"לא חשוב מה אני עושה, ברור שאני צריך להמשיך לעשות את זה!" – כך הגיב לאחרונה המיליארדר אילון מאסק לטענות נגדו שהוא משתמש בסמים לעתים קרובות. הבעיה גדולה הרבה יותר מהרגלי הסמים והתהיות לגבי כשירותו המקצועית של האיש העשיר בעולם אלא גם בתרבות הניהולית הרעילה שהוא מייצר. המנהלים הבכירים שכפופים אליו חוששים לאבד את עושרם ומעמדם אם יסרבו לעשות איתו סמים, ולכן חברי דירקטוריון של טסלה ו־SpaceX, חברות הענק שבבעלותו, מצטרפים אליו לחגיגות. זה הגיע עד כדי כך שמנהלת לשעבר בטסלה, שהייתה מודאגת מהשימוש של מאסק בסמים, החליטה לא לעמוד לבחירה מחדש במועצת המנהלים של החברה. מאסק גם בחר לפרסם בטוויטר הנמקה להתנהגותו. "עבור אנשים מסוימים דיכאון הוא בעיה של כימיה במוח, אבל זומביזציה של אנשים בעזרת SSRI (תרופות נוגדות דיכאון) קורית יותר מדי", הוא צייץ, "ממה שראיתי עם חברים, קטמין שנלקח מדי פעם הוא אופציה טובה יותר".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
שימוש בסמים, במיוחד פסיכדליים, נפוץ בעולם ההייטק, ובעמק הסיליקון גילו מאז ומתמיד סובלנות כלפי התופעה. סטיב ג'ובס דיבר באופן חופשי למדי על השימוש שלו ב-LSD, וסרגיי ברין, מייסד גוגל, ידוע כחובב פטריות קסם מדי פעם. אלא שמה שהיה פעם שימוש שגרתי במסיבות אחרי שעות העבודה, עבר בשנים האחרונות לתוך התרבות הארגונית. וזה קשור, איך לא, למאסק. עם כוח גדול מגיעים תחקירים עיתונאיים, ואלה חושפים לא רק שהאיש העשיר בעולם מסומם בחלק גדול מהזמן, אלא גם את כל התרבות שהוא מרכיב כה מרכזי בה.
5 צפייה בגלריה
סרגיי ברין (מימין), חובב פטריות, ואילון מאסק, חובב מסיבות פסיכדליות
(צילומים: LAURENT GILLIERON/EPA, AUDE GUERRUCCI/REUTERS, PATRICK T. FALLON/AFP שאטרסטוק)
מאסק נצפה בשנים האחרונות במסיבות נוטל קטמין באמצעות תרסיס לאף ושותה אקסטזי נוזלי מבקבוק מים. ב־2018 הוא נראה משתמש באסיד במסיבה שאירח בלוס־אנג'לס. בשנה שלאחר מכן הוא חגג על פטריות קסם באירוע במקסיקו. בשנת 2021 לקח קטמין לבילוי עם אחיו, קימבל מאסק, במיאמי. הוא סיפר לאנשים כי הוא נוטל מיקרו־מינונים של קטמין לדיכאון, ומנות מלאות של קטמין במסיבות פסיכדליות שמתרחשות בין היתר במיאמי ובמקסיקו, ורשימות האורחים בהן נשמרות חסויות.
באפריל שעבר נרצח באופן ברוטלי בוב לי, מייסד CashApp, והאירוע זיעזע את עולם ההייטק האמריקאי. לי היה דמות מוכרת מאוד בעמק הסיליקון, והרצח שלו בדקירות סכין בסמטה אפלה בסן-פרנסיסקו היה מחריד. כמה בכירים בעמק, כולל אילון מאסק, מיהרו להאשים את עיריית סן-פרנסיסקו והמשטרה בכך שהן מאפשרות לחסרי הבית הרבים בעיר להשתולל.
