"אני אומר לך, ישראל עומדת בפני 'הסערה המושלמת' בארה"ב. אנחנו מסתכנים באובדן התמיכה האמריקאית בתוך שנים ספורות", הוא מזהיר בפנים מודאגות, "אני חושש שלא ירחק היום שבעולם יבינו את הטון היוצא מוושינגטון ויתחילו לפעול. למשל, אני לא פוסל בכלל אפשרות של הוצאת צווי מעצר למנהיגים ישראלים באשמת פשעי מלחמה".
לא, לא מדובר בשיחה מהשבועות האחרונים, כפי שאפשר לחשוד מהרלוונטיות שלה. את הדברים הללו, ועוד אזהרות רבות שהתגשמו בחלקן הגדול, כפי שיגולל בפסקאות הבאות, אמר לי יוסי הולנדר, איש עסקים ישראלי ופילנתרופ המחלק את זמנו בין כפר שמריהו לקליפורניה, בסוף שנת 2021. תגובתי, לבושתי הרבה, הייתה משהו בסגנון, "מה אתה אומר? זה באמת מדאיג. מלצר, אפשר עוד אספרסו?"
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ישבנו בבית קפה אופנתי ברמת-השרון. סביבנו ישראלים ברומו של עולם, בדרך אל או מעוד אקזיט או טיסה משפחתית לתאילנד. ישראל הייתה אז מעצמה כלכלית, מעצמה אזורית, בטוחה בעצמה ומדושנת עונג. העתיד נראה ורוד ובטוח. שום דבר ממה שקרה לנו בשמונת החודשים האחרונים לא נראה הגיוני, לא נלקח אפילו כאופציה. אבל הולנדר היה חמור סבר, רציני להחריד, מחזיק בידו נייר עמדה שכתב ושאיתו הסתובב זה כמה חודשים, מנסה לעניין פוליטיקאים, גורמי ביטחון, קובעי מדיניות ועיתונאים, ללא הצלחה יתרה.
עוד כתבות למנויים:
"עולם האקדמיה בארצות-הברית נוטה יותר ויותר שמאלה", הוא התריע, "הוא מהווה מרכז חזק של אידיאולוגיה פרוגרסיבית, עם השלכות על מינויים לשנים קדימה, כולל השפעה על תוכניות לימודים אקדמיות. ישנם קמפיינים במימון מדינות המפרץ, שמאחוריהם עומדים גם ארגוני טרור מוכרים ותומכי BDS, כולל הצהרות אנטי-ישראליות גלויות ואנטישמיות של ממש בקמפוסים רבים, בהם האוניברסיטאות היוקרתיות והמוכרות ביותר כמו הרווארד, קולומביה ועוד. רבים מהסטודנטים מגיעים לשם כבר 'אפויים' מבתי הספר. גם לשם חדרו תוכניות הלימודים הללו, בהשפעת כספים קטארים ואחרים".
כעבור שעה ומשהו, שבמהלכה הולנדר פרק עליי את המציאות הקודרת ואת התחזית הקודרת עוד יותר לגבי העתיד, נפרדנו כל אחד לענייניו. היו אחר כך עוד שיחת טלפון לילית או שתיים ואז נתק ארוך. אני, כמו בכירים ומשמעותיים ממני, התעלמנו מהתחזיות של הולנדר ומנייר העמדה המאיים שלו.
עד שהגיע 7 באוקטובר, ואחריו ההפגנות הסוערות בקמפוסים של האוניברסיטאות בארה"ב, המראות הבלתי נתפסים של צעירים אמריקאים בכאפיות ושלטי "מהים עד הנהר", ההתבטאויות העוינות בתקשורת, עיכוב משלוחי הנשק והכתף הקרה מצד ממשל ביידן, וגם החרב המונפת עדיין מעל צווארם של ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט בדמות צווי מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי. לפני שבועות אחדים קיבלתי ווטסאפ מהולנדר ומשם התגלגלנו לפגישה נוספת, הפעם בביתו המרווח בכפר שמריהו, שאפשר להגדיר אותה רק כפגישת "אמרתי לכם", אבל בסופה גם אמירה אופטימית שלא הכל אבוד ושיש עוד מרחב לתמרון ולתיקון.
