כשאתה אדם רגיל שמודאג מבינה מלאכותית, אתה חרד לג'וב שלך כי ChatGPT הממזר תיקתק תוך דקה מסמך שהיה לוקח לך יום שלם לכתוב. והוא גם לא מתעפץ על המקלדת אחרי ארוחת צהריים ולא צריך קרן השתלמות. כשאתה אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, החברה ש-85% מתעבורת האינטרנט הגלובלי עוברת דרכה, יש לך דאגות אחרות על הראש.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אנחנו נמצאים לפני מפץ גדול בקשר שבין אדם למכונה. קמות המון תעשיות חדשות והזדמנויות, ומצד שני איומים חדשים כמו סייבר סקיוריטי", אומר שגיא. "התוקפים נעזרים בכלים של בינה מלאכותית לפעולות הרבה יותר מתוחכמות, כמו גניבת זהות. התוקף קורא את המיילים שלי, לומד איך אני מנסח אימיילים ועכשיו יכול לכתוב למנהלת שיווק שלי 'יש אישור תקציבי'. אני בכלל לא הוצאתי את המייל הזה, אבל הנה הוא מגיע מהכתובת שלי וככה בדיוק אני מתנסח. דוגמה אחרת היא בעולמות הדיפ פייק — מעלים לרשת סרטון של אורן שגיא בא ועומד מול העובדים, ואומר שעכשיו אנחנו קונים חברה עצומה בשוק הישראלי, וזה פייק אחד גדול. אבל אף אחד לא יודע שזה פייק. זה קרה לפני כמה שבועות עם פוטין, שכביכול הודיע לאזרחים רוסים לפנות את הבתים שלהם. בגלל זה בינה מלאכותית אחראית (Responsible AI) — זוהי האחריות החברתית שלנו כסיסקו וכתעשייה. וגם כדי לצמצם את הפערים שהבינה תייצר".
אילו פערים, למשל?
"קחי, למשל, נער מהפריפריה החברתית והדמוגרפית שרוצה להיות חלק מהסטארט-אפ ניישן, בעבר הפערים התבטאו בגישה לאינטרנט וב'מחשב לכל ילד', היום הפער רק הולך ומתעצם כשיש ילד שגדל ברמת השרון עם בינה מלאכותית - ומולו ילד שלא מחובר בכלל למערכות האלה".
כי אין לו אפילו אנגלית בסיסית לכתוב הנחיה למודל שפה.
"אין לו את האנגלית, ואז גם לא יהיה לו את הכלי של הבינה המלאכותית שמסכם חומרי לימוד, או את הכלי שמכין וידיאו לימודי. לילדים במרכז יש כלים שמייצרים יתרון גדל עליו".
איפה תופסת אותך המהפכה הזאת כמעסיק? מנכ"ל IBM אמר ש-7,800 תקנים בחברה לא יגויסו מחדש, אלא יוחלפו על ידי בינה מלאכותית.
"סיסקו העולמית מעסיקה 86 אלף עובדים ועסוקה בפיתוח של חדשנות, ובניגוד למנכ"ל IBM אנחנו אומרים משהו אחר: שזאת תקופה מדהימה להמשיך להתרחב, ש-ChatGPT לא יחליף עובדים אלא יעבוד לצידם, ובהתאמה אנחנו גם קונים חברות בקצב שלא קנינו מעולם".
