כמו אצל סטיב ג'ובס המנוח, גם בארון הבגדים של פרופ' יוסי מטיאס תמצאו רק טי-שירטס בצבע שחור. רק שאם לג'ובס היו 100 כאלה, שעוצבו עבורו במיוחד אצל המעצב היפני איסי מיאקי, מטיאס מסתפק בדגמי מדף של "אנדר ארמור", והוא גם מחזיק ז'קט אחד לאירועים מיוחדים. מטיאס, סגן נשיא גוגל העולמית להנדסה ומחקר ומנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל, הוא עוף מוזר בין מנכ"לי חברות ההייטק הפועלות בארץ. הוא בן 65, מהוותיקים שבהם, יליד חיפה, טייס לשעבר בחיל האוויר. בצעירותו היה אתלט תחרותי ואף ייצג את ישראל במכביה בקפיצה משולשת. והוא גם פסנתרן חובב, שמשתעשע מדי פעם בליווי זמרים באירועים של החברה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
מטיאס חולש על 2,000 מפתחים, מהנדסים וחוקרים מתוך כלל 2,300 עובדי גוגל בארץ, ומנהל במקביל צוותים גלובליים בארה"ב, אירופה, הודו ואפריקה — ולמרות שהוא אחראי לפיתוחים שמשפיעים על מיליארדים ברחבי העולם הוא נחשב לדמות הכי נחבאת אל הכלים בתעשייה, וממעט להתבטא בתקשורת. הפעם, לרגל חגיגות 25 שנה לחברה העולמית, המעמד מחייב. "הקמת גוגל חוללה מהפכה לפני 25 שנים", הוא אומר בריאיון, "עכשיו מגיע הגל החדש של המהפכה, הבינה המלאכותית, ובישראל אנחנו נמצאים שוב בחזית".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במשך עשור היה פרופ' מטיאס ממובילי תחום החיפוש בגוגל — הפונקציה המזוהה ביותר עם החברה, ומרכז המו"פ בישראל בהובלתו אחראי לכמה מהפיתוחים הכי שומטי-לסת בתחום: "גוגל טרנדס", למשל, מהראשונים שפותחו כאן, שנועד להצביע על מגמות עולמיות כבר בשלב מוקדם שלהן — מהתפרצות מחלות ומשברים כלכליים ועד פופולריות של דגמי מכוניות, טעמי גלידה או מתמודדים בתוכניות ריאליטי. "אוטו קומפליט" — השלמה אוטומטית של מלים תוך כדי הקלדה בשורת החיפוש — נולדה בישראל הרבה לפני שהבינה המלאכותית הפכה לבאזז תקשורתי. אנשיו של מטיאס אחראים גם לתצוגה המיידית של מזג האוויר או תוצאות אירועי ספורט בעמוד החיפוש — מארגון המידע ועד העיצוב הגרפי שלו.
מטיאס נחשב כיום לאחד ממובילי תחום הבינה המלאכותית בגוגל. למרות זאת, הוא היה אחד החותמים על המכתב המבהיל שזכה לכותרות נרחבות בכל העולם, שבו יותר מ-1,120 מדענים, חוקרים ובכירים בחברות הטכנולוגיה המובילות, הזהירו מפני "סיכון לאובדן שליטה על הציוויליזציה שלנו" בעקבות ההתפתחות המואצת בתחום הבינה המלאכותית. לגמרי במקרה, אנחנו נפגשים בשבוע שבו מכריזה גוגל על הוספת תכונה בשם "דואט AI" לסביבת התוכנות המשרדית שלה, שמאפשרת לעובדים לשלוח את הבינה המלאכותית במקומם לישיבות, לסכם אותן בעצמה, לרשום הערות ואפילו לחלק משימות.
הנה, אתה רואה: מזה בדיוק אנחנו חוששים – ש-AI תחליף בקלות עובדים בשר ודם. שאנחנו צפויים לגל אבטלה שלא ידענו מעולם.
"הבינה המלאכותית תשפיע, והיא כבר משפיעה, על הרבה מאוד דרכים שבהן אנחנו עובדים. מאוד קשה לצפות שינויים כאלה — חלקם קורים לאט, חלקם מהר — והם יפתיעו אותנו לשני הכיוונים. צריך להתייחס מאוד ברצינות למקומות שבהם ה-AI יכולה לחולל מה שמכונה 'שיבוש'. אבל אני בין הרבים שחושבים שהיא תייצר לנו יותר הזדמנויות מאשר בעיות".
אז איך זה הולך ביחד עם ההצטרפות שלך למכתב המומחים המזהיר מפני הסכנות שבה, וממש קורא לעולם "תחזיקו אותנו".
