בשיתוף NVIDIA
ממי עדיין לא שמע או ניסה את¬ ChatGPT? רק לפני שלושה וחצי חודשים הושק הצ'אטבוט המתקדם של OpenAI, ותוך זמן קצר פרץ את גבולות מדורי הטכנולוגיה, והפך לשיחת היום גם בקרב הטכנופובים הגדולים ביותר. צ'אט GPT ואפליקציות נוספות שהגיעו בעקבותיו, מסמנות את אחת המהפכות הטכנולוגיות המסעירות של השנים האחרונות – לא רק בינה מלאכותית שלומדת את בני האדם ומפיקה תובנות או מבצעת משימות "קלות", אלא גם כזו המסוגלת ליצור בעבורם תוכן חדש.
באמצעות יישומים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) כל אחד מאיתנו יכול להפוך למעצב, מוזיקאי, כותב וצייר עם אפס כלים וללא ידע טכני. הממשקים הללו מסוגלים ליצור תוך שניות שירים, מאמרים, עבודות מוזיקה, סרטונים, תמונות ומשחקים – וזה רק קצה הקרחון.
"בחודשים האחרונים טכנולוגיות הבינה המלאכותית היוצרת עוברות לקדמת הבמה, והסיבה לכך היא שאפליקציות כמו ChatGPT ו- DALL-E2 של OpenAI, פוגשות את הציבור הרחב", מסבירה לירון פריינד סעדון, דירקטורית קשרי המפתחים של NVIDIA בישראל והמזרח התיכון.
זו למעשה אחת מנקודות המפגש הראשונות של טכנולוגיות הבינה היוצרת עם הציבור, אבל מאחורי הקלעים מדובר בהתפתחויות שנמשכות למעלה מעשור: יכולות העיבוד והמחשוב התעצמו וההתפתחות של מודלי בינה מלאכותית מסוג LLM (מודלים גדולים של עיבוד שפה) ו- NLP(מודלים לעיבוד שפה טבעית) הואצה", מדגישה פריינד סעדון.
מה הוביל לקפיצת הענק של הבינה המלאכותית בשנים האחרונות, כיצד תשפיע מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת על חיינו, מהם החידושים שישנו את העולם ואיך נוכל גם אנחנו לקחת חלק במהפכה הזו? סוגיות אלו ואחרות נידונו בכנס הבינה המלאכותית GTC 2023 של ענקית הטכנולוגיה אנבידיה, שנערך אונליין מוקדם יותר השבוע, וכל התוכן שלו זמין לצפייה כבר כעת.
בכנס הווירטואלי נערכו פאנלים, סדנאות, קורסים והדרכות אונליין עם אנשי טכנולוגיה מובילים מענקיות טכנולוגיה כגון גוגל, מיקרוסופט, אמזון, נטפליקס, Adobe ועוד . אחד מהמפגשים הבולטים ב-GTC היה מפגש אחד-על-אחד של מנכ"ל ומייסד אנבידיה, ג'נסן הואנג, עם הישראלי איליה סוצקבר, המדען הראשי ומייסד שותף של OpenAI, בו הם דנו על עתיד הבינה המלאכותית היוצרת.
מתמונה מונפשת לאווטאר ברשת
גם חברות ישראליות ישתתפו בכנס. ביניהן חברת הסטארט-אפ D-ID, החברה בתוכנית הסטארט-אפים NVIDIA Inception. החברה, שנוסדה ב-2017 על ידי שלושה בוגרי 8200, החלה את דרכה בתור סטארט אפ לפיתוח טכנולוגיות הגנה מפני זיהוי פנים, וכיום מתמחה במה שמכנים מייסדיה "יצירת אנשים דיגיטליים".
את המוצר הראשון מבוסס הבינה הגנרטיבית יצרה D-ID ב-2020 עם אפליקציה להנפשת תמונות. בדצמבר 2022 הציגה קפיצה טכנולוגית עם אפליקציה שמסוגלת לייצר וידאו מונפש באמצעות טקסט ותמונה בלבד. ובשבוע שעבר השיקה החברה מוצר חדש ומתקדם בשם chat.D-ID, המאפשר שיחות פנים מול פנים עם צ'אט GPT בדמות אנושית.
"הטכנולוגיה שלנו התפתחה לדמות אדם שנראית אמיתית לחלוטין", אומר גיל פרי, מנכ"ל ומייסד שותף ב-D-ID. "החזון שלנו הוא שכל דבר דיגיטלי יתממשק לשיחה עם בנאדם. כל שאלה שתהייה לך, תוכלי לשאול דמות אנושית".
פלטפורמות הבינה הגנרטיבית שפיתחה D-ID מיועדות בעיקר לצרכי חינוך, הדרכה שיווק וחווית משתמש, מסביר פרי וממחיש כיצד פלטפורמות הבינה היוצרת של החברה ישמשו את כולנו ביומיום: דמויות אווטאר אנושיות יעניקו לנו שירות לקוחות במקום צ'אט בוטים, הן יספקו הדרכות לעובדים בכל העולם ובכל שפה, הן יהוו תחליף ביתי לרופא המשפחה, ואפילו יהוו עזר למורים בבית הספר. "התלמידים יוכלו למשל, לדבר עם דמות האווטאר של אלברט איינשטיין, שיעביר להם שיעור אינטראקטיבי בנושא פיסיקה קוונטית".