סיסקו, חברת ה-IT מקליפורניה שהתחילה מזוג מדענים באוניברסיטת קיימברידג' שייצרו את הראוטר הראשון והעבירו פינגים עם מסרי אהבה, היא אחת מתאגידי הטכנולוגיה הגדולים בעולם עם מחזור מכירות של 52 מיליארד דולר. שווי השוק שלה נאמד בכ-225 מיליארד דולר והוא גבוה בפער ניכר מאינטל, למשל, שנחשבת לאחד המעסיקים הגדולים בישראל. אגב, בשיא בועת הדוט.קום הגיעה סיסקו לשווי שוק של יותר מחצי מיליארד דולר, עקפה את אפל ומיקרוסופט ונחשבה, למשך מספר שבועות, לחברה בעלת שווי השוק הגדול בעולם. סיסקו נכנסה לארץ ב-1997, כיום היא מעסיקה כאן 800 עובדים בנתניה, קיסריה ותל אביב ופונה ללקוחות מכל הסוגים, מפיצריות ומשרדי רואי חשבון ועורכי דין, ועד לממשלת ישראל, הצבא, גופי ביטחון, בתי חולים, בנקים וחברות ביטוח.
בשנים האחרונות מוצבה סיסקו כרוכשת רעבה של חברות ישראליות, כשרק עסקת הענק של מכירת מובילאיי לאינטל ב-15.3 מיליארד דולר הדיחה אותה מתואר הרוכשת בשווי הגבוה ביותר. כיום היא עומדת על 18 רכישות בישראל בסכום כולל של כ-7.6 מיליארד דולר, ומתוכן ארבע רכישות בשנתיים האחרונות. סיסקו ישראל הוכרזה כמרכז פיתוח גלובלי של הגנת הענן של סיסקו העולמית, והשאלה איך קרה שמסן חוזה סימנו דווקא מקום קטן כמו ישראל על המפה, עולה מעצמה. "זה נכון שלסיסקו יש מטה בקליפורניה, ושם לא חסרים קרנות הון סיכון, סטארטאפים ואוניברסיטאות מובילות, כמו סטנפורד שנמצאת עשר דקות נסיעה ממנה", אומר שגיא, שממנכ"ל את סיסקו ישראל בשמונה השנים האחרונות. "אבל זה סיפור מרתק, איך תאגיד ענק כזה מזהה שבמדינה קטנה כמו ישראל נמצא ההון האנושי. ב-20 השנים האחרונות סיסקו ממנפת את החדשנות בארץ שמבוססת על היחידות הצבאיות, האקדמיה החזקה והאקוסיסטם הישראלי".
על כל זה מאיימת עכשיו המהפכה המשפטית. בחודשים האחרונים עמוד הפייסבוק הפרטי של שגיא התמלא בתמונות שלו בהפגנות, עם דגל ישראל. אך בניגוד למנכ"לים בהייטק שהתיישבו באולפני חדשות, קראו לעובדים לצאת לרחובות והזהירו מתרחישים מעוררי אימה, שגיא מיישר קו עם המשמעת התאגידית ומצנן להבות. הוא משיב בשלילה כשהוא נשאל אם בכירים בסיסקו העולמית מודאגים מהמצב בישראל.
"אני לא חושב שמישהו מהאמריקנים באמת מבין את הדקויות של פסקת ההתגברות או עילת הסבירות. יש לנו אחריות כמנכ"לים לקרוא להידברות, להרגעת הרוחות, ליצירת מתווה שיאפשר לנו כעם להמשיך לחיות פה עם כל המורכבות"
"אלו לא קולות שאני שומע. אני גם מכיר היטב את האקוסיסטם שבו אני חי ואת כל החברות המקבילות לי, וזאת לא הסיטואציה שאני רואה. המאבק המקומי שאנחנו רואים בתוך ישראל פחות מעניין היום את התאגיד האמריקני. שם אומנם מוטרדים במידה רבה ממה שקורה בישראל, אבל הם מוטרדים קודם ממה שקורה אצלם — מהתמורות שעוברת המערכת הפוליטית האמריקנית, בין רפובליקנים לדמוקרטים. אני וחבריי, המנכ"לים של החברות הרב-לאומיות, פחות פוגשים את השאלות של התאגידים האמריקניים. כמובן שהכותרות שיצאו בשבועות האחרונים לא מוסיפות לנו כבוד כמדינה, וזה לא משנה אם אתה ימין או שמאל, דתי או חילוני. בסוף אני מאמין שלא תהיה פה הכרעה במאבק הפנימי, אלא רק כזאת שייצרו איראן או חיזבאללה. אין לנו ברירה אלא להצמיח מתוך המצוקה משהו טוב, אם אנחנו רוצים לחיות כאן במדינה משגשגת".