"לבינה המלאכותית יש השפעות חיוביות עצומות על העולם כמעט בכל תחום. היא מצילה חיים. עם זאת, דווקא בגלל שהיא כל כך משמעותית, היא חשובה מכדי שלא יהיה עליה פיקוח, או שהפיקוח עליה לא יתבצע בצורה הנכונה. בהנחה שגם לאנשים עם כוונות זדוניות יש גישה לטכנולוגיה, השאלה היא איך למנוע סיטואציות שייעשה בה בעתיד שימוש מסוכן, או שיתרחשו תוצאות לא צפויות. לכן חתמתי על אותו מכתב. לא בגלל שאני חרד ופוחד, אלא בגלל שאני חושב שאנחנו צריכים לנהוג באחריות כחברה. הסכנה כלכך משמעותית, שצריך כבר עכשיו לצלצל בפעמון. ברור שזה צריך להיות שיח עולמי, שרצוי שיהיו שותפים לו, כמובן, אנשים שעוסקים בנושא - מומחים, גם מהתעשייה, גם מהאקדמיה, גם אנשי ציבור. אני לא חושב שאנחנו עומדים פה בפני סכנות קיומיות מעבר לפינה, אבל בקצב שבו הטכנולוגיה מתקדמת חייבים לחשוב כבר היום על הדברים האלה.
"בגוגל הגישה שלנו לנושא הבינה המלאכותית אומרת, שאת הפיתוח צריך לעשות בצורה אחראית כבר בשלב התכנון. גוגל הייתה מהחברות הראשונות שפירסמה כבר ב-2017 מה שאנחנו קוראים 'עקרונות ה-AI', הקובעים שבפיתוח AI אנחנו לוקחים בחשבון, למשל, אתיקה והגינות — למניעת הטיות כמו גזענות, וגם נושאים כמו פרטיות וזמינות לכל".
מתי ירד לך האסימון שהמיקוד בעולם הטכנולוגיה הולך ועובר לתחום ה-AI?
"הנושא ריתק אותי תמיד. פרויקט הגמר שלי בתואר הראשון היה תוכנית שלומדת לשחק משחק; כתבתי תוכנית שניצחה אותי ואת כל מי שניסה אותה, בטכנולוגיה שהייתה מבוססת על רעיונות משנות ה-50. בהמשך, כחוקר ב'מעבדות בל', בחנתי איך להוציא ממידע רחב, מביג דאטה, תובנות שיסייעו לבצע מטלות בצורה יותר טובה. לפני כשבע שנים כבר היה ברור לי, שלמידת מכונה הולכת לשנות הכול: ראינו שטכנולוגיית AI מסוגלת להבין תמונה. הבנתי שמדובר בשינוי דרמטי לא רק בטכנולוגיה, גם במדע; שתחומים מדעיים שלמים מוחלפים לאט-לאט בשיטות של למידת מכונה. עד אז החיפוש היה האתגר המרכזי בעבודה שלנו בארץ, ואני השקעתי בו את רוב זמני. אבל באותה נקודה הבנתי שצריך לגשת אל המחקר מזווית אחרת. למשל, פרויקט 'גוגל דופלקס', שנחשב אבן דרך מהפכנית בתחום היכולת של AI לנהל שיחת טלפון עם משתמש".
מאטיס מתכוון לפיצ'ר המיועד לטלפון, שכאשר הושק ב-2018 הצליח להדהים מיליונים: הוא מאפשר לבקש (באנגלית) מהעוזרת האישית בטלפון להזמין שולחן למסעדה או תור למספרה. היא מתקשרת בעצמה לבית העסק ומנהלת את השיחה (כולל ה"אמממ…" וה"אה..." המתחייבים). לפני שנתיים הוצג גם Hold For Me, גם הוא תוצרת כחול-לבן, שמחכה במקומכם על הקו בהמתנה לנציג; כשהקו מתפנה, המכשיר רוטט ומשמיע צליל.
נשאר עוד מה לחדש בתחום החיפוש או שכל המאמץ עובר עכשיו ל־AI?
"זה מה שיפה בתחום הזה: כל טכנולוגיה חדשה יכולה להפתיע, להקסים, להדהים אותנו, ואז די מהר אנחנו מתרגלים אליה והיא הופכת לחלק מובן מאליו מהחיים. הבן שלי נזף בי פעם: 'איזו עבודה גרועה אתם עושים — תרגמתי בעזרת גוגל עמוד מסוים ויש פה משפט שהוא לגמרי לא הגיוני'. אמרתי לעצמי: וואו, רק לפני כמה שנים עצם האפשרות לתרגם עמוד אינטרנט נראתה כמו מדע בדיוני. הוא גדל לתוך זה. זו בעיניי ההצלחה הגדולה ביותר של טכנולוגיה.
