המשאית האוטונומית והמרצדס החכמה שקישטו בשבוע שעבר את מתחם הכנסים של סן־חוזה, בירת הסיליקון ואלי ועיר המטה של ענקית השבבים אנבידיה, המחישו את חזונה של החברה שמוערכת בשווי מטורף של יותר משני טריליון דולר: הכל בינה מלאכותית ומציאות מעורבת. אנבידיה, חברת הטכנולוגיה החשובה ביותר שרובנו לא שמענו עליה עד לא מזמן, היא היום השם החם בבורסה בארה"ב וגם בקרב לא מעט ישראלים ששמו עליה כסף ולפחות עד עכשיו לא מתחרטים. המשקיעים עפים עליה בצדק: בתוך שנים ספורות היא הפכה לחברה היחידה שיכולה לקרוא תיגר על אפל ומיקרוסופט מבחינה פיננסית לפחות, ואפשר לומר שהיא משחקת את התפקיד של אינטל בעבר. בעוד אינטל, יצרנית המיקרו־מעבדים והשבבים למחשבים, נאבקת להישאר רלוונטית בעידן של בינה מלאכותית ו־VR, אנבידיה היא זו שמספקת היום את התשתית – השבבים, התוכנה והשרתים – לטכנולוגיות הכי חדשניות של העידן הזה.
7 צפייה בגלריה
ג'נסן הואנג. לא שוכח את 3,500 עובדי החברה בישראל והביע תמיכה בזמן המלחמה
(צילום: יח"צ)
לא מפתיע לכן ששווייה זינק לאחרונה מעבר ל־2 טריליון (אלף מיליארד) דולר, והשבוע הגיע לכ־2.26 טריליון דולר. עד לפני כמה שנים חברות לא הגיעו לשווי כזה. כששווייה של אפל הגיע לטריליון דולר לפני חמש שנים, הדבר הפך לסנסציה, מפני שזו הייתה החברה האמריקאית הראשונה שהגיעה לשווי הזה. מאז אפל כבר נגעה בשווי של 3 טריליון דולר (ב־2022) ובימים אלה היא נסחרת לפי שווי של כ־2.6 טריליון דולר. זה אומר שלצד החששות שמדובר בבועה שהתנפחה, רבים מאמינים שלאנבידיה יש עוד לאן לצמוח, והערכות האנליסטים מדברות על כך שהיא צפויה להגיע לשווי שוק של 4 טריליון דולר בעוד ארבע עד חמש שנים.
מהפכה בעיר ריקה
ביום פתיחת הכנס של אנבידיה, שנמשך שלושה ימים, הופיעו על מדרגות הבטון הרחבות שמובילות לכניסה לכנס כל מיני יצורים הולכי על שתיים. לא, לא גיקים חובבי מחשבים או המנהלים שלהם, למרות שגם מהם היו הרבה, אלא רובוטים, בכל הצורות ומכל המינים.
הרובוט דמוי האדם שהופיע ראשון נראה כמו שלד פלדה, ובכל צעד שעשה נשמעה נקישה מתכתית על הרצפה. המפעיל שלו ניסה לגרום לו לרדת במורד המדרגות, אבל בכל פעם שהרובוט התקרב לשפת המדרגות הוא נעמד, דרך נמרצות במקום ועשה אחורה פנה. לא נורא, חבלי לידה.
המשכנו פנימה. האולם, שבו נדחסו מאות חברות עם סטנדים גדושי מתנות לכל מי שיואיל להשאיר פרטים שיועברו למחלקת השיווק, לא היה גדול, אבל הוא שקק חיים, כולל נציגות מכובדת לחברות מישראל. אחת מהן, Run:AI, אף נמצאת בשלבי טרום־רכישה על ידי אנבידיה, כך לפי פרסום ב"כלכליסט".
כאן כיכב הרובוט הכלב, לא יצור חדש. "ספוט" של חברת בוסטון דיינמיקס כבר נחשב קשיש במונחי התחום. כמעט עשור שהוא מדדה בכל מיני הדגמות, זירות פשע או אתרים מסוכנים. אפילו בעזה הוא הגיח כדי לסייע לחיילי צה''ל לצוד מחבלים במנהרות. הוא מהווה פלטפורמה מעולה לכל מיני פיתוחי AI, וחברות רבות מציעות כל מיני גרסאות שלו שמותאמות לתרחישים שונים. אחרי ספוט הופתענו לגלות רובוט חמוד, מירוקאי שמו, ותפקידו: לוגיסטיקה חברתית. החברה המפתחת, Enchanted Tools, מספקת אותו כאמצעי לסיוע נפשי ולהפגת בדידות. הוא מציג פנים של חיה חמודה מסרט מצויר עם עיניים גדולות וחיוך רך. במקום רגליים, הוא מתנייד על כדור גומי גדול שמיוצב בסיוע ג'ירוסקופ פנימי.