סיסקו, כגוף משקיע ורוכש, לא תראה סיכון ברכישת חברות שפועלות במדינה עם קרקע משפטית לא יציבה?
"לחברה כמו סיסקו יש אחריות גדולה לפיתוח העסקים שלה ולהובלה טכנולוגית, ואנחנו נקנה את החברות המתאימות ביותר בין אם הן נמצאות בקליפורניה או בהודו. מה שמצטייר בחוץ זה שאנחנו מדינה דמוקרטית ושאנחנו נאבקים על הצבע של הדמוקרטיה. אני לא חושב שמישהו מהאמריקנים באמת מבין את הדקויות של פסקת ההתגברות או עילת הסבירות. יש לנו אחריות כמנכ"לים לקרוא להידברות, להרגעת הרוחות, ליצירת מתווה שיאפשר לנו כעם להמשיך לחיות פה עם כל המורכבות. בכובע שלי כיו"ר לשכת המסחר ישראל-אמריקה וכמנהל בכיר בחברה אמריקנית, אני אגיד שאסור לנו לזנוח את החשיבות של היחסים עם השותפה האסטרטגית שלנו, שהיא ארצות הברית".
יש חשש שהתאגידים הבאים לא יפתחו כאן מרכזי פיתוח במצב הנוכחי?
"לישראל יש עוצמה טכנולוגית מאוד גדולה וייחוד טכנולוגי שעל בסיסו קמה הסטארט-אפ נישן. האחריות על כולנו לוודא שזה ימשיך ככה גם בעתיד. וכדי שזה יקרה נצטרך לעבוד מאוד קשה על מנת להידבר ולחזור לחיים רגילים. נכון שהחברות הרב-לאומיות מסתכלות על מה שקורה בישראל, אבל אני בחור אופטימי. אין מה לעשות, יותר קל להיות מנכ"ל כשאתה רואה את העתיד בצבעים ורודים".
אולי אתה נוקט בלשון עדינה כי הגופים הממשלתיים הם לקוחות גדולים של סיסקו?
"לא, כולם לקוחות של סיסקו. אין מישהו בשוק הישראלי שהוא לא לקוח, וזאת לא ההסתכלות שלי".
אתה די מתון ביחס למקבילים אליך בהייטק.
"ההסתכלות שלי היא דרך מבחן האלטרנטיבה, ולנו אין אלטרנטיבה. הקריאה שלי, גם בעמודי הפייסבוק והאינסטגרם הפרטיים שלי — אני נמצא בכל מקום חוץ מטיקטוק — היא קריאה להידברות".
אתה קורא להידברות, אבל השלב של השיחות אצל הנשיא הסתיים ללא הצלחה. לאן ממשיכים מכאן?
"אם נחפש הכרעה, אם זה בצד א' או ב', ההכרעה בסוף תגיע מצד האויבים שלנו. אין לנו אפשרות אחרת אלא לחבר את חלקי העם השונים. הקרע שנוצר בחודשים האחרונים הוא הסכנה הכי גדולה בעיניי".
אתם מאפשרים לעובדים להפגין?
"אנחנו מעסיקים מאות עובדים בישראל, מכל קצות הקשת, ואנחנו לא מנותקים — ההייטק הוא לא מקדש האליטיסטים, כמו שנהוג להגיד עלינו. אנחנו מכבדים את הזכות של העובדים להפגין, הם עושים את זה על חשבונם ואנחנו לא משלמים ימי חופש לעובדים על הפגנות".
יש יותר עובדים ששואלים על רילוקיישן?
"רילוקיישן הוא החלטה כל כך דרמטית, אישית ומשפחתית, שזה גדול יותר מרק עניין של המחאה. אני לא רואה התגברות של בקשות לרילוקיישן, ובדרך כלל הבקשות הן על בסיס תעסוקתי".