"אני זוכר שעבדנו כאן בהתרגשות על חיפוש באמצעות קול; היום אתה לא מתרגש מזה. היום אתה יכול גם לקחת את הטלפון, ובאמצעות 'גוגל לנס' להצביע על אובייקט ולעשות לו חיפוש ברשת. בחודש אחד מתבצעים למעלה מ-12 מיליארד חיפושים כאלה. כשאני בחו"ל אני ממקד את הסמארטפון על שלט ביוונית, בספרדית או בכל שפה אחרת, והוא מקריא לי את התרגום באנגלית. אגב, ההקראה היא טכנולוגיה שפותחה בישראל. כך אני יכול גם להתמקד בצמח ולברר אם הוא רעיל, או על נגע בעור ולקבל הערכה על טיבו. גם זו טכנולוגיה שפיתח הצוות בארץ".
בדיוק השבוע נפתח המשפט ההיסטורי נגד גוגל, שמואשמת על ידי ממשלת ארה"ב כי השתמשה בכוחה באופן מונופוליסטי כדי להשליט את מנוע החיפוש Search על העולם. זה הבייבי שלך.
"מנוע החיפוש שלנו מנגיש את המידע העולמי למיליארדים ברחבי העולם והם בוחרים בו פשוט כי הוא עוזר להם. המהנדסים והמהנדסות שלנו מוסיפים לו שיפורים כל הזמן. אנחנו מתכוונים להמחיש לבית המשפט איך אנחנו יוצרים מוצר תחרותי שמספק את חוויית החיפוש המועילה ביותר".
הפריצה של ה-AI בחודשים האחרונים הגיעה דווקא מאפליקציות הצ'אט. מול ChatGPT שהימם את כולנו, גוגל הציבה את "בארד", וגם מתחרותיה השיקו אפליקציות משלהן. רק שאחוז הטעויות בכולן גבוה במיוחד; השאלות שמופנות ל"בארד" זוכות לא פעם לתשובות מופרכות לגמרי. מטיאס לא מתחמק: "זה לגמרי נכון שיש ל'בארד' מגבלות, כמו למודלי שפה אחרים. הוא טועה לעיתים, ואנחנו ממשיכים לשפר את הדיוק שלו. כשמדובר בעובדות, אנחנו בפירוש ממליצים לבדוק אותן ולא להסתמך עליו כמקור יחיד. זאת גם הסיבה שאנחנו מגדירים אותו כניסוי. אבל חשוב להגיד, שכבר עכשיו האפשרויות שנפתחות בזכותו הן אדירות: מרעיונות יצירתיים חדשים, דרך סיכום טקסטים ארוכים, בדיקת דקדוק, סיוע בכתיבת מיילים ועוד ועוד. זה כלי אדיר והוא עוד ילך וישתפר.
"אם היית שואל אותי לפני שנתיים האם העולם מוכן להשתמש בבינה מלאכותית לא מושלמת, לא הייתי צופה את זה. אבל ברגע שאתה מבין שהעולם צמא ליכולת הזאת, אתה עושה התאמות. בשלוש השנים האחרונות ערכנו, בצוות הישראלי, הרבה מחקרים בנושא הזה. אין פתרון קסם. יש כאן עבודה מחקרית וטכנולוגית עצומה, שתימשך עוד הרבה זמן".
יכול להיות, למשל, שהממשקים יתאחדו – שהחיפוש הסטנדרטי של מחר ישתלב בתוך הממשק של 'בארד' או ההיפך, ויכלול גם את הממשק הקולי?
"הורדת החסמים של טקסט, תמונה ווידיאו מאוד חשובה בעיניי, מכמה סיבות: ראשית, היא מאפשרת נגישות לאנשים שהם בעלי מוגבלויות. אחת הטכנולוגיות שפותחו בארץ, שאני מאוד גאה בה, מאפשרת לחירשים 'לדבר' בטלפון. היא מבוססת על יישום בינה מלאכותית, שהופך בטלפון את הקול לכתובית המופיעה על המסך, ולהפך. זו יוזמה של מהנדסת אצלנו שבאה עם הרעיון, ותוך שנה המוצר כבר הוצג. אני זוכר את הרגע שבו ראיתי ציטוט של אדם חירש שכתב לאביו: 'אבא, זו הפעם הראשונה שאנחנו מדברים בטלפון'. או יכולת ההקראה של טקסטים, שפיתחנו כאן, גם בעברית. אני משתמש בזה בזמן נהיגה או ריצה, אך יש אנשים שאינם יכולים לקרוא, וזו הדרך היחידה שלהם להגיע לאינטרנט".
