שבוע שעבר התקיים בלאס-וגאס הכנס החשוב ביותר של AWS, חטיבת מחשוב הענן של אמזון הבינלאומית, בהשתתפות עשרות אלפי עובדים ושותפים. מי שלא זכה להגיע לכנס השנה הוא סשה טרופנוב, 27, מהנדס במרכז הפיתוח של החברה בארץ וממפתחי המעבד החדש שלה, שנחטף ב־7 באוקטובר מניר עוז לעזה יחד עם חברתו ספיר כהן, אמו וסבתו. אביו נרצח על ידי מחבלי חמאס. האם, הסבתא וספיר שוחררו בשבוע שעבר. סשה נותר בעזה.
חודשיים אחרי החטיפה — אמזון, שמעסיקה בארץ יותר מ־1,500 איש, ומנכ"לה היהודי אנדי ג'סי, טרם יצאו בהצהרה כלשהי המזכירה את העובד החטוף. בשיתוף עם מטה משפחות החטופים הגיעו כמה מחבריו לעבודה של סשה לכנס בלאס־וגאס, חילקו שם חולצות עם דיוקנו ועם הכיתוב "הלוואי והיית כאן", ושכרו משאיות שנעו ברחבי העיר עם תמונתו ועם מסר לבכירי החברה: "חדלו משתיקתכם, אל תפקירו את החטופים מאחור". את המסר הזה הם הקרינו גם על שלטי חוצות ברחבי הסטריפ של לאס־וגאס.
כעסם של החברים על AWS גדול במיוחד בשל ההשוואה לענקית טכנולוגיה אחרת, Nvidia, שמחזיקה גם היא במרכז פיתוח ענק בישראל עם 3,300 עובדים, וגם עובד שלה נחטף לעזה בשבת השחורה, מהנדס המחשבים אבינתן אור. ג'נסן הואנג, מנכ"ל החברה, התייחס לחטיפתו כבר במכתבו הראשון לעובדים, מיד אחרי הטבח, ומאז דואגת החברה לשמור על קשר הדוק עם המשפחה. הואנג – שידידו אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס לשעבר שנמכרה ל־Nvidia, איבד בטבח את בתו דניאל ובן זוגה – לא מפסיק להביע בגלוי את תמיכתו בישראל ובעובדיו בארץ. "יש לכם קולגות בישראל?" הפציר בעובדיו בארה"ב, "שלחו להם מייל, דברו איתם, תאמרו להם שאתם חושבים עליהם. מאות עובדים שלנו שם נלחמים נגד טרוריסטים, תמכו בהם".
המלחמה בין ישראל לחמאס יוצרת כאב ראש חסר תקדים בהנהלות החברות הבינלאומיות בכלל וחברות הטכנולוגיה בפרט: מדובר בענקיות המעסיקות עשרות אלפי עובדים, שמייצגים — במכוון, כתפיסת עולם — מגוון אנושי גדול של ארצות מוצא, מגזרים ודעות, ולא רק בארה"ב, אלא גם בשלוחות שלהן ברחבי העולם. Diversity (מגוון) היא כמעט מילה מקודשת בחברות הללו. רובן הגדול מושקעות בישראל ומחזיקות בארץ מרכזים גדולים ומצליחים, העוסקים בפיתוח רכיבי ליבה שלהן, בתוכנה ובחומרה. גוגל, אמזון ומיקרוסופט אף הקימו בארץ חוות שרתים בהשקעות של מיליארדים המשרתות חברות, ארגונים וגופים ממשלתיים. כל העובדות הללו מהוות עכשיו נשק נגדן, והוא מופנה לעברן מבית.