זו לא התקופה הכי טובה להייטק הישראלי, אם להתבטא בעדינות, אבל גם בחמסין הכי כבד אפשר לחוש פתאום במשב רוח קרירה ומרעננת. נכון, הקטר של המשק כבר מדשדש משהו כמו שנה וחצי; זה התחיל עם האטה עולמית, אלא שבינתיים התאוששו קטרי כל העולם וחזרו לדהור ואילו ההייטק הישראלי נותר מאחור, מתבוסס בדכדוך ובחוסר יציבות הנובעים מניסיונות החקיקה של הממשלה. זו כנראה לא הסיבה היחידה; חלק גדול מההתאוששות של ההייטק העולמי נובע מהגאות המטורפת בהשקעות בתחום הבינה המלאכותית, אבל התעשייה הישראלית (להבדיל מהאקדמיה) לא ממש שם. אנחנו אמנם חזקים בענייני ביטחון וסייבר, אבל נכון להיום משקיעי העולם נוהים אחרי דברים עליזים יותר, כמו מחוללי טקסטים ודימויים.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
אז איפה משב הרוח המרעננת? במאי השנה הודיעה חברת אנבידיה - יצרנית השבבים (ולא רק) הגדולה בעולם, שחקנית ראשית בתחום ה-AI והסינדרלה הנוכחית של ההייטק שכבר שווה למעלה מטריליון דולר, על הקמת מחשב-על בישראל, 1‑Israel ייקרא שמו והוא יוקם ביקנעם. המחשב, שנכון לעכשיו צפוי להתברג במקום השישי ברשימת מחשבי העל החזקים בעולם, מיועד לספק לתעשייה ולאקדמיה הישראלית גישה ישירה לעוצמות חישוב וסימולציה שלא נראו כאן קודם. עוד לא אבדה תקוותנו, לפחות בהקשר הזה.
זו לא הבעת האמון הראשונה של אנבידיה בישראל ובחכמיה. החברה, שהמניה שלה נוסקת לגבהים מטורפים - מתחילת השנה זינקה המניה ב-200 אחוזים (זו לא המלצה להשקעה, כן? למרות שמי שבוחר לקחת ממני המלצות פיננסיות, שום אזהרה כבר לא תעזור לו) - הקימה פה את מרכז הפיתוח השני שלה בגודלו אחרי ארה"ב, מעסיקה בישראל כ-3,200 עובדים (ויש עוד 300 משרות פתוחות שמחכות לאיוש), זה כשמינית מסך כל עובדי החברה, ולפני כשלוש שנים רכשה את חברת מלאנוקס בסכום של כשבעה מיליארד דולר. נכון להיום היא עובדת עם 800 חברות סטארט-אפ ישראליות. החברה שהחלה את דרכה לפני 30 שנה כיצרנית מעבדים גרפיים לתעשיית המשחקים, היא המרוויחה הכי גדולה מהמהפכה הטכנולוגית שמשגעת את העולם - כל תוכנות ה-AI המוכרות, כולל צ'אט GPT ו"בארד" של גוגל, רצים על טכנולוגיה של אנבידיה. נכון להיום, מאחורי חלק גדול מאוד מהפעולות שאנחנו עושים ברשת, עומדת הטכנולוגיה של אנבידיה.
מחשב העל, שרבים ממרכיביו פותחו בישראל במשך כשנה וחצי ובעלות של מאות מיליוני דולרים, יתחיל לפעול מתישהו לקראת אמצע או סוף השנה הבאה. מלבד מחקר ופיתוח לצורכי אנבידיה, הוא אמור לספק לתעשייה העצובה שלנו זריקת מרץ נחוצה ביותר. כדי להשתלב בעולמות הבינה המלאכותית חייבים מחשב-על, אחרת אין שום סיכוי.
מה אפשר לעשות עם מחשב-על? מה לא! כדי להתחיל ולהבין את העוצמה, איאלץ לנקוט כמה מינוחים טכניים ועימכם הסליחה: כוח החישוב של ישראל-1 במשימות מורכבות של בינה מלאכותית יהיה שמונה קווינטיליון פעולות בשנייה, כלומר שמונה ואחריו 18 אפסים (מילארד מיליארדים). זה יותר ממספר גרגירי החול שעל כדור הארץ. ושוב, זה מספר הפעולות שישראל-1 יוכל לבצע בשנייה אחת. קשה לתפוס. הזיכרון של ישראל-1 יהיה משהו כמו 150 טרה-בייט, או מיליארד וחצי מגה־בייט. כמות זיכרון עצומה כזו מספיקה לדוגמה, ליותר ממאה אלף שעות של וידיאו ב־HD, שהן 11 וחצי שנים. עם כמות כזאת של זיכרון ועוצמת חישוב כזאת אפשר לעשות די הרבה, כפי שנראה מיד. לכך אפשר להוסיף עוד מאפיין חשוב של ישראל־1, והוא שכל העוצמה הזו תהיה נגישה מרחוק, דרך הענן.