אפרופו "בארד", התוצאות שלו בעברית נופלות מהתוצאות בגרסה האנגלית. ובכלל, למה אין עדיין עברית במוצרים נוספים של גוגל — בסייעת "גוגל אסיסטנט" למשל, או בשעון החכם?
"בינה מלאכותית מבוססת כידוע על אימון של מודלים בהמון מידע, ומה לעשות - יש יותר מידע בשפות אחרות. צריך גם להכיר בעובדה שמספר דוברי העברית בעולם לא גדול. בתור ישראלים קידמנו הרבה מאוד דברים בשקט. למשל, דאגנו שפיתוח הממשק מימין לשמאל, שהוא עניין מורכב, יתבצע יותר מהר. ואני מאוד גאה בעובדה ש'בארד' כבר עובד בעברית, שזה לא מובן מאליו".
שורשיו של מטיאס נטועים עמוק באקדמיה. באמצע שנות ה-90, כמדען מבריק ועטור פרסים, הוביל פרויקטים פורצי דרך ב"מעבדות בל" (כיום "נוקיה-בל") המיתולוגיות בארה"ב, והוא נקרא לדגל על ידי גוגל בזמן שכיהן כחבר סגל בפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב וכמרצה אורח בסטנפורד. הוא נשוי לד"ר שביט מטיאס, מומחית למשפט בינלאומי וגלובליזציה, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט בינלאומי, שעומדת כיום בראש התוכנית לדיפלומטיה ויישוב סכסוכים במרכז הבינתחומי הרצליה. רק אחד משלושת ילדיו, מיכאל, בחר לעסוק בהייטק, כיזם של Clarity – סטארט-אפ בתחום ההגנה נגד דיפ-פייק. בתו ליאן היא מנהלת שיווק בחברת Pic-Time (פלטפורמה לצלמים מקצועיים), והבן אור הוא מוזיקאי, פסנתרן ומלחין עטור פרסים, שעובד כיום כמנהל מוזיקלי בברודוויי.
עד 2006 היית פרופסור באוניברסיטה, עם קריירה אקדמית מבטיחה. מה גרם לך פתאום לחצות את הכביש ולעבור לעולם היישומי?
"האמת היא שלא חציתי שום כביש. מאז ומתמיד התעניינתי בשאלה איך מיישמים טכנולוגיה לפתרון בעיות אמיתיות. גם את עבודת המאסטר שלי במכון ויצמן, אצל פרופ' עדי שמיר (חתן פרס טיורינג ופרס ישראל — י"ו), מצאתי דרך ליישם, וכך גם את הטכנולוגיות שפיתחתי אחרי הדוקטורט, ב'מעבדות בל'. כשעבדתי באוניברסיטת תל אביב הקמתי סטארט-אפ במקביל. היום הגענו לתקופה מופלאה, שבה שני הדברים התכנסו כך שאינך יכול כבר להפריד ביניהם: למחקר המדעי יש השפעה עצומה על מה שהטכנולוגיה מסוגלת לעשות, והטכנולוגיה מוליכה ומאיצה את המחקר המדעי. אני כבר לא צריך להתלבט".
איך גויסת לגוגל?
"בגוגל תיכננו זמן רב להקים מרכז בארץ, וחיפשו מישהו שיעמוד בראשו. ב-2006 פנה אליי בהצעה סגן הנשיא הבכיר שהוביל את המחקר וההנדסה בחברה, אלן יוסטאס. שאלתי אותו למה יש לגוגל עניין בכלל במרכז בישראל. הוא ענה בתשובה שכמו נלקחה מהספר 'סטארט-אפ ניישן' עוד לפני שבכלל נכתב: כאן יש כשרון וחדשנות, ויוזמה, ואנשים איכותיים. ואז שאלתי: טוב, אז מה תרצו שאעשה פה? והוא ענה: 'אנחנו מצפים שתחשוב על זה בעצמך'. אמרתי: אוקיי, זה כבר נשמע אתגר מהסוג שאני אוהב".
כאן, במרכז המחקר והפיתוח הישראלי, אתם עוסקים כל השנים, מלבד בטכנולוגיות שפה ושיחה, גם בבריאות ובאקלים. תוכל לתת כמה דוגמאות?
"נתחיל בבריאות. לפני כשנה הצוות הגלובלי שלי, שעוסק בשימושי בינה מלאכותית לרפואה, פיתח מודל שפה בשם Med-PaLM, והוכיח שהוא מסוגל לצלוח בציון 'עובר' שאלון בסגנון הבחינות הרפואיות להסמכת רופאים בארצות הברית. שלושה חודשים אחרכך המודל היה מסוגל לעבור את הבחינות גם בציון של 'מומחה' ויותר מזה. בהמשך הראינו שהוא יכול גם לנתח צילומי רנטגן.