הולנדר נולד בחיפה ב-1957, גדל ברמת-השרון ושירת בגולני כמאגיסט. בעקבות פציעה הוא עבר ליחידת 8200 ולאחר שחרורו, בסוף שנות ה-70, הקים חברת תוכנה בשם "המימד החדיש", שעיקר פעילותה היה באוטומציה של תהליכים בחברות עסקיות. לאחר השקעה של כ-20 אלף דולר וכמה כישלונות, כפי שהוא מעיד, החברה פיתחה מוצר מנצח וב-1992 הונפקה בבורסה. ב-1999 היא נמכרה תמורת 650 מיליון דולר, תג מחיר שגם היום נחשב ליוצא דופן. "זה היה האקזיט הגדול ביותר בישראל עד אז", הוא נזכר, "ואחריו המשכתי להקים חברות, אבל גם החלטתי להקדיש 50 אחוז מזמני ו-50 אחוז מכספי לפילנתרופיה. בחרתי להתמקד בשלושה תחומים הקשורים זה בזה: מדינת ישראל, שואה ומלחמה באנטישמיות".
הולנדר הקים את המרכז לתכנון כלכלי, שבמסגרתו עזר לתכנן ולהוביל כמה מהרפורמות המשמעותיות בכלכלה הישראלית, בהן הרפורמה בבנקים. כמו כן סייע לממן את הפרויקט ההיסטורי של מוסד יד ושם, שבמסגרתו נאספו עד היום שמות של חמישה מיליון נספים. במקביל בנה את התוכנית הגדולה ביותר ללימודי שואה בארה"ב, שבמסגרתה הוכשרו רק בשנה שעברה 45 אלף מורים אמריקאים.
2 צפייה בגלריה
מפגינים באוניברסיטת קליפורניה. "אחד מלובשי הכאפיות עוד יהיה נשיא"
(צילום: ETIENNE LAURENT / AFP)
עם השנים למד להכיר לעומק גם את הפוליטיקה האמריקאית, בעיקר את הזווית הישראלית והיהודית שלה. הוא מכהן בדירקטוריון של המועצה הישראלית-אמריקאית (IAC) ומכיר היטב את התהליכים העוברים על החברה האמריקאית, בעיקר בכל הקשור לתנועת הפרוגרס, שנדמה שהציבור הישראלי נחשף אל הפרצוף המכוער שלה רק לאחרונה.
בנייר העמדה שהראה לי בזמנו, הוא כתב: "...מתרחש תהליך פנים-אמריקאי שאינו קשור כלל לישראל: ארה"ב נמצאת בעיצומו של מאבק חברתי ופוליטי פנימי מקיף שניצניו עוד בשנות ה-60 אך הסלים בתקופה האחרונה. במרכזו של תהליך אבולוציוני זה עומד ניסיון השתלטות של מי שמכונה 'פרוגרסיביים' מצד אחד, לעומת דמוקרטים מסורתיים ושמרנים מצד שני. גם שחקנים זרים בעלי עוצמה מתערבים במאבק הפנימי האמריקאי, כדי לזרוע מחלוקות ולקדם את האג'נדות שלהם. דוגמאות לכך הן רוסיה וסין, שמאתגרת את ארה"ב במאבק על ההגמוניה העולמית, ואף קטאר, מממנת האחים המוסלמים.
"ישראל והיהודים אינם מהווים אלמנט מרכזי בסדר היום הפרוגרסיבי. למעשה, לישראל יש ידידים רבים בתנועה הפרוגרסיבית. עם זאת, ארגונים אנטי-ישראליים ואנטי-יהודיים, כמו גם ממשלות (למשל קטאר) מנצלים את המגמות הפוליטיות והצליחו להטמיע את רעיונותיהם בסדר היום של פרוגרסיביים רבים. ישראל היא שעיר לעזאזל נוח שקל להאשים וללכד נגדו מגזרים גדולים בחברה.
"המנגנון המדיני והביטחוני של ישראל איננו מודע מספיק להתפתחויות אלה ואיננו מזהה את היקף השינויים הדרמטיים בחברה האמריקאית ובכוחות הפועלים בקרבה. אחת ה'קונספציות' הרווחות היא שראש הממשלה בנימין נתניהו הרס את היחסים עם המפלגה הדמוקרטית, ושגישה חדשה עם שיפור בתקשורת – 'הסברה' - יפתרו את הבעיה. זוהי טעות אסטרטגית בדומה לקונספציה שלפני מלחמת יום הכיפורים, כזו שעלולה להוביל ל'יום כיפור' מדיני וכלכלי ולהוות איום רציני על קיומה של ישראל".