במקור אורן שגיא (51) הוא בכלל עורך דין שהיה אמור לעבוד במשרד עורכי הדין של אבא. ימי בועת הדוט.קום והצורך לשבת בשורה הראשונה של העולם העסקי, גרמו לו לשנות כיוון. "למדתי משפטים ומינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, מראש הייתי רב-תחומי, מה שחייב להיות נכון היום לכל הסטודנטים. אתה צריך להיות עם כישורים עגולים, עם הבנה במימון ובשיווק, גם אם אתה רוצה להיות רק עורך דין או מתכנת. התחלתי כמתמחה בקניין רוחני ומשפט מסחרי, ואי שם בראשית שנות האלפיים, כשלוסאנט קנתה את כרומטיס ב-4.7 מיליארד דולר, באותו היום הופעתי כליטיגטור של תביעה לצו מניעה שבו השופט כמעט ולא קרא את כתב הטענות שעבדתי עליו שלושה שבועות, ורק דיפדף ואמר 'טוב, מה יש לצדדים לטעון?' הגעתי לראש המשרד ואמרתי לו 'עד כאן, אני רוצה ללכת לעשות משהו אחר'. וזה באמת היה רגע. אחר צהריים מול מחשב, בניין עורכי דין ליד הבורסה בתל אביב — נפלה עליי ההבנה שאני מבזבז את הזמן שלי במקום שלא נותן לי להגשים את התשוקות שלי. בשביל לא להשחיר את מקצוע המשפטים, אני חייב להגיד שזה מקצוע מדהים כפלטפורמה שנותנת לך כלים ניהוליים. אני משתמש עד היום, כמנכ"ל, ביכולת להבין חוזים, מסים והגבלים עסקיים".
הכניסה שלו לעולם הטכנולוגיה הייתה בחברת רד בינת של האחים זיסאפל. "החלטתי לעבור להייטק מתוך תפיסה שאני מחפש להיות בקדמת הבמה. לא לייצג לקוח, לא להיות מלווה, אלא באמת להוביל. אלו היו ימי התפוצצות הבועה. המעבר היה כשהייתי בן 28 ולמרות שלא באתי עם רקע טכנולוגי זאת הייתה הקרקע הנכונה לצמוח בה. עשיתי שלושה חודשים של קורס הסבת אקדמאים להייטק, למדתי את כל מה שהיה צריך לדעת בעולם הטכנולוגיה המורכב. אחר כך הגיע פרק יזמי בשנת 2008, עם שותף, עשינו פיתוח עסקי לחברות ישראליות באירופה ולדעת גם לסגור חברה היה שיעור חשוב".
בקריירה שלו הספיק לעבור באלביט מערכות, משם חזר לקבוצת בינת כשנקרא לנהל את הפעילות הבינלאומית של בינת תקשורת, המשיך לגילון שנרכשה על ידי Ness ולסיסקו הגיע בשנת 2010. חמש שנים אחר כך מונה למנכ"ל.
מה רצית להיות בגיל 28 כשעברת להייטק?
"מנכ"ל", הוא עונה בישירות. "תמיד רציתי להיות בעולמות של ניהול והשפעה, להוביל חברות ואנשים. כששואלים את הילדים שלי מה אני עושה, הם עונים שאבא פוגש אנשים על קפה. יצא לי להיות הרבה יותר מדי שנים על הקו, בחלקים גדולים בקריירה מצאתי את עצמי חי במטוסים, עד לרמה שאתה טס בבוקר וחוזר בערב. תקופה שאני פחות מתגעגע אליה, תקופה כאוטית, במיוחד כשיש לך שלושה ילדים קטנים. הוורק-לייף באלאנס שלי היה שלא היה שום בלאנס".