מאוששים אחרי הסיוע הפסיכולוגי, החלטנו לעבור לסיוע נפשי מסוג אחר, באדיבות רובוט ברמן שמיקסס ביעילות קוקטייל טקילה מרענן. התנועות של הזרועות שיוו לו מראה מוזר, רכיכתי משהו, אבל הקוקטייל יצא מדויק.
רובוטים היו גם על הבמה של אצטדיון הכדורסל המקומי, שהופך בהתאם לצורך לאולם ספורט, קונצרטים או הופעות. מקום מתאים לג'נסן הואנג, המנכ"ל והמייסד של אנבידיה, שרבים מכנים אותו הרוקסטאר של עולם הבינה המלאכותית. לפני עלייתו לבמה, המוזמנים סופגים מופע אמנות AI – הנפשת הולוגרמות של כדורים לצורות שונות בליווי מוזיקה אלקטרונית מוזרה. הכדורים הופכים לשושנה אדומה או לנשר. זה מאוד ממסטל, או שזה היה הקוקטייל של הרובוט מקודם. ואז הואנג (61) עולה לבמה לקול תשואות הקהל. הוא מתחיל בבדיחה. בכלל, הוא טיפוס מצחיק, לבוש במעיל העור האייקוני שהפך לסמל המסחרי שלו, יורה הערות שנונות. לפי בלוגר שטרח לחפש את באינטרנט, מדובר במעיל אופנה עילית המיוצר בעבודת יד ונמכר בכמעט 9,000 דולר. עכשיו ב־30% הנחה, למקרה שגם אתם מעריצים.
הואנג מציג את החידושים של החברה – השבבים, שירותי התוכנה, החידושים בפלטפורמת המציאות המדומה אומניברס, שכעת פועלת עם משקפי הוויז'ן פרו של אפל – שותפות של אלופים. בסוף שוב עולים הרובוטים לבמה. הפעם הם חמודים מאוד, קטנים וגדולים, דמויי אדם מאחור ודמויי טוסטר אובן או דמות של דיסני מקדימה. הם מצפצפים בחדווה להואנג, והוא בתורו מתייחס אליהם כמו אל ילדים קטנים או חיות מחמד. נראה שהוא מנסה להעביר מסר שאלה לא מכונות, אבל אולי זו סתם מחשבה עוקצנית. מי אמר שבעתיד לא נתייחס למכשירים האלה בצורה דומה?
כ־40 אלף מבקרים הגיעו לסן־חוזה כדי לחזות בחידושים של הכוכבת החמה של ענף הטכנולוגיה העולמי. בימים רגילים בעיירה הפרברית נראית כמו עיירת רפאים מסרט אימה פוסט־אפוקליפטי. היכן כל האנשים? שאלנו. "כולם עובדים מהבית", ציין נהג המונית המקומי. למרות המראה האפרורי, החיים כאן יקרים: חברות הטכנולוגיה שהתרכזו בעיירה יצרו תהליך של ג'נטריפיקציה (מעבר של אוכלוסייה חזקה לשכונות חלשות, תוך שינוי אופיין ודחיקת האוכלוסייה המקורית מהן), והאוכלוסיות הצנועות יותר – רובן ממוצא לטיני ואסייתי – יצאו אל האזור שמעבר לפסי הרכבת שמחברת את סן־חוזה לסן־פרנסיסקו.
המקום היחיד בעיר שבו יש סימני חיים הוא מתחם האוניברסיטה. בשאר האזורים אפשר ללכת באמצע השבוע ברחובות ולא לראות נפש חיה, אולי איזה הומלס או ג'אנקי. חצי מהמסעדות באזור של מרכז הכנסים סגורות עוד מימי הקורונה, ובכל מקרה לא נראה שיש כאן מספיק לקוחות פוטנציאליים כדי לאפשר לעסקי מזון לשרוד. אבל את אנבידיה זה לא מפחיד, ממילא העתיד שלה נמצא ברובוטיקה, בבינה מלאכותית, ברפואה מתקדמת, במציאות וירטואלית ובגיימינג – כולן טכנולוגיות שבסופו של דבר יגרמו לנו לצאת פחות מהבית.