כדי לענות על השאלה “מה אפשר לעשות עם מחשב-על” בחרתי להתמקד בכמה תחומים שעומדים לעבור, וחלקם כבר עוברים, שינוי מהפכני. חלק מהשינויים האלה יכולים לעשות דברים טובים מאוד לאנושות ולכוכב עליו אנחנו חיים. רובם קשורים קשר בל יינתק לבינה המלאכותית (הסיבה להקמת ישראל-1), בכתבה הזו, לפחות, לא יופיעו נבואות זעם קודרות על העתיד הצפוי לנו תחת שלטון התוכנה והמכונה. להפך.
לפני כחודשיים התבשרנו שהתרופה הראשונה אי פעם שיוצרה על ידי בינה מלאכותית הגיעה לניסוי קליני על בני אדם. מדובר בתרופה לטיפול בפיברוזיס ריאתי אידיופתי, שם לקבוצת מחלות המאופיינות בהתפתחות צלקות ברקמת הריאה. התרופה פותחה על ידי חברה מהונג-קונג בשם Insilico Medicine. בעקבותיה, יש להניח, יגיעו עוד תרופות רבות שפותחו על ידי AI. אנחנו על סיפה של מהפכה ברפואה.
בבסיס המהפכה עומדים מודלים של שפה, כמו צ'אט GPT או בארד של גוגל, רק שבמקום ללמד אותם שפה של בני אדם, לימדו את המודלים לדבר בשפת החלבונים ובשפת הכימיה. לאנבידיה יש מודל שפה כזה, NeMo שמו, שניתן לאמן אותו בכל תחום, ספציפי ככל שיהיה.
"את הדנ"א הראשון של אדם - על כל שלושת מיליארד האותיות שיש בו - קראו כבר לפני 20 שנה", מסביר לי פרופ' נועם שומרון, ראש המעבדה לגנומיקה יישומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב."לקרוא את הדנ"א הראשון לקח יותר מעשר שנים ועלה למעלה ממיליארד דולר. קורא (או מרצף) הדנ"א האחרון, שיצא לפני חצי שנה, כבר קורא דנ"א של אדם מתחילתו ועד סופו תוך יום אחד ועולה כמאה דולר. אני לא מכיר תחום טכנולוגי שעשה קפיצת מדרגה כזו גדולה כמו עולם קריאת הדנ"א, כולל עולם המחשבים. כלומר, אנחנו אוספים במעבדות יותר ויותר מידע של דנ"א, אבל כוח המחשוב לא מספיק להדביק את הקצב. לכן ישנה חשיבות גדולה להטמעת ושימוש במחשבי־על שיאפשרו לנו לקרוא, לאסוף, לאפיין ולהבין כמה שיותר את אותו החומר התורשתי, הדנ"א".
אבל קריאה זה לא מספיק.
"נכון, לקרוא דנ"א ולשמור אותו זה דבר אחד, אבל להבין אותו זה דבר אחר לגמרי. כדי להבין דנ"א לא מספיק לקרוא אדם אחד, גם לא מאה או אלף, אנחנו רוצים לקרוא דנ"א של מיליון אנשים, ואז להשוות לתיקים הרפואיים שלהם. צוואר הבקבוק עד עכשיו היה מחיר הריצוף, ועכשיו כשזה נפתר, צוואר הבקבוק עובר להיות עולם המחשבים - ואת הפער הזה מחשבי העל עוזרים לסגור".
ואיך הם יעזרו? בהשוואת דנ"א בין אנשים?
"כן. תחשוב שבתוך הדנ"א שלנו יש בערך ארבעה מיליון מוטציות או שינויים. עכשיו לך תשווה ארבעה מיליון של שינויים אצלך לארבעה מיליון שינויים אצלי, לארבעה מיליון שינויים של אדם אחר - ואנחנו רוצים להשוות מיליון איש. זה הופך להיות מורכב מאוד. מחשב-על יעזור לנו לא רק באופן הטכני של להבחין בשינויים, השלב הבא יהיה להבין איזה שינויים גורמים לאיזה תכונות ואיזה מחלות".