"דוגמה נוספת: בדצמבר האחרון ביקרתי בקליניקות של רפואת עיניים בבנגקוק, שם עושים שימוש בטכנולוגיה שפיתח הצוות שלי לפני כשבע שנים להצלת אנשים מעיוורון. מדובר במחלת עיניים שנקראת 'רטילופטיה סוכרתית', שפוגעת באנשים חולי סוכרת. אין לה סימפטומים, והבעיה הגדולה היא הזיהוי. כשמזהים אותה ניתן לטפל בה. העבודה שלנו הוכיחה, שבאמצעות בינה מלאכותית אפשר להגיע בזיהוי לתוצאות דומות לאלה של בדיקת מומחה. מאחר שיש מחסור של יותר ממאה אלף מומחים בתחום בעולם, חולים מגיעים לעיוורון רק בגלל שלא נבדקו. במעבדה בתאילנד — ויש לנו מעבדות כאלה גם בהודו - ראיתי אנשים נכנסים, יושבים מול המכונה, ואחרי שתי דקות מקבלים תוצאה ברמה של בדיקת מומחה.
"פיתוח אחר שלנו, בתחום הממוגרפיה וגילוי מוקדם של סרטן השד, מבוסס גם הוא על בינה מלאכותית בהערכת הסיכוי לממצא ממאיר, וכבר נמצא בשימוש חברה בשם iCAD. ממחקר שעשינו יחד עם בית החולים שערי צדק עולה, שאנחנו יכולים גם להקטין את מספר הטעויות בבדיקות קולונוסקופיה לאיתור סרטן במעי הגס. אני מאמין שבינה מלאכותית לא תחליף רופאים, אבל רופאים יוכלו להיעזר בה מאוד".
ובתחום האקלים?
"ההתחממות הגלובלית צריכה להדאיג את כולנו. פרויקט אחד שפותח בארץ, המתייחס להקטנת פליטות הפחמן הדו-חמצני, נמצא כבר בניסוי ביותר מעשר ערים גדולות בעולם: כיוון שחלק ניכר מפליטת הפחמן נוצר על ידי מכוניות בצמתים, שעוברות שוב ושוב מהמתנה להאצה — הצלחנו להקטין את מספר ההאצות באמצעות תזמון יותר טוב של רמזורים. זה מתבצע באמצעות ניתוח מידע שנאסף באפליקציות 'מפות' ו-Waze שלנו. מה שיפה כאן זה שלא צריך חיישנים או מכשור. מדובר בפעילות חישובית - להבין איך נראית התנועה בצומת מסוים ולנתח מה יקרה להאצות אם נוסיף עוד שנייה ברמזור.
"יש גם צד נוסף למשבר האקלים: אנחנו רואים בעולם יותר שריפות, יותר שטפונות, סערות טרופיות וכדומה, שמשפיעות על חייהם של מיליונים. כשהאירועים האלה מתרחשים, אנשים פונים לגוגל לחפש מידע. זה גם מה שקרה לי בדצמבר 2010: הטכנולוגיות שפיתחנו כאן בתחום האקלים — מה שאנחנו קוראים 'תגובה למשבר' – נולדו מהחוויה האישית שלי בשריפה בכרמל, אחת השריפות הגדולות בתולדות המדינה. באותו יום הייתי במשרד שלנו בחיפה, ופתאום ראינו פטריית עשן עצומה. עשיתי מיד חיפוש בגוגל ולא מצאתי דבר. ואז אמרתי 'אוקיי, אנחנו חייבים לעשות משהו בעניין הזה'.
"בתור התחלה דאגנו להוסיף בחיפוש עצמו מה שנקרא S.O.S ALERT — הליך שבמקרה של אסון כזה דואג לקבץ את כל המידע עליו ולוודא שאנשים מקבלים אותו תוך זמן קצר: מה קורה, איפה, מה החדשות האחרונות, מהו מספר החירום. אבל תוך כדי עבודה גילינו שיש הבדלים בין אירועים שונים. למשל, מה שיכול לעזור לאנשים בזמן שריפה זה להבין בדיוק איפה היא מתמקדת בכל רגע נתון. לכן הוספנו תכונה, שבאמצעות ניתוח תמונות לוויין מאפשרת להציג את מוקד השריפה אחת לשעה.