שבוע מאוחר יותר עצרה משטרת סן-פרנסיסקו יועץ טכנולוגיה בשם נימה מומני, והאשימה אותו ברצח. אז גם החל להתברר הסיפור האמיתי מאחורי צורת החיים שניהל בוב לי, שהיה בן 43 במותו. התברר כי הוא היה חלק מסצנת מסיבות מחתרתית בסיליקון ואלי, המכונה "הלייף סטייל", שכללה הרבה סקס ועוד יותר סמים. במסיבות האלה השתתפה באופן קבוע גם קזאר מומני, אחותו הצעירה של נימה מומני. ב-3 באפריל – יום שני, יום עבודה רגיל בארה"ב – הגיע מומני למסיבה, שנמשכה לאורך כל היום, וניגש ישר להתעמת עם בוב לי. הוא דרש לדעת אם לי מנהל רומן עם אחותו, ואם הכריח אותה לעשות סמים. שעות ספורות לאחר מכן נדקר לי למוות, לכאורה בידי מומני, שמשפטו אמור להיפתח בחודש הבא. נתיחה לאחר המוות הראתה כי בגופו של לי היו סוגים שונים של סמים, מקוקאין ועד קטמין. מה שאילון מאסק ניסה להפוך לסמל של "גל פשע בערים ליברליות", התברר למעשה כסמל, קטלני במיוחד, של תרבות סמים נטולת שליטה ובקרה בקרב הברנז'ה שמאסק שייך אליה.
התחקירים העיתונאיים של החודשים האחרונים חשפו כי מדובר בחלק שגרתי לגמרי בתעשייה. מתברר שאנשי הייטק בוואלי רואים בחומרים כמו פטריות פסילוסיבין, קטמין ו־LSD סוג של דלת להמצאות יצירתיות ועסקיות. "יש מיליוני אנשים שעושים סמים פסיכדליים כרגע", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" קארל גולדפילד, בעבר איש שיווק בסן-פרנסיסקו והיום מייעץ לאנשי טכנולוגיה לגבי מינונים נכונים, "זו הדרך המהירה ביותר לפתוח את הראש". לגולדפילד אין הסמכה רפואית, והוא טוען שהעלייה במספר האנשים שמבקשים ממנו ייעוץ היא "דרמטית". לדבריו, הוא מייעץ למשתמשים לקחת כמות קטנה, מיקרו־מינון, של חומר פסיכדלי – 10 מיקרוגרם – ולהמתין שעה כדי לאמוד את ההשפעה: "זה סם חכם שנותן לך את היכולת להיות אנליטי ומודע יותר".
הסמים מגיעים למשתמשי ההייטק בעיקר מסוחרים, אבל יש מי שממש מעסיקים כימאים. סוחר סמים אחד בסן-פרנסיסקו ידוע בכינוי "קוסטקו", על שם רשת הענק הפופולרית, מכיוון שמשתמשים יכולים לקנות ממנו בכמויות גדולות. לפעמים מתחילים להתעסק עם סמים פסיכדליים בחיפוש אחר האור או כדי לטפל בבעיות נפשיות, אבל זה כמעט תמיד מגיע בסוף לשימוש בתדירות גבוהה יותר במסיבות. הזמנות למסיבות פסיכדליות בעמק הסיליקון נשלחות בעיקר דרך אפליקציית ההודעות המוצפנת Signal, ובחלק מהמסיבות משתמשים מתבקשים לחתום על הסכמי סודיות ולפעמים לשלם מאות דולרים כדי להשתתף.
ספנסר שולם, מנכ"ל הסטארט-אפ BuildBetter.ai, אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי הוא משתמש ב-LSD בערך כל שלושה חודשים, כיוון שזה "מגביר את המיקוד ועוזר לי לחשוב בצורה יצירתית יותר". כשהוא עובד, הוא לוקח מינון נמוך מספיק כדי שאי-אפשר יהיה לראות שהוא תחת השפעה. בפעמים אחרות הוא לוקח מנה גדולה יותר ויוצא לטיול בטבע. שולם אמר כי הציפיות הגבוהות של חברות הון סיכון ומשקיעים בכלל הן שגורמות לפנייה לפסיכדליים. "המשקיעים לא רוצים אדם נורמלי או סתם חברה נורמלית", אמר, "הם רוצים משהו יוצא דופן, אבל אתה לא נולד יוצא דופן". הוא הוסיף כי הוא נזהר מלחלוק את חוויות ה־LSD שלו בעבודה, אלא אם מישהו מבקש. "אני לא מקיים כל יום שישי סמינר הטפה על ההנאות של סמים", אמר.
