ד"ר זאב פרבמן בטוח שמדובר בלא פחות ממהפכה היסטורית: החל מאתמול כל אדם עם גישה לרשת יכול, עקרונית, ליצור בעצמו סרט במחשבו האישי בתוך פחות משעת עבודה, בעזרת יישום אינטרנטי, בלי להוריד ולהתקין שום קובץ מהרשת, ובלי לצלם אפילו פריים אחד בשום מצלמה. היישום, שיופיע בשלב ראשון במהדורה ניסיונית וחינמית ויופץ בהדרגה, מגיע מירושלים – פרי פיתוחה של לייטריקס (Lightricks), ענקית אפליקציות המובייל הישראלית, המתמחה באפליקציות לעיבוד תמונות ווידיאו, שפרבמן הוא מנכ"לה.
עוד כתבות למנויים:
שלשום הוביל פרבמן, שהוא גם אחד מחמשת מייסדי החברה, את השקת התוכנה החדשה, LTX Studio, באירוע שנערך בניו-יורק. כבר היום, בגרסתה הראשונית, ספינת הדגל החדשה של לייטריקס יכולה לקצר דרמטית את תהליך ההפקה של סרטים בתעשיית הסרטים, חוסכת כסף ומאמץ, ומאפשרת להפוך רעיונות ותסריטים לסרטי וידיאו חיים באמצעות הנחיות טקסט בלבד.
3 צפייה בגלריה
זאב פרבמן
זאב פרבמן
זאב פרבמן באירוע ההשקה בניו יורק
(צילום: ישראל וולמן)
פרבמן: "בעזרת הבינה המלאכותית ניתן יהיה לייצר בשניות סרטי וידיאו שפעם עבדו עליהם שעות וימים. מעולם לא חווינו תקופה כזו, שבה רעיונות מאוד קטנים, שצצים מדי יום, מחוללים כל הזמן הבדל מאוד גדול. 2024 תהיה מדהימה בתחום יצירת הווידיאו".
מדובר בקסם, שממחיש את הכיוון שאליו מובילה אותנו טכנולוגיית AI. תעשיית הפקות הווידיאו העולמית מגלגלת כ-240 מיליארד דולר בשנה, ולייטריקס הולכת על כל הקופה. כן, גם על הוליווד. לחשיפת הבשורה החדשה היא שכרה אולם יוקרתי בשכונת צ'לסי במנהטן, לשם הזמינה שמות חמים בתעשיית הפקות הווידיאו העולמית, פלוס נציגים בכירים של אפל, גוגל, קרנות הון סיכון ומשקיעים, שבאו לבחון את המוצר בעצמם מקרוב.
הבמאי והתסריטאי עטור הפרסים ארי פולמן ("ואלס עם באשיר", "איפה אנה פרנק") הציג סרטון תדמית שהכין בעזרת עובדי לייטריקס: אשת עסקים השוהה במלון בעיר זרה משוחחת בטלפון עם בנה הקטן. הוא מתאר לה חלום פנטסטי שחלם, עם כלבי מפלצת ומכשפות שמנגנות על גיטרות, והיא ממהרת להקליד הכל בתוכנה. בבית, אחרי הנחיתה, היא מציגה לו את החלום כסרט מלא. "זה כלי חלומי לכל במאי", אמר פולמן, "ואני לא מפחד מטכנולוגיה".
לייטריקס יודעת שהיא במרוץ נגד הזמן: היא אינה השחקנית היחידה בתחום, שמסתמן כאחת החזיתות הלוהטות בעולם ה-AI. רק בשבוע שעבר נצפה סם אלטמן, מנכ"ל ענקית הבינה המלאכותית OpenAi, מפתחת ChatGPT, מתחכך בשחקני קולנוע בלוס-אנג'לס. הוא בא לעבוד: OpenAi היממה את העולם רק לפני כחודשיים עם Sora – יישום בינה מלאכותית שיכול ליצור "שוטים" (שוט – קטע שצולם ברציפות) ריאליסטיים מורכבים, באורך של עד חצי דקה, על בסיס פקודות טקסט בלבד.