כבר אז הוא הציע דרכים להתמודדות עם המציאות החדשה. "ממשלת ישראל ומערכת הביטחון חייבים להפנות משאבים משמעותיים כדי ללמוד את הבעיה באופן מיידי ולפתח תוכנית פעולה כבר בחצי השנה הקרובה. צוות במינוי ראש הממשלה (כגיבוי לחשיבותו האסטרטגית), עם נציגים מקהילת המודיעין, המוסד, משרד החוץ ומומחים חוץ ממשלתיים, יוכל לבנות ניתוח מקיף של הנושא ולהציע מערך פעולה".
האם הצגת את המסמך הזה בזמנו לראשי הממשלה האחרונים? לשרי הביטחון? לראשי המוסד וכדומה?
"בוא נגיד שהרמות הכי בכירות, גם בפוליטיקה וגם במערכת הביטחון, קראו אותו או לפחות נחשפו לנקודות העיקריות בו. אגב, גם פוליטיקאים מהאופוזיציה", הוא אומר, אך מסרב לנקוב בשמות, "אבל במקום לפעול בשיטות מתוחכמות, שתכף ניגע בהן, תמיד דיברו איתי על 'הסברה', שאין מילה שאני סולד ממנה יותר בהקשר הזה. אנחנו צריכים לפעול במחוזות התודעה. מישהו פעם 'הסביר' לך איך קונים סבון או מכונית? או שפשוט שיחקו לך בראש באמצעות דימויים ומסרים חוזרים ונשנים במגוון פלטפורמות ובתחכום? למה כאן זה צריך להיות שונה?
"ראיונות סמכותיים בחליפה ובטון עמוק לכלי תקשורת אמריקאיים, כפי שראש הממשלה נתניהו מתמחה בהם, זה נחמד, אבל זאת 'הסברה' של פעם. זה כלי שכבר מזמן אינו אפקטיבי, בטח שלא מול הדורות הצעירים ששוחים בעולם של נרטיבים ופוליטיקה של זהויות. הדור הזה חי ונושם טיקטוק, הוא לומד את רוב מה שהוא יודע דרך הפלטפורמה הזאת, הוא מקדיש לה שעות על גבי שעות בכל יום. טיקטוק היא מערכת החינוך העוצמתית בעולם, בטח ובטח בארה"ב. צעיר שפותח חשבון ברשת הזאת יקבל תוך חצי שעה מסרים אנטי-ישראליים ואנטי-אמריקאיים, ולא משנה מה הפרופיל שלו או מהן ההעדפות שלו. הממשלה הסינית כבר הודתה שהיא מנהלת את האלגוריתם של הפלטפורמה. הקונגרס האמריקאי כבר העביר חוק בתמיכה רחבה הקובע כי הפעילות של טיקטוק בארה"ב תימכר לגוף אמריקאי ואם לא יהיה קונה, היא תיסגר. אני משתגע איך לא אוסרים עליה בארץ".
טיקטוק זאת הבעיה שלנו? זה לא קצת יותר מורכב מזה?
"צריך להבין שמתנהלת מולנו מה שאני מכנה 'מלחמה רכה', בהובלה ובמימון של קטאר, איראן וגם רוסיה וסין כנגזרת במלחמה שלהן מול האמריקאים. מיד לאחר הטבח, כבר ב-8 באוקטובר, יצאו טיסות מאיראן לאינדונזיה ולמקומות אחרים בעולם כדי לתפעל את מכונת הבוטים שלהם. הם מתייחסים למלחמה על הנרטיב מאוד ברצינות, וזה התלבש להם בול על המגמות המתרחשות ממילא בארה"ב. הכסף והמוטיבציה של המדינות הללו פגשו את התנועה הפרוגרסיבית בארה"ב והחלו לרכוב עליה. כך קרה שבכל הנוגע לישראל וליהודים, קבוצות אנטי-ישראליות מעודדות פרוגרסיביים לסווג פלסטינים ויהודים לפי קווי גזע.
2 צפייה בגלריה
נתניהו נואם בקונגרס. "זה נחמד, אבל זאת 'הסברה' של פעם"
(צילום: Joshua Roberts / REUTERS)
"כך נוצרה התפיסה שהפלסטינים הם 'ילידים מקומיים' ו'צבעוניים' (people of color) בעוד שישראלים ויהודים הם 'אירופאים לבנים מיוחסים וקולוניאליסטים'. אחרי שנים של קמפיינים שקריים ממומנים היטב, ישראל הפכה עבור רבים בתנועה הפרוגרסיבית למודל של העליונות הלבנה האימפריאליסטית. המאבק הפלסטיני התאחד עם כל הגורמים הפרוגרסיביים האחרים. העובדה שיהודים הם גם קורבנות היסטוריים של רצח עם, וגם קורבנות של אירועי 7 באוקטובר, לא מעניינת אותם ולא משפיעה על החשיבה שלהם.