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מאז 7 באוקטובר, המתחים בתוך החברות בין תומכי ישראל לבין אוהדי הפלסטינים — גם כאלה שאינם תומכים בטבח אבל דורשים הכרה פומבית בסבל האוכלוסייה בעזה — מפירים את השלווה בקמפוסים הפסטורליים שלהן, בעיקר בארה"ב. הרוחות הלוהטות באות לידי ביטוי בעיקר בקבוצות המסרים הפנימיות של העובדים ובקפיטריות, אבל המשקעים הרגשיים העזים מאיימים כבר לפגוע בעבודה עצמה, בשל המתח שנוצר בין חברי הצוותים. אחרי חודשיים, מנהלים בכירים נזהרים כיום — ומוזהרים על ידי ההנהלות — מלהביע את דעותיהם, בעוד עובדים רבים, משני הצדדים, רואים עצמם מאוימים ומתלוננים שאינם יכולים להתבטא בחופשיות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אם בימים הראשונים שאחרי הטבח יצאו כמעט כל בכירי הענף — מאנדי ג'סי דרך מארק צוקרברג וסונדאר פיצ'אי ועד סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט – בגינויים חריפים לחמאס, בהצהרות אוהדות ומחבקות לישראל ובבונוסים נדיבים לעובדים בארץ, היום, אחרי הדיווחים על אלפי ההרוגים בעזה, הם כבר מגייסים את טובי מומחי יחסי הציבור כדי לנסח בזהירות מסרים "מאוזנים", שכל מילה בהם מחושבת. גם הסיוע ההומניטרי של החברות, שמגיע לעשרות מיליוני דולרים, מתחלק בין הנפגעים בישראל לבין ארגוני הסיוע וההצלה של עזה.
מתחילת המלחמה מדווחים ישראלים ויהודים העובדים בענקיות הטכנולוגיה על תוכני שנאה והסתה בקבוצות השיחה הפנימיות שלהן, שלא מטופלים כראוי על ידי ההנהלות. Viva Engage, למשל, תוכנת המסרים הפנימית של עובדי מיקרוסופט, הפכה למוקד של ויכוחים נוקבים, תגובות נזעמות ושנאה מתפרצת. לפי אתר החדשות הכלכליות "ביזנס אינסיידר", שנחשף לחלקן, עובדים בעלי דעות פרו־פלסטיניות כינו את פעולות ישראל בעזה "טיהור אתני" והאשימו עמיתים לעבודה התומכים בישראל בכך שהם "מאפשרים רצח עם בעזה". התגובות לכך היו תקיפות ונזעמות לא פחות: "אתם בעצם תומכים באונס, הרג וחטיפה של נשים, ילדים וסבים". בשלב מסוים החברה החליטה להתערב והסירה פוסטים ותגובות שראתה בהן הסתה מפורשת.
4 צפייה בגלריה
החברה שומרת על קשר הדוק עם המשפחה. אבינתן אור מ־Nvidia, שנחטף לעזה
(צילום: מהאלבום הפרטי)
רשת Fox Business האמריקנית פרסמה תחקיר מטריד, שלפיו עובדים ישראלים ויהודים ברשת החברתית טיקטוק – המצויה בבעלות סינית - עוברים הטרדות, תקיפות אישיות וקריאות לחרם מאז תחילת המלחמה. חלקם דיווחו על פוסטים בקבוצות הצ'אט הפנימיות שהביעו שמחה בעקבות טבח החמאס, וטענו כי ההנהלה מתעלמת בעקביות מתלונות ודיווחים שהעבירו בנושא. עובדים יהודים במרכזי החברה בארה"ב, בבריטניה ובאירופה העידו אפילו כי חוו איומים פיזיים מצד עמיתים לעבודה. לפי התחקיר, עובדים בטיקטוק התגאו בצ'אטים הפנימיים בכך שהם משנים את האלגוריתם של הרשת החברתית על מנת להציף בה במכוון תוכן אנטי-ישראלי. עובדים אחרים, הממונים על סינון תוכן בוטה ואלים, התגאו בכך שהם מתעלמים מסרטונים המפיצים פייק-ניוז על ישראל או כוללים תמונות קשות מעזה. עובד ישראלי באחת משלוחות החברה בחו"ל טען כי "כשהתקופה הרגישה הזאת תעבור, סיכוי סביר שטיקטוק לא תישאר עם הרבה מהעובדים היהודים שלה". החברה, בתגובה, מתעקשת כי "הטענות הללו אינן משקפות את שגרת העבודה של רוב העובדים שלנו".