אולי אלטמן מנסה למכור להם יישום חשאי דומה לזה שפיתחתם? פרבמן: "לא יודע. כשאין מוצר מול העיניים — סרטונים זה לא מוצר — ויש רק שמועות ומסתורין, קשה לענות על כך. בכל מקרה, OpenAi אפילו לא שיחררה עדיין את המודל שלה לבחינה ולפיתוח באקדמיה, וככל הנראה גם לא תשחרר בקרוב. היא פתחה אמנם פער מול ענקיות התוכנה הבינלאומיות, אבל הוא הולך ונסגר במהירות".
לייטריקס לא מתיימרת להתחרות ב-Sora ובאחרות באיכות השוטים (המורכבות ומידת הריאליזם שלהם). להפך, היא רואה בכולן שותפות אפשריות.
אז אולי המוצר האידיאלי הוא שילוב בין שני המוצרים? פרבמן: "נכון. כך קיווינו, אבל זה לא יקרה. רוב המפתחות הגדולות משאירות כיום לעצמן את המודלים שהן מאמנות. אנחנו עשינו שימוש בהמון מודלי AI שקיימים כבר בשוק. נאלצנו לאמן גם מודל משלנו רק מכיוון שזה לא הספיק".
3 צפייה בגלריה
yk13856950
yk13856950
הבמאי ארי פולמן, שהשתתף בהשקה. "זה כלי חלומי לכל במאי" (צילום: אוראל כהן)
למשל, אומרים בחברה, ב-Sora אתה כותב כמה פיסקאות, מקבל שוט וידיאו, אבל לא יכול לבצע בו שינויים וגם לא לקבל הצעות לפיתוח העלילה. היכולת לבצע שינויים כל הזמן היא קריטית במהלך כל יצירה, "ואת זה פיצחנו: אנחנו מציעים שליטה מלאה בכל שלב, בכל שוט, ואפילו בכל פריים. ללהק מחדש את הדמויות, לשנות לוקיישן, תאורה, תנועת מצלמה ותנועה של האובייקט, להחליף רקעים, לשלוט בסגנון ובאווירה, ולהוסיף אפקטים קוליים וקטעי אודיו שמותאמים בדיוק לעלילה". רוצה להעיף מהסרט את התוכי ששילבת בסצינה השלישית? אין בעיה. להוסיף במקומו צפרדע סגול? קל.
"ועוד חידוש שחייב פיתוח מודל משלנו: כשאתה בונה סרט, אתה הרי רוצה שכל דבר שבנית בשוט הראשון, כל 'שחקן' שיצרת בתחילתו, יופיע אוטומטית באותו אופן בצורה עקבית גם בשוטים הבאים, בלי צורך לחזור על הכל מחדש בכל שוט". כלומר, בלי צורך לבחור מחדש כל דבר בכל שוט חדש.
יש לכם בלייטריקס אפשרות ליצור ולאמן מודלי AI משלכם כמו ענקיות התוכנה הגלובליות? פרבמן: "בטח. נקלענו לצורך הזה. צריך להבין: בגדול, בעולם ה-AI יש שתי משפחות של מודלים. האחת – מודלי השפה הגדולים (LLMs), כמו ג'מיני של גוגל, שהפכו כרגע לסופר-יקרים; גוגל מדברת על עלויות של מאות מיליונים. מהמשפחה הזאת אנחנו מאמצים, בתשלום, מה שאפשר מתוך הכי טובים. אבל יש משפחה אחרת, של מודלים לגרפיקה, שנקראים 'מודלי דיפוזיה' ועונים יותר לצרכים שלנו, והפיתוח שלהם כבר הרבה יותר זול. זה לא פינאטס, אבל בזה אנחנו יכולים לעמוד".
LTX Studio תוכננה אמנם למקצוענים בתחום הפקות הווידיאו, במאים ופרסומאים – אבל עקרונית, כל אחד יכול ליהנות מביצועיה. בלייטריקס לא מבטלים את הרעיון להציע גם גרסה בסיסית למתחילים – אפילו לילדים או לסמארטפון.
בינתיים המערכת מאפשרת לחסוך ליוצרי ומפיקי סרטים שלבים מרכזיים בהליך הפקה מקצועי של סרט. האחד הוא יצירת סטורי-בורד – רצף של רישומים או תמונות המתאר את מהלך העלילה לפי סצנות ושוטים. הסטורי-בורד מאפשר ליוצר להמחיש במהירות את הרעיון כדי להציג אותו בפני משקיעים ולקבל מימון או אישור סופי. שלב נוסף הוא הרצת הסצינות שנוצרו, מה שיוצר את הסרט הסופי. בבוא היום, אומרים בלייטריקס בלי למצמץ, וזה רק עניין של זמן, נגיע גם ליצירת סרטים עלילתיים שלמים בלי צורך לצלם פריים אחד.