"כך גם באשר לשטפונות, שגורמים לאלפי הרוגים בעולם מדי שנה ולנזקים כלכליים במיליארדים. כאן נדרשת אזהרה עם ודאות גבוהה שיקרה שיטפון, כדי לאפשר לאנשים להתפנות. למרות שזו נראתה משימה בלתי אפשרית – השקנו תחזיות לשטפונות ב-80 מדינות ברחבי העולם, עד 7 ימים מראש, בדיוק גבוה יותר מכל הניסיונות שנעשו בתחום בעבר. והכול חינם, במידע שנגיש לכל אחד. בנינו בישראל, באמצעות בינה מלאכותית, מודל הידרולוגי גלובלי, שלומד את כל מה שניתן ללמוד על התנהגות של מים בשטפונות, בשילוב עם הפיזיקה המוכרת בזרימות של מים. בנוסף אנחנו משתמשים בתמונות לוויין כדי לבנות מפת שטח של נהרות, בחיזוי מדויק של גשמים, ובמדידות קבועות של זרימת מים. כל הדברים האלה עוברים עיבוד, שממנו נגזרת ההבנה אם יגיעו מים לאזור של כפר מסוים או עיר מסוימת, ומה יהיה גובהם בהינתן תוואי השטח".
עם או בלי קשר, מטיאס וצוותו שותפים גם למחקר הבוחן שיחזור שוניות אלמוגים פגועות — אחת המערכות האקולוגיות הפגיעות ביותר — באמצעות צלילים אקוסטיים המושמעים להן ברמקולים תת־מימיים, יחד עם פרופ' סטיב סימפסון מאוניברסיטת בריסטול בבריטניה.
בוא נדבר על המהפכה המשפטית. בתפקידך כמנכ"ל המו"פ הישראלי בגוגל, אתה מרגיש בשינוי כלשהו, בפגיעה כלשהי?
"בתוך עמי אני יושב, ואני לא רק מנכ"ל גוגל ושומע את העובדים שלנו, אני גם מכהן כיו"ר פורום החברות הרב-לאומיות בארץ ומתוך כך משוחח הרבה עם מנכ"לי המרכזים האחרים. אי אפשר להתעלם ממה שקורה מסביבנו. החששות עצומים. אני מודאג, חושש וחרד למה שקורה להייטק הישראלי בעקבות משבר הרפורמה המשפטית.
"המספרים מדברים בעד עצמם לצערי. לפי דו"ח 'סטארט-אפ ניישן פוליסי', במחצית הראשונה של 2023 הייתה ירידה של 68% בהשקעות בהייטק לעומת המחצית המקבילה ב-2022. כמעט 70% מהחברות עושות כבר צעדים אקטיביים במשיכת עתודות מזומנים, ברישום בחו"ל, בהעברת עובדים ובפיטורים. נכון, היה גם משבר כלכלי גלובלי, אבל אנחנו רואים שהעולם כבר מתחיל להתאושש, בניגוד אלינו. אני חושש וחרד כפי שלא הייתי מעולם לגבי המשמעות של זה על ההייטק הישראלי, ויש לזה כמובן השלכה ישירה על הכלכלה שלנו.
"חשוב לעשות הפרדה: גוגל, כחברה, ואני בתפקידי כמנכ"ל, לא לוקחים חלק בעניין. כל אחד מהעובדים שלנו יכול להחזיק בכל עמדה. גם לי יש עמדה משלי, ואני לא מסתיר אותה – אני פוגש הרבה מחבריי בהפגנות. אני מדבר עם עובדי גוגל, 'גוגלרים', וגם עם עמיתים אחרים בהייטק הישראלי, ואני שומע מהם דאגה עמוקה וביטויים שלא שמעתי מעולם. אחד המאפיינים של עובדי גוגל בארץ — וגם של עובדי תעשיית ההייטק שלנו באופן כללי — הוא שמדובר באנשים שבאמת אכפת להם. אפשר לומר שמי שנמצאים כאן עושים את זה מבחירה – כי היום העולם הוא גלובלי. ואני מתרשם שנוצר אצלם סדק מדאיג".
כשאתה נפגש עם בכירי גוגל בארה"ב, אתה שומע אמירות שמעלות חשש לגבי יציבות הסניף הישראלי או ההשקעות בארץ? אומרים לך "רגע, אולי נחשוב על זה פעמיים"?
"אין מי שלא עוקב ורואה ומודאג ממה שמתרחש בארץ. לי עצמי יש צוותים שאני מנהל ברחבי העולם; אחד הדברים שאני תמיד שואל את עצמי לגבי כל מקום כזה הוא עד כמה אני יכול לסמוך על היציבות שם. אומר רק שאני וחבריי — ראשי המרכזים המקומיים של חברות הענק הבינלאומיות — עושים הכול, גם בזמני משבר, כדי להמשיך ולתמוך בהייטק הישראלי; העבודה הזאת נעשית יותר ויותר קשה".