"אויבי ישראל רוכבים על הגל הפרוגרסיבי. השילוב של נטייה אנטישמית ואנטי-ישראלית בשמאל הרדיקלי יחד עם השפעה איסלאמית חזקה וממומנת היטב, מסוכן מאוד לעתידה של ישראל, כפי שאנחנו רואים במו עינינו בימים אלה. בחודשים האחרונים הנרטיב הזה התפתח במיוחד לשלילת זכות הקיום של מדינת ישראל ולהכחשת 3,000 שנה של קשר יהודי לארץ. צריך להבין, הקטארים והאיראנים ראו היטב מה קורה במערכות החינוך האמריקאיות, הבינו שההשקעה העצומה שלהם לאורך השנים השתלמה, ומה שקורה מאז אוקטובר הוא שהתיאבון שלהם גבר, וחלה האצה – התקציבים למבצעי התודעה הולכים וגדלים, חוות הבוטים האיראניות גדלות ועוד ועוד דלק נשפך למדורת השנאה הזאת ומחלחל כלפי מעלה – אל המועצות המקומיות, אל העיריות, אל הפוליטיקה הארצית ומשם למדיניות הממשל".
מתי התהליך הזה התחיל לתפיסתך?
"התהליך מתרחש כבר 30 שנה בערך, אבל הוא האיץ מאוד אחרי בחירתו של אובמה. אני יכול לגלות לך שאחרי נאום ההכתרה שלו, שבו דיבר על 'שינוי פונדמנטלי' של ארה"ב, הלכתי ורכשתי אקדח כי הבנתי שהמבנים בחברה עומדים להתערער. אגב, היום, הקניינים הכי גדולים של נשק להגנה עצמית בארה"ב הם יהודים, חלקם הגדול דמוקרטים. בכל מקרה, לאחר בחירתו של אובמה התנועה הפרוגרסיבית הבינה שהיא לא תוכל לשנות את החוקים או את החוקה האמריקאית, אבל היא תוכל להחליף את האנשים הנמצאים בצמתים המרכזיים. ובאמת, מאז אפשר לשרטט תהליך מאוד ברור של התפוררות שלטון החוק, של דלת מסתובבת בבתי המעצר, של הפקרות נוסח התמונות שכולם כבר מכירים מבתי עסק בקליפורניה ובמקומות אחרים, שאנשים נכנסים, מעמיסים סחורה ויוצאים בלי לשלם ובלי לחשוש מהמשטרה".
למרות התמונה הקודרת שהוא מצייר, הולנדר מאמין שלא הכל אבוד. "רוב האמריקאים עדיין תומכים בנו, אבל בכל יום אנחנו מפסידים עוד קצת בקרב על התודעה והדברים יכולים להתדרדר במהירות. אנחנו חייבים להבין שאין לנו הרבה זמן. חודשים, אולי שנים בודדות, כדי לעצור את הסחף ולשנות את התמונה. הרי הצעירים שמוחם נשטף היום, הם מקבלי ההחלטות של מחר. הם הדיקאנים של העשור הבא, הם השופטים, הם שרי ההגנה, מזכירי מחלקת המדינה, אחד מחובשי הכאפיות בקמפוסים הוא אולי הנשיא הבא. לכן עלינו קודם כל להבין שזה לא עניין של אג'נדה פנימית ישראלית. זה לא עניין של כן ביבי לא ביבי. נכון, 'הוא הראש, הוא האחראי' לכל מה שקרה פה בעשור האחרון, לטוב ולרע, בטח ובטח בחוסר המעש במלחמת התודעה. אבל לדעתי כל האליטה הישראלית בעשורים האחרונים נושאת באשמה הזאת יחד איתו. אין ניתוח אמיתי של מצבנו העולמי, והמגמה הזאת מתרחשת כבר כמה עשורים, עוד לפני שנתניהו עלה לשלטון. גם בנט או לפיד לא עשו עם זה שום דבר.
"אז קודם כל אנחנו חייבים להבין שהמלחמה מבחוץ היא נגדנו, כישראלים, כיהודים, היא לא נגד נתניהו. אנחנו גם חייבים להבין שאין לנו מה לצפות לאמפתיה. הלב באמת נשבר בגלל החטופים, אבל הקמפיין הישראלי בעולם שהתמקד בחטופים הוא טעות לטעמי. צריך להבין, בכל רגע נתון יש עשרות אם לא מאות אמריקאים חטופים ברחבי העולם. אין אמריקאי שלא נתקל יום-יום בתמונות ילדים נעדרים. זה חלק מהחיים שם. עד כמה שזה נורא להגיד, העניין הזה שקוף להם.