כבר היום אפשר לקרוא בעיתונים שמצאו את הגן האחראי לבעיה א' ואת הגן שאחראי למחלה ב'.
"מתוך שלושה מיליארד האותיות של הדנ"א אנחנו מבינים רק אחוזים בודדים. תאר לך שיש לך ספר בבית ואתה יכול לקרוא רק משפט אחד בכל עמוד. אתה מדפדף ולא מבין מה הסיפור… עם מחשבי-על נוכל ללמוד את השפה ה'סודית' הזו טוב יותר - וככל שנקרא יותר, נבין יותר".
זה מוביל אותנו לנושא של פיתוח תרופות חדשות.
"בפיתוח תרופות יש רמות גבוהות מאוד של מורכבות. מלבד הדנ"א - ספר הספרים שאנחנו נולדים איתו, יש גם את הרנ"א שהוא התרגום, או הביטוי, של הדנ"א ואת החלבונים שמבצעים את הפעולות בתאים ובגוף". כך עובדות רוב התרופות: הן נקשרות לחלבונים שבגופנו ומקיימות איתן שלל אינטראקציות, חלקן חוסמות תשדורות עצביות כמו כאב, חלקן משפרות תשדורות אחרות, חלקן משפיעות על הדרך שבה גופנו מפרק או משתמש בחומרים שונים.
"לחלבונים", ממשיך שומרון, "יש מבנה תלת-ממדי מורכב. רק כוח מחשוב גדול מאוד מאפשר לקחת חלבון ולקפל אותו בכל מיני אפשרויות, עד לקבלת המבנה האופטימלי שייתן את המבנה הנכון. אם היינו צריכים לייצר 100 חלבונים שונים במעט אחד מהשני, זה היה לוקח הרבה מאוד שנים. עם מחשבי־על נוכל להיות חכמים יותר בתכנון - מה שיחסוך לנו זמן במעבדה. וכך ניצור תרופות מותאמות אישית עם פחות תופעות לוואי ובמינונים נמוכים יותר.
"תחשוב על חללית שרוצה לנחות על כוכב חדש והיא טסה סביבו ומחפשת מקום נוח לנחיתה - זה מדמה מה שאנחנו עושים במחשבי העל עם המבנה התלת-ממדי של החלבון. אנחנו רוצים לתכנן תרופה שתיכנס בדיוק למקום הנכון כדי להשתיק, או להגביר חלבון מסוים. מחשב העל ייתן לנו מבט ברור ומפת נחיתה על הכוכב חדש: כוכב החלבונים".
זה ההסבר הכי מרגש שקיבלתי. מה עוד צופן מחשב העל לעתיד הרפואה?
"כשנדע איך גוף האדם עובד, נוכל לבנות סימולציה מורכבת ומדויקת של אדם - כזו שתוכל לרוץ רק על מחשבי-על - ונוכל לנבא ולפתח תרופות מדויקות וטובות יותר. זה ייקח כמה שנים, אבל בסופו של דבר נוכל לפסוח גם על ניסויים בבני אדם".
תוכל, נגיד, ליצור מודל שלי וליצור תרופה במיוחד בשבילי?
"כן. במעבדה שלי אנחנו מנסים לבנות אוואטר וירטואלי של אדם על בסיס הדנ"א שלו. עם מספיק דאטה נוכל ממש לדמות את אותו אדם. זה עדיין חלום רחוק, אבל אני מאמין שיום אחד נגיע לזה".
תעשה לי! אני רוצה תאום דיגיטלי.
"כשזה יהיה מוכן, אתה תהיה הראשון".
ה-AI, כאמור, עומדת בבסיס מחשב העל ישראל-1 - היא מה שלוקחת את היכולות השונות, כמו אחסון כמויות אדירות של מידע (ושליפה שלו) וכוח מחשוב חזק, ומחברת אותן ליכולות הסקה והקשר בתחומים שונים.
פרופ' יוסי קשת הוא חוקר בינה מלאכותית בתחומי שפה ודיבור בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון ומדען ראשי בחברת איולה. המחקר שלו מתמקד בפן האקוסטי והדיבורי של השפה ועוסק בשאלות מרתקות כמו למה יש שפות בעולם, איך הן משתנות, מה גורם למבטאים שונים. גם בתחומי הבינה המלאכותית הוא שם דבר: הדור הבא של "סירי" ייצא מהמעבדה שלו בטכניון.
איך משפיע מחשב-על על המחקר שלך?