איפה אתה דופק על השולחן? הזהרת את מי שצריך?
"אני משתף את דעותיי ואת החששות שלי מהמהלכים המסוכנים שאנחנו חווים בכל הזדמנות שבה אני סבור שזה עשוי לעזור. זה כולל גם השתתפות תכופה בהפגנות, שמוכיחות לי כל הזמן את מידת האכפתיות העצומה של אנשים מכל רחבי האוכלוסייה, ומחזקות את האופטימיות שלי בכך שהדברים עדיין הפיכים במדינה. אני מאוד מקווה שהמחלוקת תיפתר על ידי הידברות והסכמות רחבות".
שירתת כטייס בחיל האוויר. בגילך, אני מניח, אתה כבר לא מתייצב בטייסת בהתנדבות. אם היית בגיל המתאים – היית מתייצב?
"לדעתי, במצב חירום אמיתי כולם יתייצבו – כך עשינו תמיד בעבר. בפעם הראשונה שהגעתי לארה"ב היה בארץ איזה אירוע בטחוני, והדבר הראשון שעשיתי זה להרים טלפון לטייסת, לעדכן שעוד רגע אני כבר על המטוס בחזרה. זה היה מובן מאליו. אבל אני לגמרי מבין את חבריי הטייסים - שרבים מהם מתנדבים כבר שנים רבות תוך הקרבה אישית ומשפחתית וסיכון תמידי של חייהם - שקיבלו החלטה להקפיא את ההתנדבות שלהם בעת הזו על סמך הצו המוסרי והחשש האמיתי לדמוקרטיה בישראל".
אתה מסכים לטענה שישראל לא הבינה בזמן את הפוטנציאל שטמון ב-AI ולכן פיספסה את הרכבת והיא לא מובילה בתחום? יש לנו עוד אפשרות לקפוץ עליה?
"אני חושב שיכולנו להיות במקום יותר טוב, ושאנחנו צריכים להשקיע הרבה יותר ברמת המדינה ב-AI. זו מהפכה לא רק בטכנולוגיה, אלא גם בכך שהיא מייצרת הזדמנויות חדשות בכל העולם. כשמדברים על מהפכה, מה שחשוב זה להסתכל קדימה. גם בדברים שאנחנו מאחרים בהם אפשר לרוץ מהר ולהוביל מחדש אם נפעל נכון. לפעמים, אגב, גם בתחומים שבהם אתה מוביל צריך לרוץ מהר מאוד כדי להישאר במקום, כמו הארנב בעליסה בארץ הפלאות".
אמרת פעם, שלדעתך כל ילד וילדה בגיל תיכון צריכים לדעת לתכנת. אין פה הגזמה? תראה מה קרה למחלקות מדעי הרוח באוניברסיטאות. אין כבר חשיבות להיסטוריה? לפילוסופיה? לאמנות?
"להפך. אני חושב שהם חשובים מאין כמותם, היום אפילו יותר מאי פעם. גם בצד הערכי והחברתי, וגם מבחינת הכישורים הנדרשים לקראת העתיד. אני מאוד גאה להיות אחד המייסדים של פרויקט 'גוגל, אמנות ותרבות'; עסקתי באופן אישי בהעלאת המגילות הגנוזות לאינטרנט ובסריקת ארכיון יד ושם, וגם אלפי גלריות ומוזיאונים היסטוריים. זה לא סותר את העובדה, שלדעתי גם מי שהולך להיות פילוסוף, עורך דין או סופר צריך לדעת קידוד בסיסי. בכלל, היום אני אומר יותר מזה: שכל ילד וילדה צריכים גם להבין מה זו בינה מלאכותית, בלי שום קשר לשאלה באיזה מקצוע או תחום מחקר הם יבחרו. זו גם הסיבה שבגללה אני חושב, שהיום מהנדסים צריכים גם להבין אתיקה ועסקים. ההסתכלות הרחבה והחשיבה הביקורתית חשובות מאוד.
"בכלל, אחת המטרות שלנו בשנים האחרונות היא להוריד את חסמי הכניסה להייטק לכמה שיותר אוכלוסיות שהיום פחות מיוצגות בענף, כמו נשים, חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה ותושבי הפריפריה הגיאוגרפית. אנחנו מאמינים שככל שנצליח במשימה זה יסייע גם לגוגל, משום שהגיוון מייצר חדשנות ומוצרים שמסייעים למגוון רחב יותר של אנשים, ובעיקר לתעשייה ולחברה כולה. באחרונה הקמנו פרויקט בהשקעה של 25 מיליון דולר, שכולל תוכניות לסייע לבני נוער, לסטודנטים ולמפתחים בתחילת דרכם, להשתלב בתעשיית ההייטק".