זה לא מסתיים בכך. מיקרוסופט – שהחליטה לעודד יוזמות לתרומות של עובדים למען נפגעי המלחמה בישראל וגם בעזה ולהכפילן בתרומה משלה – הופתעה מהר מאוד לגלות שלאחת היוזמות לגיוס תרומות לעזה נלווה טקסט שכלל פייק־ניוז כמו ה"הפצצה הישראלית" בבית החולים אל־אהלי והאשמות מופרכות אחרות. הטקסט הוסר, ומעתה, כך הוחלט, כל ניסוח כזה יידרש לעבור אישור. בעקבות זאת האשימו עובדים את החברה במוסר כפול, בהטיה לטובת ישראל ובבגידה בערכיה. באחד הפוסטים ב־Viva Engage כתב עובד: "קשה מאוד לראות את מה שניתן לתאר רק כטיהור אתני, שלא רק מגובה על ידי רוב התקשורת המערבית, אלא גם זוכה להתעלמות מצד ההנהגה הבכירה של החברה שאני עובד בה מדי יום".
מיקרוסופט לא נכנעה, אבל ב־8 בנובמבר, לאחר שיותר מ־1,000 עובדים חתמו על מכתב הדוחק בחברה לתמוך בהפסקת אש, פירסם המנכ"ל נאדלה הודעה, שבה הקפיד להביע דאגה לעובדים ישראלים ופלסטינים כאחד ו"לעמיתינו היהודים והמוסלמים" גם יחד. זה לא הספיק: פחות משבוע אחר־כך, ב־16 בנובמבר, נאלצה כבר מיקרוסופט לחסום שוב פרסום פוסטים של שטנה נגד ישראל והיהודים בערוץ "כל החברה" ב־Viva Engage, שמשותף לכל 400 אלף העובדים והספקים שלה.
לפי דיווחים פנימיים, גם אפל — הידועה בדיסקרטיות קיצונית בכל הנוגע למתרחש בין כותלי משרדיה — נאלצה בראשית נובמבר להשעות ללא הגבלת זמן שני ערוצים ייעודיים ב"סלאק", תוכנת המסרים הפנימית, המשמשים בדרך־כלל עובדים יהודים ומוסלמים למטרות חברתיות – Apple Muslim Slack, ו־Apple Jewish Slack. הסיבה: "כדי להבטיח סביבה מכבדת לקהילות שלנו בתקופה כואבת וטרגית". עובדים, כך דווח, פירסמו בערוצים פסוקי קוראן וניסו לארגן דרכם הפגנות בתגובה למלחמה.
בעוד יהודים ברחבי העולם חווים קמפיין הסתה ושנאה חובק עולם, שזוכה להדהוד ולהצלחה גורפת ברשתות החברתיות, ערבים ומוסלמים בחברות הטכנולוגיה טוענים לסתימת פיות, מתלוננים שהם אלו שחשים מאוימים, ולא אחת נהנים מתמיכה מרומזת של כלי התקשורת.
בגוגל – שבה מיהר המנכ"ל פיצ'אי אחרי המתקפה על ישראל ב־7 באוקטובר לשגר מסר הזדהות חם עם כאבם של עובדיו בישראל – נשמעים יותר ויותר קולות הזועמים על כך שהחברה לא יצאה בהצהרה חריפה גם בנוגע לאובדן חיי פלסטינים. גוגל כבר הייתה בסרט הזה לפני שנתיים, אז נדרשה להתמודד עם מחאות עובדים פנימיות נגד חלקה בפרויקט "נימבוס" לאספקת שירותי ענן לממשלת ישראל. המלחמה בעזה הציתה את הנושא מחדש, ובחודש האחרון הוחל בהחתמה על עצומה בחברה בדרישה לבטל את העסקה. המתקפה הישראלית בעזה מכונה בעצומה "רצח עם", ונטען בה כי "באספקת בינה מלאכותית וטכנולוגיות אחרות לישראל, גוגל שותפה למעקב ההמוני המאפשר כיבוש ושעבוד של פלסטינים". פיצ'אי וראש חטיבת הענן בגוגל, תומס קוריאן, נקראים שם לגנות בפומבי את פעולות ישראל; "כל דבר פחות מכך הוא הסכמה שבשתיקה ושותפות לדבר עבירה". עד כה נאספו יותר מ־500 חתימות.