"יש מטלות שאפשר לפתור בעזרת כוח חישוב בלתי מוגבל, למשל, אם אני רוצה לפצח את הקוד שלך לכספומט - ארוץ על כל הצירופים עד שאמצא: זה עניין של זמן וכוח חישוב. אבל יש גם מטלות שכרגע אנחנו עדיין לא יודעים לפתור אותן, גם עם כוח חישוב עצום. למשל בעיות כמו זיהוי עצמים ברכב אוטונומי, או זיהוי אוטומטי ותמלול של דיבור. אנחנו קרובים, אבל עוד לא פתרנו את זה. יהיו מי שיתווכחו איתי, אבל יכול להיות שגם אינסוף דאטה שיוכנס לאלגוריתם לא יפתור את הבעיות האלה, כי צריך בשביל זה להבין משהו יותר עקרוני ועמוק".
פרופ' קשת מדבר על צמד הסוגיות הכי כבדות משקל היום בתחום הבינה המלאכותית: בעיית ההיגיון (קומון סנס) ובעיית האתיקה. "הבעיות שיש לנו בשפה הן אותן בעיות כמו במכוניות אוטונומיות: אתיקה והיגיון", אומר קשת. "לבינה המלאכותית אין לא את זה ולא את זה. מערכות בינה מלאכותית לומדות באופן אוטומטי. הן קוראות המון־המון דאטה. אבל לא משנה כמה דאטה נעמיס, אנחנו עוד לא יודעים להכניס לתוכנות האלה היגיון. הן נכשלות במענה לשאלות בסיסיות שכל ילד יכול לענות עליהן".
ואיך יעזור מחשב-על?
"גם אם עוצמת חישוב לבדה לא תפתור את הבעיה, מחשבי־על מהסוג של ישראל-1 יאפשרו את המשך והעמקת המחקר, יציעו פתרונות ויבדקו אותם, מה שהיום קשה לעשות. אני מציע אלגוריתם חדש, שיטה חדשה, להכנסת קומון סנס לתוכנות האלה. כדי לאמן אותן, אני חייב מחשב־על. אם אנבידיה יאפשרו שימוש במחשב זה יעניק לישראל יתרון מעולה ויקפיץ את המחקר הישראלי בכמה רמות".
זה ההיגיון, ומה עם האתיקה?
"זו בעיה חשובה מאוד - ההתאמה בין חשיבה מוסרית אנושית לבין מה שה-AI חושבת שמוסרי. לדעתי גם זו בעיה עמוקה שקשורה במבנה הפיזיקלי, ולא רק בדאטה. יש דברים שכל ילד יודע על מוסר שלמחשבים אין מושג. לא הייתי רוצה לתת לתוכנה אינספור תרחישים מה אסור, אלא לומר לו לא פעם אחת, או פעמיים, כמו לילד. 'ככה אסור'. אלה דברים שקל להגיד בשפה, אבל קשה מאוד לנסח באלגוריתם. גם בשביל לחקור את בעיית האתיקה צריך מחשב-על. ואם זה בישראל - זה מגניב. כבר היום אנחנו מובילים מבחינת מחקר וזה ייתן לנו פור רציני".
האתגר והמכשול הכי גדול העומד בין המכונית האוטונומית לבינינו, הוא האימון של המחשב, כלומר המכונית. חִשבו על כך שכדי לאמן רכב לנהוג לבד, צריך לאמן אותו בחורף ובקיץ ובסתיו ובאביב ובבוקר ובלילה ובחמסין ובברד ובכל מקום ומול כל הרמזורים וכל התמרורים וכל הציפורים ועל כל התרחישים האפשריים בכביש, והם אינסופיים. אימון רכב בעולם האמיתי הוא למעשה בלתי אפשרי, וזה (לצד בעיות של מוסר והיגיון) מה שתוקע את התעשייה.