יזמת את קמפוס "גוגל פור סטארטאפס", שבו אתם מלווים מקרוב סטארטאפים צעירים. אתה מרגיש את הירידה בהיקף הסטארטאפים בישראל בשנים האחרונות?
"הצמיחה המטורפת שהייתה בישראל בעשר השנים האחרונות היא דבר מדהים. היום הציפיות מסטארטאפים כבר גבוהות יותר, ובאופן טבעי הייתה עלייה חסרת תקדים בחדי-קרן וירידה בסטארטאפים שמפתחים איזו אפליקציה. היזמים שאני פוגש היום, גם כמשקיע פרטי, הם ברמת בגרות שלא דומה לזו שהכרנו לפני 15 שנים. כשהקמנו את ה'סטארט-אפ קמפוס', המטרה הראשונה שלו הייתה לתת עצות ליזמים בתחילת דרכם. היום כבר לא צריך את זה. עכשיו אנחנו נותנים עצות בלמידת מכונה ו-AI".
למיטב ידיעתי, מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי טרם ביקר בישראל.
"אנחנו כמובן נעדכן ברגע שנדע על תוכנית כזו".
אתם מדברים?
"בוודאי. אגב, הרבה מהחידושים שסונדאר מציג מדי שנה בכנס המפתחים של גוגל נולדו אצלנו. העובדות מדברות בעד עצמן: יש לנו כאן הרבה מאוד אנשים שהגיעו לרמה של מנהיגים גלובליים בחברה בתחומים שונים — חיפוש, מחקר, Waze, ענן. גוגל הקימה בישראל חברה-אחות, 'ורילי', בתחום מדעי החיים. הקמנו כאן לפני שנתיים שלוחה של 'מעבדות X', הראשונה מחוץ לקליפורניה, ויש לנו צוות שעוסק בתכנון שבבים.
"גם הדברים שאנחנו עושים פה כיזמות חברתית, הפכו למודל בחברה ולתוכניות גלובליות. את 'גוגל פור סטארטאפס' התחלתי כאן בקמפוס לפני עשר שנים והוא הפך לתוכנית בינלאומית, שעוברים בה אלפי סטארטאפים ברחבי העולם. תוכנית אחרת, 'מיינד דה גאפ', שמעודדת נערות ללמוד מדעים, התחילה כאן ב-2008 והיום היא רצה ב-18 מדינות. בישראל הרחבנו את זה לתוכנית ארצית, שנקראת 'הלו טק', וקהל היעד שלה הן כל האוכלוסיות הלא-מיוצגות — נשים, ערבים, חרדים, פריפריה — ואנחנו מוסיפים לה עכשיו לימודי AI".
יד על הלב: אחרי 17 שנים בגוגל, אתה יכול אולי להסביר לנו במה בכלל עוסקת החברה הענקית הזו? הרי מדובר בתחומים שחובקים עולם ומלואו, בלי שום מיקוד ברור.
"אחת התכונות המרתקות של גוגל זו היכולת להיעזר בטכנולוגיה שפיתחה בתחום מסוים לפיתוח תחומים אחרים. החזון של גוגל הוא 'לארגן את המידע בעולם ולהפוך אותו זמין ושימושי לכולם'. אתה צודק שזה חזון מאוד רחב – אבל האם אנחנו, כמשתמשים, אומרים לעצמנו כל הזמן 'עכשיו אני מחפש', 'עכשיו אני כותב בג'ימייל', 'עכשיו אני עובר על התמונות שלי בפוטושופ'? הכל בעצם אמצעים שונים לאותה מטרה".
הניסיון מלמד, שאם גוגל מתחילה לעבוד, למשל, על 100 פרויקטים גדולים, היא מסוגלת לנטוש בדרך 50 מהם בלי להניד עפעף.
"אדיסון אמר פעם: 'אני מעולם לא נכשלתי, רק למדתי ממאה ניסיונות'. כל דבר משתלב בסוף בדבר אחר. אם אני מחליט לשנות מיקוד בפיתוח מוצר, זה לא מצביע על כישלון. להפך: למדתי ממנו המון דברים. חלק מהפיתוחים בישראל התחילו כניסיונות בלבד ועכשיו הם מהפכה. קח את פיתוח ה'טרנספורמר', למידת המכונה - עבודה שנעשתה בגוגל ואיפשרה את כל מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת. גם אותה אפשר לקטלג כאחד מאותם 50 פרויקטים ש'נזרקו בדרך'. אבל זה מה שהוביל למהפכה הזאת".
פורסם לראשונה: 00:00, 15.09.23