גיל פרי, מנכ"ל חברת הסטארט-אפ D-ID צילום: יורם רשףיש החוששים שהבינה הגנרטיבית עלולה לחסל מקצועות שלמים ולשבש את היצירתיות האנושית.
"בדיוק להיפך, זה מאפשר לנו להיות יותר יעילים ומהירים בעבודה שלנו. אנשים שבעבר לא הייתה להם את היכולת ואת הגישה, יכולים ליצור היום יצירות משמעותיות. הם יכולים לכתוב ספרים, לצייר ציורים ולהפיק סרטים בצורה מאוד פשוטה ולא יקרה. אני עצמי נעזרתי בצ'אט GPT לקראת הכנס של אנבידיה. היצירה והידע הם שלי, הצ'אט רק שיפר את המיומנויות האלו".
הבינה שמייצרת חלבונים ומונעת תאונות
הבינה המלאכותית היוצרת הפכה למילת באז בחודשים האחרונים בזכות אפליקציות כמו צ'אט GPT ופיצ'רים של D-ID ודומיהן, אבל הטכנולוגיה שולחת זרועות ארוכות הרבה מעבר לעולמות היצירה, התוכן והתרבות הפופולרית.
אחד התחומים המסעירים שהבינה המלאכותית היוצרת חודרת אליהם הוא עולם הרפואה. לפני חודשיים, בינואר 2023, השיקה חברת Evozyne בשיתוף אנבידיה פיתוח של חלבון חדש שנוצר באמצעות מודל הבינה המלאכותית לתחום הביולוגיה -, NVIDIA BioNemo. . לחלבון, שפותח בסיוע בינה מלאכותית יוצרת יש את היכולת, בין היתר, לזהות ולרפא מחלות גנטיות. מדובר בלא פחות ממהפכה.
פיתוח רפואי נוסף הוצג לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת קינגס קולג' לונדון, שהשתמשו במחשב העל NVIDIA Cambridge-1 כדי להפיק כמאה אלף סריקות של המוח האנושי. מדובר בכמות עצוצה של הדמיות שיצר מודל של בינה מלאכותית, והן יכולות לשמש רופאים וסטודנטים לצרכי הדרכה, למידה ומחקר בתחום הנוירולוגי.
לירון פריינד-סעדון, דירקטורית קשרי המפתחים של אנבידיה ישראל צילום: באדיבות אנבידיהעוד תרומה של הבינה המלאכותית היוצרת היא בעולמות הרכבים האוטונומיים. כיום טכנולוגיות הרכב האוטונומי נמצאות במרוץ לפתרון שיהיה מסוגל להתמודד עם מפגעי דרך וראייה בסביבת נהיגה משתנה. רכבים אוטונומיים מתקיימים בסביבה מכשילה וכדי למנוע התנגשויות, תאונות ופגיעות, יש צורך בטכנולוגיה שתדע לזהות ולמנוע תרחישי כביש מגוונים ומורכבים.
גם במקרה הזה, מודלים של בינה יוצרת מובילים לפריצות דרך: בחודש שעבר הושק מודל גנרטיבי של אנבידיה בשם STRIVE, המאפשר יצירה של תרחישי תאונה מאתגרים וקיצוניים להתנגשויות ותאונות דרכים, תוך התבססות על מידע קיים ותרחישי תאונה שכבר התקיימו במציאות. כך, ניתן ללמד את הרכבים האוטונומיים ללמוד ולהתכונן לסיטואציות מסוגים חדשים ישירות בעולם הוירטואלי – מבלי לחכות שהתרחשים יתקיימו במציאות, מבלי לסכן נהגים, ולמעשה בלי שהרכב זז אפילו מטר.
כך עובד המודל הגנרטיבי ברכבים אוטונומיים:
"זה מדהים לראות איך מהפכת הבינה היוצרת מתרחשת בימים אלו לנגד עיננו", מסכמת לירון פריינד סעדון. "אם לפני חמש שנים, הבינה המלאכותית התנסתה באלגוריתמיקה קלה, כמו סירי ואלכסה, בשנים האחרונות יכולות העיבוד והמחשוב גדלו בצורה אקספוננציאלית והדאטה מתויג, נקי וקריא יותר.
"מכאן השמיים הם הגבול. בשנים הקרובות נראה עוד ועוד פיתוחים וטכנולוגיות המבוססים על היכולת הבסיסית של הבינה המלאכותית לקחת חלק בתהליך של יצירת תכנים: מטקסטים, דרך תמונות, כתיבת קוד, ועד יצירה של מידע סינתטי בתחומי הרפואה, הרכבים האוטונומיים ועוד".
כנס NVIDIA GTC התקיים מוקדם יותר השבוע, וכל ההרצאות והתכנים שנחשפו בו זמינים כעת בחינם. היכנסו לכאן לצפייה בכל ההרצאות >>
בשיתוף NVIDIA