ביום שלישי שעבר, בשעת ערב, התייצבו כ־50 מעובדי גוגל ליד הקמפוס של החברה בצ'לסי, ניו־יורק, עם שלטים בידיהם. הם באו למחות נגד הנהלת החברה ולחלוק כבוד למאי עובייד, מהנדסת תוכנה בחברה שסבלה מניוון שרירים ונהרגה בתקיפה אווירית של ישראל בעזה יחד עם כל משפחתה. למרות מאמצי חבריה של עובייד, גוגל לא הביעה עד כה הזדהות או צער על מותה בדרך כלשהי. מוחמד חתאמי, מהנדס תוכנה בגוגל וממארגני המחאה, טען כי שתיקת החברה והמנכ"ל פיצ'אי "היא בושה ובגידה". האירוע נוצל, כמובן, גם כדי להביע מחאה כללית נגד החברה על מה שהוגדר כיחסה המוטה לטובת ישראל, וכדי לחזור על הביקורת הוותיקה על השתתפותה בפרויקט "נימבוס". החברה, טענו, מספקת כלים "לאפרטהייד שישראל כופה על פלסטינים".
יותר מ–1,700 עובדי אמזון הגישו למנכ"ל (היהודי) אנדי ג'סי עצומה הקוראת לחברה "לבטל את החוזים עם הצבא הישראלי". הנהלת אמזון סירבה לסגור אפליקציית מסרים פנימית שבה הוכחש הטבח ב–7 באוקטובר
גוגל היא לא הזוכה היחידה במכרז "נימבוס". שותפה לה אמזון, שהקימה בארץ חוות שרתים גדולה. גורמים באמזון ארה"ב מספרים, כי בחודשיים האחרונים גוברת גם בה המתיחות בין עובדים ערבים, שחוזרים ללחוץ על החברה לבטל את ההסכם ולהביע תמיכה בפלסטינים, לבין עובדים בתל־אביב וכאלה התומכים בישראל. אתר Jewish Insider פירסם החודש, כי במעליות במשרדי החברה בניו־יורק ובסיאטל רוססה הכתובת "מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית". לפי דיווחים בארץ, הנהלת החברה סירבה לבקשת עובדים לסגור קבוצות באפליקציית "סלאק" הפנימית, המכונות Arabs at Amazon, שכוללות הסתה נגד ישראל והכחשה של הטבח ב־7 באוקטובר. בקבוצות הללו גם התארגנו הפגנות בסיסמה "נגד הייטק לאפרטהייד הישראלי". אמזון, מצידה, טוענת כי אינה סובלנית לאפליה או להטרדות מכל סוג במקום העבודה: "חקרנו ונמשיך לחקור את כל המקרים המדווחים על התנהגות שכזו, וננקוט צעדים מתאימים נגד כל עובד שיימצא שהפר את המדיניות שלנו".
בסוף השבוע הגישו יותר מ־1,700 עובדים למנכ"ל אנדי ג'סי עצומה הקוראת לאמזון "לבטל את כל החוזים עם הצבא הישראלי" ולקרוא להפסקת אש מיידית בעזה. לאמזון יש אמנם יותר ממיליון וחצי עובדים, אבל לשם השוואה, על עצומה דומה נגד "נימבוס" חתמו לפני שנתיים 300 בלבד. זו לא הייתה היוזמה היחידה: כ־100 עובדי אמזון ציינו ביום רביעי שעבר — כ"ט בנובמבר, היום שבו האו"ם הודיע על תוכנית החלוקה — ב־20 אתרים שונים של החברה את "יום הסולידריות הבינלאומי עם העם הפלסטיני". נכון, מדובר על מיעוט, אבל קולני: בלונדון הם נקראו להגיע למשרדים כשהם חובשים כאפיות, והאירוע התקיים בשעות העבודה, בכניסה הראשית לבניין. בשני אתרים נקטע האירוע על ידי עובדים אחרים, שהניפו כרוזים עם תמונות החטופים הישראלים.