בין החידושים המעניינים הציגה אנבידיה ערכת שבבים חדשה שנועדה להפעיל מודלים של AI גנרטיבי במהירות ובזול. הערכה נותנת מענה לבעיה קשה של התחום – עלות השימוש. חברת OpenAI למשל, מפתחת ה־ChatGPT – שירות הבינה המלאכותית הגרנרטיבית המוכר והפופולרי בעולם כיום – משלמת הרבה מאוד כסף כדי להפעיל אותו. למעשה, היא רחוקה מלכסות את העלויות. זו הסיבה שמיקרוסופט הודיעה שתשקיע בה כ־10 מיליארד דולר בשנים הקרובות.
השבבים החדשים אמורים להוזיל את כל העניין. את ChatGPT מפעילים היום כ־30 אלף מעבדים גרפיים של אנבידיה, שעלות כל אחד מהם בין 10 ל־15 אלף דולר. המעבדים החדשים שלה יעלו בין 15 ל־40 אלף דולר, אבל הם חזקים פי חמישה וחסכוניים הרבה יותר, כך שיהיה צורך בפחות מהם. בנוסף, אפשר יהיה להשתמש בהם ישירות מהענן, בלי צורך לרכוש אותם. עלות השימוש במעבד כזה תהיה דולר לשעה, או במנוי שנתי – כ־4,500 דולר. מדובר בסכום צנוע יחסית לכל הדעות שגם עסק קטן יכול לעמוד בו וגם אם לא אפשר אפילו להריץ מודל AI במחשב הביתי בזכות פיתוח של החברה.
הואנג חשף גם שירותי פיתוח בשם NIM שיאפשרו לכל מפתח להקים לעצמו שירות בינה מלאכותית בזול. ועוד: ערכת פיתוח לרובוטים ואנדרואידים (רובוטים דמויי אדם).
בניגוד לאפל, אנבידיה אינה חברה של מוצרים או שירותים לקהל הרחב (למעט קו מוצרים אחד: כרטיסי מסך לגיימינג שמשמשים גם יוצרים או חובבי מטבעות קריפטו). אבל רבים עושים שימוש במוצרים שלה בלי לדעת, באמצעות התשתיות שהיא מפתחת. אם יצא לכם להשתמש ב־ChatGPT או לערוך תמונות בגוגל פוטוס, להשתעשע עם Copilot (שירות ה־AI החדש בווינדוס), לייצר תמונות במידג'נרי או אפילו לנהוג ברכב של BYD הסינית – השבבים שמפעילים את היכולות של כל אותם מוצרים הם מתוצרת אנבידיה. זה מה שעושה אותה לכל כך חשובה.
חברות רבות בנו את עצמן על הפעלת תשתיות טכנולוגיות בלי שהקהל הרחב ישמע עליהן, כמו למשל סיסקו, שנודעה כחברה שמפעילה את האינטרנט, או אורקל הנחשבת למובילת השוק בתוכנות לחברות, ויש גם את IBM הישישה. אנבידיה דומה להן מאוד, אבל היא קצת יותר מגניבה, כי היא החברה שהביאה אלינו הביתה את החלום הרטוב של כל חובב מדע בדיוני – מכונה שמתנהגת כמו בני אדם. הרעיון של בינה מלאכותית אמנם לא נולד אצלה, אבל היא בהחלט הגורם המשמעותי ביותר שהביא לקידומו בעולם בשנים האחרונות. OpenAI פיתחה את התוכנה, אבל אנבידיה סיפקה לה את המכונה שיכולה להפעיל אותה.
מנכ"ל ומענטש
כמו לאינטל, גם לאנבידיה יש פן ישראלי חזק. הרכישה של מלאנוקס הישראלית לפני ארבע שנים בכ־7 מיליארד דולר הפכה את אנבידיה לשחקן משמעותי בארץ, והיום היא מעסיקה במשרדיה בישראל כ־3,500 עובדים – כ־15% מסך כוח האדם שלה. בניגוד לאינטל, שגם מייצרת, אנבידיה עוסקת במחקר ופיתוח בלבד. את הייצור היא משאירה לקבלנים חיצוניים, בעיקר TSMC הטייוואנית.