"מה שכן יכול לעבוד זה תקשור של הזוועות. סרטוני זוועות. למה אתה חושב שהמערב החליט בסופו של דבר לחסל את דאעש? רק בגלל סרטוני הזוועות של עריפת הראשים ושריפת אנשים חיים. האמריקאי הממוצע פחד שהמראות הללו עלולים להגיע אליו הביתה ולכן גיבה את המלחמה ברוצחים האלה. כך גם צריך לעשות עם חמאס. אני לא מבין למה לא פירסמו את סרטוני הזוועות הכי גרועים, למה לא חתכו אותם לסרטונים קצרים ולמה לא השקיעו עשרות מליוני דולרים בהפצתם לצעירים בעולם. להראות סרט באורך 45 דקות לכמה דיפלומטים באולם חשוך זה בסדר, אבל זה כלום לעומת המכונה שעומדת מולנו וזה לא עושה את העבודה ולא מייצר את הלחץ של ההמונים מלמטה". בינתיים חמאס הוא זה שעושה שימוש מוצלח בסרטוני זוועות, כמו אלה שיצאו השבוע מרפיח אחרי הטרגדיה במחנה העקורים. את העולם לא מעניין שישראל עושה מאמצים עילאיים כדי לא לפגוע באזרחים, ובסוף אנחנו אלה שנתפסים כדאעש ולא הם.
"אבל הדבר העיקרי שעל ישראל לעשות", ממשיך הולנדר, "הוא להבין שמתנהלת נגדנו מערכה ולהשיב מלחמה. לפתוח גם ב'מלחמה רכה'. קטאר היא אויבת מסוכנת ביותר וזה מגוחך שהיא צד במשא ומתן לשחרור החטופים. צריך להגדיר את קטאר כמדינת אויב ולחשוף בכל האמצעים את צינורות מימון הטרור שלה. להקים צבא של בוטים. להקים מחלקות ייעודיות ולמלא אותן במאות אנשי מודיעין, סייבר ותוכן. לתת להם שתי משימות: מצד אחד לספר סיפור תודעתי אחר מהסיפור הקטארי/איראני אבל בעיקר, מהצד השני, לסגור להם בכוח ובעורמה את הפרויקט שלהם. להפיל את חוות הבוטים שלהם.
"זה לא מתפקידי לומר מה ואיך לעשות. אני מגיע מעולם העסקים. אבל אני משוכנע שישנן דרכים, מסוגים שונים, ואני גם סומך על היצירתיות והנועזות של כוחות הביטחון של ישראל. הם הוכיחו אותה אינספור פעמים לאורך השנים. אנחנו חייבים להבין שזאת מלחמה על הקיום שלנו לא פחות מאשר המלחמה מול הגרעין. בסדרי גודל של מדינה זה אפילו לא פרויקט יקר מדי. אני מעריך אותו במשהו כמו 100 מיליון דולר בשנה. זה אפילו לא מחיר טייסת F-35 חדשה שמדברים עליה עכשיו. זה מחיר של F-35 אחד לכמה שנים כולל התחזוקה שלו.
"על ראש הממשלה לכנס באופן דחוף את ראשי הזרועות הביטחוניות הרלוונטיות, לדרוש תוכנית אופרטיבית כזאת, לתקצב אותה, להכניס לחדר את המשנה לנשיא בית המשפט העליון, את היועצת המשפטית לממשלה ולגייס אותם לאישור פעולות כאלה, ממש כפי שנעשה בעבר בפעילויות אחרות שהמדינה הבינה והכריזה עליהן כאינטרס ביטחוני לאומי ראשון במעלה".
לא השתכנעתי לגמרי שאפשר עדיין לסובב את הגלגל, אבל מניסיון, כן השתכנעתי שכדאי לקחת את התחזיות שלך ברצינות. לאן הולכים מכאן?
"החדשות הטובות, שהן גם רעות מאוד, היא שאנחנו רק חלק ממגמה עולמית והפוקוס לא יישאר רק עלינו. אני חושש שמלחמת עולם בקנה מידה גדול בטווח הנראה לעין, זה לא משהו שמופרך לדבר עליו".
אוי. במקרה כזה, איפה יהיה הכי בטוח לחיות?
"אם כל מה שמעניין אותך זה לשרוד, תבחר מדינה שבחיים לא שמעת שמדברים עליה בחדשות".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.05.24