מי שנותרה באופן מפתיע כמעט מחוץ לסצינת העימותים הפנימיים היא דווקא מטא (פייסבוק לשעבר), שפלטפורמת התקשורת הפנימית שלה Workplace מתנהלת כמעט ללא סערות. ההסבר נעוץ כנראה בניסיון הרב שנצבר לאורך השנים בפייסבוק בסינון תכנים מעוררי מחלוקת. מטא הייתה ערוכה מראש: כללי השיח הנוקשים ברשת הפנימית שלה פורסמו על ידי החברה כבר לפני שנה, והיא מקפידה עליהם באדיקות וללא פשרות. בימים שלאחר הטבח, למשל, פורסם ב־Workplace פוסט תמים לכאורה, שקרא "התפללו למען פלסטין". הפוסט הוסר, למורת רוחם של עובדים שטענו כי פוסטים דומים, שקראו "התפללו למען ישראל", לא הוסרו. לפי סוכנות AP, יומיים לאחר הטבח בדרום – בהודעת דוא"ל שיועדה למנהלים — כתבה סגנית הנשיא למשאבי אנוש, ג'אנל גייל, ביובש אופייני, כי לפי כללי החברה, עובדי מטא רשאים "להפגין אהדה לקורבנות אזרחיים ולאלה שנפגעו, או לקיים דקת דומיה לכל מי שנפגע", אך אינם מורשים "להביע תפילות עבור כוחות, לנהל דיון על סכסוך/מלחמה, לשתף סיפורים גרפיים או כאלה המתארים אלימות, או להכריז 'אני עומד לצד X' או רגשות דומים אחרים".
בישראל, עובדי ענקיות ההייטק נוטלים אמנם חלק ברשתות המסרים הפנימיות של החברות, אך משיחות שניהלנו השבוע עולה כי אינם חווים תחושות איום ומתח כמו עמיתיהם היהודים והישראלים בחו"ל. לפי נתוני המכון לדמוקרטיה, ערבים ישראלים הם רק מיעוט קטן בקרב עובדי ההייטק בארץ; יחד עם החרדים הם מהווים כ־4% בלבד, מה שאולי מנע הפעם מראש מצבי חיכוך ועימותים.
עם זאת, כבר חודשים לפני המלחמה התאגדו יותר מ־200 קרנות השקעה וחברות סטרטאפ בארץ ליוזמה בשם Power In Diversity, שמטרתה להגביר "גיוון והכלה" בקרב חברות סטרטאפ בישראל. האתגר הראשון היה כמובן המחלוקת שקרעה את המדינה סביב המהפיכה המשפטית, אבל בחודש האחרון פותחה שם תוכנית סיוע וליווי לחברות גם בנושא יחסי יהודים וערבים בעת מלחמה. המטרה היא לזהות קונפליקטים שנוצרים בין עובדים ולהקנות למנהלים ולעובדים כלים להתמודד אתם.
ד"ר גלית דשא, המנהלת המקצועית של המיזם: "כיום המדיניות של רוב החברות היא להימנע מלהתמודד עם הסיטואציה, אולם הדחקה עלולה דווקא לחזק את המתחים ולפגוע בתחושת הביטחון, הבטיחות והשייכות של העובדים. התקופה הנוכחית מאתגרת את הפעולות שנעשו בשנים האחרונות לגיוון לאומי בהייטק הישראלי, ואנחנו רואים משימה עליונה לסייע לחברות לצלוח אותה ואף לצאת ממנה מחוזקות".
פורסם לראשונה: 00:00, 08.12.23