"כשעבדתי במשרד פרסום", מספר ת', מעובדי לייטריקס, "הייתי מקבל מלקוח מסמך דרישות בסיסי לסרטון פרסומת, וניגש להכנת קונספטים שונים. זה אומר לגבש ולכתוב את התסריט, ואז ללקט תמונות מהרשת או להיעזר בסרטון מיוטיוב, או לגייס איש ארט שיצייר או יעצב. אלה תהליכים שאורכים שבועות. היום אני יכול לעשות את זה ב-25 דקות".
אם כיום מציעה LTX Studio ליצור שוט על בסיס משפט או אפילו מילה אחת — עם הזמן היא תאפשר גם שימוש בתמונה, קטע וידיאו או תסריט שלם – כבסיס לפיתוח העלילה בבינה מלאכותית. אפשר יהיה להתבסס על סגנון האיור הייחודי של צייר קומיקס מסוים כדי להפיק סרטון חדש בהשראתו – המערכת תלמד קודם את הסגנון שלו, ואחר כך תעשה בו שימוש חופשי. היום ניתן כבר להכתיב לה סביבת התרחשות רצויה (ג'ונגל, משרד אורבני, חוף ים, יפן של המאה ה-16, הנפשה באנימציית אנימה או חימר, ועוד ועוד), לקבל ממנה הצעות להתפתחות העלילה, ובכל שלב בתהליך — להתחרט ולדייק את תנאי התאורה, זוויות הצילום, העלילה ועוד.
3 צפייה בגלריה
|
|
סטורי-בורד לסרט שנוצר ב-LTX studio . אפשר לשנות גם את זווית המצלמה
כחלק מהאירוע בניו-יורק העמידה לייטריקס לרשות האורחים עמדות התנסות ב-LTX Studio. על מסך כמעט נקי המשתמש נדרש בשלב ראשון להקליד רעיון במשפט קצר או שניים, ולבחור את הדמויות המובילות. ניתן גם לייבא למערכת תמונת דיוקן, שתהיה דמות בעלילה. אנחנו הלכנו על הבנאלי: "כלב הולך ברחובות ניו-יורק ופוגש בקוף".
בלחיצה על "סטארט" המערכת יצרה בתוך שניות תסריט מורכב עוד יותר משביקשנו, על כלב וקוף "שצועדים יחדיו לכיוון סנטרל פארק, ושם הם נחטפים על ידי חוצנים שהגיעו בצלחת מעופפת", נתנה לו כותרת והציגה סטורי-בורד ראשוני. בעזרת מה שקרוי "עורך השוטים" ניתן לשלוט בכל אלמנט שבסטורי-בורד באמצעות הוראות טקסט, וגם בסגנונות הווידיאו (עתידני, אורבני, פילם נואר), קביעת מיקום של אלמנטים בסצינה, תאורה, מזג אוויר, אפקטים מיוחדים, צליל, תיבות דו-שיח של דמויות ועוד. הרצתם את הגיבורה שלכם ברחובות תל-אביב? המערכת מכירה גם את חוקי הפיזיקה: שיערה יתבדר ברוח, כמו גם שמלתה. השלמתם בנייה של סצנה או רצף סצנות? אפשר לבקש מהמערכת הצעה משלה להתקדמות העלילה (לחיצה על כפתור "הוסף שוט").
לייטריקס, המציינת השנה עשור לקיומה, הוקמה על ידי חמישה דוקטורנטים מהאוניברסיטה העברית, שחילקו ביניהם את תפקידי הניהול בחברה — פרבמן, כיום המנכ"ל; ירון אינגר, סמנכ"ל הטכנולוגיות; ניר פוצ'טר, סמנכ"ל השיווק; עמית גולדשטיין, סמנכ"ל התפעול, ואיתי צידון, שעזב את החברה לפני ארבע שנים. לפני כשלוש שנים גייסו השותפים את מי שהיה הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, כסמנכ"ל כספים.
