלחה פנומינלית. למרות שהמספרים קטנים מאוד, לצרכים של מדינה כמו ישראל זה משמעותי. אז האתגר עכשיו הוא איך להביא משם לא רק את הטובים שבטובים, אלא את המסות. זה ייקח זמן, אבל חייבים להתחיל.
"למשל, יש מחסור אדיר במורים איכותיים בתחומי המתמטיקה, המדעים והאנגלית. למזלנו, אפשר היום להעסיק מורים במשרות חלקיות. כעמותה חברנו למרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, ואנחנו קוראים עכשיו לבוגרי 8200 להצטרף לתוכנית שתכשיר אותם להיות מורים במשרה חלקית. הם יוכלו להמשיך לתפקד כאנשי הייטק, ובמקביל לעבוד במערכת החינוך. זו דוגמה טובה לדרך מקורית להתמודד עם המחסור".
אתה לא מודאג מהחרפת המתח בחברה הישראלית ומהקיטוב שנוצר בעקבות המאבק סביב המהפיכה המשפטית?
"כעמותה עמדנו בלחצים מאוד כבדים מצד מתנגדי המהלך להתבטא בנושא. בלי קשר עם דעותינו האישיות, קיבלנו החלטה שאנחנו לא מביעים עמדה וגם לא מעמידים את משאבינו לטובת שום מהלך שקשור במאבק, בין השאר, כי למרות התדמית השמאלנית, בקרב הבוגרים שלנו יש מגוון דעות. כמובן שיש התארגנויות פרטיות של בוגרים, שהם חלק מהמחאה.
"אבל אומר כאן משהו עקרוני: אנשים משווים את המהלכים האחרונים לפולין, לטורקיה ולהונגריה, אבל יש דבר אחד שבו אנחנו שונים מהמדינות הללו – אנחנו מדינה שנמצאת בשכונה מאוד מסוכנת, מוקפת באיומים קיומיים־אסטרטגיים. מה שהגענו אליו ב-75 שנות עצמאות הוא כמעט נס. הרוב המוחלט של אזרחי ישראל חושבים ש'אבן הראשה' של היצירה המדהימה הזו הם מגילת העצמאות ורעיון המדינה היהודית-דמוקרטית. מה שנותן לנו את היתרון התחרותי הגדול מול אויבינו זה היצירתיות, הפתיחות, העוצמה האינטלקטואלית והקשר עם העולם, שיצרו לנו אקדמיה ברמה גבוהה ואת ההייטק הזה שכולנו נהנים ממנו.
"אני מרגיש בנזקי המהפכה המשפטית, חד-משמעית. מי שעוצם את עיניו ישלם על כך מחיר כפול. נתקלתי בהמון משקיעים אמריקנים ואירופאים שאמרו: 'השקעה אצלכם? מעניין, אבל מצטערים – לא עכשיו'"
"אם חלילה, כתוצאה מהשינויים שמדברים בהם עכשיו, מהשנאה הגואה, מהקיטוב הגדל, משהו מהמרכיבים האלה ייפגע – ואנחנו רואים כבר הרבה סימני אזהרה לכך – אני ממש חרד לקיומה של מדינת ישראל. צריך לשים לב למגמות באיראן: יש שם עלייה משמעותית בהיקף המסיימים לימודי מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה, גם בתיכונים וגם באוניברסיטאות. זה איום אסטרטגי! האינטרס שלנו כמדינה הוא לעודד לימודים טכנולוגיים, וגם חשיבה יצירתית. העולם היהודי בגלות שם תמיד דגש על נושא החינוך; על החשיבה התלמודית, שיודעת לשים סימני שאלה על כל דבר.
"להערכתי – מעבר לכל הנזקים הכלכליים והחברתיים והסיכונים האסטרטגיים שכבר הוזכרו - שינויי החקיקה המדוברים יובילו גם להקמת בתי ספר פרטיים. זה יגרום רק להגדלת הפער בין מי שידו משגת לממן בתי ספר כאלה לבין אלו שלא. ושוב נראה הגדלה של הפער כתוצאה ממדיניות ממשלתית".
יד על הלב, אם אתה מוריד לרגע את כובע יו"ר עמותת בוגרי 8200 ונכנס לנעלי איש העסקים הפרטי: מהזווית המקצועית האישית, אתה מרגיש בנזקי המהפכה המשפטית?
"חד-משמעית כן. נכון שקיימת האטה כלכלית מסוימת גם בעולם כולו, אבל אין בכך ספק – ומי שעוצם את עיניו ישלם על כך מחיר כפול. נדלקו כבר אין־ספור נורות אדומות. אני אישית נתקלתי בהמון משקיעים אמריקנים ואירופאים שאמרו: 'השקעה אצלכם? מעניין, אבל מצטערים – לא כאן ולא עכשיו. אנחנו רוצים לראות יציבות'. במקרה של משקיעים יהודים אמריקנים זה בא גם עם אמוציות, והסירוב מונע מאידיאולוגיה. רוב הכסף הזר שנכנס להייטק הישראלי הוא אמריקני, והוא כרגע בסוג של 'הולד'. יש יוצאים מן הכלל, אבל המגמה ברורה.
"יש מגמה נוספת שמאוד מטרידה אותי: המון סטארטאפים נרשמים בחו"ל, בעיקר בארה"ב. אני גם לא זוכר תקופה שבה כל כך הרבה חבר'ה צעירים ואיכותיים עוזבים את הארץ. ובעיקר אני מוטרד ממגמת הדכדוך הכללית. השקעות, צמיחה וכו' זה הרי עניין של פסיכולוגיה; הדכדוך הכללי שכולנו מרגישים הוא אנטי-יזמות ואנטי-צמיחה.
"כל אלה ביחד מאוד מאוד מדאיגים. יש הרבה אנשים שמסרבים להודות בזה או לא נוח להם להודות בזה. אני, כאיש מודיעין, חונכתי, שלא רק שאסור להתעלם מהסימנים המעידים, צריך גם לחפש אותם. והסימנים האלה צועקים עכשיו: אנחנו במשבר".