את השיעור הזה הוא למד מקרוב, ובכאב. היום הוא גר ברעננה, מגדל שלושה ילדים עם אשתו טלי, עושה טיולי ג'יפים, ריצות ורכיבה על סוסים. "סיימתי קורס סקיפרים באמצע הקורונה. בנובמבר יש לי חצי מרתון מדברי באילת עם הבת שלי. אני מנסה לעשות יוגה, משקיע בבריאות, בכושר. אבי עסק בעריכת דין, הוא עבד 24/7 כולל שישי וכולל שבת ולא דאג לעצמו, לא לבריאות ולא לספורט, ובגיל 54 הוא קיבל התקף לב. עד היום הוא במצב סיעודי מאוד קשה עם פגיעה קוגניטיבית. זה קרה כשהייתי בסמסטר הראשון ללימודים וזה יצר אצלי רעב גדול מאוד להצלחה. פתאום, בגיל 22, נוצר אצלי רקע של מצוקה כלכלית ואבא סיעודי, כשמלכתחילה רציתי ללמוד משפטים כדי לעבוד איתו במשרד. מקצין משוחרר בן 22 עם אבא עורך דין, אתה הופך לסטודנט בן 23 שמטפל באבא סיעודי — זה משנה את העולם שלך. באיזה שהוא שלב אתה מרגיש שהשמיים נופלים ומבין שאתה צריך לעבוד הרבה יותר קשה עכשיו כדי להרים אותם שוב. בלילות עבדתי באבטחה בחברת חשמל, ובימים נימנמתי על השולחן באוניברסיטה. מפה נולד רעב גדול להצלחה, כי באתי ממצב של אין ורציתי להוכיח לעצמי שאני אייצר את היש. אבל גם נוצרה אצלי תודעה שאני לא רוצה להיות איפה שאבא היה, ובשביל זה צריך לטפל בלחץ. לקחת את הדברים בפרופורציה הנכונה".
ובכל זאת, חלק גדול מהחיים הבוגרים והאבהות שלך מצאת את עצמך במשרדים ועל מטוסים.
"כשהתחלתי את הקריירה שלי בהייטק הישראלי, בשנות האלפיים המוקדמות, לא הכרתי את המונח 'בלאנס', עבדתי כל יום עד אחת עשרה בלילה. פיספסתי בהורות ותיקנתי את זה ברגע שהבנתי".
מה פיספסת ומתי הבנת את זה?
"עברתי שינוי בתפיסה. הבנתי שניהול הקריירה חי ליד הורות ומשפחה, ולא במקום. ב-2014 היה לי משא ומתן גדול בניו יורק שבו קלטתי שאני מפספס את מסיבת הסיום של הבת שלי בכיתה ו'. שם נפל לי האסימון, ומאז אני חושב שאני אבא נהדר. מצאתי את עצמי מרצה בטקס מצטייני דיקאן ודיברתי עם הסטודנטים בדיוק על זה, אני מאמין מאוד גדול בכך שהאחריות שלנו כמובילים בתעשייה זה לאפשר לכל מי שמסביבנו לעשות את הבלאנס הנכון בין מרוץ הקריירה - לבין משפחה, חברים ותחביבים".
ויש גם המקרה של אבא שלך, שבנה אצלך את החוסן הנפשי שאיפשר לך להפוך מאוחר יותר למנכ"ל.
"דווקא לא. אני חושב שהשירות הצבאי בתקופה של לבנון והאינתיפאדה, ביחידה עם עוצמת תעסוקה כמו פלוגה בשריון, בונה מעגלים של חוסן נפשי. להיות מפקד בגיל צעיר ומ"מ בגיל 20 בונים את החוסן".
אתה בתאגיד ענק כמו סיסקו הרבה שנים, לא קרץ לך בשום שלב לנסות להקים סטארט-אפ צעיר ורעב?