לקיחת מיקרו-מינונים מאפשרת להרגיש חלק מההשפעות של החומר, אך ללא הזיות או תסמינים משתקים. חלק משתמשים במיקרו־מינונים בתקווה להקל על חרדה או לחדד את המיקוד, אבל אחרים לוקחים מינונים מלאים בניסיון להגיע לרעיון חדש שישבש את העולם. "לפני כמה שנים, לדבר על פסיכדליה בעמק הסיליקון היה No־No גדול", אמר אדוארד סאליבן, מנכ"ל Velocity Coaching, עסק שמאמן מייסדי סטארט־אפ ומנהלי תאגידים, "זה באמת השתנה". לדבריו, כ־40% מהלקוחות שלו הביעו לאחרונה עניין בפסיכדליה.
טים סא-קו היה המייסד של סטארט-אפ לשיווק דיגיטלי בסן-פרנסיסקו כשגילה את הפסיכדליה בפסטיבל המוזיקה קואצ'לה ב-2014. הוא סיפר שהסמים עזרו לו להבין כי פתח את העסק רק כדי לגרום לאמו להתגאות בו, ולא כי זה מה שרצה לעשות. "החקר בחוויה הפסיכדלית עזר לתת לי בהירות שהקמתי את החברה ממקום של פצע", אמר ומכר את החברה. בשנים האחרונות הוא מארח ריטריטים בקוסטה־ריקה המיועדים למאות יזמי טכנולוגיה ומנכ"לים ששותים, בין היתר, חליטות הזיה. וזה לא רק לעמק הסיליקון. הקוורטרבק של ניו-יורק ג'טס, אהרון רוג'רס, סיפר כי החוויה הפסיכדלית שעבר בקוסטה-ריקה "שינתה את חיי באופן קיצוני, מצאתי אהבה עצמית עמוקה יותר, זה גרם לי להבין למה אני באמת כאן בעולם".
שווי שוק הסמים הפסיכדליים בארה"ב, הכולל חברות העוסקות במחקר ובניסויים כדי להכשיר את השימוש בהם, צפוי להגיע ל־11.8 מיליארד דולר בשנה עד 2029, לעומת 4.9 מיליארד דולר ב־2022. ריק דובלין, מייסד עמותת המחקר וההסברה הרב־תחומית למחקרים פסיכדליים, MAPS, ראה כ־12 אלף משתתפים בכנס הפסיכדליה שלו בדנוור בשנה שעברה. לפני שש שנים היו שם רק כ־3,000.
לכולם ברור כי השימוש בסמים פסיכדליים למטרות חברתיות, במיוחד תוך קביעת מינונים באופן עצמאי, מסוכן מאוד. "כשאתה משתמש בחומרים רבי עוצמה ללא סיוע של אנשי מקצוע, יהיה מי שייפול להרס עצמי במקום לריפוי עצמי", אומר אלכס פנרוד, מומחה להתמכרויות מאוסטין, טקסס, שתומך בשימוש בחומרים פסיכדליים בעזרת מטפל מיומן.
זה בדיוק מה שקרה לטוני הסיה, מנכ"ל Zappos לשעבר, שמת בסוף 2020 אחרי שנפצע בשריפה בביתו. הסיה האמין שקטמין יכול לעזור לו בעבודה בחברה, שנמצאת בבעלות אמזון, ועד מהרה הידרדר לשימוש יתר. אמזון לחצה עליו להפסיק להשתמש, והוא התפטר זמן קצר לפני מותו
בעיה נוספת היא הלחץ החברתי שנובע מכך שבראש הפירמידה עומד אדם שמשתמש בסמים כחלק מאורח חייו, כפי שמתבטא היטב ברצף התחקירים סביב מנהגי הסמים של מאסק. כפי שהתפרסם השבוע, גם בארץ, לפי עדויות רבות מאסק לוחץ באופן אגרסיבי על חבריו ושותפיו העסקיים לעשות איתו סמים במהלך מסיבות, וחברי דירקטוריון בחברות השונות שלו אכן נוהגים כך, רק כדי שיוכלו להישאר קרובים לאיש העשיר בעולם.