כאן נכנס לתמונה מושג שהכרתי לראשונה, "דאטה סינתטית", כלומר: מידע שלא מגיע מהעולם האמיתי (אמיתי? מה זה בכלל?), אלא נוצר על ידי מחשב. "העולם של דאטה סינתטית קריטי לרכב האוטונומי", אומרת לי לירון פריינד סעדון, מנהלת קשרי מפתחים, ישראל ומזה"ת באנבידיה. כאן בא לידי ביטוי הניסיון רב-השנים של אנבידיה בגיימינג, שם הגיעה החברה ליכולות הדמיה מרשימות מאוד, עד שלמישהו נדלקה נורה מעל הראש. "אתה בעצם מייצר עולמות שדומים בכל לעולם האמיתי, מסיע בתוכם מכוניות - ויכול לשחק עם העולם. זה כמו משחק, אבל ברמה הכי גבוהה ומדויקת, ממש כמו בעולם האמיתי. זה דורש המון מחשוב, גרפיקה וכדומה. רק בשנתיים-שלוש האחרונות הצלחנו להגיע למצב שהעולם בסימולציה נראה אמיתי. כבר קשה לומר שזה לא אמיתי. עכשיו הרכב האוטונומי לא צריך לצאת לכביש, אתה מכניס את המחשב ל'עולם' ורואה איך הוא מגיב, עד לפרטים הכי קטנים כמו חיכוך הצמיגים על כביש ספציפי בדימונה".
זה כמובן משנה מאוד את היכולת לקדם את הרכב האוטונומי. את יכולות הסימולציה האלה, משולבות בכוח חישוב עילאי, אפשר לקחת לכל מקום; לא רק תרופות וגוף האדם ומכוניות, אלא למעשה לכל דבר כמעט. חשבו על עולם שלם שעובר הדמיה ממוחשבת.
"עכשיו אנחנו בכיוון של 'תאומים דיגיטליים' - מושג שמטמיעים בהרבה תעשיות. אתה רוצה לתכנן מפעל, או בית חולים, אנחנו מייצרים תאום דיגיטלי למפעל, מדמים אותו, על כל התרחישים. יש לנו יכולת לדמות תנאים פיזיקליים - תחשוב על עולם הרובוטיקה. אתה לא צריך לייצר רובוט ולמעוך אותו בעולם האמיתי, אתה מייצר תאום של רובוט ושולח אותו לסימולציה של העולם האמיתי". כדי לייצר את התאומים הדיגיטליים האלה, יצרה החברה את אומניברס, פלטפורמת יקום תלת־ממדי, סביבת תוכנה שמאגדת את שלל היכולות שהוזכרו ויכולה מאחדת מידע סינתטי עם מידע אמיתי.
"אני עובדת עם הרבה מקומות בעולם", אומרת פריינד סעדון, "והרעב של המחקר הישראלי - אין את זה בהרבה מקומות. תחשוב שהמחשב הזה הוא בעצם מגרש משחקים שכל השחקנים הכי טובים באים לשחק בו - זה יכול להטיס את המחקר קדימה".
אחד היישומים המרגשים ביותר בעיניי לשלל היכולות של מחשבי-על כמו ישראל-1 שהוזכרו עד כה הוא מגה-פרויקט מחקר נוסף של אנבידיה הנקרא "ארץ 2" (Earth 2), חפשו בגוגל. למרות שהפרויקט לא יבוצע בישראל-1, מדובר בלא פחות מהתאום הדיגיטלי של העולם כולו. ארץ 2 זו סימולציה מתקדמת של כדור הארץ המורכבת מכמויות עצומות של מידע מסוגים שונים: ממדידות וצילומי לוויינים דרך מידע גיאולוגי, מחיישנים המוצבים בלב ים ועד למצלמות רחוב - כל סוג של מידע שקיים.
כאן טמונה עוד מהפכה קטנה. מלבד מידע אמיתי, מכיל ארץ 2, ומחשבי העל בכלל - מידע "סינתטי", כלומר לא מידע "אמיתי" שהגיע מהעולם, אלא כזה שנוצר מהצלבה של נתונים וידע פיזיקלי, כמו לדוגמה - מה תעשה רוח במהירות X לבניין בגובה Y, או מה יגרום גל בגובה A לנמל בעיר B. ארץ 2 מדמה (או מנסה לדמות, הפרויקט עוד בתחילתו), את כל מה שאנחנו יודעים על כדור הארץ, ברזולוציה גבוהה ובחיקוי מושלם של כל החוקים הפיזיקליים.
מה אפשר לעשות עם זה? לחזות את מזג האוויר בצורה מדויקת; לתכנן טוב יותר מבנים; לדמות שלל פתרונות לכל הבעיות שיוצרים ויצרו שינויי האקלים, לבדוק את ההיתכנות שלהן, ואם לא למנוע אז לפחות לדעת איך להתכונן טוב יותר לעולם מתחמם ומתייבש. ברגע שנוכל לדמות, כלומר לסמלץ, בצורה אופטימלית את העולם שלנו, נוכל להגיע לתובנות חדשות ומי יודע - אולי אפילו להציל את מה שכרגע נראה קצת אבוד.
פורסם לראשונה: 00:00, 01.09.23