"מצאתי בסיסקו חברה עם יכולת השפעה גדולה גם בעולם התוכן הטכנולוגי, גם העסקי וגם החברתי. העוצמה הגלובלית וגם העוצמה בישראל — עם שווי שוק של 220 מיליארד דולר או 240, צריך לראות מה הבורסה עושה היום — לא דומה להשפעה של סטארט-אפ, לא משנה באיזה תחום הוא. קחי למשל את העובדה שכל משרדי הממשלה משתמשים היום בציוד של סיסקו כדי לעשות שיחות וידיאו".
הרקע הלא-ממש קלאסי של שגיא בתוספת המשאבים האדירים של גוף כמו סיסקו, מייצרים לא מעט יוזמות חברתיות. "אנחנו לוקחים חלק בפרויקט 'קמא-טק' לשילוב חרדים בהייטק, אני מאמין שללא כניסה מהותית של החרדים לשוק העבודה לא נצליח לשמור על שגשוג כלכלי לאורך זמן, וגם שיש שם טאלנטים רבים שיכולים לתרום להייטק הישראלי. אנחנו גם מעסיקים ערבים בסיסקו. יש לי המון תשוקה לנושא הגיוון החברתי, בזכות השירות בשריון. אנחנו מעסיקים לוחמים מצנחנים, גבעתי ותוחנים ולא רק מ-8200 ו-81. הפערים הבלתי נתפסים שיש היום בין בוגרי מסלול טכנולוגי בצבא, אם בתקשוב ואם בחיל האוויר או חיל המודיעין, לבין חיילת שמשרתת בחי"ר גבולות — הוא בלתי נתפס ביכולת התעסוקה העתידית. אנחנו, כחברת טכנולוגיה מובילה, בעלי אחריות ויכולת לצמצם את הפערים האלה".
איך עושים את זה, ועוד בתקופה מאתגרת כלכלית בתעשייה?
"יש לנו את NetWork Academy שתורגם בהשקעה של מיליוני שקלים גם לעברית ומאפשר היום לשוק הישראלי, למחפשי עבודה ולסטודנטים ללמוד את מקצועות ההייטק והטכנולוגיה, בדגש על תכנות, פייתון, סייבר סקיוריטי ולמי שבכלל לא מהתחום — אוריינות דיגיטלית. לקבל סרטיפיקציה מסיסקו וללמוד דרכה את מערכי הלימוד כדי להפוך למהנדסי רשת, טכנאי תקשורת ומהנדסי תקשורת. עשינו השקה של האב קטן בדימונה, בגודל של החדר שבו אנחנו מקיימים עכשיו את הריאיון הזה, וראש עיריית דימונה, בני ביטון, אמר שבזכות ההאב הקטן הזה יש היום בדימונה עשרות חברות שמשתרעות על אלפיים מטר של משרדים בעיר. מספיק שקם סטארט-אפ אחד ששם את היתד - האקוסיסטם בא אחריו. אנחנו רואים פעילות דומה באופקים ובקריית שמונה".
מבט בדוח הכספי האחרון של סיסקו מגלה כמה מהפוטנציאל של עליית הבינה המלאכותית מתורגם כבר להגדלת ההכנסות. בחברה צופים ששיא הביקושים למוצרים הקשורים בבינה מלאכותית יגיע ב-2025, אך בינתיים הוזמנו מוצרים הקשורים לעולם הזה בסך חצי מיליארד דולר, ביניהם שבבי ה-Silicon One המותאמים לעומסי העבודה של פרויקטים בבינה מלאכותית ופותחו בישראל. "זאת גאווה ישראלית מאוד גדולה. 'סיליקון וואן' הם שבבי הרשת החזקים ביותר בתעשייה הגלובלית והם מפותחים פה, כחול-לבן, בסיסקו קיסריה (לשעבר ליבה סמיקונדקטור, ט"ג) והם נהנים מביקושים גדולים. הפתרון של סיליקון וואן מאפשר שבב תקשורת מודרני מהיר וחזק שמאפשר את תעבורת הבינה מלאכותית הגלובלית. חלק גדול מהתעבורה הגלובלית היום עובר על השבבים שמפותחים מסיסקו בקיסריה, ומפה אנחנו רואים את העלייה בביקושים".