החברה נחשבת מובילה בפיתוח אפליקציות וכלים לעריכת מדיה במובייל, ושוויה מוערך ביותר מ-1.8 מיליארד דולר. היא מונה כ-600 עובדים, רובם בכמה מוקדים בישראל ומיעוטם בשיקגו ובלונדון. בשנים האחרונות התמקדה החברה בשלוש אפליקציות סופר-פופולריות לסמארטפון: Facetune2 תעזור לכם להסיר כתמים מהפנים בתמונות סלפי ולהוסיף לפנים אלמנטים; Photoleap מאפשרת עריכה מתקדמת של תמונות, כולל פילטרים, והנפשה של חלקים בתמונה כך שייראו כאילו הם בתנועה; ו-Videoleap יודעת לשלב אלמנטים בווידיאו – וליצור למשל וידיאו של אדם שוחה בתוך כוס קפה מהביל — למזג תמונות ולשנות צבעים.
גם מאחורי מוצרי הלהיט הכיפיים הללו עומדים אלגוריתמים ומודלים מתמטיים מורכבים, אבל לפי פרבמן, לפני פחות משנתיים החברה זיהתה את ההזדמנות החדשה שנוצרת סביב טכנולוגיית AI ושינתה כיוון: "הבנו שהולך להיות פה שינוי פרדיגמה דרמטי. היו לנו כמה מוצרים פופולריים, אבל רצינו לפתח משהו חדש, מאפס".
הסרטון שארי פולמן יצר ב-LTX Studio
מה מונע ממשתמש לייטריקס ליצור כבר היום סרט עלילתי ארוך וריאליסטי, שכולו תוצרת מכונה? לכל המודלים בשוק, מודה פרבמן, יש עדיין חולשות משמעותיות. "כשאתה מסתכל מבחוץ על התוצאות של ה-AI זה נראה כמו קסם. בפועל, מאחורי הקלעים, מדובר באלגברה ליניארית. אף אחד לא הצליח עדיין להתמודד, למשל, עם הבעת רגש אנושי – להציג אינטראקציה בין דמויות, כמו שיחה בין שני אנשים. כי החלק במוח שמוקדש לעיבוד פרצופים אנושיים הוא גדול במיוחד, כולנו מאוד רגישים לכל ניואנס, מה שהופך את זה למורכב מאוד. בכל הסרטונים של Sora אין אנשים מדברים. כדי להגיע לתוצאה ממש טובה בתחום הזה יש עוד צורך בשיפורים אלגוריתמיים משמעותיים, וזה ייקח עוד שנים. כרגע עדיין יותר קל וזול לעשות שימוש בשחקנים אנושיים, שמצמידים חיישנים לפנים שלהם. כמו גולום בסרט 'שר הטבעות'. אבל אנחנו מתקדמים, ועד שהטכנולוגיה תתגבר על האתגר הזה, אנחנו עובדים על מיצוי היכולות במה שהיא כן מאפשרת".
כאמור, מדובר בתחום חם. עוד לפני OpenAi, כבר באפריל אשתקד, הציג הסטארט-אפ הניו-יורקי Runway AI מודל דומה ליצירת וידיאו מבוסס AI, אבל הסרטונים היו קצרים מאוד, בני כארבע שניות בלבד, ולא מספיק איכותיים. מודלים נוספים דומים מבית החברות Pika ו-Stability AI כבר זמינים לציבור ולמפתחים, ובינואר השנה הציגה גוגל מודל משלה בשם לומייר – שפותח ברובו בישראל וטרם שוחרר לציבור.
בשבוע שעבר חשפו חוקרי גוגל מודל AI חדש, המאפשר להפוך כל תמונה סטטית של אדם לתמונה נעה ממש כאילו צולמה בווידיאו – תוך שליטה מרשימה בתנועות הגוף וגם בשפתיים. גם מטא (פייסבוק) חשפה מודל משלה בספטמבר האחרון, ואדובי, יצרנית הפוטושופ ומלכת תוכנות עריכת המדיה, עובדת במרץ על פיתוחים דומים. התוצאות שנחשפו בינתיים מוגבלות: סרטונים בני שניות ספורות, לרוב באיכות נמוכה. במקביל, חברות נוספות מפתחות אפליקציות ליצירת סרטוני הדרכה, שיווק וקידום עסקים תוך שימוש ב-AI.