החברה מחוברת מאוד לבסיס הישראלי שלה. כשנודע לג'נסן הואנג כי בתו של אייל ולדמן, דניאל, ובן זוגה, נעם, נרצחו במסיבת הנובה ב־7 באוקטובר, הוא לא היסס לעמוד לצידו ולחזק את כלל העובדים בישראל. אחד מהם עדיין חטוף בעזה, ובניגוד להתנהלות של חברות אחרות שעובדיהן נחטפו, שאפילו לא התייחסו לעניין בפומבי, הואנג הודיע שהחברה שלו עומדת ב־100% מאחורי כל עובד.
הואנג הוא לא מנכ''ל טיפוסי מהזן של יזמי הטכנולוגיה הוותיקים, כמו סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק מאפל, מייסדי גוגל סרגיי ברין ולארי פייג', או מייסדי מיקרוסופט ביל גייטס ופול אלן. הוא לא חושב רק במונחים של שווי שוק ומניות, אלא גם במונחים של מה אפשר להביא לשוק שיקדם את האנושות. כל העובדים של החברה שאיתם שוחחנו בכנס, מסמנכ''ל הטכנולוגיות הישראלי, מיכאל כגן, ממייסדי מלאנוקס לשעבר, ועד עובדים זוטרים, אמרו לנו: "ג'נסן הואנג הוא מענטש". לא פלא שהחברה מציגה שיעור שביעות רצון של עובדים מהגבוהים ביותר בקרב חברות הטכנולוגיה.
במהלך הכנס, באירוע סגור לעיתונאים, סיפר לנו הואנג שהחברה נאבקת עכשיו לגיוס עוד מפתחים – חומר הגלם שלו היא זקוקה יותר מכל כדי לצמוח. קצת אירוני שחברה שמסייעת להחליף אנשים ברובוטים צריכה, יותר מכל, בני אדם. "במהפכה התעשייתית האחרונה שהתרחשה בעולם, חומר הגלם שנכנס למפעל היה מים, ומה שיצא היה דבר בלתי נראה שנקרא חשמל", אמר הואנג לעיתונאים שישבו איתו. "עכשיו חומר הגלם שלנו הוא נתונים, ומה שיוצא מהם זה אסימוני נתונים. גם האסימון הזה הוא בלתי נראה, וניתן להפיץ אותו בכל העולם".
באסימונים הואנג מתכוון ליחידת נתונים בסיסית שמאפשרת לבינה מלאכותית לספק לנו תשובה לשאלות או למשימות שאנחנו מפנים אליה. הואנג חשף בכנס שהשבבים החדשים של אנבידיה מסוגלים להתמודד עם מערכות בינה מלאכותית עצומות, כאלה שעדיין לא קיימות כיום. לדבריו, הם מסוגלים להתמודד עם 27 טריליון פרמטרים (יחידות נתונים), בהשוואה ל־GPT-4, מודל הבינה המלאכותית הכי חזק כיום, שמתבסס לפי הערכות על כ־1.76 טריליון פרמטרים בלבד.
המהפכה היא כמובן בכך שמערכות הבינה המלאכותית מחקות את פעולת המוח האנושי. מפתחי בינה מלאכותית כמו איליה סוצקובר הישראלי לשעבר, שמתפקד כמדען הראשי של OpenAI, הבינו שכדי שמחשב יפעל כמו מוח אנושי, צריך לבנות אותו באותה שיטה: רשתות נוירונים שמסוגלות לנתח נתונים ולפעול על בסיס מה שלמדו מהם. תהליך הלימוד נקרא "אימון" ומה שמתבצע במהלכו הוא פשוט הזנה של הרבה מאוד נתונים שאותם המערכת לומדת. כמות הנתונים קובעת את איכות התשובות. בינה מלאכותית שלמדה מעט מאוד נתונים תהיה פחות "חכמה" מכזו שלמדה הרבה מאוד מהם.
כך או כך, הבינה המלאכותית צפויה להחליף את המחשבים שלנו בעתיד הקרוב. אם אנחנו מנכ''ל של חברה, היא תוכל להכין לנו תוכנית עסקית לשנה הבאה. נוכל להשתמש בה כדי לתכנן בניינים יותר זולים ועמידים, לחקור מחלות ולהמציא תרופות, היא תוכל לסייע לנו ללמוד, לפעול במקומות מסוכנים, ואולי בעתיד הרחוק המלחמות יתחוללו בין צבאות של רובוטים, כאשר המנצח יהיה זה שיצליח להשמיד את ה"מלחמובוטים" של היריב. מה שבטוח, אם החזון של אנבידיה יתממש, היא תהיה שם בכל מקום, גם אם לא נדע על כך.