סיסקו מזוהה בעיקר עם תחום תשתיות התקשורת, תחום שנתפס לפחות סקסי, למרות ההצלחה הגדולה של החברה. "סיסקו היא מותג חזק, אבל הברנד מזוהה בעיקר עם עולמות של תקשורת, בעוד שעל מנת ליהנות מהעושר הטכנולוגי הקיים בעולם כיום, אנחנו משתמשים בהרבה מאוד מנועי בינה מלאכותית בתוך המערכות שלנו. יש לסיסקו ארבעה ערוצים מרכזיים של פעילות: טרנספורמציה בעולם התשתיות; התשתיות של הלקוחות הגלובליים שלנו, כמו הדאטה סנטרים; הקישוריות (Connectivity); וכיצד אתה מחבר כל משתמש מכל ארגון ומחבר בין הארגונים. תחום נוסף שבו נמצאת סיסקו זהו עולם העבודה ההיברידי, שתקופת הקורונה נתנה לו האצה מאוד גדולה. כי כדי לאפשר לך לעבוד מהבית את צריכה פלטפורמה דיגיטלית ותשתית (Infrastructure) כמו אינטרנט באיכות טובה ואבטחת מידע, וכשזה מגיע לארגונים עולות שאלות כמו כיצד אתה מעביר חדר מסחר של בנק, כדי שהסוחרים יעבדו מהבית שלהם אל מול הבורסה".
זה מה שהיה בקורונה, אבל היום המגמה של ארגונים היא להחזיר את כולם למשרדים, לפחות לכמה ימים בשבוע. ראה ערך אילון מאסק והציוץ "מספיק עם הבולשיט הזה של עבודה מהבית".
"אני מאמין במודל היברידי, גם בעולם הטכנולוגי וגם ברמת עולם התעסוקה. כשמסתכלים על העתיד של עולם התעסוקה, גדלות הדרישות של העובדים והמעסיקים לגמישות. מאה אחוז של עבודה מרחוק נותנת גמישות מלאה - אבל פוגעת ביכולת לעשות סיעור מוחות, את הישיבות בפינות הקפה ויצירת את הדנ"א של הארגון. מהצד השני, ההיברידיות מאפשרת לעובד גמישות מול התא המשפחתי שלו ובהיבט של קיימות, לא לנסוע כל יום לעבודה. בסיסקו אנחנו מאמינים במודל ההיברידי ונותנים לעובד להחליט מאיפה הוא עובד.
"סיסקו גם עוסקת בדאטה, בתובנות מהמידע וכיצד אנחנו בונים כלים אנליטיים להתמודדות עם הכמות העצומה של המידע, שעובר דרך הרשתות של סיסקו. פיתחנו כלים שעוזרים לנו לזהות אנומליות, תקיפות סייבר, ולתת לארגונים יכולת לשפר את האפליקציה הארגונית באמצעות תובנות. נגיד, את רוצה להעביר לי עכשיו בביט או בפייבוקס 50 שקלים, והתשלום לא עובר. את מתקשרת לספק שהוא הבנק ואומרת שאת לא מצליחה להעביר את התשלום, הם צריכים לבדוק אם הבעיה היא בסלולר או ברשת האינטרנט במקום שבו את נמצאת, האם מכיוון הבנק לספק, בשורת הקוד בדאטה בייס של הארגון, או שבכלל אין לך מספיק יתרה בחשבון. סיסקו מספקת תובנות כאלה על בסיס הדאטה שעובר דרכה. אנחנו עושים גם אבטחת סייבר על כל זה, משטח התקיפה היום יותר גדול, כשהעובד יכול לפתוח מחשב מארקפה ברעננה, מהמשרד או מחוף הים. צריך להגן על יותר נכסים, ולכן גם ההגנה שינתה את פניה".
פורסם לראשונה: 00:00, 25.08.23