חברות רבות אינן בודקות עובדים באופן קבוע לגבי שימוש בסמים, והיחידים שמודאגים הם אכן חברי דירקטוריונים של חברות ציבוריות – למשל טסלה – החוששים כי הם עלולים לשאת באחריות לפעילות בלתי חוקית. אס.או סוונסון, עובד לשעבר במפעל של טסלה בקליפורניה, סיפר לכלי תקשורת אמריקאיים כי בעוד שלחברה יש מדיניות נגד סמים, היא מגלה סובלנות גבוהה לשימוש בקנאביס ובסמים פסיכדליים מחוץ לעבודה, והעובדים לא נבדקו באופן שגרתי. סוונסון סיפר כי היה מקובל לבלוע קנאביס או חומרים פסיכדליים ולהגיע לעבודה במה שנהוג היה לכנות "פיכחון בסגנון קליפורניה". הוא לקח מנות קטנות של LSD, או שוקולד עם פטריות קסם, לפעמים אחרי העבודה או בסופי שבוע. "כל יום הרגשתי קצת יותר מבריק", אמר, והוסיף כי קיבל עידוד מכך שמאסק סיפר מדי פעם בטוויטר בדיחות הקשורות לסמים.
סוונסון הוצא לחופשה ב־2022 ולא הוחזר לעבודה לאחר שהציע למכור בראוניז קנאביס לעובד שהתברר כמאבטח. הוא לא הצליח להגיע לממונים עליו כדי לערער ושלח מייל ישיר למאסק, אך לא שמע ממנו בחזרה.
גם המנכ"ל לשעבר של הסטארט־אפ Iterable, ג'סטין ז'ו, סיפר ל"וול סטריט ג'ונרל" כי עשה מיקרו-מינון של LSD פעם אחת ב־2019, ופוטר על ידי מועצת המנהלים של החברה כמעט שנתיים לאחר מכן. סיבת פיטוריו הרשמית הייתה "הפרות המדיניות והערכים של Iterable". ז'ו אמר כי עשה מיקרו־מינון בהמלצת יזם אחר כדי לעזור לו להתמודד עם דיכאון, "וזה באמת ריפא עבורי הרבה מהטראומה". הוא טוען כי פוטר מאחר שהתלונן על אפליה אנטי־אסייתית, והסמים היו רק תירוץ.
לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", גם Founders Fund, חברת ההון סיכון שנוסדה על ידי פיטר ת'יל, ממייסדי פייפאל ומהמשקיעים הראשונים בפייסבוק, אירגנה מפגשים בלעדיים שהיה מעורב בהם שימוש בסמים פסיכדליים. החברה מסרה בתגובה כי "מחקרים מראים שתרופות פסיכדליות יכולות לספק יתרונות משמעותיים לבריאות הנפש, ואנו תומכים במאמצי המגזר הציבורי והפרטי להפוך את התרופות הללו לזמינות בצורה בטוחה וחוקית".
לכל זה מצטרפת גם השאלה הפשוטה של החוק. מרבית הסמים הללו אינם חוקיים, ואנשים שאינם מיליארדרים בעלי חוזי ענק עם ממשלת ארה"ב הולכים לכלא על הרבה פחות. שימוש לא חוקי בסמים הוא גם הפרה של המדיניות הפדרלית, ולפחות בכל הקשור למאסק עלולה לסכן כטריליון דולר נכסי משקיעים, עשרות אלפי משרות, וחלקים גדולים מתוכנית החלל של ארה"ב שתלויה יותר ויותר ב־SpaceX של מאסק.
במאמר מערכת של "וושינגטון פוסט" נכתב השבוע: "יש סיבות רבות שבגללן ממשלת ארה"ב עושה בדיקות סמים לעובדים: אנשים שמפירים את חוקי הסמים חשופים יותר לסחיטה, סמים יכולים להוביל עובדים להתנהג בפזיזות, ופשוט כי כללים הם כללים. כל זה מחייב עובדים בכל הרמות, אז למה זה לא מחייב את האיש העשיר בעולם, שכל מלה שלו יכולה להזיז שווקים ולייצר סכסוכים בינלאומיים? מאסק מחזיק או מוביל מספר חברות שכל אחת מהן מעניקה לו השפעה עולמית עצומה. העובדה שאדם פרטי יכול להחזיק רמה כזו של השפעה כלכלית ופוליטית מטרידה בפני עצמה, אבל זה עוד יותר מדאיג אם לאותו אדם יש נטייה להתנהגות לא יציבה, וממש מפחיד אם האדם הזה גם משתמש בסמים".
פורסם לראשונה: 00:00, 09.02.24
